פורום אוצר החכמה

לסעודת מילה אוכלים בשר ושותין יין גם מר"ח אב. איך יהיה הדין במי שאינו רוצה לעשות סעודה למילת בנו, אלא די לו בשתיית כוס יין לכבוד המאורע, האם גם הוא בכלל ההיתר או דילמא לא חייל ע"ז שם סעודת מצוה וממילא אינו בכלל ההיתר?

שמעתי שהגרח"ק עושה סיום בכל יום בתשעת הימים ושותה מעט יין אע"פ שאינו עושה סעודה.

(כמובן קשור לאשכול של כוס של ברכת המזון אחר סעודת מילה...)

לא הצלחתי למצוא באוצר

ראה ס' אות ברית (קוניטץ) סי' רסה ס"ק יד. זכר דוד (זכות) מאמר ג' פ"ד. שו"ת 'דברי יציב' יו"ד ח"ב סי' קסג.
[ולהעיר ממנהגים דוורמיישא סי' קיט, כי בסעודת ליל־המילה שחלה בתשעת הימים - נהגו לשתות יין, אך נמנעו מלאכול בשר].

איש_ספר כתב:לסעודת מילה אוכלים בשר ושותין יין גם מר"ח אב. איך יהיה הדין במי שאינו רוצה לעשות סעודה למילת בנו, אלא די לו בשתיית כוס יין לכבוד המאורע, האם גם הוא בכלל ההיתר או דילמא לא חייל ע"ז שם סעודת מצוה וממילא אינו בכלל ההיתר?

מהיכי תיתי שתלוי בסעודה?

איש_ספר כתב:לסעודת מילה אוכלים בשר ושותין יין גם מר"ח אב. איך יהיה הדין במי שאינו רוצה לעשות סעודה למילת בנו, אלא די לו בשתיית כוס יין לכבוד המאורע, האם גם הוא בכלל ההיתר או דילמא לא חייל ע"ז שם סעודת מצוה וממילא אינו בכלל ההיתר?

בעלי ברית בת"ב נדחה מפסיקים הצום מן הדין, אבל לא אוכלים הסעודה עד הלילה, ונראה ברור שהאכילה והשתיה אפי' היא מועטת ופשוטה יש בה כבוד המצווה גם שלא בסעודה. כל שכן בשתיית יין שהדרך היה שקבעו עליה לחשיבותה.

לענין קידוש במקום סעודה פסק השו"ע ששתיית יין נחשבת כסעודה וא"כ אולי ה"ה פה

שתיית יין במילה היא מדין שמחה ולכן לכאורה מותר. וכמדומה שיש לזה ראיה מל' המדרש.
בפרדר''א כט ''מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום'' הרי שלא נאמרה סעודה אלא שמחה ומשתה כדבר בפני עצמו. ועיין

שייף נפיק כתב:שתיית יין במילה היא מדין שמחה ולכן לכאורה מותר. וכמדומה שיש לזה ראיה מל' המדרש.
בפרדר''א כט ''מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום'' הרי שלא נאמרה סעודה אלא שמחה ומשתה כדבר בפני עצמו. ועיין

אפשר ללמוד כן גם מהלימוד העיקרי של סעודת מילה שדרשינן ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק, ודרשינן ה' ג' מל.

אכן כן הפרדר''א עצמו שם ולא העתקתי את כל לשונו. עיי'ש