מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פסקים מחודשים מספר מועדי הגר"ח בנושא בין המצרים

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

פסקים מחודשים מספר מועדי הגר"ח בנושא בין המצרים

הודעהעל ידי קראקובער » ה' יולי 05, 2018 10:09 am

תשובה ש'
בגן ילדים שלא הגיע לחינוך אסור לשמוע שירים בין המצרים.

מדין ספייה?
(אם כבר יש בעיה בגלל הגננת רק אם נאמר שמדובר בגננת אתיופית...)

תשובה ש"א
בסעודת מצווה בבין המצרים אסור לשיר בפה.

תשובה ש"ח
אסור לאשכנזי לספר ספרדי.

מדובר באיסור חפצא? אולי מדין כל שישנו בבל תשחית ישנו בבל תקיף.. (הילכתא למשיחא אתא לאשמועינן?מתי ראית אשכנזי מספר גרוזיני?)

של"ב
אסור לאכול בשר ויין בתוספת שבת.

וכי זה גרע מסעדות מצווה?

אTKH
הודעות: 165
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: פסקים מחודשים מספר מועדי הגר"ח בנושא בין המצרים

הודעהעל ידי אTKH » ה' יולי 05, 2018 12:47 pm

לגבי תוספת שבת, במשנ"ב (תקנא סקנ"ו) פסק שבמוצ"ש מותר להמשיך סעודה ג' עם בשר ויין כיון שאומרים רצה.

ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: פסקים מחודשים מספר מועדי הגר"ח בנושא בין המצרים

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' יולי 19, 2018 1:46 am

בתורת המועדים הביא מהגרי"ש אלישיב שבסעודת מצוה כגון ברית וסיום וכדו', מותר לשיר בפה, אך יש להמעיט מהרגילות.
ובחוט שני (ח"ב שבת ח"ב עמוד שכה) כ' שאין לשיר לילדים בגן שירי שמחה, אלא סתם שירים. ובתורת המועדים כתב בשם הגרח"ק כך: מותר לגננת לשיר עם הילדים, וכן מותר לשיר בשביל להרגיע התינוק והוסיף רבינו שמ"מ טוב יותר שישירו להם משירי תשעה באב.

לולי דמסתפינא טובא מחברי הפורום, הייתי מקשר את הנושא למה שכתבתי בספרי הקט ויאמר שמואל, שישנו חינוך לקיום המצוות, וישנו חינוך כללי לאידישקייט, שהוא חינוך כללי לילד לחוש את היהדות באופן כללי, ולכן מחנכים גם פעוטות שאם נופל ספר- מנשקים אותו, וכל כיוצ"ב.
יתכן שזה קשור לנושא זה. שאפילו פעוטות יידעו שיש זמנים שעצובים בהם.

ואלו הדברים מספרי הקט:

יסודות מצות חינוך בקטנים פחות מגיל חינוך

שאלה: האם ישנו ענין ללמד ילדים קטנים לתקוע בשופר?

תשובה: א] נאמר במשנה (ר"ה ל"ב ב'): "אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתעסקין עמהם עד שילמדו". והעיר בס' משנת יעקב (הלכות שופר ב' ז')מדוע ישנו ענין ללמדם לתקוע והלא גם רוב האנשים המבוגרים אינם יודעים לתקוע בשופר.
עוד יש קצת להעיר שהרי מצות שופר הינה בשמיעה ולא בתקיעה, ואנו מצאנו לכאורה מצות חינוך רק בפרטי המצוות והדינים והתקיעה עצמה אינה המצוה (אם כי ודאי אינה רק בגדר "הכשר מצוה"), וקצ"ע.

ב] ובגמרא (שם) אמרו שמתעסקים עם הילדים בלימוד תקיעת שופר אפילו בשבת וכ"ש ביו"ט של ר"ה. והקשו בגמ': "הא גופא קשיא, אמרת מתעסקין בהן עד שילמדו ואפילו בשבת, אלמא לכתחילה אמרינן תקעו. והדר תנא אין מעכבין, עיכובא הוא דלא מעכבין, הא לכתחילה לא אמרינן תקעו". ומתרצת הגמרא: "לא קשיא, כאן בקטן שהגיע לחינוך, כאן בקטן שלא הגיע לחינוך". והראשונים ז"ל פירשו מספר פירושים בהבנת הדברים: 1) לרש"י- מתעסקים ומלמדים כיצד לתקוע בשופר את הקטנים שכבר הגיעו לגיל חינוך. אך את הקטנים שלא הגיעו עדיין לגיל חינוך לא מלמדים, אך לא מעכבים אותם מלתקוע בעצמם. 2) לתוספות- לא מחנכים בשבת קטן שהגיע לחינוך כיצד לתקוע בשופר, כיון שישנו איסור דרבנן לתקוע בשבת. אך לא מעכבים אותם מלתקוע, אם תקעו מרצונם שלהם. וקטנים שלא הגיעו לגיל חינוך, מותר להתעסק איתם וללמדם לתקוע בשופר, אך אין חובה ללמדם לתקוע. 3) לתוספות בערכין (ג', א') מתעסקים עם קטן שהגיע לחינוך, אך לא מעכבים מלתקוע לקטן שהגיע לחינוך שמירת שבת אך לא הגיע לגיל חינוך תקיעת שופר. 4) להרמב"ם (שופר ב', ז') אין מעכבין תינוקות מלתקוע ומותר לגדול ללמדם לתקוע, בין אם הגיעו לחינוך ובין אם לא. (והרמב"ם סתר דברי עצמו בפירוש המשניות בר"ה שם. ועיין עוד בכל זה במפרשי הרמב"ם)

ג] ודברי הרמב"ם תמוהים לכאורה. דמהו הענין לחנך וללמד ילדים שלא הגיעו לגיל חינוך כיצד לתקוע בשופר. הלא כלל לא הגיעו לגיל חינוך, וצ"ע.

ד] והנראה בזה שישנם ב' דינים בדין חינוך: א-) חינוך פרטי הדינים והמצוות, וחיוב חינוך לזה הוא מגיל חינוך. ב-) חינוך ילדים בדרך התורה. והיינו שצריך לחנכם במסלול יהודי-שורשי, כזה שיגרום להם להתעלות בגדלותם בדרך התורה והמצוות. וחינוך זה נוהג מיום שאפשר להרגילם בכך, (וכמו שאנו מחנכים זאטוטים לנשק ספר קודש שנפל, ומלבישים אותם כיפה וכדו', למרות שלא הגיעו כלל לדעת ולהבנת הלכות כבוד ספרים וכו').

ועפ"ז מחוור מה שאמרו בנזיר (כ"ט א') דאשה פטורה מחינוך ומ"מ אמרו ביבמות (ע"א א' וברש"י שם) שאביו ואמו הנמצאים בבית הסוהר צריכים למול את בנם. והקשו המפרשים דהלא אם אינה מחויבת בחינוך בנה, ועי' מהרש"א שם. ועפ"ד י"ל שאף שאם אינה חייבת בחינוך פרטי הדינים, מ"מ עליה לדאוג שבנה יעלה על מסלול יהודי ומשו"כ עליה לדאוג למולו. ועיין בספר מנחת אשר וירא סי' כ"א ובמאמר דודי אהובי הגרא"ש מאיר, "מוריה" שבט תשס"ד, שפירשו כעין זה לענין ד' הגמ' בנזיר וענין דברי הש"ס בקידושין (ל' א') גבי "חנוך לנער".

ה] ועפ"ז הכל א"ש. דאכן אין בפרטי דיני שופר ללמד לידע לתקוע בשופר. וכפי שרבים מהמבוגרים אינם יודעים בעצמם לתקוע בשופר. אך ישנו ענין חינוך נוסף, והוא להעלות את הקטן על מסלול התורה, וא"כ אם אפשר ללמדו כיצד לתקוע בשופר, ודאי שדבר הגון הוא ומוסיף בעלייתו על מסלול קיום התורה. ובזה מובנים דברי הרמב"ם, שלמרות שמדובר בקטן שלא הגיע לחינוך, מ"מ יש ענין ללמדו לתקוע בשופר, כדי להעלותו על מסלול התורה ולדאוג שיקיים מצוות בעתיד, ודו"ק בכל זה.

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: פסקים מחודשים מספר מועדי הגר"ח בנושא בין המצרים

הודעהעל ידי ברוז » ו' אוקטובר 16, 2020 8:41 am

ש. ספראי כתב:עוד יש קצת להעיר שהרי מצות שופר הינה בשמיעה ולא בתקיעה, ואנו מצאנו לכאורה מצות חינוך רק בפרטי המצוות והדינים והתקיעה עצמה אינה המצוה (אם כי ודאי אינה רק בגדר "הכשר מצוה"), וקצ"ע.

משיחת האדמו"ר מגור שליט"א עם הינוקא מסדיגורא שליט"א
קבצים מצורפים
1.png
1.png (23.55 KiB) נצפה 2687 פעמים

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: פסקים מחודשים מספר מועדי הגר"ח בנושא בין המצרים

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' אוקטובר 16, 2020 9:22 am

כלומר, הציות לגזירת חכמים היא היא החינוך לאידישקייט השורשית...


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים