פורום אוצר החכמה

יעקובי כתב:ובאמת הדברים הכתובים בספר חזו"ע בעניין זה תמוהים טובא, וכבר כתב מאן דהו שאין ספק שתלמיד טועה כתבם, ואין לתלות בוקי סריקי בגאון המחבר זצ"ל, כמצ"ב.

קדיש בט''ב.pdf

תם מה הוא אומר כתב:פוסק שמצטט וכותב "עכ"ל", האם זה אומר שהציטוט מדוייק בדוקא?

ולסיבה זו תיקנו שלא לומר קדיש במנחה ביום הכפורים ובתשעה באב בין התורה לנביא

תם מה הוא אומר כתב:פוסק שמצטט וכותב "עכ"ל", האם זה אומר שהציטוט מדוייק בדוקא?

ס''ט כתב:

תם מה הוא אומר כתב:פוסק שמצטט וכותב "עכ"ל", האם זה אומר שהציטוט מדוייק בדוקא?

יעקובי כתב:אחר המחילה, הילקו"י הנ"ל חוזר על כל הדברים התמוהים.

מה שהביא מהאו"ז והרוקח שכתבו לומר קדיש אחר ההפטרה, זה לגבי מנחה של יוה"כ כמבואר בדבריהם, אבל הם עצמם כתבו במפורש ובאופן שלא משתמע לתרי אנפי שבשחרית של ט' באב יש לומר הקדיש אחר המפטיר קודם ההפטרה. ומה טעם בהתפתלות? והילקו"י כתב על כך: "וכבר עמדו האחרונים על הסתירות שיש בדברי האו"ז והרוקח", אבל זו זריית חול בעיניים, ואין כאן שום סתירה בדברי רבותינו הראשונים, והחילוק הוא פשוט בין תפילת שחרית שכבר התפללו עמידה, לבין מנחה שטרם התפללו עמידה ויש צורך לעמוד בתפילה מתוך קדיש, כמבואר בדבריהם.

וכן הוא בנוגע לשאר הראשונים שהזכיר הילקו"י, כולם מדברים על מנחה של יוה"כ, ואין זה עניין לנידוננו גבי שחרית.

ומה שהביא מהרשב"ץ, זהו ציטוט מקוטע, וכוונת הרשב"ץ לדברים אחרים לגמרי, כמבואר בקובץ שצירפתי למעלה. ואדרבה הרשב"ץ עצמו כותב שם שהמנהג בכל יום שמוציאים שני ספרי תורה (שקריאת המפטיר היא חובת היום ונתקנה עליו אמירת קדיש), כמו שבת חנוכה ושבת ראש חודש, שאומרים הקדיש אחר המפטיר קודם ההפטרה. והובא זה גם בבית יוסף סימן רפב, וכתב שכך מנהג הספרדים. וכך באמת המנהג עד היום כידוע. וכל זה שלא כדברי החזו"ע והילקו"י הנ"ל שאין להפסיק בקדיש אחר המפטיר קודם ההפטרה.

ומה שהביא הילקו"י בשם הר"ד אבודרהם, שוב פעם זהו לעניין מנחה של יוה"כ, אבל בשחרית דט' באב כתב הרד"א עצמו להדיא שאומרים קדיש בין מפטיר להפטרה, והחילוק ברור כנ"ל.

בן שלום כתב:

יעקובי כתב:אחר המחילה, הילקו"י הנ"ל חוזר על כל הדברים התמוהים.

מה שהביא מהאו"ז והרוקח שכתבו לומר קדיש אחר ההפטרה, זה לגבי מנחה של יוה"כ כמבואר בדבריהם, אבל הם עצמם כתבו במפורש ובאופן שלא משתמע לתרי אנפי שבשחרית של ט' באב יש לומר הקדיש אחר המפטיר קודם ההפטרה. ומה טעם בהתפתלות? והילקו"י כתב על כך: "וכבר עמדו האחרונים על הסתירות שיש בדברי האו"ז והרוקח", אבל זו זריית חול בעיניים, ואין כאן שום סתירה בדברי רבותינו הראשונים, והחילוק הוא פשוט בין תפילת שחרית שכבר התפללו עמידה, לבין מנחה שטרם התפללו עמידה ויש צורך לעמוד בתפילה מתוך קדיש, כמבואר בדבריהם.

וכן הוא בנוגע לשאר הראשונים שהזכיר הילקו"י, כולם מדברים על מנחה של יוה"כ, ואין זה עניין לנידוננו גבי שחרית.

ומה שהביא מהרשב"ץ, זהו ציטוט מקוטע, וכוונת הרשב"ץ לדברים אחרים לגמרי, כמבואר בקובץ שצירפתי למעלה. ואדרבה הרשב"ץ עצמו כותב שם שהמנהג בכל יום שמוציאים שני ספרי תורה (שקריאת המפטיר היא חובת היום ונתקנה עליו אמירת קדיש), כמו שבת חנוכה ושבת ראש חודש, שאומרים הקדיש אחר המפטיר קודם ההפטרה. והובא זה גם בבית יוסף סימן רפב, וכתב שכך מנהג הספרדים. וכך באמת המנהג עד היום כידוע. וכל זה שלא כדברי החזו"ע והילקו"י הנ"ל שאין להפסיק בקדיש אחר המפטיר קודם ההפטרה.

ומה שהביא הילקו"י בשם הר"ד אבודרהם, שוב פעם זהו לעניין מנחה של יוה"כ, אבל בשחרית דט' באב כתב הרד"א עצמו להדיא שאומרים קדיש בין מפטיר להפטרה, והחילוק ברור כנ"ל.

חוץ מהתמיהות הנמרצות שכתובים כאן על דברי הילקוט יוסף, הרי הביאו לעיל שיש כארבעים פוסקים שכתבו שהקדיש יאמר קודם ההפטרה כנ"ל ומדוע זה בילקוט יוסף הנ"ל אינו מזכיר אפילו מקצת מהם וקיים והתעלמת?

ס''ט כתב:

תם מה הוא אומר כתב:פוסק שמצטט וכותב "עכ"ל", האם זה אומר שהציטוט מדוייק בדוקא?

ראה בהקדמת הרמ"א לדרכי משה שכשהוא כותב 'עכ"ל' הכוונה לתורף הדברים ולא ללשון.
וכנראה בזה מנהג הגרע"י כהרמ"א.
וראה באשכול המצ"ב כמה דוגמאות לכך שהגרע"י מצטט כפי הבנתו. ויש עוד הרבה דוגמאות.
viewtopic.php?f=7&t=19904

250 כתב:

ס''ט כתב:

תם מה הוא אומר כתב:פוסק שמצטט וכותב "עכ"ל", האם זה אומר שהציטוט מדוייק בדוקא?

ראה בהקדמת הרמ"א לדרכי משה שכשהוא כותב 'עכ"ל' הכוונה לתורף הדברים ולא ללשון.
וכנראה בזה מנהג הגרע"י כהרמ"א.

ראה בזה בשדי חמד כללי הפוסקים סימן טז סקס"ג. [ולפי הנראה מדבריו שם לא ידע שמחבר משפט צדק ע"ס תהלים הוא הוא מחבר ס' תיקון שבת כך שרק הוא לבדו כתב כן]

וכמדומני (ואולי אני טועה) שלא מצינו חברים לרמ"א ז"ל בזה, וחידוש שבזה נהג הגרע"י כרמ"א ולא כמרן וש"פ, ובפרט שהרמ"א הודיע לנו כן במפורש בהקדמתו לד"מ שכך דרכו כשהוא כותב עכ"ל, אבל היכן הגרע"י הודיע לנו כך?

סעיף ד בהג״ה וקורין בתורה כי תוליד. מימי תמהתי על שראיתי הנהוג שאומרים קדיש אחר שקרא השלישי בתורה קודם שאומרים ההפטרה הא מבואר דהמפטיר צריך לקרות בתורה תחלה שלא יהא כבוד ההפטרה ככבוד התורה לעלות בשביל ההפטרה לחוד אלא דמדינא השביעי הוא המפטיר דמפטיר עולה למנין הקרואים. אלא כיון דמוסיפים בשבת
(וכן ביו״ט יש דעות) עבדי׳ ככ״ע לקרות מנין הקרואים זולת המפטיר אבל עכ״פ המפטיר צריך שיקרא בתורה תחלה וא״כ אם מפסיקים בקדיש כשאומר אח״כ ההפטרה והוי כעולה להפטרה לחוד ויהי׳ הכרחי לעלות אחר לקרות בתורה ולהפטיר ומה״ט כ׳ המג״א סי׳ רפ״ב סט״ז אההי׳ דהתם יפטיר מי שעולה לז׳ ואל יאמר הקדיש אחריו וא״כ מה בין אם השביעי הוא המפטיר דאין מפסיקין בקדיש לקריאתו לאמירת ההפטרה ומה בין ט״ב דהשלישי הוא המפטיר שיאמרו קדיש ומצאתי במנהגים כתב כן לומר קדיש קודם אמירת ההפטרה וכן ראיתי בלבוש וכי הטעם שלא לומר הקדיש קודם קריאת השלישי כיון דעדיין לא נגמר מנין הקרואים. עיי״ש אבל מ״מ אינו מעלה ארוכה על אמירת הקדיש בין קריאה לאמירת ההפטרה ולא מלאני לבי לבטל המנהג, ותה״ל מצאתי היום בתשובת הר״י מינ׳ץ שנשאל על מה אין נוהגים לומר קדיש בט״ב וכן ביוה״כ במנחה אחר קריאת השלישי קודם אמירת ההפטרה והשיב כדברים הנ״ל דא״א לומר הקדיש דהוי הפסק ויהיה הכרחי לעלות עוד לקרות בתורה ולהפטיר וזהו א״א עיי״ש הנראה דהמנהג היה שלא לומר הקדיש עד שעמד השואל אמאי א״א הקדיש ולענ״ד כך הוא מעיקר הדין לומר בט״ב הקדיש אחר אמירת ההפטרה דהקדיש קאי על קריאת התור׳ וההפטרה לא הוי הפסק כמ״ש המג״א סי׳ רפ״ב סקט״ו ובמנחה ביוה״כ הקדיש שאומרים מיד אחר הקריאה לפני התיבה קודם תפלת מנחה עולה על הקריאה ומה״ט הייתי נהוג בהיותי בק״ק פרידלאנד שהמנהג שבמנחה הולכים קצתם לבהכנ״ס זוטא לקרות שם בתורה לומר קדיש אחר אמירת ההפטרה כיון דאין מתפללים שם מנחה והולכים לחזרה לבהכנ״ס הוי הפסק. ולא קאי הקדיש של תפלת מנחה על הקריאה וה״נ בט״ב שאומרים הקינות אחר הקריאה הוי הפסק הרבה וראוי לומר קדיש אחר קריאת ההפטרה.

רצון כתב:אמר לי ח"א כי בחוברת יתד המאיר שנת תשעו חודש אב נדפס מאמר בענין זה של אמירת הקדיש אם קודם ההפטרה מי יכול להעלותו ייש"כ