פורום אוצר החכמה

כ' הפוסקים דאף בערב שבת חזון אסור לרחוץ בבורית - אמנם אחר העיון לא מצאתי בפירוש דיש איסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן עם בורית, וגם באבל לא מצאתי איסור כזה בפירוש [בדברי סופרים כ' לאסור משום סיכה, אבל בט' ימים ליכא איסור סיכה, וגם יש הרבה א ופנים שאף בבורית ליכא סיכה, ופשוט], המג"א הביא בשם הלבוש על 'חפיפת הראש' בחמין, שזהו אסור בבורית ולויג, וכן הוא במ"ב וש"פ, אבל היכא שמותר בצונן, כגון פניו ידיו ורגליו [כל השבוע] לא מצאתי בפירוש שאסור בבורית ולוג
וכל דבריי כאן מעיקר הדין, מדין הפוסקים, ולא ההיתר שבזמנינו משום איסטנוס וכו' וכו'

מי שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה ויש חשש רחוק [מנסיון של שאר צומות שכמעט ולא היה מצב כזה] שיצטרך לאכול בצום - האם מותר לו לכתחילה להיות
ש"צ בערב או בבוקר?

סנדק בשבוע שחל בו ת"ב ואינו משתתף בסעודת המצוה שעורך אבי הבן, האם יכול הסנדק לאכול בשר בביתו אחר שיום טוב שלו, או רק כאשר משתתף בסעודת המצוה. לא ראיתי כעת מי שדן בזה נא להאיר עיני. יישר כח.

האם מצינו מי שדן להתיר שאילת שלום בת"ב לאחר חצות היום?

חכ"א אמר לי בפשיטות שמותר אמנם עד כמה שמצאה ידי לא מצאתי זכר לזה בשום א' מהפוסקים וכגון זה לומדים מן השתיקה.

בתוך הגולה כתב:חכ"א אמר לי בפשיטות שמותר . .

מפ"מ פשיטא לי' הכי?!
בפשטות, בין לטעם ה'לבוש' בין לטעם המג"א - אין חילוק בין קודם חצות לאחריו; וכ"כ (מדעתו) בפסק"ת ח"ו ע' קטו הע' 86.

ישורון250 כתב: . . האם יכול הסנדק לאכול בשר בביתו אחר שיום טוב שלו, או רק כאשר משתתף בסעודת המצוה . .

ראיתי מציינים, שבילקו"י 'שובע שמחות' ח"ב ע' צו התיר (וששנה דבריו שם ע' קיב).

אוהב אוצר כתב: . . ויש חשש רחוק . . שיצטרך לאכול בצום - האם מותר לו לכתחילה להיות ש"צ בערב או בבוקר?

ראה שו"ת 'שואל ומשיב' מהדו"ת ח"ב סי' נח.

לענד כתב: . . היכא שמותר בצונן, כגון פניו ידיו ורגליו [כל השבוע] לא מצאתי בפירוש שאסור בבורית ולוג . .

בשו"ת שבה"ל ח"ז סי' עז אסר (וראה עוד כאן ע' 9 ובהע' 4).

נחם ה' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר החרֵבה והבזויה והשוממה. מבלי בניה היא יושבת, וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים ויירשוה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמֶרֶר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. (יש גורסים: מנחם ציון ובונה ירושלים)
לכאורה סתירה מבלי בנהי משמע שיש לה בנים רק אינן איתה. ואח"כ אומר שהיא עקרה?
שמעתי מחכ"א.

מאי קושיא איכא?
'כאשה עקרה', ולא עקרה ממש.

לבי במערב כתב:

בתוך הגולה כתב:חכ"א אמר לי בפשיטות שמותר . .

מפ"מ פשיטא לי' הכי?!
בפשטות, בין לטעם ה'לבוש' בין לטעם המג"א - אין חילוק בין קודם חצות לאחריו; וכ"כ (מדעתו) בפסק"ת ח"ו ע' קטו הע' 86.

יש"כ.
(כאמור גם לא לא היה נראה ההיתר. במיוחד מה שלא נצא זכר לו בפוסקים)

לבי במערב כתב:

ישורון250 כתב: . . האם יכול הסנדק לאכול בשר בביתו אחר שיום טוב שלו, או רק כאשר משתתף בסעודת המצוה . .

ראיתי מציינים, שבילקו"י 'שובע שמחות' ח"ב ע' צו התיר (וששנה דבריו שם ע' קיב).

בחזון עובדיה בין המצרים עמ' קצ"ח התיר כל היום.

האם מותר לשיר בפה
מה היא שיטת כל הפוסקים

לענד כתב:כ' הפוסקים דאף בערב שבת חזון אסור לרחוץ בבורית - אמנם אחר העיון לא מצאתי בפירוש דיש איסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן עם בורית, וגם באבל לא מצאתי איסור כזה בפירוש [בדברי סופרים כ' לאסור משום סיכה, אבל בט' ימים ליכא איסור סיכה, וגם יש הרבה א ופנים שאף בבורית ליכא סיכה, ופשוט], המג"א הביא בשם הלבוש על 'חפיפת הראש' בחמין, שזהו אסור בבורית ולויג, וכן הוא במ"ב וש"פ, אבל היכא שמותר בצונן, כגון פניו ידיו ורגליו [כל השבוע] לא מצאתי בפירוש שאסור בבורית ולוג
וכל דבריי כאן מעיקר הדין, מדין הפוסקים, ולא ההיתר שבזמנינו משום איסטנוס וכו' וכו'

צריך אני לרב, מהו האיסור עם בורית, הלא לא אסרו בט' הימים הנאות ותענוגים בכלל אלא הנאת רחיצה, והוא הרחיצה במים חמים בעיקר, האיסור אינו שלא להיות נקי, נניח שיש כדור שבולעים ונעשים נקיים האם היה אסור עשות כן בט' הימים, ודאי שלא.
ומה לי עם בורית או לא?

בגדים הפנימים שמחליפים כל יום ונגמרו, מה עדיף לכבס במכונה ואז צריכים להרבות גם בגדים שאינם צריכים לשבת זו, או לכבס ביד מה שצריכים או לקנות / להשתמש בחדשים?

מישהו טעה וברך בצאת השבת בביתו אחרי מאורי האש- המבדיל
האם מחר צריך להבדיל
או שיצא בלי כוס

הבדלה צריכה כוס, ולכן יבדיל במוצאי ט"ב או ישמע מאחר.
יאמר בשכמל"ו על מה שבירך בחינם.

מסכים לדבריך לחלוטין.

פיוט "אוי כי ירד אש מן השמים". הגרע"י כותב שהיום (ט' באב שחל במוצ"ש) לא יאמרו, מה הטעם?

ספרים המתארים את בית המקדש האם מותר ללמוד בעצם זה השאלה גם על מסכת מידות שמתארות את בית המקדש

על הבדלה בלי כוס , במי שטעה כנ"ל , מצאתי כאן
http://www.rambish.org.il/journals/e/ee ... at_009.pdf

איתן נוי כתב:פיוט "אוי כי ירד אש מן השמים". הגרע"י כותב שהיום (ט' באב שחל במוצ"ש) לא יאמרו, מה הטעם?

אין לי תשובה, אבל בספר קינות* ע"פ הרב עובדיה כתבו לאומרו במוצ"ש אחר קדיש תתקבל

* האחד הזה http://www.zolsefer.co.il/%D7%A7%D7%99% ... D7%94.html

איתן נוי כתב:פיוט "אוי כי ירד אש מן השמים". הגרע"י כותב שהיום (ט' באב שחל במוצ"ש) לא יאמרו, מה הטעם?

יעויין נחמת ציון (מוצפי)עמ' שכא.

נהר שלום כתב:

איתן נוי כתב:פיוט "אוי כי ירד אש מן השמים". הגרע"י כותב שהיום (ט' באב שחל במוצ"ש) לא יאמרו, מה הטעם?

אין לי תשובה, אבל בספר קינות* ע"פ הרב עובדיה כתבו לאומרו במוצ"ש אחר קדיש תתקבל

* האחד הזה http://www.zolsefer.co.il/%D7%A7%D7%99% ... D7%94.html

יש שם מקור למה שהבאת?

לא

זכור לי שנכתב בזה אולי בפורום
ודומה שאסרו והא ראיה שזה לא נכלל בדברים שכתוב שמותר ללמוד

נהר שלום כתב:

איתן נוי כתב:

נהר שלום כתב:

איתן נוי כתב:פיוט "אוי כי ירד אש מן השמים". הגרע"י כותב שהיום (ט' באב שחל במוצ"ש) לא יאמרו, מה הטעם?

אין לי תשובה, אבל בספר קינות* ע"פ הרב עובדיה כתבו לאומרו במוצ"ש אחר קדיש תתקבל

* האחד הזה http://www.zolsefer.co.il/%D7%A7%D7%99% ... D7%94.html

יש שם מקור למה שהבאת?

לא

בחזו"ע ד תעניות לא כתוב כזה דבר.
שמא מעשה רב או המצאה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:פיוט "אוי כי ירד אש מן השמים". הגרע"י כותב שהיום (ט' באב שחל במוצ"ש) לא יאמרו, מה הטעם?

יעויין נחמת ציון (מוצפי)עמ' שכא.

אשמח למי שיוכל להביא צילום של המקור. אין תחת ידי הספר הנ"ל. וכמדומה שאין אף באוצר.

ידועה השיטה של רוב דעות שבשמיטה אומרים תיקון חצות ביום ואיז דומה ללילה
האם יש מי שאומר לא לשבת על הקרקע?

לבי במערב כתב:

בתוך הגולה כתב:חכ"א אמר לי בפשיטות שמותר . .

מפ"מ פשיטא לי' הכי?!
בפשטות, בין לטעם ה'לבוש' בין לטעם המג"א - אין חילוק בין קודם חצות לאחריו; וכ"כ (מדעתו) בפסק"ת ח"ו ע' קטו הע' 86.

בדרך אפשר ואולי באתי ליישב, בכגון דא דהאי שתא דאיירי בצום שנדחה לי' באב באחד בשבת, אולי בכה"ג הייתה כוונת החכם הנ"ל להתיר...

מה דעת חו"ר הפורום ?

בתולותיה נוגות - ות"י בתולתהא ספדן על די פסקו למיפק בחמשא עשר יומין באב, וביומא דכפוריא די הוא בעסרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין ע"כ.

תמיד חשבתי שבנות ישראל יצאו לכרמים בט"ו אב בלבד ותו לא...

משנה תענית ד, ח:

לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות וכו'.

באגב, בפשטות י"ל לא ת"י, אלא "ומתרגם", כי יונתן לא תרגם כתובים, כמבואר בגמרא מגילה ובכמה ראשונים. דיברנו בזה במקו"א ואין זמנו כעת.

אגב, למה בנות י-ם בדווקא ? למה לא בנות ישראל ?

יעקל כתב:בדרך אפשר ואולי באתי ליישב, בכגון דא דהאי שתא דאיירי בצום שנדחה לי' באב באחד בשבת, אולי בכה"ג הייתה כוונת החכם הנ"ל להתיר...

לא מצינו שום חילוק באבלות התענית בקביעות כזו (ואף אסורים בבשר ויין במוצאי ת"ב, כמפורש ברמ"א סו"ס תקנח).

"תרגום יוסף" [בלי "רב"] לא שמענו, וכבר כתבו ראשונים שלא רב יוסף תרגם הכתובים.
ר"ת של תרגום לתורה לא נוגע לכאן.

בתוך הגולה כתב:

לבי במערב כתב:

בתוך הגולה כתב:חכ"א אמר לי בפשיטות שמותר . .

מפ"מ פשיטא לי' הכי?!
בפשטות, בין לטעם ה'לבוש' בין לטעם המג"א - אין חילוק בין קודם חצות לאחריו; וכ"כ (מדעתו) בפסק"ת ח"ו ע' קטו הע' 86.

יש"כ.
(כאמור גם לא לא היה נראה ההיתר. במיוחד מה שלא נצא זכר לו בפוסקים)

לשון הטור סימן תקנ"ט בשם מסכת סופרים
ואין אומרים שלום זה לזה כל הלילה וכל היום עד שישלימו כל העם קינותיהן
אך להעיר שסתימת האחרונים לכאורה ל"מ כן

צופה_ומביט כתב:"תרגום יוסף" [בלי "רב"] לא שמענו, וכבר כתבו ראשונים שלא רב יוסף תרגם הכתובים.

קאהוט בערוך השלם (ערך גלד) כתב לשער שבמקור כונה התרגום "תרגום יוסף" על שם מחברו, ובר"ת 'ת"י', ובספרים פתחוהו בשגגה כ"תרגום יונתן". [ודבריו נסובים על תרגום נביאים, שלדעת הגאונים הוא תרגום רב יוסף; על תרגום כתובים לא סברו כן הגאונים, אלא חלק מהראשונים - כן למשל דעת רשב"ם, ויקרא כ' י"ז ושמות ט"ו ב', והחזקוני, בראשית כ"ו א'].

ההשערה שלו לא מקובלת עליי. יב"ע היה גדול מרבן שמו, אבל לומר "תרגום יוסף" בלי "רב" מהיכי תיתי.
לדעת הגאונים תרגום נביאים הוא מרב יוסף? מפורש בגמרא מגילה ג, א שהוא מיב"ע.