פורום אוצר החכמה

אני מצרף בזה גליון לשוני לפרשת השבוע ותהלים
חוקת עג תהלים קא
אני מצרפו בפידיאף אבל נמצא גם בוורד.
שבת שלום

גם אני מצרף להנ"ל

אחד מעיר והכהן. אני משער שכוונתכם להעלות את המאמרים לאוצר המקוון ולא רק כאן בפורום.
כדי לעשות את זה עליכם להעלות אותם בקישור הזה. אחרי שתעלו את החומר. תוך כמה ימים המאמר הופך להיות חלק מהאוצר המקוון.

http://www.otzar.org/uploaddocs.asp

גם וגם, או רק שם?

העלאה שם מעלה את זה לאוצר המקוון. ואין צורך להעלות כאן. אם אתה רוצה שחברי הפורום יורידו את ה PDF ויקראו בו בלי קשר למקוון, העלאה כאן כמו שעשית יכולה לגרום לכך, לענ"ד במקרה כזה כדאי קצת לפרט בהודעה על מה מדובר.

הוא כבר כתב שמדובר בגליון לשוני.
"מאמרים תורניים-לשוניים על הדקדוק בפרשת השבוע במגילות בהפטרות ובתהלים
בשם "היבטים לשוניים".

והנה המאמר (11. לא עלה כ"כ כראוי):
http://www.otzar.org/wotzar/bookMamar.aspx?6000020&

אולי תציין מה הבעייה כדי שאסב תשומת לב הצוות לעניין

מה שאני רואה הוא שרק טקסט וורד עולה,
אבל אם אני מדביק חיתוכים מפידיאף וכד' הם פשוט לא עולים.
לכן למשל התמונה של הרב נויבירט לא עלתה.
אולי פעם הבאה אנסה הוטמייל

בקובץ הוורד שהעלית היתה גם התמונה של הרב נויבירט. לדעתי זה אבד בהמרה ל HTML שעושים לצורך ההעלאה אבדוק בעז"ה מחר עם צוות התכנה מה קרה ואיך לפתור את זה.

אוצר החכמה כתב:אולי תציין מה הבעייה כדי שאסב תשומת לב הצוות לעניין

רק אני רואה כך:

אני רואה את הטעמים מצויין.

יש לך מושג למה אני רואה כך?

(אולי בגלל שהווינדוס שלי הוא באנגלית עם קבצי המרה לעברית?)

זה נראה שחסר לך פונט מסויים של טעמים

יישר כח גדול! אך הבעיה נשארה בעינה...

ספק אם יעזור יש "עזרא סיל": ויש "עזרא סיל SR"
הנפוץ יותר למשל במכון ממרא הוא SR ובו הטעמים נראים כמו בדפוסים.
אני מעדיף את עזרא סיל בלי SR ובו הטעמים נראים בדומה לכ"י (למשל מרכא טיפחא ופשטא קוים ישרים ולא עגולים)
אבל כאן ברשימת דקדוקי הקריאה הגופן הוא SBL HEBREW
ולכן התקנת עזרא-סיל אינה מועילה.
כמדומה SBL ניתן להורדה חינם

יישר כח גדול!!!

אם עושים רענן לספר זה לא עובד.

צריך לסגור את דף הספר ולפותחו שוב אחרי התקנת הגופן.

עוד שניים חדשים:

http://www.otzar.org/wotzar/bookMamar.aspx?6000021&

http://www.otzar.org/wotzar/bookMamar.aspx?6000022&

בעיה במקוון (0 ספרים):

בבקשה לסדר.

ה-14:
http://www.otzar.org/wotzar/bookMamar.aspx?6000030&

גליון פינחס עג תהלים קב-א

מטות מסעי תהלים קב

מאמר על איכה ושנת החורבן

אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד:
רציתי לעורר את תשומ
מכתב שנשלח לעיתונים בשנים קודמות: רציתי לעורר תשומת הלב לדיוקים במגילת איכה ובקינות.
במגילת איכה יש בפסוקים רבים הטעם 'קדמא' לפני מהפך. כידוע הטעמים 'קדמא' ו'פשטא' – אף ששוים בצורתם, הקדמא טעם מחבר, לעומת הפשטא שהוא מפסיק.
למשל פסוק ג' בתחילת המגילה: גָּלְתָ֨ה (טעם קדמא מחבר) יְהוּדָה מֵעֹנִי (טעם פשטא מפסיק).
בולט במיוחד בסוף המגלה: הֲשִׁיבֵ֨נוּ (קדמא מחבר) ה' אֵלֶ֙יךָ֙ (פשטא מפסיק) וְנָשׁוּבָה. ולכן אין לעצור במלה מוטעמת בקדמא כמו במלה מוטעמת בפשטא. ההבחנה ביניהם היא בזה שהקדמא באה על האות המוטעמת בין מלעיל ובין מלרע (בדוגמאות שהבאנו בת' של גָּלְתָה ובב' של הֲשִׁיבֵנוּ), הפשטא באה תמיד על האות האחרונה במלה, ואם המלה מוטעמת מלעיל – מופיע פשטא כפול: בסוף המלה וגם באות המוטעמת.
בפרק ג כ וְתָשׁוֹחַ בחולם ולא וְתָשׁוּחַ. פסוק נט שָׁפְטָה הש' בקמץ חטוף (קטן) שהוא תנועה קטנה והשוא אחריו בפ' נח.
ד ז זַכּוּ ... צַחוּ – שניהם מלרע. ד יד נָעוּ מלרע!

עוד הערה בניקוד בקינות.
הקינה המסומנת ח' בסדר הקינות (השלישית שנאמרת ביום) מסתיימת במלים: איכה תפארתי מראשותי השליכו, וכך פותחת הקינה הבאה של הקליר. בקינות מנוקדת המלה כך: מֵרַאֲשׁוֹתַי (המ' בצירי והר' בפתח) ומפורש 'מעל ראשי'. אין זה מסתבר, כי אין זה הפרוש הנכון של המלה. יותר נכון היה לנקד: מְרַאֲשׁוֹתַי (המ' בשוא) כמו שמצינו בפרשת ויצא (בראשית כח, יא ויח), ואז הפרוש יהיה ליד ראשי. אבל גם פרוש זה איננו נוח. אמנם מצאנו ניקוד מֵראשותי (המ' בצירי) שאול (שמואל א כו יב), אבל שם מתפרש מהמקום שליד ראשו של שאול ובקינה אין שום אפשרות לפרש כן.
בספר ירמיה יג יח: אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם (המ' בפתח והר' בשוא) עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃ אם נשוה ללשון הקינה תפארתי מראשותי השליכו, נמצא שהקליר כיוון לפסוק הזה. תפארתי ומראשותי שניהם מכוונים לגדולה, ועל זה מקונן הקליר בשם עם ישראל שאת שניהם השליכו. ולכן לסיכום: מַרְאֲשׁוֹתַי המ' בפתח והר' בשוא.
עי' ערוגת הבושם ח"ג עמ' 263 שפרושו השני משתמע כדברינו.
יהי רצון שנזכה לראות בהרמת קרן ישראל בישועה קרובה.

ואתחנן עג תהלים התחלת קה

טבלה על הטעם העליון והתחתון מאת יעקב לוינגר

עקב ותהלים קה-ב

ראה עג תהלים קו
נא לשלוח הערות!

שופטים עג תהלים קז
נא לשלוח הערות

ייש"כ גדול ר' מעיר. בתור בעל קריאה ותיק אני מוצא את הארותיך תורמות מאוד. לרובן שמתי לב עוד קודם, אך מדי שבוע יש מספר חידושים חשובים. חזק ואמץ!

שמתי לב לדקדוק אשר נשמט: בהטעמת הפסוק ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי המטעים טיפחא במילה השמים הוא המפסיק הגדול כי מילות אשר לא צויתי מתייחסות גם לשמש ולירח ולא כמו שטועים לקרוא לכל צבא השמים אשר לא צויתי.

זה כנראה קשור לבעיה אחרת שהוזכרה אצלנו כמה פעמים [ויש לי מאמר של פרופ' קוגוט בנושא]
של התעכבות על טעם התביר.
או, לכל צבא השמים אשר לא צויתי
וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי:
המתעכב על 'או' מבין שהוא משתחוה [לשמש או לירח] או [לכל צבא השמים אשר לא צויתי]
(מי שלא רואים טעמים יכולים לעבור לפיירפוקס Firefox, ואז אפשר לראות)

אחד מעיר כתב:זה כנראה קשור לבעיה אחרת שהוזכרה אצלנו כמה פעמים [ויש לי מאמר של פרופ' קוגוט בנושא]
של התעכבות על טעם התביר.

נכון. אבל במקרה דנן לדעתי הרבה אנשים גם טועים בפשט המילים.

כי-תצא עג תהלים קח

כי תבוא עג תהלים קט א

נצבים וילך תהלים קט
נא לשלוח הערות!

שנה טובה
ותחל שנה וברכותיה!

שלא יזבלו עם ספרים שאינם מתאימים לרוח אוצר החכמה, או לאיכותו.

אולי אפשר מקודם תקופת ניסיון שבהם זה לא יעלה אוטומטי, ואחר כך אחרי שיראו שאכן השולח הזה כוונתו לשם שמיים, והדברים שכותב הם כאיכות גבוהה, לתת לו באופן אוטומטי.

למדינאי, על מה אתה מתריע?
לא הבנתי

קהלת עד וזאת הברכה עג
אפשר לשלוח הערות אלי או ועדיף להציג כאן