הודעהעל ידי אהרון 37 » ו' יולי 31, 2020 2:06 am
גם אני ראיתי את פסק הגר"מ גרוס שליט"א והתפלאתי.
כי יש כאן שתי סיבות להתיר, א' משום שכוונתו לא לשם תענוג. ב', משום סרך פיקוח נפש.
ואם סיבת ההיתר הייתה רק משום סיבה א', אז מובן שאם כל הזמן אינו מקפיד, אז בהחלט נראה שכוונתו להנאתו, ורק מערים כאילו עושה כן לשם שמירה מהידבקות. אבל מאחר שנראה שיש להתיר גם מטעם ב', זה סיבה אצל כל אחד,גם מי שלא מקפיד כל הזמן.
אם כי מי שלא מקפיד כל הזמן לכאורה זה מראה שהוא לעצמו אוחז שאי"ז נצרך לשם מניעה מהידבקות, וא"כ הוא לשיטתו לפי סברתו אין לו להקל לעצמו.
ויש קושי נוסף בדברי הגר"מ גרוס שליט"א, כי מלבד התנאי שמקפיד כל הזמן ע"כ, מוסיף שיהיה לו צער אם לא יעשה עכשיו כך, וזה ל"מ למה צריך להוסיף נימוק זה שיש לו צער, כיון שהוא עושה ככה כל הזמן, אז אצלו זה פעולה שלא לשם תענוג.
כולם הזכירו כאן אלכוג'ל, ולכאורה גם מותר לרחוץ במים עם סבון, כשאין לו לו אלכוג'ל.
ויל"ד כשיש לו אלכוג'ל, אבל לא אוהב לשים את זה על ידיו, [יש הרבה שלא אוהבים את זה], ולכאורה גם בכה"ג מותר, שאף שיש לו אפשרות אחרת, זה לא מפקיע את זה שהשם של פעולת הרחיצה שלו עם סבון אינה לשם תענוג.
ומי שלא מפריע לו לשים אלכוג'ל לכאורה עדיף שישים אלכוג'ל ולא ירחץ במים עם סבון, כיון שבשימת אלכוג'ל עובר לכאורה רק על העינוי של סיכה, וברחיצה עם סבון עובר גם על העינוי של רחיצה וגם על העינוי של סיכה.