פורום אוצר החכמה

לכדכד יקירי!
אינני המדפיס הממשלתי
הדפוס שאתה מדבר עליו מורכב משכבות רקע

ולענייננו אתה צודק שבנוגע לבניין קל עתיד למשל בשורש זכר אומרים יזכּור תזכּור
ואין פוצה פה ואין מצפצף שאע"פ שאותיות השימוש אית"ן מנוקדות בחירק תמורת שווא
בגד-כפת אחרי השווא הן דגושות. זה דפוס קבוע.

יש דפוס פחות קבוע לעניין אותיות השימוש בוכל"ם אחרי ו' החיבור לעולם רפה (ולפעמים שווא נע)
אחרי מ' בדרך כלל דגש וממילא שווא נע ורפה.
אחרי ב' וכ' לרוב רפה ולעתים דגש.
אחרי ל' לרוב דגש ולעתים רפה.
ההדפסה נגמרה
שבת שלום וחודש טוב ומבורך ומנוחם

היבטים לשוניים דברים פא
איכה פא

כֹּֽה־אָמַ֞ר יְיָ֣ צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ:

היבטים לשוניים ואתחנן פא
אנא העירו, ועדיף לשלוח אלי לאימייל. לא לתבה שלי [אא"כ אתם רוצים שהיא לא תקרא]
בנוסף להצבה כאן

דקדוקי קריאה עקב
לתועלת המקדימים להכין

היבטים לשוניים עקב פא
דקדוקי קריאה ראה

היבטים לשוניים ראה פא
דקדוקי קריאה שופטים לטובת המכינים
והמתחילים שמו"ת מתחילת השבוע
אנא העירו הערות
שלחו אלי גם באימייל בבקשה

דקדוקי קריאה כי-תצא פא
היבטים לשוניים שופטים פא

אנא העירו הערות
שלחו אלי גם באימייל בבקשה

היבטים לשוניים כי-תצא פא
דקדוקי קריאה כי-תבוא

אנא העירו והאירו!
כתיבה וחתימה טובה (טובות)

היבטים לשוניים כי-תבוא פא
הערות רבויתיי!
הערות!

דקדוקי קריאה נצבים (בלי וילך)
שנה טובה

היבטים לשוניים נצבים פא
דקדוקי קריאה וילך
שנה טובה
העירו הערותיכם
ואולי הארות!

וילך פא (אע"פ שנקרא בשנת פב)
כלולים כאן גם דקדוקי קריאה לראש השנה
קובץ זה נערך בחיפזון
שלחו נא הערות
וגם הציבום כאן
מצורפים דקדוקי קריאה יום הכיפורים והאזינו

היבטים לשוניים
האזינו פא
חתימה טובה
העירו נא

וזאת הברכה פא
לא הכנתי על קוהלת אבל דקדוקי קריאה כלולים עם כל דקדוקי סוכות

דקדוקי קריאה בראשית
מקדים לשלוח לפני החג

היבטים לשוניים בראשית פב
דקדוקי קריאה נח
שנה טובה ופוריה בתלמוד תורה

היבטים לשוניים נח פב
דקדוקי קריאה לך-לך (יש לציין שבלך-לך תמיד קוראים את ההפטרה עם וקויי)
חודש טוב ומבורך ושבת שלום ומבורך
הציגו הערות
וגם שלחו אלי (לאימייל, לא לתבת ההודעות שאינה נפתחת)

היבטים לשוניים לך-לך פב
דקדוקי קריאה וירא
שבת שלום וכל טוב

היבטים לשוניים וירא פב
דקדוקי קריאה חיי-שרה
אנא העירו הערות
שבת שלום

היכן היה הגליון של חיי שרה?
בכל אופן בדקדוקי קריאה ראיתי שכתב ש"וינחם" במלרע ובמלעיל הוא משבש משמעות ולא הבנתי למה
(כלומר, ברור שזה מלרע השאלה לאיזו משמעות שונה משבש הקורא מלעיל, נ"מ להחזירו)

לצערי לא עלה בידי להכין חיי-שרה פב
לפניכם תולדות פב ודקדוקים ויצא
חודש טוב, ראש החודש סוף וקץ לצרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו
ושבץ שלום ומבורך

דקדוקי קריאה וישלח
היבטים לשוניים ויצא פב

הערה כמדומה שיש כבר דקדוקי קריאה מכל התורה ומכל השנה
ואין צורך לשלוח שוב

מספר הערות על פ' ויצא:
א. אני מהרהר אם באמת הקורא "מתה אנכי" במלעיל משנה את המשמעות, כלומר ברור שיש שינוי משמעות שכן במלרע הוא במשמעות הווה ובמלעיל הוא במשמעות עבר אבל הרי אשה אינה יכולה לומר שהיא מתה בעבר וע"כ ברור מתוך ההקשר שהיא מתה בהווה או שהיא מתכוונת לומר שאין תכלית לחייה אם לא יהיו לה בנים ואז מבחינת משמעותו של המשפט אין זה משנה אם זה הווה או עבר.
ב. קשה לי לקבל את החשש של הר' אוריאל פרנק שאם אדם קורא "בפחד אביו יצחק" ואינו מפסיק בטפחא שבפחד אז משתמע שיצחק הוא פחד אביו - נראה לי ב4רור שגם בקריאה שאינה נכונה בפיסוק הטעמים של פסוק זה ברור שהשבועה היא בפחדו של יצחק.
ג. מדוע "הבה לי בנים" ה"הבה" הוא במלרע, מה עוד שכתוב בהערה שבכל שאר המקומות בתורה הוא מלעיל?

היבטים לשוניים וישלח פב
קצת חבל שהערות כדכד לא הגיעוני עד עתה
הלואי שהיה בזמני להעיר במקומות נוספים בדקדוק ומסורה ובכלל
בלי נדר אנסה לענות להערות ואף להפנות לאוריאל את ההערה המכוונת אליו
ואני מבקש שוב מי שמעיר כאן יואיל לשלוח אלי אימייל עם ההערה
החשש להחשף וכד'
הוא ילדותי ממש

כדכד כתב:מספר הערות על פ' ויצא:
א. אני מהרהר אם באמת הקורא "מתה אנכי" במלעיל משנה את המשמעות, כלומר ברור שיש שינוי משמעות שכן במלרע הוא במשמעות הווה ובמלעיל הוא במשמעות עבר אבל הרי אשה אינה יכולה לומר שהיא מתה בעבר וע"כ ברור מתוך ההקשר שהיא מתה בהווה או שהיא מתכוונת לומר שאין תכלית לחייה אם לא יהיו לה בנים ואז מבחינת משמעותו של המשפט אין זה משנה אם זה הווה או עבר.
ב. קשה לי לקבל את החשש של הר' אוריאל פרנק שאם אדם קורא "בפחד אביו יצחק" ואינו מפסיק בטפחא שבפחד אז משתמע שיצחק הוא פחד אביו - נראה לי ב4רור שגם בקריאה שאינה נכונה בפיסוק הטעמים של פסוק זה ברור שהשבועה היא בפחדו של יצחק.
ג. מדוע "הבה לי בנים" ה"הבה" הוא במלרע, מה עוד שכתוב בהערה שבכל שאר המקומות בתורה הוא מלעיל?

א. חידוש זה שאם מתוך הענין מוכח שאין הכוונה למה שקרא אלא לקריאה הנכונה הרי זה לא מעכב כתב הסטייפלר בקריינא דאגרתא (ח"א מכתב קל"ט), אך ממשמעות דברי הפוסקים לא נראה כן, אלא כל ששינה וקרא מילה קרא שמשמעה שונה, הרי זה דומה למי שקרא מילה אחרת לגמרי שאפילו אם הענין מוכיח שהכוונה למילה הנכונה ולא למה שקרא הרי סוף סוף לא קרא את המילה הנכונה ולכן זה מעכב.
ג. ראשית, כך היא המסורה ולא לכל דבר חייב להיות הסבר (ורד"ק כבר הזכיר חריגה זו במכלול צ"א ע"ב), אך מקובל לבאר שהאל"ף הגרונית במילה הבאה מושכת אליה את ההטעמה, וכמו שמצוי בתיבת 'למה'.

"ואשר תאמרו", במרכא-תביר ולא בדרגא-תביר,
לכאורה הסיבה לזה כי הקדמונים לא הניעו שוא שאחרי תנועה גדולה,
אבל לפי מה שאנו נוהגים להניע אותו, ויש כאן הברה נוספת,
א"כ למה לא נקרא בדרגא תביר?

יוצא פוניבז' כתב:"ואשר תאמרו", במרכא-תביר ולא בדרגא-תביר

נחלקו הספרים בזה (עיין תורת הקורא).
פשוט שאין לנו לחדש טעמים מדעתנו (וכ"ש אם היסוד משובש...).

בביאור המיוחס ליהב"י כתב שהוא נע ולא נח כ"לקחו". למה?

במסתרים כתב:

יוצא פוניבז' כתב:"ואשר תאמרו", במרכא-תביר ולא בדרגא-תביר

נחלקו הספרים בזה (עיין תורת הקורא).
פשוט שאין לנו לחדש טעמים מדעתנו (וכ"ש אם היסוד משובש...).

מה הכוונה שהיסוד משובש? שצריך לעשות כאן שווא נח? א"כ למה אנחנו עושים שוא נע?
ואם עושים שוא נע למה לא לעשות דרגא, הרי אין כאן איזה מסורת על 'יוצא מן הכלל', ואיזה חידוש יש כאן אם הולכים לפי הכללים הרגילים.

בעל קורא כתב:

כדכד כתב:מספר הערות על פ' ויצא:
א. אני מהרהר אם באמת הקורא "מתה אנכי" במלעיל משנה את המשמעות, כלומר ברור שיש שינוי משמעות שכן במלרע הוא במשמעות הווה ובמלעיל הוא במשמעות עבר אבל הרי אשה אינה יכולה לומר שהיא מתה בעבר וע"כ ברור מתוך ההקשר שהיא מתה בהווה או שהיא מתכוונת לומר שאין תכלית לחייה אם לא יהיו לה בנים ואז מבחינת משמעותו של המשפט אין זה משנה אם זה הווה או עבר.
ב. קשה לי לקבל את החשש של הר' אוריאל פרנק שאם אדם קורא "בפחד אביו יצחק" ואינו מפסיק בטפחא שבפחד אז משתמע שיצחק הוא פחד אביו - נראה לי ב4רור שגם בקריאה שאינה נכונה בפיסוק הטעמים של פסוק זה ברור שהשבועה היא בפחדו של יצחק.
ג. מדוע "הבה לי בנים" ה"הבה" הוא במלרע, מה עוד שכתוב בהערה שבכל שאר המקומות בתורה הוא מלעיל?

א. חידוש זה שאם מתוך הענין מוכח שאין הכוונה למה שקרא אלא לקריאה הנכונה הרי זה לא מעכב כתב הסטייפלר בקריינא דאגרתא (ח"א מכתב קל"ט), אך ממשמעות דברי הפוסקים לא נראה כן, אלא כל ששינה וקרא מילה קרא שמשמעה שונה, הרי זה דומה למי שקרא מילה אחרת לגמרי שאפילו אם הענין מוכיח שהכוונה למילה הנכונה ולא למה שקרא הרי סוף סוף לא קרא את המילה הנכונה ולכן זה מעכב.
ג. ראשית, כך היא המסורה ולא לכל דבר חייב להיות הסבר (ורד"ק כבר הזכיר חריגה זו במכלול צ"א ע"ב), אך מקובל לבאר שהאל"ף הגרונית במילה הבאה מושכת אליה את ההטעמה, וכמו שמצוי בתיבת 'למה'.

א. התווכחנו על כך בעבר בענין "רצפת בהט ושש" אם הקורא בפ' דגושה צריך לחזור או לא.
בכל אופן הדבר היה פשוט לי מסברא ולא ראיתי כלל את דברי ה"קרינא דאיגרתא". "משמעות הפוסקים" אין זה דבר מוחלט שכן אני הבנתי בכוונתם שכאשר משתמע שינוי מתןך הקריאה הרי הוא כאילו לא קרא כלל אבל כשאין משתמע שינוי א"צ לחזור ואיני יודע מהיכן מוכח היפך זה.
ג. שאלתי כדי לקבל תשובה ולא לתהות על עצם הענין. לא הבנתי היכן יש אל"ף גרונית ב"הבה לי בנים"?

כדכד כתב:א. התווכחנו על כך בעבר בענין "רצפת בהט ושש" אם הקורא בפ' דגושה צריך לחזור או לא.
בכל אופן הדבר היה פשוט לי מסברא ולא ראיתי כלל את דברי ה"קרינא דאיגרתא". "משמעות הפוסקים" אין זה דבר מוחלט שכן אני הבנתי בכוונתם שכאשר משתמע שינוי מתןך הקריאה הרי הוא כאילו לא קרא כלל אבל כשאין משתמע שינוי א"צ לחזור ואיני יודע מהיכן מוכח היפך זה.
ג. שאלתי כדי לקבל תשובה ולא לתהות על עצם הענין. לא הבנתי היכן יש אל"ף גרונית ב"הבה לי בנים"?

א. זכור לי שיש משמעות הפוסקים יותר מאשר בסתמא שאכן ניתן לויכוח, שדברו על מקרים מעין אלו ומדבריהם מוכח כן, עלי לעיין בזה.
ג. 'הבה לי בנים' הוא במקף ואינו לא מלעיל ולא מלרע, המלרע הוא 'הבה את אשתי'.

באשל אברהם בוטשאטש סימן קמ"ב ודאי מוכח שלא סבר חידוש זה שהענין מוכיח על המשמעות (שדן שם בהרבה מילים אם נחשב כשינוי משמעות, וברבים מהנידונים הענין מוכיח על המשמעות).
אבל זכור לי שחוץ מזה יש עוד ראיות מרבותינו האחרונים.

כף החיים קמב, ט

בעל קורא כתב:

כדכד כתב:א. התווכחנו על כך בעבר בענין "רצפת בהט ושש" אם הקורא בפ' דגושה צריך לחזור או לא.
בכל אופן הדבר היה פשוט לי מסברא ולא ראיתי כלל את דברי ה"קרינא דאיגרתא". "משמעות הפוסקים" אין זה דבר מוחלט שכן אני הבנתי בכוונתם שכאשר משתמע שינוי מתןך הקריאה הרי הוא כאילו לא קרא כלל אבל כשאין משתמע שינוי א"צ לחזור ואיני יודע מהיכן מוכח היפך זה.
ג. שאלתי כדי לקבל תשובה ולא לתהות על עצם הענין. לא הבנתי היכן יש אל"ף גרונית ב"הבה לי בנים"?

א. זכור לי שיש משמעות הפוסקים יותר מאשר בסתמא שאכן ניתן לויכוח, שדברו על מקרים מעין אלו ומדבריהם מוכח כן, עלי לעיין בזה.
ג. 'הבה לי בנים' הוא במקף ואינו לא מלעיל ולא מלרע, המלרע הוא 'הבה את אשתי'.

ג. נכון. טעיתי בזה

חברא כתב:כף החיים קמב, ט

כף החיים או''ח קמב ט - דגש ורפוי בשינוי משמעות.PNG

אלו אינן ראיות לענ"ד כיוון שלא מוכח שם מתוך הענין שהתכוון לקרוא נכון

היבטים לשוניים וישב פב
אנא העירו וגם שלחו לאימייל

"העירו" "וגם שלחו לאימייל". לא אלא את הבקשה השניה אז לפחות אמלא את הראשונה (אנא לא להעיר לי על כך):
1. "בן זקונים הוא לו" - מדוע חשוב כאן במיוחד ההקפדה על מיקום הטפחא ב"הוא" והאם זה משנה משמעות? אם כן אז איך? אני שואל כי שמעתי בעל קורא ששינה בזה

2.הערה 4 בעמ' 1 אינה מובנת
גם אם הל' ב"לאיש אשר אלה לו" היתה קמוצה עדיין אין זה מגלה שתמר יודעת מי האיש שהרי היא אומרת : "האיש הזה הוא אשר אנכי הרה לו" אף אם אינה יודעת ממי ומה זה שהל' שוואה וה"איש" במשפט אינו מיודע מוסיף על כך?
לפיכך אף שהל' שוואה יש לדון שאולי הקורא בקמץ לא שינה משמעות כאן לפי שיטתי לעיל באשכול זה

היבטים לשוניים מקץ פב
לא נזדמן לי להכנס לפורום השבוע
עליי ליקח מועד ולענות על הערות ושאלות

הודעה מאוריאל פרנק
שלום רב,

כמדי שנה הננו שמחים להזמין את הציבור לשיעורים על התורה ולשונה, התוכן מודבק לקמן.

נקיים השנה שני "כינוסי זום" תורניים-לשוניים, בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה.

הנכם מוזמנים להשתתף, לצפות בהקלטות וגם להפיץ הלאה.


שאלות ותגובות ניתן לכתוב בצ'אט בזמן השיעור, ובין השיעורים יתאפשר לפתוח מיקרופונים.

בקישור זה maanelashon.org/archives ניתן להאזין לקישורים להקלטות של ימי העיון הקודמים:

11 כינוסים שנתיים של "שוחרי לשון הקודש" בירושלים (תשס"ז – תשע"ז),
11 ימי עיון ביום האחרון של חנוכה במצפה יריחו ("תורה ולשון בצהרי יום", תשע"א – תשפ"ב),
3 ערבי לימוד תורניים-לשוניים ב"זום" בחנוכה אשתקד,

בברכת חורף בריא, לימוד פורה וחנוכה שמח,

אוריאל פרנק,

"מענה לשון"

היבטים לשוניים ויגש פב

השבוע (ויגש פב) היה כינוס תורה ולשון בזום
הודעה מאוריאל
שלום רב,
הנה קישור להקלטות יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" - חנוכה ה'תשפ"ב:
https://www.maanelashon.org/hanukkah-5782

בקישור זה maanelashon.org/archives ניתן להאזין לקישורים להקלטות של ימי העיון הקודמים:

11 כינוסים שנתיים של "שוחרי לשון הקודש" בירושלים (תשס"ז – תשע"ז),
10 ימי עיון ביום האחרון של חנוכה במצפה יריחו ("תורה ולשון בצהרי יום", תשע"א – תש"פ),
3 ערבי לימוד תורניים-לשוניים ב"זום" בחנוכה תשפ"א.


בברכת חורף בריא ורטוֹב, לימוד פורה וכל טוֹב,
אוריאל