'הפציע' לשון הקודש או להבדיל לשון בן יהודה שר"י?

[ברוז]

המילה הפציע/ה בקשר לאור/שמש/שחר/חמה.
נמצא בכתבי הקודש?

[מה שנכון נכון]

השר"י מציין ליומא כח, ב; כט, א.

[ברוז]

יש"כ, אם כי לענ"ד המשמעות שם מעט שונה.

[קו ירוק]

אין כמותה בדברי תורה.
אבל יבקע כשחר אורך בישעיה.

משמעות דומה

[אראל]

יש"כ, אם כי לענ"ד המשמעות שם מעט שונה.

ברור, שם הפירוש מלשון בקיעה, עיי"ש ברש"י ד"ה תימור

[זכרון בספר]

ביומא כח, ב: "יום המעונן היה ומפציע לכאן ולכאן". וראה עוד שם כט, א. לח, א.
בפירוש רש"י לאיוב לח, כד: "יחלק אור – תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן כקרני איל".

[ברוז]

יש"כ, אם כי לענ"ד המשמעות שם מעט שונה.

ברור, שם הפירוש מלשון בקיעה, עיי"ש ברש"י ד"ה תימור

השימוש הרווח במילה 'הפציע' הוא ג"כ מלשון בקיעה.

[ר_חיים_הקטן]

כתוב בספר על חומותיך ירושלים (עמ' קטו) שהגרי"ח זוננפלד זצ"ל לא ניחא ליה למי שאמר 'ימח שמו' על אליעזר בן יהודה, ואף שאינני ממעריציו ואף לא ממכבדיו של אב"י, צ"ע אם הוא הדין שאין לומר עליו שר"י, וספיקו לחומרא.