פורום אוצר החכמה

כבר נודע בשערים המצוינים בהלכה חילו הגדול של הגה"צ ר' שריה דבליצקי שליט"א בכל מקצועות התורה, וכוחו הגדול בהוראת הלכה, וא"צ לפנים. אף עשרות ספריו הרבים והמגוונים המצויים באוצר יתנו עדיהן ויצדקו.

לפני תקופת מה התגלגלה לידי העתקה מרשימות שרשם לעצמו בתקופות שונות, פסקים קצרים שהורה לשואלי ודורשי דבר ה' זו הלכה, מנומקים בקצרה ובבהירות רבה. בלטו בכמותן הכרעות בעניני אבילות ותעניות, כנראה רבו השואלים בהם גם משום היותו מרא דשמעתתא בהלכות אלו.

מאחר והרבה פסקים מאוד נוגעים למעשה, אמרתי לא אמנע טוב, ויה"ר שיהיה הלימוד בהלכות אלו בבחינת ונשלמה פרים שפתינו ויקוים בנו דבר אלקינו ביד עבדיו הנביאים: כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים אכי"ר

ואתחיל מההלכות הנוגעות לתענית י"ז בתמוז ושלשת השבועות בכלל, ובהמשך נביא אי"ה מעניני תשעת הימים ותשעה באב.

האם מותר לעשות סעודת ז' ברכות בליל י"ז בתמוז וריקודים או כלי זמר ללא הגבלה או לא.

תשובה. ליל י"ז לענין זה הוא כמו יום י"ז, אך גם ביום י"ז כמו בי' בטבת מותרים ריקודים ותזמורת ללא הגבלה. כי מ"ש בא"ר לנהוג בד' תעניות חומרת מר"ח אב כבר נתבאר שזה טעות הדפוס. אלא שעל י"ז בתמוז רביע מנהג בין המיצרים המתחיל משקיעת החמה דליל י"ז בתמוז. ובבין המיצרים גם עד ר"ח אב אסורים ריקודים ומחולות כמו בימי הספירה, וכן כלי זמר יש למנוע, אבל מכיון דחו"כ בימי השבעה הוי מצוה גמורה לשמחם ממילא מותר ריקודים ומחולות וכלי זמר, דרק לגבי אירוסין כתב המחהצ"ש בהל' ספירת העומר דאסור מדלא הוי מצוה גמורה משמע דמצוה גמורה שרי בבין המיצרים שאינו אלא ממנהגא. וממילא מותר בליל י"ז בתמוז לעשות סעודה ולרקוד ולנגן בכלי זמר לכבוד החו"כ בתוך ז'.

ובמקו"א נמצא כתוב: שאלה. האם מותר בי"ז בתמוז בכל הדברים האסורים מר"ח אב. תשובה. מותר ומ"ש בבאה"ל משם א"ר כבר כתבתי במק"א שזה טעות דפוס בא"ר, וגם הפרמ"ג הוטעה ע"י טעות דפוס זאת.

עלה בדעתי שבסעודת מילה או בר מצוה ביומו או גם סיום יהיה מותר לברך שהחיינו בין המיצרים על פרי חדש שרוצה לאכלו בסעודה לפאר ולייפות ולהחשיב הסעודה, ועדיין לא בירך שהחיינו, ואם ימנע מלאכול יהיה גירעון בסעודה דנראה דיכול לברך שהחיינו דומיא דמותר לו בבשר ויין, וזה מנהג, ובפרט בצירוף דעת הגר"א דשהחיינו הוא חומרא יתירה [ולמעשה צ"ע בזה].

שאלה. בר מצוה בבין המיצרים אם אפשר להתיר שיהיה שם כלי זמר.

תשובה. אם זה דוקא ביומו ממש אפשר להתיר כיון דבזוהר מבואר שצריך לעשות ביום בר מצוה משתה כמו בחתונה. ואף שאין זה דין גמור מ"מ גם כלי זמר בבין המיצרים הוא רק מנהגא, וכל זה רק עד ר"ח אב.
וכהאי גוונא אפשר להתיר גם בשבע ברכות שעושים בבין המיצרים ובפרט כי שם זה דין גמור לשמח תו"כ כל שבעה.

שאלה. אם מותר שער כל הגוף חוץ מראש וזקן לספר בבין המיצרים.

תשובה. בשו"ע כתוב במ"ב אחד שער ראשו ואחד שער כל גופו אבל זה כתוב רק לגבי ימים שאסורים מדינא דהיינו משבוע שחל ט"ב ולפני זה שאסור רק ממנהגא יש לומר דכל מה שאסור מדינא אסור גם ממנהגא. ולאידך גיסא יש לומר דאין המנהג רק על דבר המצוי אבל דבר שאינו מצוי לא שייך בזה מנהגא. ולכן בנידון שהיתה השאלה אם אשה מותרת להעביר שיער מהרגלים יש להתיר עכ"פ עד ר"ח ובצירוף שאצל אשה זה יותר קל.

מי שצריך ללכת לפגישה ואין לו בגדים חשובים זולת בגדי שבת, התרתי לו ללכת בבגדי שבת ועיין התעוררות תשובה ח"ג לענין אם נקרעו בגדיו ומתקנים אותם אם מותר ללבוש בגדי שבת.

ללמוד נגינה התרתי עד ר"ח ולא הלאה.

הזמינו לעשות ארון מפורמייקה וכו' לפני ימי בין המצרים ולא הספיקו להרכיב אם מותר להרכיב בבין המיצרים, דאם ישהו עד לאחר ט' באב יהיה הפסד גדול.

תשובה. מותר עד ר"ח אב.



אם מותר להדביק טפטים בבין המיצרים. תשובה. גם זה מותר עד ר"ח אב, אבל מכיון שזה מעט תמוה בעיני העולם, ולכן יש להתיר רק בהתחילו לפני י"ז בתמוז.

אם מותר למי שיש לו שערות גדולות במקום הנחת תפילין לספר אותם בג' שבועות.

תשובה. מהא דסי' תקנ"א ס"ק ע"ט במ"ב יש ללמוד דשרי, ועכ"פ עד שבוע שחל בו יש להתיר.

התרתי לאב להסתפר לפני פדיון הבן בג' שבועות כיון דהפוסקים מדמים פדיון למילה לענין שלא להשלים בנדחה, אם כן גם כאן אפשר לדמות במכ"ש שכאן זה מנהגא ושם מדינא. ולפלא שלא הוזכר באחרונים להדיא ההיתר.

שאלה. אשה שכחה וטעמה מזון של התינוק לראות אם הוא טוב, והיה משקה וטעמה פחות מרביעית בי"ז בתמוז, אם איבדה הצום.

תשובה. בתקס"ח א' איתא דבשכח ואכל בת"צ משלים אותו היום ובשעה"צ ס"ק ב' דאין צריך להשלים יום אחר אלא אם כן עושה לכפרה. ובמ"ב ס"ק ג' דיכול לומר ענינו גם כן, ומרבי אלישע דנגור מבגדאד (גדולות אלישע) בכת"י ראיתי שהאריך דא"א עננו. וא"כ השאלה היא רק לגבי ענינו לדבריו, וגם אם צריכה להשלים אם עושה לכפרה.

והנה בשתתה פחות מרביעית במ"ב ס"ק ה' כתב דהשיעור הוא כמלוא לוגמיו, מיהו יש לתלות שהיה פחות מכמלא לוגמיו, ואפי' אם היה אולי לא היה בבת אחת, ואפשר להקל בכדי שתיית רביעית כהרמב"ם שלא יצטרף.

שאלה. במי שטבל במקוה בת"צ בבוקר ובלע הרבה מים במקוה מה דינו.

תשובה. השאלה היא ג"כ רק לגבי הנ"ל. ונראה דאם מי המקוה כבר טבלו בהם אנשים יש ליתן עליהם דין משקה שאינו ראוי לשתיה, אך לומר דלא חשיב שתיה מדלא נתכוין זה אינו דהלא גבי סוטה חזינן דאם אינה רוצה מערערין לתוך הגרון שלה וחשיב שתיה.

נוטר הכרמים כתב:שאלה. במי שטבל במקוה בת"צ בבוקר ובלע הרבה מים במקוה מה דינו.

תשובה. השאלה היא ג"כ רק לגבי הנ"ל. ונראה דאם מי המקוה כבר טבלו בהם אנשים יש ליתן עליהם דין משקה שאינו ראוי לשתיה, אך לומר דלא חשיב שתיה מדלא נתכוין זה אינו דהלא גבי סוטה חזינן דאם אינה רוצה מערערין לתוך הגרון שלה וחשיב שתיה.

התשובה לא כ"כ ברורה.
עכ"פ מדוע הוא לא מתייחס לכלור שניתן בשפע במימי המקווה לדיונו אם עדיין חשיבי משקה.

נוטר הכרמים כתב:כבר נודע בשערים המצוינים בהלכה חילו הגדול של הגה"צ ר' שריה דבליצקי שליט"א בכל מקצועות התורה, וכוחו הגדול בהוראת הלכה, וא"צ לפנים. אף עשרות ספריו הרבים והמגוונים המצויים באוצר יתנו עדיהן ויצדקו.
לפני תקופת מה התגלגלה לידי העתקה מרשימות שרשם לעצמו בתקופות שונות, פסקים קצרים שהורה לשואלי ודורשי דבר ה' זו הלכה, מנומקים בקצרה ובבהירות רבה. בלטו בכמותן הכרעות בעניני אבילות ותעניות, כנראה רבו השואלים בהם גם משום היותו מרא דשמעתתא בהלכות אלו.
מאחר והרבה פסקים מאוד נוגעים למעשה, אמרתי לא אמנע טוב, ויה"ר שיהיה הלימוד בהלכות אלו בבחינת ונשלמה פרים שפתינו ויקוים בנו דבר אלקינו ביד עבדיו הנביאים: כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים אכי"ר.

דבר בעתו מה טוב להביא בימי הצער והאבלות על הסתלקותו את דברי תורתו ויהיו שפתותיו דובבות.
נשמח ונודה למי שיעלה מפסקיו בענין ת"ב שחל בשבת. [האם יצא לאחרונה מהדורה חדשה ממנו על הלכות אלו??]