פורום אוצר החכמה

זו שאלה שאני מהלך עימה שנים
האשה בציריה היא יוצרת חיים חדשים !
מולה בדיכאון עמוק מבכה הבתולה את האובדן על חיים שלא יחזרו!
להושיבם ביחד גובל בהתעללות!

אולי אפשר לומר שהפייטן מרמז כאן למציאות הבכי על החורבן הרצויה המבוארת במעשה דרבי עקיבא בשלהי מכות שחבריו בוכים והוא מצחק, כי עם כל הבכי על החורבן הוא נוסך תקוה של המשך, של מעבר של עוד חולייה אל הגאולה הסופית בביאת גואל צדק. ממש כמו אשה בציריה הממתינה לולד. אך כאן בשונה מאשה בציריה היא גם כבתולת חגורת שק על בעל נעוריה. כלומר המתאבל על החורבן צריך שיהא מונח בדעתו גם הצער על הגלות וגם הצפייה לגאולה.

הגרח כתב:זו שאלה שאני מהלך עימה שנים
האשה בציריה היא יוצרת חיים חדשים !
מולה בדיכאון עמוק מבכה הבתולה את האובדן על חיים שלא יחזרו!
להושיבם ביחד גובל בהתעללות!

כנראה שרק בדור האפידוראל ניתן לשאול כאלו שאלות....

שמחו כתב:

הגרח כתב:זו שאלה שאני מהלך עימה שנים
האשה בציריה היא יוצרת חיים חדשים !
מולה בדיכאון עמוק מבכה הבתולה את האובדן על חיים שלא יחזרו!
להושיבם ביחד גובל בהתעללות!

כנראה שרק בדור האפידוראל ניתן לשאול כאלו שאלות....

נראה שלא קראת את השאלה!!! טרם האפידוראל צערה של היולדת יכול להיות תחת קורת גג אחת עם בתולה האבלה על בעל נעוריה?

השאלה הזאת כמו עוד שאלות שנשאלו כאן כל כך מוזרות שקשה להבין מה קורה כאן.
דרכו של שיר שעושה הדמיות.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלים. אפשר לשאול איך אפשר לדמות יופי אשה לעיר? הכוונה היא כמו שכל הרואה את תרצה וירושלים מתפעל מיפים כך הרואה את הרעיה אע"פ שזה עניינים אחרים.

אשה בציריה צועקת ובוכה וזו נקודת הדימוי ותו לא. כלומר שציון תבכה כאשה הסובלת מציריה.

אין מקום לשאול האם זה בכי מאותו סוג או האם האשה בסופו של דבר מאושרת אחר הלידה או לא?

השאלה היא בפירוש שאלה חזקה, שמדמים בכי של אבל לבכי של צער זמני, גם לפני האפידוראל אשה בציריה לא אמורה להיות המשל לצער על אבל וחורבן.

למה אתה לא שואל על לבכות ענותך אני תנים.
מה ריה"ל יילל כמו תן בלי שום פנימיות ועמקות סתם כמו תן רעב או אפילו לא רעב אלא סתם מילל כמו שהם באמת עושים כל לילה?

ירמיהו פרק ו, כד-כו

שָׁמַעְנוּ אֶת שָׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה: אַל תֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל תלכי תֵּלֵכוּ כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגוֹר מִסָּבִיב: בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ:

גם בעיני זו בהחלט שאלה טובה.

בטרם אשתפכם בכיוון של תשובתי. ברצוני לקבוע עמדה לגבי איך ניגשים לשאלות אלו?
א.מדובר ברגש ומעצם מציאותו הוא אינדוודואלי.
ב.לפיכך כל תשובה היא בעצם תשובה נכונה.
ג.המקוננן נתן רק קווי מיתאר וכ"א יבנה את תשובתייו בכפוף לקווים אלו.
ד.בקצרה.על השאלה למה התכוון המשורר יש יותר מתשובה אחת.
ה.אמרו חזל כל המתאבל וכו זוכה וכו' לא נאמר יזכה בעתיד אלא בהווה .והביאור הוא שלחוות חויה של חסר שמעולם לא היה קיים בפועל עולם הרגש מעצם טבעו מתקשה לבצע זאת.
ו.בנוסף למערכת הרגשית של האדם ישנה התנגדות טבעית לשתף פעולה עם יצירת מועקה ללא תוחלת.
ז.לכך נדרשת הכנה מראש של ג שבועות שמתקיימים בה שני פעולות מקבילות א.העלאת מודעות של חסר ב.הידיעה שעצם תפיסת המציאות כחסרה וכמעיקה יש בה גופא נחמה .
ח.ועומק הדברים הוא. עצם המודעות של חוסר קבלת מציאות הגלות.כעובדת חיים מוחלטת היא היא הבשורה על חיבור רגשי למקום של תיקון עולם במלכות שדי באיתגליא.
ט.אשה בציריה היא תפיסת המציאות א.כקשה ומייסרת מהפן האחד ב.ומלאה תקווה מהפן האחר.
י.לפיכך הקדימה המשורר כדי לתת מוטיווציה לרגש הזה בכלל להתפס.
יא.וכיוון שנתפס רגש הקושי אפשר לתת עוד רובד של עומק הטרגדיה בגלות כמשל האשה חגורת שק שזהו משל עכשוי על השכינתא בגלותא .
יב.ואז הצער הוא גדול עד מאד שנדרשות שבע שבועות כדי להפיגו.
יג.בקיצור פיוט אלי ציון הוא פסגת היגון של האבילות ולא הזמר המבשר על חזל"ש
וזהו צחוקו של ר"ע שהגיע רק לאחר בכיותם של החכמים בבחינת חכם הרואה את הנולד אלפי שנים קדימה ר'ל שלאחר בכייתה של הבתולה היה המשך שנישאה והכירה והרתה כי חלה גם ילדה ציון ה יזכינו בב"א

עדיפא הוה לך לאקשויי, למה נקראת בתולה אם היה לה בעל נעורים.

אני הבנתי תמיד שתצרח כמו אשה בציריה, ותצטער כמו בתולה וכו'.

בפירוש אמרו חז״ל שניולדת נודרת בעת לידתה שלא תשוב לבעלה. הא למדת, שאשה בציריה אינה חשה את השמחה והחיים הבאים לעולם אלא רק את הצער, ונאה להושיבה לצד הבתולה המקוננת באותו בית ואותו פיוט.

מערכת לדופקי בתשובה כתבו אלי:

בענין כבתולה חגורת שק וכו' עי' בכלי יקר [לאנייאדו] על יואל א/ח' דמפרש כמו שכתבת שהוא דוחק דמיירי בבעל שעזבה קודם שנבעלה. ועי' בתוספת ברכה דברים י"ז/ ד. דמפרש דמש"כ בעלה הוא ע"ש העתיד שיהיה בעלה אך עדיין לא התחתנה עימו.