מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' יולי 29, 2020 4:42 pm


מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא
מחשבה לתשעה באב
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א


את הסיפור הבא סיפר לי תלמיד חכם, מרביץ תורה חשוב בישיבת 'אבן האזל' בעירנו אלעד, כבר לפני כמה שבועות. אך לא פירסמתי אותו, משום שהסיפור כל כך 'גדול', עד שפשוט סברתי שאף אחד לא יאמין שהוא סיפור אמיתי. למען האמת, גם לי אישית הוא נשמע בתחילה מופרך מידי.

ביום שישי האחרון פגשתי שוב את אותו תלמיד חכם, שתהה מדוע לא פירסמתי אותו. הסברתי לו, והוא כתגובה הוציא את הסלולרי ונתן לי לשוחח עם אנשים הקרובים לבעלת המעשה. כעת, כשהסיפור אומת במאת האחוזים, אפרסמו, תוך כדי טישטוש פרטים מזהים.

אשה ירושלמית, אשת תלמיד חכם גדול, לקתה בנגיף קטלני לפני כעשרים שנה. הנגיף קינן בגופה ועשה בו שמות. חלק ניכר ממערכות גופה קרסו והיא שכבה במיטה כעשרים שנה, ללא יכולת פיזית לקום ממנה. היא בקושי אכלה ותיפקודה היה אפסי.

לאחרונה לקתה האשה בקורונה, שרק הלכה והחמירה. מכיון שהיא נכללת בכמה קריטריונים של 'קבוצות סיכון', נואשו כולם מחייה. איך אשה כה חולנית תתאושש?

כעת נעצור לרגע וננסה לחשוב, מה אנחנו היינו חושבים על המשך הסיפור. לכאורה, אין לחולה סיכויים רבים לחיות. בעיותיה הרפואיות הרבות, מכף רגל ועד ראש, יחד עם נגיף הקורונה, שפגע בה באלימות, לא מבשרים טובות.

נמשיך בסיפור: החולה הורדמה והונשמה, והבריאה מהקורונה.

ומה קרה אז?

האשה קמה מהמיטה על רגליה, והחלה לתפקד כאחד האדם. בריאה ושלמה לחלוטין.
הרופאים ההמומים ערכו לה סדרת בדיקות, והפלא הגדול התגלה.

התברר שנגיף הקורונה 'אכל' את הנגיף הקודם שקינן בקרבה. וירוס הקורונה 'השתלט' על הנגיף 'שלה' והשמיד אותו. כשהקורונה חלפה, נעלמו מגופה גם תסמיני הנגיף שפעל בה עד כה, במשך כעשרים שנה (!!!).
&&&&

כ"ג אדר התש"ה. 'בעלות הברית' ניצחו את גרמניה הנאצית וחייליו פשטו על מחנות ההשמדה ועבודות הכפייה ושיחררו רבבות יהודים מוכים וחבולים. היהודים יצאו החוצה, רזים ומיוסרים, אבלים על 6 מליון הוריהם, ילדיהם, אחיהם ואחיותיהם, שעלו בסערה השמיימה. היהודים יצאו החוצה, הביטו בתדהמה בחיים שבחוץ ותמהו: כיצד יתכן שהמשיח לא הגיע?

הנגיף הארור קטל מאות יהודים בארץ ובחו"ל. כולם דיברו על ביאת המשיח והנה הגיע לו ה'גל השני' עם מאות נפטרים נוספים, צער וכאב, והמשיח עדיין לא הגיע.

אם משיח צדקנו לא יבוא היום, נצטרך לשבת על הרצפה, לאכול סעודה מפסקת, להיאנח אנחה מרה, להוריד את הנעלים וללבוש נעלי בית או נעלי בד, ליטול ביד שרפרף קטן וספר קינות ולצעוד ביגון לבית הכנסת. התחושות קשות. 1952 שנה לחורבן בית המקדש. מה עוד צריך לקרות בעולם כדי שמשיח צדקנו יבוא?

אז זהו, שאולי לא צריך לקרות כלום כדי שהקב"ה יביא לנו את משיחו, יבנה את בית המקדש ומלכות שמים תתנשא ותתכבד בכל היקום כולו.

אולי כן, אולי לא. אנחנו לא יודעים חשבונות שמים. יש מנהיג לבירה, שיודע היטב לנהל את מלכותו. אנחנו לכשעצמנו צריכים להצטער צער עמוק ואמיתי על הריחוק ממנו יתברך, לנהוג את מנהגי האבילות, לקונן, לבכות ולהתענות על החסרון האדיר, אך להאמין באמונה שלמה וכנה, לא מן השפה ולחוץ, שמשיח צדקנו יגיע, בכל יום שיבוא.

מליוני יהודים נאנקו תחת עול מצרים, בעבודת פרך, בחומר ובלבנים. האם מישהו מהם ידע שבעוד יומיים עתיד משה רבינו ע"ה לעמוד בגאון מול פרעה ולהביא להוצאתם של ישראל ממצרים? אם היינו שואלים יהודי במצרים, חודש- חודשים לפני היציאה ממצרים, היכן הוא יחגוג את חג הפסח הקרב, הוא היה מביט בנו בתמהון ושואל: "מה זה פסח?!". והנה כעבור חודשיים חגג אותו יהודי עצמו את חג הפסח, על שם שהקב"ה פסח על ביתו והוציאו ממצרים, מאפילה לאור גדול.

תשאלו את קרובי משפחתכם שעברו את מאורעות השואה האיומה. האם חשבתם לעצמכם שבשלהי אדר התש"ה תצאו חיים מהמחנות? האם תיארתם לעצמכם שכעבור חודש תעלו לארץ ישראל, ארץ הקודש, ותקימו משפחות לתפארת? האם תיארתם לעצמכם, בחלומות הוורודים ביותר, שתשבו כעת בירושלים, עם חמישים נכדים ונכדות ומאה נינים ונינות, כולם לומדי תורה, עובדי ה' יראי אלוקים?

וזה קרה. בלי תכנון מוקדם שלנו. הקב"ה החליט מתי כל זה יתרחש, וכך היה.

מחשבה ש"למה שהמשיח יגיע דווקא עכשו" היא כמובן מחשבה אפיקורסית. בשמי שמים שואלים כל יהודי האם "ציפית לישועה" ואחד מי"ג עיקרי האמונה הוא, כמובן, האמונה ש"אף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". מחשבה זו היא מופרכת מיסודה, משום שמי אתה בכלל שיכול להבין למה ומדוע, למה לא לפני רגע ומדוע דווקא עכשו.

מי כמונו חשים על בשרנו בימים אלו שאנחנו לא יודעים מה יילד לו המחר. הרי אם לפני חצי שנה היינו רואים מישהו ברחוב עם מסכה, היינו מביטים בו בתמהון, וכיום- מי שהולך ללא מסכה, כולם מביטים בו בתמהון ובכעס. לא יכולנו לחזות מסכות. כיצד נוכל לחזות ולהבין מתי המשיח יבוא?!

השתתפתי בחתונה לפני כחודש. מאחר שיש לי קשר אישי חם עם החתן, הרגשתי חובה לגשת לרגע למחותן, שלמד כמה שנים מעלי ב'קול תורה', ולספר לו על מעלותיו המאד- מיוחדות של החתן החדש שלו. סיפרתי לו על ההתמדה שלו, יראת השמים, העמל והיזע בעסק התורה, הכשרון המיוחד ומידותיו התרומיות והנאצלות.
הוא אמר לי בשמחה: "הבת שלי מבוגרת יחסית, והייתה לנו תחושה שאנחנו צריכים להתפשר כבר על משהו. אבל הקב"ה החליט שלא נתפשר על כלום. קיבלנו חתן מושלם, שבסך הכל רצה ללמוד תורה בהתמדה עוד שנתיים"....

והוא צדק, כי אני מכיר את החתן, שהוא באמת כליל המעלות.

אתה חושב שאתה מנהל את העולם. אתה מאבד תקווה ומחליט להתפשר, לסוג אחורנית, להתייאש. אבל לא אתה מנהל את העולם.

משפחה שלמה יושבת מיואשת, חסרת תקווה. הסיכויים שהאמא החולנית תשוב הביתה, כשגם נגיף הקורונה מצוי בגופה החלוש, שואפים לאפס. אבל הקב"ה החליט שהקורונה עצמה תהיה השליח הטוב להשיב את אמא הביתה, והפעם בריאה ושלמה, מתפקדת מצוין, כמו לפני עשרים שנה. היד ה' תקצר?!

חלק מהקושי לבקש מעומק הלב על בנין בית המקדש קשור לאובדן מסוים של תקוה, אי שם בחדרי הלב. זה לפעמים נראה רחוק, ערטילאי, לא עכשווי. אך מהיכי תיתי? זאת מנין לך? מדוע שהמשיח לא יגיע הרגע?

זה לא מכבר ציטט הרב יצחק רוט שליט"א במדורו המשובח, מכתב שנשלח למערכת העיתון בתחילת חודש אדר, בו כועס אחד הקוראים על "ההפחדה המיותרת מנגיף הקורונה, שלא מזיק בכלל"... די היה לקרוא את המכתב, חודשיים לאחר שנשלח, כדי שכולנו נפרוץ בצחוק מריר, לאחר שהמציאות טפחה על פנינו.

כולי תקווה שכשתמצאו ותקראו את המאמר הזה בערב חג תשעה באב הבעל"ט ("קרא עלי מועד"), תחייכו גם אתם חיוך גדול ותאמרו לעצמכם: פשיטא, מי חשב אחרת?! הרי ברור שהמשיח יכול לבוא בכל רגע. והנה, הוא הגיע, מזמן....

(המאמר התפרסם היום, כמעט כולו, ערב ת"ב התש"פ, ביתד נאמן, למעט כמה שינויים ששונו כנראה ע"י הועדה הרוחנית או שהורדו מחוסר מקום בעמוד).

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 29, 2020 5:24 pm

קיבלתי באימייל

אני מבין בהבנה שלימה בביאת המשיח ועם כל זה אחכה לו

הרב אהרן לופיאנסקי

"הרב?" מן העבר השני בקע קולו של תלמיד לשעבר, כיום מורה בבית־ספר לבנות. "הבנות כאן שואלות אם להתחיל לתפור חליפות כדי לקבל את פני המשיח".

הטלפון הזה הגיע מתישהו בין פורים לפסח. שיחות נוספות ברוח זו הגיעו אחריה, בכולן הופיעה גירסה זו או אחרת של השאלה: "הרי המשיח כבר כאן. נו, אז לְמַה הוא מחכה?"

בתחילה הציפו אותי השיחות האלה בתחושה נעימה: "אה! מי כעמך ישראל!". אבל בהדרגה הלכה הנעימוּת והתחלפה במועקה, כשקלטתי שמעולם לא הסברנו לילדינו כראוי, מהו בדיוק עניינו של המשיח.

אני רוצה לחלוק איתכם שני דברים שמטרידים אותי, ואחר־כך לנסות ולשרטט מה אמור להיות במוקד הציפיה שלנו למשיח.

Ä

הדבר הראשון שמטריד אותי הוא, הַבּוּרוּת העמוקה שלנו בכל הנוגע להיסטוריה של עם ישראל - או היסטוריה בכלל, לצורך הענין. אני פשוט נדהם כשאני שומע אנשים מכריזים "בחיים לא היה כזה דבר! ברור שהמשיח בדרך!".

עלעול שטחי בין דפי ההיסטוריה מזים את הטענה הזו ברגע. מגפות כמו הכולרה והטיפוס שטפו ברחבי אירופה שוב ושוב. מותן של נשים בשעת לידה, היה עניין שכיח מאד. דלקת התוספתן (אפנדציט) היתה קטלנית ברוב המקרים. בכל ספרי הזכרונות שנכתבו "לפני שנות המלחמה" תופס המוות חלק מרכזי בקורות המשפחה. התיאור הקלאסי של חיי ישיבה באירופה מכיל תמיד סיפור פטירה טראגי של בחור אחד לפחות. עיירות שלמות נמחקו בשריפה שכילתה את בתי העץ שלה ברגע והותירה את יושביהם חסרי כל.

לא מזמן היתה לנו את מגפת הפוליו. בימי טרום־החיסון־לפוליו (סביבות ה-1950) כשילד קם בבוקר עם חום, הוריו התמלאו בפחד - מוצדק - שהוא יבלה את שארית חייו בתוך ריאת ברזל או על כסא גלגלים (כפי שקרה עם בן־דודי).

גישת ה"בחיים לא" הזו משתרעת על פני תחומים רבים אחרים של ענייני השעה. יותר מדי פעמים אני שומע ש"מעולם לא היתה אנטישמיות כזו". זו טענה מדהימה! אפילו אם נניח לרגע את השואה, ישנם אנשים החיים בקרבנו, שהגיעו ממדינות שבהן מעמדו המשפטי של היהודי על־פי חוק היה של אזרח סוג ב' או סוג ג'. ידוי אבנים על יהודים בכיכר העיר - היה הכלל באותן מדינות, לא היוצא מן הכלל.

והכי מביכה היא ההצהרה ש"מעולם לא היה המצב הרוחני של עַם־ישראל גרוע יותר". מאמצע המאה ה-18 ועד מלחמת העולם השניה, היהדות התפוררה, כפשוטו. מספר עצום של יהודים נטש אותה לחלוטין. הרנסנס היהודי אחרי המלחמה הוא לא פחות מנס. כמובן, יש היום בעיות שלא היו בדורות הקודמים, ויש עוד הרבה מה לתקן, אבל כל זה אין בו כדי להשחיר את התמונה הכללית של מצב היהדות ביחס לדורות הקודמים.

אני יכול להבין שדרשן בוחר להשתמש בטכניקת ה"בחיים לא" כדי לצבוע בדרמה את דבריו, אבל האם יעלה על הדעת שההתייחסות האמיתית שלנו אל אירועי היומיום, תתבסס על חור כה מביש בהשכלה ההיסטורית?

אנחנו צריכים ללמד את ילדינו היסטוריה, ובהיסטוריה אין הכוונה רק לשמות, לתאריכים ולסיפורים של גדולי ישראל. ילדינו צריכים להכיר את החוויות של הקהילות היהודיות שבכל דור ודור - חיי היומיום, התלאות, האתגרים, ההצלחות, הפגעים. הפסוק מפציר בנו: "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר"!

הבורות הזו לא רק מונעת מאיתנו להבין כראוי את אשר מתרחש סביבותינו - היא גם מונעת אותנו מלהודות כראוי לקב"ה על התקופה הנפלאה שבה אנו חיים! כמה טובה חבים אנו לה' על השפע הגשמי, על הרפואה המתקדמת, על הממשלות הסובלניות, על הסיעתא דשמיא העצומה לצמיחה הרוחנית שלנו!

אדם חכם אמר פעם: "אלה שלא לומדים מההיסטוריה, נידונו לחיות אותה שוב".

Ä

הדבר השני שמטריד אותי הוא הלהט המשיחי הנוכחי. היו לנו במהלך הדורות רגעי "משיח בפתח!" רבים. כדאי מאד לקרוא את ספרו המעולה של הרב בנימין המבורגר "משיחי השקר ומתנגדיהם" (על כל 700 עמודיו) כדי לקלוט כמה עצומות וכמה הרסניות היו התנועות האלה.

אפילו במקרה הטוב ביותר - שבו אף משיח־שקר לא קם ואף אידיאולוגיה שקרית לא מכה שורשים - מגיע הלהט המשיחי עם תופעת־לואי הרסנית. כשם שקפיצת אדרנלין המעלה לאיגרא רמה, גוררת אחריה בהכרח נפילת אדרנלין לבירא לא־פחות עמיקתא, כך בדיוק מתכהים הרגשות שלנו ומשחירה נשמתנו, כשרגע "המשיח בפתח" שלנו מתפוגג כענן בלי להותיר אחריו מאום.

מישהו סיפר לי לאחרונה מעשה על ר' יעקב קמנצקי (שמשפחתו, בהמשך, אישרה לי את נכונותו). רב אחד הגיע אליו וסיפר לו בהתלהבות על אחד מבני קהילתו, שהחליט בעקבות אחד מאותם רגעי "המשיח מגיע" לסגור את חנותו בשבת.

ר' יעקב הורה לאותו רב, "לך אמור לו לאותו יהודי, שאני, ר' יעקב, מבטיחו נאמנה שהמשיח לא מגיע". והוא הסביר, "כרגע הוא אולי מחלל שבת אבל לפחות הוא מאמין. כשהטירוף הזה ייעלם ויתברר שהמשיח לא הגיע, הוא יחדל גם מלהאמין".

Ä

הבורות ההיסטורית והסכנות שבלהט משיחי הם שני דברים מטרידים. אבל יותר חשוב להבין כראוי מה בדיוק עניינו של המשיח.

אחד מרבותי, ר' יצחק טנדלר, סיפר פעם את הסיפור הבא, כדי להמחיש את חוסר ההבנה שלנו בתפקידו של המשיח ובבקשת הגאולה.

זר נכנס לבית־הכנסת בתשעה־באב ורואה את כולם יושבים על הארץ ובוכים. הוא ניגש אל ישיש אחד שיושב ומקונן ושואל,
- "על מה אתם בוכים?",
- "בית המקש שלנו חרב",
- "אז מה?",
- הישיש מתבלבל לרגע. הוא חושב מעט ואז עונה, "כתוב שמשחרב בית־המקדש ניטל טעם הבשר" (פענח רזא, בא),
- "אבל לא כתוב באותו מקום שטעם הבשר עבר לעצמות? אז מה הבעיה - תלעס את העצם, ותמצוץ את הַבִּפְנִים!",
- "זהו, שיש לי שיניים תותבות, והן לא ממש מסוגלות ללעוס עצם",
- "אהה. הבנתי. אז אתם בעצם מתאבלים על אבדן השיניים שלכם...".

כשאנו מתארים את המשיח כמי שיפתור את הבעיות הבריאותיות שלנו, את מצוקת השידוכים, את הבעיות המשפטיות שלנו, וכן הלאה, אנחנו מחפשים פתרון לבעיה אישית. הכמיהה שלנו אין לה ולא כלום עם המשיח; היא קשורה ללחץ־הדם שלנו, לחשבון־הבנק שלנו, למס־ההכנסה, או לבתנו המחפשת שידוך שנים רבות.

אז מה הסיפור של המשיח? לְמַה בדיוק עלינו לחכות בעיניים כלות?

הרמב"ם, בסוף "היד החזקה", מגדיר את זה עבורנו בצורה הברורה ביותר. זהו כנראה ספר ההלכה היחיד שעוסק במשיח, ועליו להיות אפוא נקודת המוצא בכל רעיון או תובנה שלנו בנושא.

במנותו את כל אשר עתיד המשיח להשיג, מלמד אותנו הרמב"ם מה חסר לנו עכשיו, בטרם בוא הגאולה. אנסה לנסח מחדש את דבריו בחלוקה לארבע קטגוריות:

1. המשיח ישיב על כנו את מעמדנו כאומה, בהקמתה מחדש של רָשות מרכזית. אנחנו כבר לא - ועדיין לא - אומה במלוא מובן המילה. אומה היא ישות שיש לה תשתית לפעול כיחידה אחת. בלי משיח אין לנו ראש, אין לנו סכמות, אין לנו מבנה, אין לנו אכיפה. אנחנו יכולים לתת נאומים חוצבי להבות, לצאת בקריאות מהדהדות, להפיק אירועי סיום־הש"ס מלאי־השראה, למחות בתוקף ובאזהרה חמורה, אבל אנחנו עושים רק את מה שאנחנו רוצים לעשות. אפילו לדידם של אלו המזדהים עם הערכים שבאים לידי ביטוי בכל ההפגנות הללו, יש מעט מאד המשך־מעקב.

נכון, יש לנו ב"ה את גדולי התורה שלנו, אבל נדמה שאפילו המושג הזה נזיל, ומשתנה כּּתְלוּת בבן־השיח שלנו. סמכות־העל היא כמובן ה"מועצת" - אבל איזו מועצת? "מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל", "מועצת גדולי התורה של דגל התורה", "מועצת גדולי עולם התורה", "מועצת חכמי התורה"? או אולי בכלל "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים"? ומה באשר לנטורי־קרתא ואחרים שאינם כפופים לאף אחת מן הרָשויות הנ"ל? ומה עם הדתיים לאומיים? והחרד"לים? והחרדים החדשים? ומה עם עוד רבים רבים שמחוייבים לתורה ולמצוות ואינם משוייכים לאף אחת מן הקטגוריות הללו?

במצב הנוכחי שלנו, כל כך הרבה בעיות מתסכלות שנדרשת בהן ידו תקיפה של החוק, נטושות ללא תקנה. כה רבות מן המחלוקות הממוניות שלנו נידונות בערכאות חילוניות, מהסיבה הפשוטה שאין לנו את המנגנון שיצליח לכפות עליהן להידון בבתי־הדינים שלנו. שלא לדבר על בעיות של עגינות ועוד רבות אחרות. המשיח יהיה המלך שלנו ובידו תהיה הסמכות לקומם את המנגנון הלאומי שלנו; אז נהיה אומה עם מלֹא־המשמעות של המילה הזו.

2. המשיח ישקם את שלמותו של העם היהודי. בשעה שאנחנו, היהודים שומרי המצוות, גאים (בצדק) בהישגים שלנו, הרוב המכריע של עם ישראל פשוט מתפוגג לו. אלו שהתבוללו, אלו שויתרו על הקשר שלהם עִם עַם־ישראל, אלו שירדו מהדרך - הינם כולם חברים שוֵי־זכויות ב"כלל ישראל". אם חסרים לנו 90%, או אפילו "רק" 80%, או נשמה אחת, הרי שאנחנו לא "כלל ישראל"!

אנחנו נוטים לראות את עצמנו - ציבור שומרי התורה והמצוות - כ"כלל ישראל", ואת כל השאר כמאגר של תוספות אפשריות. אבל ההיפך הוא הנכון! "כלל ישראל" הוא הסך הכולל של כולנו, ואנחנו חסרים 90% מ"העצמי" שלנו.

המשימה השניה של המשיח תהיה אפוא לכנס את נדחי ישראל, את כל הנשמות האבודות של "כלל ישראל".

3. המשיח ישיב את התורה לעם ישראל. אנחנו קוראים לעצמנו "שומרי תורה ומצוות", ובדרך כלל יש לנו הצדקה לכך. אלא שבמקרה הטוב ביותר אנחנו שומרים מיעוט קטן של אותן תורה ומצוות. אין לנו עסק כלל עם קדשים וטהרות, כמעט שאין לנו עסק עם זרעים, אין לנו סנהדרין והלכות קנסות, ועוד ועוד. נכון, זאת לא אשמתנו, אבל אם מאמינים אנו באמת שהמצוות ניתנו לצרף בהן את הבריות, הרי שאנחנו במצב קשה מאד. המשימה השלישית של המשיח תהיה להשיב אל מעמדן את כל אותן מצוות שזכו להתקיים בזמן שבית המקדש היה קיים.

4. המשיח ישיב את השראת השכינה. אין לנו שום דרך לתאר את השכינה או את הנוכחות האלוקית בעולם, למעט אולי כ"תחושה של אימננטיות או חיבור". אחת מן המועקות של ימינו היא שלמרות שנדמה שאנחנו עושים הכל כמו שצריך, אנחנו לא מרגישים הדדיות מצדו; אנחנו לא מרגישים שה' נמצא שם, מחכה לנו ומקבל את המנחות שלנו.

בפרשת שמיני הורגשה הנוכחות האלוקית כאשר יצאה "אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים". היו זמנים שבהם ראינו בעינינו איך 'עולותיכם לרצון וזבחיכם ערבו לי'.

המצוה לעלות לרגל - יותר מכל המצוות האחרות - מבטאת את תחושת החיבור הזו. הרמב"ם (בית הבחירה א, א) אומר ש"מצוַת עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה". המצוה הזו נועדה להטעין את המצברים הרוחניים שלנו באמצעות "חיבור" אל ה' שלוש פעמים בשנה; או כמו שהכוזרי קורא לזה "להיות מוזמנים אל שולחן המלך". אם כן, המשימה הרביעית של המשיח היא לשחזר את תחושת "הנוכחות" ו"החיבור" שאנחנו קוראים לה "השכינה".

שנה אחת, בתשעה באב, שמעתי את הרב סולובייצ'יק מדגים את הרעיון הזה בחדות: "אנשים שואלים אותי, 'קבלנו חזרה את ארץ ישראל, קבלנו את ירושלים, אפילו הכותל בידינו. למה אנחנו מוסיפים להתאבל כבעבר'?".

"אני עונה להם, 'ראיתם פעם בן מנוכר סועד על שולחן אביו? צעדים ספורים בלבד מפרידים בין הגופים שלהם, אבל אלפי קילומטרים מפרידים בין ליבותיהם! הקירבה הפיזית בין השניים לא זו בלבד שאינה מנמיכה את המתח, היא מעצימה אותו עשרת מונים! כך גם כאן - להיות כה קרובים וכה מנוכרים...".

אם כן, העדר ה"נוכחות" של הקב"ה או של ביטוי מוחשי כלשהו של רצון מצדו "להתחבר" איתנו, הם ההיבט הרביעי של הגלות שהמשיח אמור לתקן.

Ä

עכשיו שעמדנו על ארבע האבידות שהמשיח אמור להשיב - איך אנחנו מתרגמים את זה לכמיהה למשיח? איך ומתי עלינו לבטא את הכמיהה הזו?

דמיינו שאתם בחתונה של משפחה טובה. בסוף החתונה, בשעה שאתם מאחלים מזל טוב לאחד המחותנים, הוא נאנח ואומר "אוי, הלוואי שההורים שלי היו זוכים להיות איתנו כאן הערב". העיניים שלכם מתערפלות, אתם מהמהמים בהזדהות, ואז הוא ממשיך "כי הם היו משלמים על כל האירוע הזה"...

מה דעתכם עליו?

כשאנחנו מקוים שהמשיח ישלם את החובות שלנו, יִרְפָּא למכאובינו או יעזור לנו עם אחד מאינסוף הטרדות האחרות שלנו - הלזה נקרא כמיהה למשיח?

איך אמורה להרגיש הכמיהה הזו? לי היא מרגישה כמו הצער והחלל המייסר שאני חווה כשאני מגיע לשמחה שבה חסר בן משפחה אחד: הורה שלא הגיע לחתונה בגלל כעס; ילד שלא הזמין הורה בגלל טינה; בן שלא נמצא כי נפל בקרב; בת "אבודה" שנעדרת מן התמונה המשפחתית. האושר העולה על גדותיו שאמור היה להיות כאן, מעמיק את חדות הכאב.

לפני שנים רבות נכחתי בחתונתו של בחור נפלא. בן־עליה, מוכשר בתחומים רבים, נאה ונעים, בר־דעת. אביו נפטר כמה שנים קודם לכן, אבל המשפחה המשיכה בנחישות ופרחה. המחותנים היו אנשים נכבדים במיוחד, והרוח בקבלת־הפנים היתה מרוממת.

אחרי שסיימו הכל לחתום על הכתובה, ליוה הקהל המשולהב את החתן המלכותי אל חדרו, ואני צעדתי איתו פנימה לעזור לו עם הפרטים האחרונים לקראת החופה. איך שנסגרה מאחורינו הדלת, הוא כרך את זרועותיו סביבי, התקפל והחל להתייפח ללא־שליטה. הבנתי. האירוע היה מדהים - אבל מישהו היה חסר. ופירוש הדבר שהכל היה חסר.

איפה עלינו לערוג למשיח? מתי עלינו להתגעגע אליו? יותר מכל, זה אמור לקרות ברגעי השיא שלנו, כשאנחנו במיטבנו. יש לנו תורה וגדולה, אנחנו מחתנים את בתנו המדהימה עם בחור מעולה, כולם כאן והכול כאן, כל מה שייחלנו לו מתגשם לנגד עינינו.

אבל בהביטנו סביב, חלל גדול ממלא אותנו. הצחוק והעליצות המקיפים אותנו מבליטים את הכאב והריקנות שאנחנו חשים. ואנחנו אומרים לעצמנו "אבל מה הטעם? הוא לא כאן, נוכחותו אינה מורגשת".

זוהי הכמיהה למשיח.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' יולי 29, 2020 6:48 pm

לא מתחבר, בכל הדורות כשהיו אירועים גדולים יהודים ציפו למשיח, זה שזה לא קרה זה לא סיבה להפסיק לצפות. גם התשעה באב והקינות לא בנויים כמו שהוא מתאר, בהחלט מספרים שרע לנו.

מכל מקום הוא גם לא מבין נכון למה הקורונה גורמת ציפיה למשיח, זה בכלל לא בגלל צרות. זה בגלל שכל סדרי העולם משתנים בלי לדעת מה ילד יום, ומערכות שלמות שנתנו לעולם ודאות עומדים בסימן שאלה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 30, 2020 7:15 pm

המאמר של הרב לופיאנסקי עמוס בתובנות נכונות. לענ"ד החלק העיקרי שבו הוא לא הקטנת ה'קורונה' מבחינה היסטורית,
שזה בודאי גם נכון, אפילו במבט ישראלי / יהודי מצומצם,
וכל יהודי מעל שמונים בודאי יאשר את זה. אנשים שחיו את תקופת השואה, ואפילו את התקופה שבינה למלחמת תש"ח,
אלא הגדלת המשיח.
צפיה למשיח היא לא איתות מצוקה, וכמו שמספרים את הסיפור הידוע על עשיר העיירה שכולם הפקידו אצלו כספים, והוא פשט רגל.
אחד הוציא את הכסף רגע לפני. שאלו אותו איך ידעת. הוא ענה, שמעתי אותו שהוא נאנח במקוה על המשיח הבנתי שהמצב לא שפיר.

אלא מה, צריך גם להיזהר לא לכבות התעוררות וחיזוק אצל יהודים, ויש חוט דק.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' יולי 30, 2020 9:04 pm

כל אבל וצער פרטי של אדם הוא ניצוץ קטן, בחינת אחד מששים או אחד מששים רבוא, מצער ואבל החורבן והגלות. ולפעמים אין אדם מכיר בצער ואבל הגלות אלא מתוך כאבו וסבלו הפרטי.
ודאי שראוי לבקש ישועה מתוך התייחסות שלימה ורחבה יותר, אבל אין מקום לזלזל ביהודי שמצפה לגאולה מתוך העולם שלו ולפי יכולותיו, כל חד וחד לפום שיעורא דיליה.

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2275
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' יולי 30, 2020 9:18 pm

הרב גנוט, שפתיים ישק משיב דברים נכוחים!!!

רעיון עמוק ודק, ועצום בהיקפו!!!

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי בתבונה » ה' יולי 30, 2020 11:51 pm

ש. ספראי כתב:
האשה קמה מהמיטה על רגליה, והחלה לתפקד כאחד האדם. בריאה ושלמה לחלוטין.
הרופאים ההמומים ערכו לה סדרת בדיקות, והפלא הגדול התגלה.

התברר שנגיף הקורונה 'אכל' את הנגיף הקודם שקינן בקרבה. וירוס הקורונה 'השתלט' על הנגיף 'שלה' והשמיד אותו. כשהקורונה חלפה, נעלמו מגופה גם תסמיני הנגיף שפעל בה עד כה, במשך כעשרים שנה (!!!).
&&&&

נגיף לא אוכל נגיף. ונדירים הנגיפים שיכולים להיות בגוף 20 שנים.
הייתי מציע השערה שהיה לה את מה שקרוי בטעות מחלת מונו זה לא מונו אלא פיברומיאלגיה / תסמונת העייפות הכרונית.שיש השערה ששהיא נגרמת רבות כמצב פוסט זיהומי בפרט לאחר מחלת מונו.(infectious mononucleosis) זו אינה מחלה ויראלית בלי שום וירוס בגוף החולה, מחלה זו יכולה להיעלם והיא מטופלת בנוגדי דיכאון ופעילות גופנית.

&&&&
אילו רצינו בית מקדש היה אפשר לבנות אותו כהלכה כבר בימינו.

ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי ש. ספראי » א' אוגוסט 02, 2020 5:19 pm

בתבונה כתב:נגיף לא אוכל נגיף. ונדירים הנגיפים שיכולים להיות בגוף 20 שנים.
הייתי מציע השערה שהיה לה את מה שקרוי בטעות מחלת מונו זה לא מונו אלא פיברומיאלגיה / תסמונת העייפות הכרונית.שיש השערה ששהיא נגרמת רבות כמצב פוסט זיהומי בפרט לאחר מחלת מונו.(infectious mononucleosis) זו אינה מחלה ויראלית בלי שום וירוס בגוף החולה, מחלה זו יכולה להיעלם והיא מטופלת בנוגדי דיכאון ופעילות גופנית.

&&&&
אילו רצינו בית מקדש היה אפשר לבנות אותו כהלכה כבר בימינו.


א) השערתך אינה נכונה. המקרה נחקר כעת ע"י בכירי 'מביני' הקורונה בבתי החולים, ומאז פרסום המאמר, הצטברו אצלי עוד כמה עובדות על חולים אחרים שהבריאו במחלות שונות !!) בגלל הקורונה. פרטים יבואו בל"נ. אני פשוט בודק את אמינותם אחת לאחת. כמשאת הפנאי.
ב) נושא בניית ביהמ"ק בימינו נטחן עד דק בספרי האחרונים. צר לי לאכזב אותך. חסרים לנו כמה וכמה פריטים לבנייתו, לא כולל חסרון ה" וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם"

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי דרומי » א' אוגוסט 02, 2020 6:05 pm

משבר הקורונה כשלעצמו אולי באמת אינו כה גדול ומכריע, אבל הוא מצטרף להמון המון פרטים קטנים וגדולים שהיו לפניו (ועדיין) שמי ששם לב אליהם מבין שהמצב שאליו הורגלנו בעשרות השנים האחרונות כנראה הולך להשתנות בכל המובנים, ובעיקר מבחינה יהודית.

השינוי הכי גדול בעולם בשנים האחרונות הוא הנושא של האינטרנט, שבחסות הקורונה קיבל הרבה יותר תנופה וחדר גם לאותם מחוזות בודדים שאליהם לא חדר קודם לכן. כל בר דעת מבין שהשפעת האינטרנט עצומה לטוב ולמוטב, וילדים שגודלים בדור האינטרנט יגדלו בצורה קצת אחרת (ואולי הרבה אחרת) מאשר בה גדלנו אנחנו (אני מתכוון לאלו שהם בגיל שלושים ומעלה).

תחום נוסף שבו חלו שינויים עצומים לאחרונה הוא בכל היחס של העולם לעם ישראל ולארץ ישראל. עדיין יש הרבה עויינים והרבה שונאים, אבל חלו הפתעות גדולות מאוד לטובה - אחד הבולטים בהם הוא הנשיא טראמפ עם כל המהלכים שהוא הוביל שהיו הפתעה עצומה. גם בקרב ממלכות ערביות גדולות חלה התמתנות גדולה ביחס לישראל באופן שלא ציפו לו. ומי שקצת זוכר את 'מסך הברזל' של ברית המועצות והמסתעף מבין עד כמה מפתיע המצב כרגע בכל האזור הזה מבחינת היחס ליהודים וליהדות. בקיצור, מתבשל כאן עולם חדש.

גם בציבור התורני ה'פנימי' חלו שינויים עצומים לאחרונה. בהשפעת האינטרנט ועוד, יש הרבה יותר קירוב לבבות בין חוג אחד לחבירו. בעוד פעם היתה כל קהילה סגורה בד' אמותיה, היום יש השפעה עצומה מחוג אחד על חבירו, חלק באופן ישיר ורשמי וחלק באופן עקיף ופחות רשמי, אבל המציאות היא שיש הרבה יותר קשר בין כל הקהילות ביהדות התורנית (וגם לפורום כאן יש איזה חלק בזה...), וגם בזה אפשר לומר 'לטוב ולמוטב', אבל זה ברור שהמחיצות שהיו פעם כמעט אינן קיימות.

יש גם את החלל העצום שהותירו המנהיגים והפוסקים שהלכו לעולמם ולא נראה שיש מי שעומד למלא את מקומם. די אם נזכיר את הגר"מ אליהו (בציבור החרד"לי) הגר"ע יוסף (בציבור הספרדי) הגר"ש וואזנר (בציבור הכלל-חסידי ובעצם בציבור החרדי כולו) ועוד ועוד. כל בר-דעת מבין שההנהגה כרגע ברוב הציבור הדתי במצב 'שביר' ולא יציב. ולהבדיל, גם ההנהגה של מדינת ישראל נמצאת בפני שוקת שבורה שלא עמדה בו מעולם.

ואפשר להאריך עוד ועוד, אבל העובדה שמה שהיה לא הולך להמשיך באותה מתכונת ברור עוד לפני הקורונה, וכאשר מגיע המשבר הזה שיש לו השפעה על כל תחומי החיים ועל כל העולם כולו - זה מחזק את ההרגשה שאכן אנחנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה בעולם כולו, אכי"ר ובחסד וברחמים.

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי בתבונה » א' אוגוסט 02, 2020 8:31 pm

ש. ספראי כתב:
א) השערתך אינה נכונה. המקרה נחקר כעת ע"י בכירי 'מביני' הקורונה בבתי החולים, ומאז פרסום המאמר, הצטברו אצלי עוד כמה עובדות על חולים אחרים שהבריאו במחלות שונות !!) בגלל הקורונה. פרטים יבואו בל"נ. אני פשוט בודק את אמינותם אחת לאחת. כמשאת הפנאי.
ב) נושא בניית ביהמ"ק בימינו נטחן עד דק בספרי האחרונים. צר לי לאכזב אותך. חסרים לנו כמה וכמה פריטים לבנייתו, לא כולל חסרון ה" וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם"


במילים הנגיף אכל והשמיד ככה"נ התכוונת כמליצה בעלמא ולא למנגנון ההחלמה שהרי וירוס כלל לא אוכל. (נגיף היינו ווירוס בעברית)

יש פה סבירות לטעות וכדלהלן :
א. מדובר בתופעה בלתי סבירה בעליל.
ב. תגלית רפואית כזו צפוי שתתפרסם, לא רק בכתבה שלך.
(בחיפוש שלי זה לא נמצא במאגרי מידע רפואיים, לגבי מידע מקצועי תוכל לחפש בעצמך בגוגל סקולר או פאבמד אם תמצא תשתף בבקשה, זה לא נמצא גם בעיתונות הכללית)
ג.קורה שאנשים לא מקצועיים מחליפים בין מחלות מקבוצות שונות.
לדוגמה תסמונת העייפות הכרונית/פיברומיאלגיה מכונה רבות מחלת מונו. במקרה זה הוירוס נחשב טריגר למחלה.

יש להניח שאם אנו מסכימים בנקודות הנ"ל, אז מובן לך שיש סבירות שנחשפת לפרטים לא מדוייקים.

עכ"פ האם יש לך מושג באיזה וירוס/מחלה מדובר?
אם כן אשמח אם תשתף.
(גם בפרטי, אוכל לתת לך מידע מקצועי).

&&&&

לגבי בניין ביהמ"ק ראה את דברי הר"א נבנצל שליט"א שהמעכב הוא בג"ץ.

גילוי דעת.pdf
(333.92 KiB) הורד 315 פעמים


הנושא של בניין המקדש הייתה אריכות גדולה שהובאה בפורום זה, ודעת גדולי האחרונים היא שאפשר לבנות את בית המקדש בימינו.
לגבי ריח ניחוח זה לא שייך לגבי בניין בית המקדש, ואף שהיו מי שהעלו צד זה לגבי ההלכה שמקריבים אע"פ שאין בית ורק לגבי זה, וגם עניין זה נידון בפורום.

ולאותו צד שהיו שהעלו יתכן שה"ה ששחוטי חוץ היו פטורים, שהרי מבואר בגמ' שרק למ"ד מקריבים אע"פ שאין בית חייבים בשחוטי חוץ, כי צריך ראוי לפתח אוהל מועד.
וכן שחוטי חוץ פטור קודם פתיחת דלתות ההיכל (עכ"פ בשלמים ולדעת תוס' בכל הקרבנות), ובזבח תודה של הח"ח דן לגבי זה שבימינו יש במקום ההיכל את מבנה כיפת הסלע וא"כ סגירתו הוא כדלתות ההיכל סגורות, וא"כ יהיה פטור על שחוטי חוץ בזה"ז כשדלתות כיפת הסלע סגורות, אמנם ברשב"א בשבועות כתב שבזמן שאין מקדש אין חיסרון של קודם פתיחת דלתות ההיכל, והביאו בזבח תודה שם.

אמנם לחולקים על המדע בנושא התכלת, אז חסר תכלת לבגדי כהונה.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' אוגוסט 02, 2020 9:06 pm

לגבי דבריו של הרב לופיאנסקי שצפייה למשיח כדי להגאל מצרות היא לא הצפייה המבוקשת,
דבריו תואמים לדברי רבו הגר"מ שפירא זצ"ל שהיה מדבר על זה (מסתמא רבות). "מי שחושב שהמשיח זה הפתרון של הצרות שלו..."
ומצד שני כמדומה שאאצל אבות אבותינו ואמות אמותינו אכן כך היה, סביר להניח שלא בזה הסתכמה הצפייה, אבל בהחלט זה היוה חלק חשוב.
בבמה בה פורסמה מאמרו המקורי (באנגלית) של הרא"פ הנ"ל פירסמו אחר כך מכתב תגובה מרב אחד שהעיר כנ"ל, אולי יש למישהו .

ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' אוגוסט 04, 2020 11:34 am

מעניין הוא שרובם המוחץ של הקינות, עוסקות בצרות הגוף, הרציחות והשחיטות, ולא בהיבט והחסרון הרוחני והעדר התורה וקרבת ה' של החורבן והגלות.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוגוסט 04, 2020 1:10 pm

ש. ספראי כתב:מעניין הוא שרובם המוחץ של הקינות, עוסקות בצרות הגוף, הרציחות והשחיטות, ולא בהיבט והחסרון הרוחני והעדר התורה וקרבת ה' של החורבן והגלות.


שבת סורו מני- בעיקר על חילול השם שבגלות עמ"י ובצרות הכלל.
איכה אצת- חילול השם בחורבן הבית ובצרות עמ"י.
אאדה עד חוג- קינה על החורבן ועל הגלות (והצרות כחלק מזה)
איכה תפארתי- צידוק הדין (על עוונותינו שגרמו לחילול השם ולחורבן), חילול השם כנ"ל
איכה ישבה- כנ"ל, רק מסביב למשמרות הכהונה
איכה אלי- קינה על יאשיהו
אהלי אשר תאבת- חילול השם שבאריכות ימי חורבן הבית
אי כה אמר- תפילה על בניין הבית על בסיס זכות אבות וחילול השם שבגלות.
איכה את אשר כבר עשוהו- אבות העולם שהקב"ה גילה להם מראש על החורבן, משולב בתפילה מכח חילול השם
איכה אשפתו- קינה על החורבן לפי מגילת איכה
זכור את אשר- חילול השם שבמעשיו של טיטוס הרשע
אם תאכלנה- צרות ישראל בזמן החורבן וממוקד בצרות היחידים
ואתה אמרת- חילול השם שבשלטון הגויים על עמ"י ושבחורבן
לך ה' הצדקה- צידוק הדין ותפילה לגאולה
הטה אלקי אזנך- חילול השם שבמעשי הגויים ובדבריהם, והכל מסביב לחורבן
ארזי הלבנון- עשרת הרוגי מלכות
החרישו ממני- גזרות תתנ"ו, קינה (בעיקר בחילול השם שבזה) ובקשה לנקמה
על חורבן- קינה על חורבן הבית, וקצת על הגלות
מי יתן- גזרות תתנ"ו, קינה שרובה מסביב לחילול השם שבזה.
אז בהלוך- תיאור תפילה לביטול הגזרה על עמ"י כולו, צידוק הדין, והבטחת גאולה
אז במלאת- צידוק הדין ותפילה לגאולה
איך תנחמוני- קינה על החורבן, על עצם הגלות, על צורת הגלות ותפילה לגאולה
אמרתי- גזרות תתנ"ו, תיאור, חילול השם, ובקשה לנקמה ולגאולה
מעוני שמים- קינה על חורבן הבית ותפילה לבניינו
אש תוקד- השוואה בין יציאת מצרים לגלות, מסביב לחורבן, לעצם הגלות, לאימת הזוועות שבגלות, ותפילה בסוף לגאולה
אצבעותי שפלו- קינה מפורטת על עצם חורבן הבית, משולב עם עצם הגלות, ותפילה קצרה לגאולה
אבל אעורר- גזרות תתנ"ו, חילול השם, תפילה קצרה לנקמה וגאולה
יום אכפי- הריגת זכריה ותוצאותיה, צידוק הדין וקינה
שכרת ולא מיין- קינה על חורבן הבית, על אריכות הגלות ותוקפה ותפילה לנקמה
ציון הלא תשאלי- קינה על חורבן הארץ ותפילה לגאולה
ציון קחי- מעלת ארץ ישראל, קינה חורבן הארץ ותפילה קצרה לתשובה וגאולה
ציון עטרת צבי- קינה על חורבן הארץ, משולבת במעלתה ובמעלת המקדש, תפילה לגאולה
ציון תקונני- חורבן הבית, חורבן הארץ, צידוק הדין, ותפילה קצרה לגאולה
ציון ידידות- מעלת א"י, חורבן א"י, חורבן הבית, תפילה לגאולה
שאלי שרופה באש- קינה על גזרת שריפת התלמוד ותפילה לגאולה
ציון צפירת- קינה על גלות ישראל מארצם ותפילה לגאולה
ציון במשפט- צידוק הדין, קריאה לתשובה ותפילה לגאולה
ציון גברת- קינה על חורבן הבית ועל חורבן הארץ, צידוק הדין, תפילה לגאולה
אלי ציון- חורבן הבית וחילול השם שבחורבן ושבגלות
שומרון קול תתן- קינה על גלו עשרת השבטים ועל גלות מלכות יהודה וחורבן הבית. תפילה לגאולה.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' אוגוסט 04, 2020 3:53 pm

דורשי יחודך כתב:לגבי דבריו של הרב לופיאנסקי שצפייה למשיח כדי להגאל מצרות היא לא הצפייה המבוקשת,
דבריו תואמים לדברי רבו הגר"מ שפירא זצ"ל שהיה מדבר על זה (מסתמא רבות). "מי שחושב שהמשיח זה הפתרון של הצרות שלו..."
ומצד שני כמדומה שאאצל אבות אבותינו ואמות אמותינו אכן כך היה, סביר להניח שלא בזה הסתכמה הצפייה, אבל בהחלט זה היוה חלק חשוב.
בבמה בה פורסמה מאמרו המקורי (באנגלית) של הרא"פ הנ"ל פירסמו אחר כך מכתב תגובה מרב אחד שהעיר כנ"ל, אולי יש למישהו .


ולכן כשנדמה היה שהגענו כביכול אל המנוחה ואל הנחלה באר''י עם שלטון וכו', היו יהודים תמימים שחשבו שכבר אין צורך בתשעה באב ושהרבה מילים בתפילה הנוגעות לאר''י כבר אינן רלוונטיות.
גם היום, שהשפע החומרי הוא כה רב והביטחון הכלכלי הוא גדול (יחסית לעבר כמובן), אנשים פשוטים יכולים לחשוב "מה עוד חסר לנו"? בפרט שגם עולם התורה פורח ב''ה וכו'.


בתשעה באב כשאמרתי "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" שמתי לב שמטבע הלשון הוא ''בשובך לציון'', ולא ''בשובנו לציון''.

אש משמים
הודעות: 2460
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי אש משמים » ג' אוגוסט 04, 2020 6:12 pm

בתבונה כתב:
לגבי בניין ביהמ"ק ראה את דברי הר"א נבנצל שליט"א שהמעכב הוא בג"ץ.

א. כתוב שם שגם בג"ץ מעכב. ב. השו"ת נערך ונעשה ע"י שיחת טלפון פלוס ליקוטים. ג. שכחנו מי נמצא במקום המקדש וכיצד יגיבו מיליוני בני דת היושבים שם..

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי בתבונה » ג' אוגוסט 04, 2020 7:55 pm

אש משמים כתב:
בתבונה כתב:
לגבי בניין ביהמ"ק ראה את דברי הר"א נבנצל שליט"א שהמעכב הוא בג"ץ.

א. כתוב שם שגם בג"ץ מעכב. ב. השו"ת נערך ונעשה ע"י שיחת טלפון פלוס ליקוטים. ג. שכחנו מי נמצא במקום המקדש וכיצד יגיבו מיליוני בני דת היושבים שם..


המצוטט מהרב נבנצל שם
"בג"ץ מעכב ועוד כמה גורמים יש להשתדל במה שבידינו על מנת לקדם את בניית המקדש"

דהינו שאנו צריכים להשתדל במה שבידינו על מנת לקדם את בניית המקדש למרות שיש מונעים לדוגמא הבג"ץ.
הכוונה ברורה שיש מעכבים כוחניים נגד קיום התורה. אחד מהם הוא הבג"ץ, זה לא סותר שיש כוחנות נוספת שמונעת זאת
(מן הסתם הוא חושב שהשקפת השמאל הקיצוני היא נגד זה גם לולי החשש מבעלי הכוח בעולם, וממילא בג"ץ הוא בעל כוח בפני עצמו)

איני יודע מה כוונתו להשתדל במה שבידינו אבל להבנתי ככל שברור יותר שאיננו מוותרים על זכותינו ועל דרישתינו לבנות את בית המקדש על פי ההלכה, כך זה יהפוך לריאלי יותר.

אש משמים
הודעות: 2460
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי אש משמים » ג' אוגוסט 04, 2020 8:51 pm

למה לא ראיתי דרישה למימוש זכות זו מהרב הנ"ל או משאר גדול"י?

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי בתבונה » ג' אוגוסט 04, 2020 10:11 pm

בתבונה כתב:איני יודע מה כוונתו להשתדל במה שבידינו אבל להבנתי ככל שברור יותר שאיננו מוותרים על זכותינו ועל דרישתינו לבנות את בית המקדש על פי ההלכה, כך זה יהפוך לריאלי יותר.


אש משמים כתב:למה לא ראיתי דרישה למימוש זכות זו מהרב הנ"ל או משאר גדול"י?

ממי אפשר לדרוש? מהבג"ץ?!
1.אם הציבור שלנו יחיה את זה שיש בתורה מצווה מעשית לבנות את בית המקדש וכדי שמצווה זו תתקיים חשוב לנו להשתדל במה שבידינו, אז עם הזמן יהיה ברור שבני ישראל לא מוותרים על מקום המקדש.
2. את זה אמר הרב נבנצל. וכבר התנבא ישעיה על שוכחי המקדש, "כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו... כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה".

אש משמים
הודעות: 2460
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי אש משמים » ג' אוגוסט 04, 2020 10:35 pm

אם א"א לדרוש דרישה זו, אז מה אתה רוצה?
מה הפירוש "אם הציבור יחיה את זה שיש בתורה מצווה מעשית לבנות את בית המקדש" איך חיים את זה?
איך חיים את מצוות שריפת עיר הנידחת או יעוד אמה עבריה?

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: למה, בעצם, שהמשיח לא יגיע הרגע?!

הודעהעל ידי בתבונה » ג' אוגוסט 04, 2020 11:29 pm

התפרסם שבתחילת תקופת הקורונה מנעו בצרפת למול תינוקות, היחס למניעה מבניית המקדש צריך להיות זהה.
בדיוק אותו הדבר אנו לא בונים את בית המקדש מתוך כפייה, רצוי שזה יהיה ברור לפחות לשות"מ.
לגבי אמה עברייה ועיר הנידחת זה לא קשור אין שום מצווה שיהיה עיר של עובדי עבודה זרה? ושיהיה לאדם אמה עבריה?
במקרה שיש לאדם אמה עברייה ובמקרה של עיר עוע"ז שנגמר דינם בסנהדרין גדולה, אז יש מצווה.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים