פורום אוצר החכמה

נתבקשתי ע"י קרוב משפחה שאי"ה עושה ברית ביום ראשון הקרוב לברר מה המנהג למעשה בשנה זו (השאלה היא לבני אשכנז)
פשטות השו"ע סימן תקנט ס"ט שבת"ב נדחה אחרי חצות רוחץ ואינו משלים תעניתו וכ' המ"ב שבכלל זה אבי הבן וכמו סנדק ןהמוהל. האם אכן נהגו בעלי הברית לאכול אחר חצות ?
האם יש חילוק בין ת"ב נדחה לשאר תעניות ? (שיש שהחמירו בת"ב והקילו בשאר תעניות)

עיין בפסקי תשובות ובשאר המלקטים.
באופן כללי, אכן יש בזה חילוקי מנהגים למעשה לגבי תשעה באב, וכמדומני שהוא הדין לשאר תעניות (ואפילו בתענית אסתר מוקדמת ראיתי דיונים אם יום-טוב של יחיד מבטל אותה).

אכן עיינתי שם ועדין לא ברור מה המנהג..(כדרך כל המקלטים שמביאים מהכל ועדין נשאר לא ברור למעשה..)

עליך עיננו כתב:אכן עיינתי שם ועדין לא ברור מה המנהג..(כדרך כל המקלטים שמביאים מהכל ועדין נשאר לא ברור למעשה..)

לפני כמה שנים, כשנולד בן לגיסי וזמן הברית היה בתשעה-באב-נדחה, שאלתי את רב היישוב שלנו (הרב דניאל כהן, בת עין) מה דעתו בענין זה.
והוא ענה לי: מכיוון שהדבר תלוי בחילוקי מנהגים, ואצלנו בבת עין עדיין לא אירעה השאלה הזאת מעולם, אז נקבע עכשיו מנהג...
והוא הורה מה שהורה, וכך עשו.
(אינני רואה צורך לפרט מה הוא הורה, כי הוא לא הורה את זה לך אלא לתושבי בת עין...).
ראוי לציין שתשעה באב של אותה שנה - באמת לא היה נראה אצלנו עצוב כמו תשעה באב רגיל...

והדעת נותנת שאם אכן מדובר בקהילה חדשה (ובפרט בקהילה שהתלקטה ממקומות שונים, כמונו) - אז אכן ראוי שרב הקהילה יקבע הנהגה.
אך אם מדובר בקהילה ותיקה - יש לברר את מנהגי הקהילה המסוימת הזאת, האם יש להם מסורת קבועה בזה.

ראוי להעיר, שלא כל מי שמוסר מסורת על קהילה מסוימת - זה אומר שבאמת כל הקהילה הזאת נהגה כך.
לדוגמא בחב"ד בענין זה של ברית בת"ב נדחה, יש כמה מוהלים ותיקים שמסרו שנוהגים משהו אחד, אך מכמה מקורות אחרים נראה שיש לנהוג אחרת. ומסתבר לי שאכן לא היה בזה מנהג קבוע בקרב כל קהילות חב"ד, אלא יש שנהגו כך ויש שנהגו כך.
(ושוב, אינני רואה צורך לפרט, ומטעם הנ"ל).

ייש"כ.
באמת פלא שאין בזה מנהג ברור הרי במ"ב מסיק להלכה שלא מחמירים כדברי המג"א ודיברתי עם כמה ת"ח ולא ידעו בזה דבר ברור
הגם שכולם פוסקים להקל בשנה זו למעוברת וחולה כדברי רע"א המובא בביאור הלכה, והרי שתי ההלכות הם מאותו מקור,והרי בברית יש עוד טעם שזה יו"ט שלו, וצ"ע

עליך עיננו כתב:ייש"כ.
באמת פלא שאין בזה מנהג ברור הרי במ"ב מסיק להלכה שלא מחמירים כדברי המג"א ודיברתי עם כמה ת"ח ולא ידעו בזה דבר ברור
הגם שכולם פוסקים להקל בשנה זו למעוברת וחולה כדברי רע"א המובא בביאור הלכה, והרי שתי ההלכות הם מאותו מקור,והרי בברית יש עוד טעם שזה יו"ט שלו, וצ"ע

אחריף את שאלתך:
מי שמחמיר לבעל ברית - מהיכי תיתי ליה להקל למעוברת? דיו לבא מן הדין להיות כנידון!

וכמדומני שראיתי מי שמתיר לבעל ברית לאכול - רק באם הוא קצת חולה... אתמהה.

אגב, ידועה ההסתבכות עם ההבדלה במצב כזה (בת"ב נדחה, משא"כ בשאר תעניות), ובפרט עם שתית הכוס שאומרים עליה את ברכות הברית. הצעתי שאבי הבן יעשה הבדלה בביתו בליל התענית, והיולדת תשתה מכוס ההבדלה (היא הלא פטורה לגמרי מן התענית מדין "חולה" עד שלושים יום מהלידה), ולמחרת (באם עורכים את הברית אחר חצות - כידוע חילוקי הדעות בזה גם כן) הוא יוכל לשתות את יין הברית, שהרי הוא כבר הבדיל.

בענין הברית וההבדלה בת"ב שחל ביום א ראיתי מעשה רב שת"ח אחד בירך ברכות הברית בברית של בן בתו ולפני הברית או הברכות אמר לבתו היולדת שתכוון לצאת בברכות ובברכת בפה"ג והיא תשתה את היין

כדכד כתב:בענין הברית וההבדלה בת"ב שחל ביום א ראיתי מעשה רב שת"ח אחד בירך ברכות הברית בברית של בן בתו ולפני הברית או הברכות אמר לבתו היולדת שתכוון לצאת בברכות ובברכת בפה"ג והיא תשתה את היין

זוהי אחת האפשרויות המובאות בפוסקים.
אם כי רבים מהפוסקים דיברו על מי שעורך את הברית לפני חצות היום, שאז רק היולדת (או חולים אחרים) יכולה לשתות את היין, ואילו בעלי הברית צריכים להמשיך בתעניתם עד חצות.

המעשה שראיתי היה אמנם אחרי חצות היום אבל אז ט' באב היה ביום ראשון כך שלא היה היתר לבעלי הברית לאכול

ראוי לציין שלעשות כפי שהצעתי - זה דורש לחשוב על כך מראש. ומי שלא עשה כך בפועל (אלא היולדת הבדילה לעצמה, או שהיא סומכת על השיטות שא"צ להבדיל ואכמ"ל) - לא יוכל לשתות מן היין, ויהיו מוכרחים לתת אותו ליולדת וכיו"ב.
ולכן קשה להוכיח ממעשי-רב, כי ייתכן שהיתה מניעה כלשהי להצעה זו.