מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
באמונתו
הודעות: 1844
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 01, 2022 6:51 pm

גרשיים כתב:במילואים לפירוש 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס לאאמו"ר זצ"ל (ויקרא יט, לה), כתב:
וּבִמְכִילְתָא: שֵׁם למדות כמו האיפות, וכיוצא בהם. ודרשת חז"ל על ספר שמות נקרא 'מכילתא' ג"כ מלשון 'מדות', כדאשכחן במסכת גיטין (סז.) אמר ר' שמעון לתלמידיו, בניי, שנו מדותי [פירש"י, למדו תורתי], שמדותי תרומות מידותיו של ר' עקיבא. וכן בלשוננו, המלמד דברי חכמה לתלמידיו נקרא מוסר 'שיעור', שהוא ענין 'מידה' (ר"י ליסיצין).

גם "פֶרק", כמו פרקי הש"ס, פירושו דבר קצוב מסוים, כמו במידה ושיעור.

באמונתו
הודעות: 1844
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 01, 2022 6:52 pm

...
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב א' אוגוסט 28, 2022 1:51 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 1844
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 01, 2022 6:52 pm

...
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב א' אוגוסט 28, 2022 1:50 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקל
הודעות: 564
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' מאי 03, 2022 5:26 am

באמונתו כתב:גם "פֶרק", כמו פרקי הש"ס, פירושו דבר קצוב מסוים, דוגמת מידה ושיעור.


יכול להיות, אבל מהיכא תיתי ? מידה מלשון מדידה, שיעור מלשון שער, ופרק מלשון מה ?

באמונתו
הודעות: 1844
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 03, 2022 3:02 pm

יעקל כתב:
באמונתו כתב:גם "פֶרק", כמו פרקי הש"ס, פירושו דבר קצוב מסוים, דוגמת מידה ושיעור.

יכול להיות, אבל מהיכא תיתי? מידה מלשון מדידה, שיעור מלשון שער, ופרק מלשון מה?

רס"ג תרגם ”פרקים“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ב), (נכתב בערבית - "פצול") בהוראת "חלקים".

יעקל
הודעות: 564
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' מאי 03, 2022 3:39 pm

באמונתו כתב:
יעקל כתב:
באמונתו כתב:גם "פֶרק", כמו פרקי הש"ס, פירושו דבר קצוב מסוים, דוגמת מידה ושיעור.

יכול להיות, אבל מהיכא תיתי? מידה מלשון מדידה, שיעור מלשון שער, ופרק מלשון מה?

רס"ג תרגם ”פרקים“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ב), (נכתב בערבית - "פצול") בהוראת "חלקים".



מעניין, אף פעם לא שמעתי על פירוש המשניות לרס"ג...

באמונתו
הודעות: 1844
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מאי 03, 2022 4:24 pm

יעקל כתב:
באמונתו כתב:
יעקל כתב:
באמונתו כתב:גם "פֶרק", כמו פרקי הש"ס, פירושו דבר קצוב מסוים, דוגמת מידה ושיעור.

יכול להיות, אבל מהיכא תיתי? מידה מלשון מדידה, שיעור מלשון שער, ופרק מלשון מה?

רס"ג תרגם ”פרקים“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ב), (נכתב בערבית - "פצול") בהוראת "חלקים".

מעניין, אף פעם לא שמעתי על פירוש המשניות לרס"ג...

עיין: https://www.jstor.org/stable/24371387

יעקל
הודעות: 564
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' מאי 03, 2022 4:53 pm

באמונתו כתב:
יעקל כתב:
באמונתו כתב:
יעקל כתב:
באמונתו כתב:גם "פֶרק", כמו פרקי הש"ס, פירושו דבר קצוב מסוים, דוגמת מידה ושיעור.

יכול להיות, אבל מהיכא תיתי? מידה מלשון מדידה, שיעור מלשון שער, ופרק מלשון מה?

רס"ג תרגם ”פרקים“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ב), (נכתב בערבית - "פצול") בהוראת "חלקים".

מעניין, אף פעם לא שמעתי על פירוש המשניות לרס"ג...

עיין: https://www.jstor.org/stable/24371387


ייש"כ.

חיים סופר
הודעות: 242
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיים סופר » ב' מאי 16, 2022 10:22 pm

מה בין שמועה לשמיעה ?

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ב' מאי 16, 2022 11:13 pm

חיים סופר כתב:מה בין שמועה לשמיעה ?

שמיעה - שם לחוש האוזן, כמו ראיית העין
שמועה - בשורה

חיים סופר
הודעות: 242
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיים סופר » ד' יוני 22, 2022 10:42 pm

איזה הנכון?
אדרבה
אדרבא
כמובן ששאלתי בלשוה"ק לא בעברית

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ד' יוני 22, 2022 11:00 pm

חיים סופר כתב:אדרבה
אדרבא

שניהם כאחד טובים ומצויים בבבלי לרוב

והוא בארמית, לא בלה"ק

חיים סופר
הודעות: 242
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיים סופר » ד' יולי 06, 2022 8:24 pm

האם הוא נכון שסוף פסוק הוא המפסיק היותר גדול ואחריו אתנחתא ?
נא לענות רק עם ציון מראה מקום

יאיר אתמר
הודעות: 1147
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יולי 06, 2022 10:11 pm

חיים סופר כתב:האם הוא נכון שסוף פסוק הוא המפסיק היותר גדול ואחריו אתנחתא ?
נא לענות רק עם ציון מראה מקום

מדוע צריכים מ"מ?
כלום ראית אתנחתא בסופו של פסוק, וסוף פסוק באמצעו?

מעט דבש
הודעות: 3732
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' יולי 07, 2022 2:31 pm

רב פעלים או"ח יא
משום דאתנח מצינו משפטו דומה ממש לסוף פסוק, וכמ"ש בס"ד בזה במקום אחר בענין נקוד המלה לנקדה פעם בסגו"ל ופעם בקמץ כמו אבן אבן, גפן גפן, עבד עבד, בטן בטן, וכיוצא בזה טובא, שאם היא בסוף פסוק ממש, וכן אם היא בטעם אתנח, יהיה נקוד שלה בקמ"ץ ליפוי הלשון, נמצא שוה תיבה שיש בה אתנח עם תיבה שהיא סוף פסוק ממש, דמשפט אחד להם לענין זה.


אגרות משה או"ח ד, כד
אבל ר' יצחק [נדרים לז:] בא להשמיענו שמקרא סופרים דארץ בסגול באמצע ענין וארץ בקמץ בסוף פסוק ואתנחתא וכה"ג בכל תיבות כה"ג כגון שמים מצרים ועוד הרבה לא נימא שהוא רק מדקדוקי הלשון אלא דמקרא סופרים זה שהוא בכל מקום לא רק בתורה אלא גם בברכות, הוא בעצם הל"מ מסיני שבמקום הפסק צריך לקרא בקמץ, ומזה קבעו גם בברכות לומר בקמץ בסוף ענין כסוף פסוק וכאתנחתא.


אגרות משה או"ח ג, יט
...ויותר טוב לשמוע מבעל קורא השני שקורא מהס"ת ממש אף שאינו יודע את הטעמים, ובלבד שיפסיק הפסוקים כראוי שיהיה ניכר סופי הפסוקים שאסור להפסיק במקום דלא פסקיה משה ואסור לחבר מה שפסקיה משה, וכן טוב להחמיר באתנחתא אם אפשר.

קמנו ונתעודד
הודעות: 170
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ה' יולי 07, 2022 5:45 pm

מלבד שזה כמו לשאול 'מניין שאלף היא אלף',
אם אתה מחפש מקור קדום יש לך כבר בספר דקדוקי הטעמים :
"וסמוך לה אתנחה, והיא מכל טעם נחה, ריחה נודף כשמן המשחה ממצעת הפסוק ומרויחה"
אם אתה מחפש מקור מוכר לציין בספר אפשר לציין למשפטי הטעמים לר' וואלף היידנהיים שהגר"א סמך עליו, או לשערי זמרה לר' זלמן הענא.

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יולי 07, 2022 7:29 pm

פשוט שסוף פסוק מפסיק לענין הפסוקים, אבל במדרגת ההפסק יש אומרים שהם שווים.

קמנו ונתעודד
הודעות: 170
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ה' יולי 07, 2022 8:11 pm

במסתרים כתב:פשוט שסוף פסוק מפסיק לענין הפסוקים, אבל במדרגת ההפסק יש אומרים שהם שווים.

גם כשאתה אומר ששניהם קיסרים, כיוון שלפניהם מחלקים אותם טעמים (טרחא-טפחא וזקף), אף אחד לא העלה על דעתו לומר שהם גם שווים בדרגת ההפסקה שלהם.

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יולי 07, 2022 8:32 pm

קמנו ונתעודד כתב:אף אחד לא העלה על דעתו לומר שהם גם שווים בדרגת ההפסקה שלהם.

את תחלת דבריך לא הבנתי כ"כ.
אני אומר שיש אומרים ואתה אומר אף אחד לא העלה על דעתו?

קמנו ונתעודד
הודעות: 170
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ה' יולי 07, 2022 8:40 pm

במסתרים כתב:
קמנו ונתעודד כתב:אף אחד לא העלה על דעתו לומר שהם גם שווים בדרגת ההפסקה שלהם.

את תחלת דבריך לא הבנתי כ"כ.
אני אומר שיש אומרים ואתה אומר אף אחד לא העלה על דעתו?

ממש כך. די ברור לי שלא הבנת את דברי היש אומרים שהבאת, במחילה.

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יולי 07, 2022 8:57 pm

קמנו ונתעודד כתב:ממש כך. די ברור לי שלא הבנת את דברי היש אומרים שהבאת, במחילה.

אני בקי מספיק בדקדוק להבין את הי"א. אחת הטענות שהמשך הענין מסוף פסוק אחד לשני לפעמים גדול על שייכות שני חלקי פסוק אחד.
לצערי, האתר שדברו בזה שבק לן חיים וחבל על דאבדין.

קמנו ונתעודד
הודעות: 170
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ה' יולי 07, 2022 9:02 pm

במסתרים כתב:
קמנו ונתעודד כתב:ממש כך. די ברור לי שלא הבנת את דברי היש אומרים שהבאת, במחילה.

אני בקי מספיק בדקדוק להבין את הי"א. אחת הטענות שהמשך הענין מסוף פסוק אחד לשני לפעמים גדול על שייכות שני חלקי פסוק אחד.
לצערי, האתר שדברו בזה שבק לן חיים וחבל על דאבדין.

אתה זוכר את שמו? יש כל מיני ארכיונים אולי אצליח.

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' יולי 07, 2022 9:04 pm

קמנו ונתעודד כתב:אתה זוכר את שמו? יש כל מיני ארכיונים אולי אצליח.

הגיגים.
יקשה מאד למצוא זכרו לפי ששידרגו כמה פעמים ולא היה שם חיפוש גוגל.

מעט דבש
הודעות: 3732
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' יולי 08, 2022 12:08 am

על אתנחתא שכוחה כסוף פסוק יש אריכות בספר 'תורת הטעמים' במבוא פרק ו סעיף ב.
יש שם דוגמא מבראשית כב, כג; יג, ה; יד, כ; ירמיהו ז, כה;
וכן מצויין שם לאב"ע שמות ד, כ; שם כב, ב; ויקרא יט, כה; דברים טו, יז.
ובאב"ע סוף ספר 'צחות' - "כי משפט אתנח וסוף פסוק שוה, והעד - 'ותשקוט הארץ ארבעים שנה' (שופטים ה, לא)"
וכן ציין למפרש בדברי הימים (א' כט, יא),
ולספר 'בינת מקרא' בפרק 'עוד דינים כסדר'.

עקבי
הודעות: 139
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ו' יולי 08, 2022 2:45 am

קמנו ונתעודד כתב:אם אתה מחפש מקור מוכר לציין בספר אפשר לציין למשפטי הטעמים לר' וואלף היידנהיים שהגר"א סמך עליו, או לשערי זמרה לר' זלמן הענא.

הגר"א סמך עליו?! אולי התכוונת לומר
אם אתה מחפש מקור מוכר לציין בספר אפשר לציין לשערי זמרה לר' זלמן הענא שהגר"א סמך עליו, או למשפטי הטעמים לר' וואלף היידנהיים.

יאיר אתמר
הודעות: 1147
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' יולי 08, 2022 2:58 am

במסתרים כתב:פשוט שסוף פסוק מפסיק לענין הפסוקים, אבל במדרגת ההפסק יש אומרים שהם שווים.

במסתרים כתב:אני בקי מספיק בדקדוק להבין את הי"א. אחת הטענות שהמשך הענין מסוף פסוק אחד לשני לפעמים גדול על שייכות שני חלקי פסוק אחד.


אני לא ממש מבין.

לדעת הי"א סופו של הפסוק אינו היכן שמופיע הטעם 'סוף פסוק', אלא באתנחתא?
והתורה, וכל הספרים, מסתיימים באמצעי פסוקים?
והייתה איזו הקפדה לשים את הפרשיות גם כן דווקא באמצע פסוקים? (וכותרת הרשימה של 'פיסקאות באמצע פסוקים' - מוטעה.)
והרווח ליד המילה המוטעמת בסו"פ, ויתר התחבולות שננקטו מאז התקופה הקדומה כדי לסמן סופו של פסוק (במקרא ובתרגומיו), מוטעים?
ובמערכת הבבלית, כשוויתרו על סימון הסו"פ, זה לא היה בגלל שהעובדה שזה סוף הפסוק מובנת היא מאליה?
האקרוסטיכונים (המדלגים על האתנחתא) לא מורכבים מן האות הראשונה של הפסוקים?
כיאסמוס, ותופעות תחביריות נוספות הבאות ליד המילה המוטעמת הסו"פ, המורים לכאורה על סיום היחידה, מופיעים דווקא באמצעם של פסוקים?
תקבולת בין שני חצאי פסוקים היא באמת בין סופו של הפסוק ראשון ותחילתו של השני?
בקיצור - צריכים איזה מקור או הוכחה לכך שסוף הפסוק הוא בסופו של הפסוק?
כלום מספר המקרים שמבחינה תחבירית נוח יותר לפסק באמצע הפסוק מבסופו, עולה על מספר המקרים בהם התחביר כן מתאים עם מיקום הסו"פ בסופו?

רוב הבעיות הנ"ל כוחן יפה גם כלפי איזו תיאוריה כאילו האתנחתא מסמנת סופה של יחידה תחבירית באותה רמה של הסו"פ.

מה הכוונה שסו"פ מפסיק 'לענין הפסוקים' - אלו עניינים אחרים יש?

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ו' יולי 08, 2022 9:21 am

יאיר אתמר כתב:?

אני מצטער על טרחכם ומשאכם. לא אמרתי שסופי הפסוקים אינם כלום וכו', אלא שבענין כח ההפסקה של המשפט י"א שאין סילוק גדול מאתנח.
זו הכוונה בערך.

אולי בספר הנזכר מבואר יותר.

עץ הזית
הודעות: 295
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עץ הזית » א' יולי 10, 2022 1:33 am

ויעבר את מעבר יבק - המילה ויעבר מוטעמת בזקף קטן בכת"י לנינגרד וכת"י ששון 507 וכת"י וטיקן 448 (איני מכיר ספרים טבריניים אחרים שיש בהם פסוק זה), וכן מוטעם בברויאר.
במקראות גדולות הכתר מילה זו מוטעמת בזקף גדול, ואף שבתורת הקורא הביאו מקורות גם לגירסא זו (כבתמונה המצורפת) אבל איני יודע איך זו סיבה שינקטו כך במהדורת הכתר (ואפילו אם זו טעות - אין לי מושג איך היא יכלה לקרות).
קבצים מצורפים
ויעבֹר.jpeg
ויעבֹר.jpeg (71.52 KiB) נצפה 2707 פעמים

יאיר אתמר
הודעות: 1147
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » א' יולי 10, 2022 10:26 am

במסתרים כתב:
יאיר אתמר כתב:?

אני מצטער על טרחכם ומשאכם. לא אמרתי שסופי הפסוקים אינם כלום וכו', אלא שבענין כח ההפסקה של המשפט י"א שאין סילוק גדול מאתנח.
זו הכוונה בערך.

אולי בספר הנזכר מבואר יותר.

כתבתי שרוב טענותי מוכיחות שאינם שוים.
העמודים מתורת הטעמים מצו"ב.
במקרים שהוא מצביע עליהם, מדובר במשפט סיום, או במשפט שהוא קצר מדי מלהיות פסוק לעצמו (ואינו יכול להתחבר לפסוק שלאחריו). משפטים כאלה דרכם להתחבר לפסוק הקודם, בהפסק של אתנח. (ראה ויקס עמ' 28.)
אי אפשר ללמוד מהם שהאתנח והסו"פ שוים.
קבצים מצורפים
תורת הטעמים, אתנחתא כסוף פסוק.pdf
(83.68 KiB) הורד 20 פעמים

יעקל
הודעות: 564
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' יולי 22, 2022 3:42 pm

מהו שורש המילה "איכפת", כנראה לא מלשוה"ק כי זו מילה ששורשה בן ארבע אותיות...

חיימקה
הודעות: 1255
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיימקה » א' יולי 24, 2022 1:57 am

יעקל כתב:מהו שורש המילה "איכפת", כנראה לא מלשוה"ק כי זו מילה ששורשה בן ארבע אותיות...

מן האקדמיה:
גיזרון המילה 'אכפת' אינו מחוור כל עיקר. האפשרות המקובלת במחקר היא שמדובר בצורת עבר נסתרת בארמית מן השורש אכ"ף בבניין פְּעַל – המקביל לבניין קל בעברית – כמו למשל אכלַת מן השורש אכ"ל, שפירושה אָכְלָה (אם כי הגיית אִכפת בחיריק משקפת כנראה נטיית עבר נסתרת בדיאלקט ארמי שאינו בבלי). בארמית בדרך כלל משמשת בתפקיד הסתמי צורת הנקבה, מה שעשוי להסביר את כניסת המילה לעברית כצורה קפואה ללא נטיות. אפשרות אחרת היא שהמילה גזורה מן השורש כפ"י או כפ"ת. מסייעת לאפשרות זו מסורת ההגייה התימנית של המילה בקריאת המשנה והתלמוד הבבלי: אִכְּפַת – הדגש מעיד על פועל בבניין אִתְפְּעֵל (התי"ו של הבניין נבלעה בפ' הפועל). סיוע נוסף לאפשרות זו בהיקרות יחידה בתלמוד הבבלי, בסמוך לצורת המקור המוחלט: "מיכפת לא איכפת ליה" (גיטין סב ע"א), ומכאן שהאל"ף איננה מן השורש (ואולם המצדדים בגיזרון אכ"ף רואים בזה שורש תנייני).

עקבי
הודעות: 139
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ג' יולי 26, 2022 5:50 am

קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.

מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?

הצעיר שבכהונה
הודעות: 107
הצטרף: ג' דצמבר 24, 2019 3:49 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי הצעיר שבכהונה » ג' יולי 26, 2022 10:44 am

עקבי כתב:
קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.

מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?

היה יותר קל אילו היית מצטט את כל המשפט וכותב את המקור המדוייק ולא רק את שם הספר.

עקבי
הודעות: 139
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ד' יולי 27, 2022 2:35 am

קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.

מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

יאיר אתמר
הודעות: 1147
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יולי 27, 2022 7:04 am

עקבי כתב:
קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.

מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

"תנועת השב"א" = הנעת השווא (ראה אור תורה).
[בכ"א ספרים תבוא געיית שווא רק בראש התיבה, והיא נקראת בתנועה מלאה לפי המאירי (ק"ס איזמיר תרמא ח"ב ד ע"ב); שווא נע רגיל וח"פ שווים לדעתו (שם).]
ועם זה וכו' - אע"פ שהקו"ף קמוצה, ראה שם א סע"ב.

עקבי
הודעות: 139
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ד' יולי 27, 2022 7:14 am

תודה.
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).
קבצים מצורפים
Pages from המסורה למקרא, ישראל ייבין (תשעא) OCR.pdf
(141.41 KiB) הורד 17 פעמים

יאיר אתמר
הודעות: 1147
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יולי 27, 2022 8:17 am

עקבי כתב:תודה.
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).

לא נראה לי. בדקת במקום שציינתי?

כדכד
הודעות: 6693
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 27, 2022 2:09 pm

אני לא בדקתי אבל נראה לי פשוט שכיוון שיש מקף בין ושקה ל לי הרי שדינם לקראם כאחד מבחינת הדגש ובד"כ דגש בא אחר תנועה קטנה ולא אחר ת"ג ולכן הוא מציין שיש דגש בל' עם זאת שהיא אחר קמץ

חיים סופר
הודעות: 242
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיים סופר » ה' אוגוסט 11, 2022 10:06 pm

יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?

במסתרים
הודעות: 992
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' אוגוסט 11, 2022 11:09 pm

חיים סופר כתב:יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?

יקום - האדם הקם.
יקים - המקים את אחרים.
ודון מינה.

כמדומני שהוא מלשון בנ"א באידיש ולא סגנון רבני, ואינו יפה מצד הלשון (ובוודאי בכפל).

שאלת כתיבה אינה כ"כ מן הענין כאן.


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים