מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ו' אוקטובר 09, 2020 1:34 am

חיים שאול כתב:על קהלת יש?

על אף שרשום 'וזאת הברכה' הקובץ המצורף הוא על קהלת הפטרת שבת סוכות ועוד. ור"ל כנראה ל[שבת] וזאת הברכה. ולא לפרשת וזאת הברכה.

חיים שאול
הודעות: 1145
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' אוקטובר 09, 2020 1:37 am

יש"כ

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » א' אוקטובר 11, 2020 4:09 pm

תגובה לעזרא נוריאל
אינני עוקב
ביקשתי שיודיעו לי על כל הודעה חדשה
אבל משום מה אינני מקבל.
וציינתי כמה פעמים שאני מבקש שישלחו לי הערות גם במייל,
[לא בהודעה אישית בפורום כי עם זה אינני מסתדר.
ולעניין הערתך, מי שעוקב אחרי הרשימות של ברויאר הנוסח ומקורותיו ב'דעת מקרא'
יתכן שיתקל במקרים בודדים שנקטינן כבן-נפתלי, או שכא"צ נקט כמוהו,
אבל הכלל של המנחת שי בתחילת בראשית שבכל מקום הלכה כבן-אשר הוא הקובע.
ולעניין הרב מאזוז
משום מה הוא מעריץ גדול של קורן,
בקורן עמדו שלשה הברמן גולדשמיד ונצטרף להם אח"כ מאיר מדן
על השניים הראשונים אני יודע שהיו חוקרים אבל לא כ"כ בקיאים במסורה, ודאי שלא בשום השוואה למרדכי ברויאר.
מדן נצטרף מאוחר יותר. אולי בגלל זה הללו בתהלים שווא ולא בחטף-פתח כמו בתורה

עם זאת במשך השנים תוקנו אלפי טעיות בתנ"ך קורן, אבל אמרו לי שהם עצמם לא תיעדו מה תיקנו
את נוסח התורה התורה קבעו לפי היידנהיים ע"פ יהב"י (הרב מאזוז כתב או אמר שהיה בתקופת רש"י, כנראה היה יותר מאוחר) וברור שהנוסח העולה מכתבי היד של ברויאר הרבה יותר טוב.
גם בהרבה מקרים העדות מכתר ארם צובה מאשרת בניגוד ליהב"י.
בנ"ך הלכו (קורן) לפי לנינגרד וזה ברור שכא"צ עולה עליו בהרבה.
אני זוכר שעד שנות התשמ כלומר עד לפני כארבעים שנה גם אני הייתי ממעריצי קורן,
אבל בינתיים נתברר לי שנוסחם לקוי במקומות רבים.
ולענייננו, יתכן שרס"ג שקדם בזמן לב"א וב"נ (אולי הוא לא קדם) הלך לפי הבבלים מה שנקרא מדינחאי
גפ לרש"י לא היה כא"צ
כשמציבים רד"ק מול כא"צ אין כאן כוחות שווים כלל.
הספרים באירופה נופלים בהרבה מהספרים המזרחיים דוגמת כא"צ לנינ' ששון וכו'
נערך לאחרונה על ידי אחד מעיר ב ב' אוקטובר 12, 2020 4:45 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » א' אוקטובר 11, 2020 4:44 pm

.
נערך לאחרונה על ידי נוריאל עזרא ב ב' אוקטובר 12, 2020 9:08 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 12, 2020 12:38 am

אחד מעיר כתב:תגובה לעזרא נוריאל
אינני עוקב
ביקשתי שיודיעו לי על כל הודעה חדשה
אבל משום מה אינני מקבל.
וציינתי כמה פעמים שאני מבקש שישלחו לי הערות גם במייל,
[לא בהודעה אישית בפורום כי עם זה אינני מסתדר.
ולעניין הערתך, מי שעוקב אחרי הרשימות של ברויאר הנוסח ומקורותיו ב'דעת מקרא'
יתכן שיתקל במקרים בודדים שנקטינן כבן-נפתלי, או שכא"צ נקט כמוהו,
אבל הכלל של המנחת שי בתחילת בראשית שבכל מקום הלכה כבן-אשר הוא הקובע.
ולעניין הרב מאזוז
משום מה הוא מעריץ גדול של קורן,
בקורן עמדו שלשה הברמן גולדשמיד ונצטרף להם אח"כ מאיר מדן
על השניים הראשונים אני יודע שהיו חוקרים אבל לא כ"כ בקיאים במסורה, ודאי שלא בשום השוואה למרדכי ברויאר.
מדן נצטרף מאוחר יותר. אולי בגלל זה הללו בתהלים שווא ולא בחטף-פתח כמו בתורה

עם זאת במשך השנים תוקנו אלפי טעיות בתנ"ך קורן, אבל אמרו לי שהם עצמם לא תיעדו מה תיקנו
את נוסח התורה התורה קבעו לפי היידנהיים ע"פ יהב"י (הרב מאזוז כתב או אמר שהיה בתקופת רש"י, כנראה היה יותר מאוחר) וברור שהנוסח העולה מכתבי היד של ברויאר הרבה יותר טוב.
גם בהרבה מקרים העדות מכתר ארם צובה מאשרת בניגוד ליהב"י.
בנ"ך הלכו (קורן) לפי לנינגרד וזה ברור שכא"צ עולה עליו בהרבה.
אני זוכר שעד שנות התשמ כלומר עד לפני כארבעים שנה גם אני הייתי ממעריצי קורן,
אבל בינתיים נתברר לי שנוסחם לקוי במקומות רבים.
ולענייננו, יתכן שרס"ג שקדם בזמן לב"א וב"נ (אולי הוא לא קדם) הלך לפי הבבלים מה שנקרא מדינחאי
גפ לרש"י לא היה כא"צ
כשמציבים רד"ק מול כא"צ אין כאן כוחות שווים כלל.
הספרים באירופה נופלים בהרבה מהספרים המזרחיים דוגמת כא"צ לנינ' ששון וכו'

אני מתקשה להבין את דבריך.
אבל לפני כן תיקון קטן שאני אשם בו. ייתכן כי מדברי הובן שהרב מאזוז כתב שכן כתבו בקורן. ולא היא זה אני כתבתי.
למרות שבאיש מצליח הרבה פעמים בדברים אחרים כן מציינים לקורן מ"מ כאן נראה שפשוט העיד מה המנהג המוכר לו כבן נפתלי.

לענייננו, את בעיקר מסתמך על כא"צ והכלל של המנחת שי בסדר.
צריך לזכור שכל מקור מהימן כפי שיהיה אין ערובה שאין בו טעויות. וכשמנגד יש לנו את רס"ג, רש"י כפי הנראה הרד"ק ויש לנו גם את ר' אליה בחור שמעיד שכל הנוסחאות שלפניו כבן נפתלי. ואת הרב מאזוז שמעיד שכן המנהג. יש נטייה במקרה כזה לכאור לקבל את גרסת בן נפתלי. וכמו שכתב הפרי מגדים שהבאתי בתגובתי הקודמת ואעתיקו שוב: ""סימן מה ביקרותיך הבית חירק יוד נחה רד"ק כבן נפתלי. עיין לר"ש בן מלך לבן אשר בי"ת בשוא וכן מנוקד בתהילים מוגה מ"מ רש"י ורבינו סעדיה העידו כבן נפתלי י"ל הלכה כן. עכ"ל.
שו"ר את דברי הרב מאזוז בחלק ב' של פירושו לבראשית בסופו בעניינים שונים שדן בכתר ארם צובא ע"ש ואע"פ שמשבחו מ"מ בין הדברים כתב שכא"צ היה בבית הכנסת הגדול באר"ץ ומעולם לא פתחו אותו ולא תקנו על פיו וגם ר' שמואל סלאנט וחבריו ששלחו את ר' שלום שכנא ילין לחלאב לא שינו מאומה על פיו בס"ת רק לכתוב נ"ך ע"פ הכתר ותו לא. וראה עוד שכתב שם שהרמב"ם כתב באגרת לר' יפת ב"ר אליהו הדיין "ואתה בוגד ולא בגדו בך" בניגוד לכתר שנוסחאתו היא ולא בגדו בו וזה אע"פ שהרמב"ם הוא הממליץ על הכתר.

לעניין מה שכתבת שהמנחת שי כתב שהכלל שהולכים אחר בן אשר הוא הקובע. ובכן כבר אמרו שלכל כלל יש יוצר מן הכלל, ושאם תמצא כלל שאין לו יוצא מן הכלל , אף הוא יוצא מן הכלל של הכלל שכל כלל יש לו יוצא מן הכלל...
בפרט שהמנחת שי בעצמו בביקרתיך נראה שמבין שנהגינן כבן נפתלי שו"ר שהרב מאזוז בפירושו לבראשית בחלק ב' בסופו כותב שהכל נהגו ע"פ המנחת שי שהוא מיוסד ע"פ בן אשר חוץ ממספר מקומות שכתב המנחת שי שנהגו כבן נפתלי ביקרותיך בתהילים יקבצנו במשלי ועוד. ע"כ.
ומעבר לפתגם היפה הזה הדברים פשוטים וברורים שיש בהרבה כללים יוצאים מן הכלל.

מה שכתבת שאם נשים את הרד"ק מול כתר ארם צובא אין כאן כוחות שווים כלל. לבד מה שזה מוזר מאוד לכתוב כן מילא היית אומר שהרד"ק לא ראה כא"צ ואם היה רואה היה חוזר בו ניחא אבל לכתוב אין הכוחות שווים על אחד מהראשונים שהב"י פוסק על פיו וכל גדולי האחרונים הולכים אחריו בדקדוק בדברים שלא נזכרו לפניו?
בפרט שהרד"ק איננו לבד יש את רש"י ורס"ג. והאמת שאני קצת נבוך לעשות השוואת כוחות בכגון דא בפרט אנן יתמי דיתמי מי אנחנו שנחלק ציונים בזה ורק מעצם המחשבה אני נחרד.(בפרט לכתוב בלשון "אין הכוחות שווים" שלענ"ד יש בו זילותא).

ואיך שלא יהיה גם אם בעיניך כא"צ מנצח את כולם עדיין הערתי במקומה עומדת ואין אני בא בעיקר בטענות לתחילת דבריך בהערה שכתבת שבספרים המדויקים כבן אשר(למרות שיש קצת להעיר על זה וכנ"ל). אלא על מה שכתבת בסתם ולא כקריאת בן נפתלי על זה אתמהה איך אפשר לסתום בזה ולהתעלם מרש"י רס"ג רד"ק מנחת ש"י מהספרים שהיו לפני ר' אליה בחור וכן מהפרי מגדים.
שו"ר כעין סגנון דברי האחרונים בדברי הרב מאזוז בפירושו לבראשית הנ"ל על גרסת הכתר שגורס ולא בגדו בו בישעיה לג א וז"ל: "וכל המדפיס כנוסח הכתר דווקא ומתעלם מנוסח כל הראשונים וכל הדפוסים(ואינו מזכירם אפילו בהערה בשולי העמוד) הרי הוא מכשיל את הרבים. ע"כ.(אינני טוען שהנך מכשיל את הרבים אלא רצוני להראות שראוי להזכיר את החולקים בהערה(ולענ"ד אף להכריע על פיהם).
נערך לאחרונה על ידי נוריאל עזרא ב ב' אוקטובר 12, 2020 9:12 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 12, 2020 12:44 am

אחד מעיר כתב:הנושא של תורת הקורא נשכח ממני לחלוטין
טוב שנזכרתי עתה
ושוב חתימה טובה

פניתי אליו, ואני מחכה לתשובה
יוצא פוניבז' כתב:
אחד מעיר כתב:
הודעה מטעם תורת הקורא
לרבים השואלים לגבי גליונות 'תורת הקורא' על פרשיות האזינו וזאת הברכה והמועדים - כיון שבשנה שעברה לא יצאו גליונות על פרשיות 'האזינו' ו'וזאת הברכה', והשנה איננו עובדים על הוצאת גליונות אלא שוקדים ועמלים על כתיבת ועריכת הספר, לכן לעת עתה אין גליונות על פרשיות אלו.

אנו תקווה שבחודשים הקרובים בעז"ה יצא הספר לאור בשלמותו, ושם יובא גם על פרשיות 'האזינו' ו'וזאת הברכה', יחד עם קריאות המועדים ההפטרות והמגילות.



עברו כבר 3 שנים...
למישהו יש מידע מה קורה שם?
ומה עם פרשיות האזינו - וזאת הברכה?

זה עתה הגיבו לי מתורת הקורא וז"ל: "הספר בשלבים מתקדמים ב"ה, גם הנגיף מעכב מעט.
בברכת חורף בריא.".

נ.ב- ב"ה טוב לשמוע ובע"ה שיזכו לסיים בקרוב אני מחכה בציפייה רבה!

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' אוקטובר 12, 2020 1:11 am

לענין המחלוקת בניקוד תיבת ביקרותיך, לכאו' פשוט שזה נובע מהמחלוקת לגבי ניקוד תיבת בישראל, וא"כ לא שייך לומר שלגבי תיבת ביקרותיך ננקוט כבן נפתלי.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 12, 2020 1:49 am

יוצא פוניבז' כתב:לענין המחלוקת בניקוד תיבת ביקרותיך, לכאו' פשוט שזה נובע מהמחלוקת לגבי ניקוד תיבת בישראל, וא"כ לא שייך לומר שלגבי תיבת ביקרותיך ננקוט כבן נפתלי.

כבר כתב המנחת שי שם וז"ל: "ביקרותיך. כתב החכם אבן עזרא שיש מחלוקת בין בעלי המסורה והקריאה כי האחד [יקרא] ביקרותיך על דרך בימינו(בראשית מח יג ועוד) והשני כדרך מישני [אדמת] עפר(דניאל יב, ב). וכו' ע"כ לעניננו.
וא"כ אין להקשות מתיבת ישראל. שלכל קריאה יש על מה לסמוך.
בפרט שיש עוד הבדל שרש"י שם כתב וז"ל: "ביקרותיך. קו''ף דגוש לפי שהוא לשון בקור ואף על פי שכתוב יו''ד לפניה, ראיתי בנקוד רב סעדיה תיבה זו סדורה עם מי נתן למשיסה יעקב (שם מ''ב) שכתוב בו יו''ד והסמ''ך מודגשת, ומנחם חברו לשון יוקר כמו יקר מכלי פז (סא''א). ע"כ.
וכתב על זה הרב מאזוז שליט"א בפירושו אמת קנה שם וז"ל: "בפירש"י בד"ה ביקרותיך וכו' ומנחם חברו לשון יוקר. נ"ב וכן פרש"י עצמו בר"ה(ד ע"א). וזה תלוי במחלוקת בן אשר ובן נפתלי, שבן אשר קורא ביקרותיך(בית בשוא ויוד בחיריק) לשון יוקר, ובן נפתלי קורא ביקרותיך הבית בחיריק מלא והיוד נחה לשון ביקורת, ונקתינן בזה כבן נפתלי כנגד הכלל דעלמא שהלכה כבן אשר. ועיין מנחת שי ואנכמ"ל. עכ"ל.

ולפי דבריו נראה שניקוד המילה ביקרותיך תלוי בפירוש המילה ואנו נוקטים כפירושו של בן נפתלי כלומר שבן נפתלי כשניקד כן הוא מחמת שפירש מילה זו מלשון ביקורת ולכאורה אף בן אשר אם היה מפרשה מלשון ביקורת היה מנקד כן כך נראה לי בכל אופן ואם כנים הדברים אין להקשות ממילת "בישראל".

גם אפשר להגיד שזו מילה זרה.

מעבר לכך שקושיות לחוד והלכה לחוד. וראה מה שהבאתי לעיל מהפרי מגדים.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ב' אוקטובר 12, 2020 4:43 am

קשה להכנס לויכוחים שאינם נגמרים

הרב מאזוז נר"ו טוען שיש כאן חריגה מהכלל שהלכה כבן אשר
לא מתקבל לענ"ד

סוף הדברים שהניקוד תלוי בפרשנות אינו מסתבר, בן אשר קיבל כך מרבותיו ולא ניקד על דעת עצמו
נכון שאם הב' היא שורשית קשה להלום את ניקודָהּ בשוא
אבל כל פרשנות הביקור היא בגלל הניקוד של החירק
וניקוד החירק יכול להתיישב גם לפי הפירוש של ב' השימוש
כמו בקוהלת

אבל לי ברור שבן אשר לא ראה את עצמו רשאי לשנות ניקוד לפי שיקולים דקדוקיים!

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ב' אוקטובר 12, 2020 4:58 am

ראיתי עתה גם את ההערה הראשונה
אני רוצה רק להעיר על שכאילו פגעתי בכבוד הרד"ק
אני חוזר שוב בפה מלא
רד"ק ומקורותיו פחותים בהרבה מכתר ארם צובה
רבי לא שנה ר' חייא מנא ליה!!
הראיות מזה שקהלת ארם צובה (חאלב) קיבלה או קיבלה את הכתר, אלה טענות סרק
מהחוברת הארסית 'מסורתנו'
ואיננו צריכים להזקק להם,
ויש להצטער על שהרב מאזוז משתמש בטיעוני הסרק האלה.
כבודו של הרד"ק במקומו, ועדיין אפשר לומר עליו 'אם אין קמח אין תורה'
אבל לגבי נוסחאות - ברשותנו נוסחאות מדוייקות בהרבה.
ושוב, אני מעדיף לעזוב את הנושא

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 12, 2020 9:14 am

אחד מעיר כתב:ושוב, אני מעדיף לעזוב את הנושא

בסדר, הדברים נאמרו והבוחר יבחר.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ב' אוקטובר 12, 2020 2:54 pm

עתה נזכרתי שבגליוני על תהלים אשר נשלח יחד עם גליון בוא עב עניין זה נדון
אני מדביק כאן מה שנאמר אז
עשיתי קובץ פידיאף חדש לנושא זה ומצורף כאן
אבל מעדיף לא לעורר מחדש את הויכוח
קבצים מצורפים
ביקרותיך ב' שווא.pdf
(485.18 KiB) הורד 223 פעמים

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' אוקטובר 12, 2020 2:57 pm

ezranuriel כתב:זה עתה הגיבו לי מתורת הקורא וז"ל: "הספר בשלבים מתקדמים ב"ה, גם הנגיף מעכב מעט. בברכת חורף בריא".
שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם!

ממתינים בקוצר־רוח.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוקטובר 15, 2020 9:08 am

היבטים לשוניים בראשית פא
שבת שלום וחודש טוב ומבורך
ויהי ראש החודש הזה סוף וקץ לצרותינו תחלה וראש לפדיון נפשנו

הערות, רבויתיי, הערות!
(אינני מקבל הודעה לכן לשלוח גם באימייל, לא להשאיר הודעה פרטית כאן כי ככל הנראה לא תקרא!
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים בראשית פא.pdf
(357.57 KiB) הורד 295 פעמים

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » א' אוקטובר 18, 2020 10:17 pm

אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים בראשית פא
שבת שלום וחודש טוב ומבורך
ויהי ראש החודש הזה סוף וקץ לצרותינו תחלה וראש לפדיון נפשנו

הערות, רבויתיי, הערות!
(אינני מקבל הודעה לכן לשלוח גם באימייל, לא להשאיר הודעה פרטית כאן כי ככל הנראה לא תקרא!

כתבת שם כך: ע ֹ֤ שֶׂ ה פְּ רִ י֙ : טעם נסוג אחור לעי"ן, ...דגש חזק בפ"א...אתי מרחיק..". ע"כ.

אני כותב כאן עניין דקדוקי שנתקלתי לפני מספר שנים באחד מספרי הקדמונים שלכאורה אין סיבה ולא נראה לי שיש מי שיחלוק עליו רק משום מה אני לא ראיתי בשום ספר אחר(ראשונים קדמונים גם לא אחרונים שמציינו - אם כי אפשר שיש ואיני יודע).

אני מעתיק מהערות שפרסמתי בתשע"ז באור תורה(מרחשון תשע"ז סימן טז עמ' קלו), לספר לחם הבכורים הנד"מ ע"י מכון אורות נאמ"ן שע"י בנו של הרב מאזוז שליט"א וזה לשוני שם(הערה 121): [ב]עמ' תכד[בספר לחה"ב נכתב]: עשה פרי. הפ"א דגושה מדין מפסיק וגם אתי מרחיק. ע"כ. ובהערה 2[בלה"ב שם] כתב הגאון נאמ"ן שליט"א שכן הוא במנחת שי, ותמה שלעולם לא יבוא אתי מרחיק כשהמלה בטעם מפסיק והאריך ע"ש. ונשאר בצ"ע. גם תמה על היבי"א חלק ט'(סימן כב) שהביא דברי המנחת שי בשתיקה. עכת"ד.
נ"ב: הנה במנחת שי שם ציין ג' מקורות לעיין בהם, והם: מכלול, דברי עצמו במאמר המאריך וספר פתח דברי. ובמכלול ומאמר המאריך לא מצאתי מזור. אכן כשקראתי דברי הפתח דברי ראיתי יישוב הדברים על נכון בס"ד. ודבריו הם בדף קכט ע"ב בד"ה אתי מרחיק, בתחילה ביאר דין אתי מרחיק והביא לדוגמא גם "עשה פרי" הנ"ל וכתב עוד וז"ל: ומצאנו שבכל אלה התיבות הדגושות מחמת אתי מרחיק יש טעם מפסיק וכו' ע"כ. ובזה מיושבת התמיהה בס"ד שכוונתו[של המנחת שי ואחריו לחה"ב] כך: הפ"א דגושה מדין מפסיק(בתיבת פרי) ואתי מרחיק(בתיבת עשה). וב"ה דסייען, [והוא דוחק גדול. נאמ"ן ס"ט]. וזה היישוב הראשון שזכיתי ליישב בספר ע"פ מקור הדברים, ועודדני לחפש בספרים, ומזה באו כל ההערות ב"ה. עד כאן לשוני שם חוץ מסוגריים מרובעים שכתבי לתוספת ביאור(אך כמובן הערת הרב מאזוז שליט"א על דברי בסוגריים היא במקור).

הערה: מה מאוד שמחתי כשראיתי הערותיו המחכימות של הרב מאזוז שליט"א על מאמרי ורצתי מאושר וסיפרתי לכל מכרי וידידי שזכיתי שהרב מאזוז יקרא את מאמרי ואף שבהערה זו כתב עלי "ודוחק גדול" אע"פ כן שמחתי, אלא שאם כל זאת לא זכיתי להבין מה הוא הדוחק הגדול וכשביקרתי במעונו חזר על זה בע"פ והתביישתי לשואלו ואין הביישן למד לצערי.
עכ"פ הדברים נראים לי נכונים ע"פ מקור דברי המנחת שי בספר פתח דברי גם אם יש בהם איזשהו דוחק גדול ככל שיהיה, וה' יצילנו משגיאות.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ב' אוקטובר 19, 2020 2:23 am

היה לי כעין ויכוח עם חבר לפני כמה שנים
אותו חבר טען שדגש אתי מרחיק בא רק או כמעט רק כשהמלה שהדגש בראשה הוא בטעם מפסיק
משא"כ בטעם מחבר
ערכתי חיפוש במפעל הכתר והראיתי לו כמה וכמה דוגמאות שהדגש בא גם במלה בטעם משרת.
אבל הודיתי לו שיותר מצוי בטעם מפסיק.
לא ידעתי שגם המדקדקים הזכירו נקודה זו.
כמדומה שבחוברת 'חק יהוא ומבטליו' של הרב שריה דבליצקי ז"ל
כלל זה לא מופיע [החוברת היא בת פחות מ40 עמוד כך שאפשר לראות את כולה באוצר החכמה, אפשר גם להציבהּ כאן]

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 19, 2020 8:20 am

אחד מעיר כתב:היה לי כעין ויכוח עם חבר לפני כמה שנים
אותו חבר טען שדגש אתי מרחיק בא רק או כמעט רק כשהמלה שהדגש בראשה הוא בטעם מפסיק
משא"כ בטעם מחבר
ערכתי חיפוש במפעל הכתר והראיתי לו כמה וכמה דוגמאות שהדגש בא גם במלה בטעם משרת.
אבל הודיתי לו שיותר מצוי בטעם מפסיק.
לא ידעתי שגם המדקדקים הזכירו נקודה זו.
כמדומה שבחוברת 'חק יהוא ומבטליו' של הרב שריה דבליצקי ז"ל
כלל זה לא מופיע [החוברת היא בת פחות מ40 עמוד כך שאפשר לראות את כולה באוצר החכמה, אפשר גם להציבהּ כאן]

תודה. לא ידעתי שיש כאלה שלא בטעם מפסיק. אכן כפי שציינתי ראיתי נקודה זו רק בספר פתח דברי(ואחריו במנחת שי ובלה"ב) ואפשר שהפתח דברי הוא הראשון שציין אליה ממה שראו עיניו(וכן נראה קצת מלשונו "ומצאנו")ולא מספרים שקדמו לו אמנם בשאר ראשונים קדמונים וכן באחרוני זמננו לא מציתי כלל זה. גם לא אזכורו, ואפשר מפני שנזכר רק בפתח דברי בחצי משפט ובמנחת שי ולחה"ב נכתב בלשון לא כ"כ מובנת נעלם מאחרוני זמננו. שוב תודה.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ב' אוקטובר 19, 2020 1:01 pm

מבחר של מקומות של דגש אתי מרחיק במלים בעלי טעם מחבר

1. ספר בראשית פרק כא פסוק כג:
וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ:
2. ספר בראשית פרק כז פסוק ז:
הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י ה֖' לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי:
3. ספר שמות פרק יז פסוק ו:
הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
4. ספר שמות פרק כה פסוק כה:
וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
5. ספר דברים פרק כח פסוק מט:
יִשָּׂ֣א ה֩' עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ:
6. ספר שופטים פרק טז פסוק טז:
וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת:
7. ספר שמואל ב פרק ט פסוק י:
וְעָבַ֣דְתָּ לּ֣וֹ אֶֽת־הָאֲדָמָ֡ה אַתָּה֩ וּבָנֶ֨יךָ וַעֲבָדֶ֜יךָ וְהֵבֵ֗אתָ וְהָיָ֨ה לְבֶן־אֲדֹנֶ֤יךָ לֶּ֙חֶם֙ וַאֲכָל֔וֹ וּמְפִיבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־אֲדֹנֶ֔יךָ יֹאכַ֥ל תָּמִ֛יד לֶ֖חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֑י וּלְצִיבָ֗א חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר בָּנִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדִֽים:
8. ספר ישעיהו פרק מג פסוק כד:
לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ:
9. ספר יחזקאל פרק כו פסוק ב:
בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלִַם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה:
10. ספר תהלים פרק יח פסוק מא:
וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם:
11. ספר תהלים פרק נב פסוק ה:
אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה:
12. ספר תהלים פרק נה פסוק ג:
הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה:
13. ספר איוב פרק ג פסוק יא:
לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע:
14. ספר איוב פרק לז פסוק יד:
הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל:
15. ספר איוב פרק לט פסוק ט:
הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ:

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 19, 2020 2:29 pm

אחד מעיר כתב:מבחר של מקומות של דגש אתי מרחיק במלים בעלי טעם מחבר

1. ספר בראשית פרק כא פסוק כג:
וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ:
2. ספר בראשית פרק כז פסוק ז:
הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י ה֖' לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי:
3. ספר שמות פרק יז פסוק ו:
הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
4. ספר שמות פרק כה פסוק כה:
וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
5. ספר דברים פרק כח פסוק מט:
יִשָּׂ֣א ה֩' עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ:
6. ספר שופטים פרק טז פסוק טז:
וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת:
7. ספר שמואל ב פרק ט פסוק י:
וְעָבַ֣דְתָּ לּ֣וֹ אֶֽת־הָאֲדָמָ֡ה אַתָּה֩ וּבָנֶ֨יךָ וַעֲבָדֶ֜יךָ וְהֵבֵ֗אתָ וְהָיָ֨ה לְבֶן־אֲדֹנֶ֤יךָ לֶּ֙חֶם֙ וַאֲכָל֔וֹ וּמְפִיבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־אֲדֹנֶ֔יךָ יֹאכַ֥ל תָּמִ֛יד לֶ֖חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֑י וּלְצִיבָ֗א חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר בָּנִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדִֽים:
8. ספר ישעיהו פרק מג פסוק כד:
לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ:
9. ספר יחזקאל פרק כו פסוק ב:
בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלִַם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה:
10. ספר תהלים פרק יח פסוק מא:
וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם:
11. ספר תהלים פרק נב פסוק ה:
אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה:
12. ספר תהלים פרק נה פסוק ג:
הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה:
13. ספר איוב פרק ג פסוק יא:
לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע:
14. ספר איוב פרק לז פסוק יד:
הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל:
15. ספר איוב פרק לט פסוק ט:
הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ:

ייש"כ!

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' אוקטובר 19, 2020 3:02 pm

אולי יש לאמר שבאמת לפני הפתח דברי כל הנ"ל לא היו דגושים וכמו שהשיב בספר מגן דוד(מובא במנחת שי בהקדמה שלו כללי בג"ד כפ"ת אחרי דין אתי מרחיק)להגן על הרד"ק מקושיית המכלול שהמכלול כתב שאם הה"א נכתבת אחרי קמץ אחריו רפה על הרוב. והלוית חן כתב על הרפוים(בניגוד לרד"ק שאמר שהם הרוב)שהם לא כמנהג ובעל לשון למודים כתב שהם יוצאים מן הכלל והאפודי כתב על מה שכתב הרד"ק שמעטים הם בדגש שזה שקר ושהם למאות בכתוב ובקשת ומצאת.
ובעל המגן דוד כתב על האפודי - זהו לפי ספרו אבל בספרים המדויקים שבזמן הרד"ק וכן בספרים מדויקים שבנינו לא נמצאו כי אם אותם שהזכיר רד"ק.

ואולי כן היה לפני הפתח דברי רפוי על דרך זה וכנ"ל.

ואולי בגלל זה כתב הרב מאזוז שליט"א שזה "דוחק גדול" כי הוא לפלא שהמנחת שי והלחה"ב יעתיקו דבריו בשתיקה והרי לפנינו וכפי הנראה גם לפניהם כן יש דגושים כאלו. ועכ"פ התירוץ אמיתי שכך כוונתם וצ"ע.(ועל הלחה"ב אין כל כך קושיא ומעתיק הרבה בספרו בשתיקה דברים מוקשים ועיקרו הוא סיכום דברי המדקדקים שקדמו לו ויש לו פרקים שסותרים זה את זה כי כל אחד סוכם מספר אחר.

ושוב ייש"כ שבזכותך כנראה הבנתי דברי הרב מאזוז שליט"א תודה רבה.

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי איקטורין » ד' אוקטובר 21, 2020 2:00 am

מנחת שי.jpg
מנחת שי.jpg (96.77 KiB) נצפה 10694 פעמים

עדיין לא הבנתי מהו המפסיק שמתכוון אליו המנחת שי?
מבטלי כלל האהו"י שאחד מהם הוא המפסיק, הכוונה שבמילה שלפני הבג"ד כפ"ת מופיע טעם מפסיק ולא כדלפנינו שהמילה פרי עצמה במפסיק?

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי איקטורין » ה' אוקטובר 22, 2020 1:21 am

ב"ה מצאתי שתמה כן ב"אור תורה" תשס"ט

אור תורה.jpeg
אור תורה.jpeg (1.56 MiB) נצפה 10663 פעמים

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ה' אוקטובר 22, 2020 1:59 am

איקטורין כתב:
מנחת שי.jpg

עדיין לא הבנתי מהו המפסיק שמתכוון אליו המנחת שי?
מבטלי כלל האהו"י שאחד מהם הוא המפסיק, הכוונה שבמילה שלפני הבג"ד כפ"ת מופיע טעם מפסיק ולא כדלפנינו שהמילה פרי עצמה במפסיק?

ראה כמה הודעות לעיל שהבאתי לתמיהה זו של הרב מאזוז שליט"א במאמרי באור תורה והשבתי שהמנחת שי ציין כאחד ממקורותיו לספר הקדמון הנקרא פתח דברי(על שם ב' המלים הראשונות בהן פותח, לא נודע מחברו, הביאו לדפוס ר' אליה הלוי המכונה בחור או תשבי על שם ספרו)
ושם כתוב בפירוש בזה הלשון: ומצאנו שבכל אלה התיבות הדגושות מחמת אתי מרחיק יש טעם מפסיק וכו' ע"כ.

הרי להדיא שמתכוון לטעם מפסיק במילה "פרי" והוא חידוש. וכבר העיר לנכון הרב אחד מעיר שיש רבים שבאו בטעם משרת.

ואפשר שמחמת כן כתב לי הרב מאזוז שליט"א שזהו דוחק גדול.

אך אע"פ כן מאחר וזהו מקורו של המנחת שי, כן נראה נכון.

ויש ליישב שבספרים שלפני הפתח דברי כל אלו שבאו בטעם משרת לא היו דגושים וכמו שתירץ כעין זה בספר מגן דוד להליץ בעד המכלול מקושיית האפודי(מובא במנחת שי בהקדמה) ראה לעיל שהבאתי כן.

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי איקטורין » ה' אוקטובר 22, 2020 2:32 am

ייש"כ, אכן בפעם הראשונה שקראתי את דבריך שהמפסיק קאי על המילה "פרי", לא התיישבו הדברים על ליבי - אולם אחרי שחזרת והבהרת כמדומני שהבנתי.
נראה לי שאפשר לסכם את העניין כך:
למעשה ההבנה הפשוטה שהמפסיק הכוונה למילה שלפני הדגש, ועל זה תמהו שהמילה "עושה" היא בטעם משרת, וכן הבין לכאורה הרב מאזוז שליט"א ותמה ע"כ מהמילים ויראת מאלוקיך - וכמצולם מאור תורה תשס"ט.
כבודו מחדש שהכוונה מפסיק היא במלה שבה הדגש, וכוונת המ"ש שאתי מרחיק יכול להופיע רק אם המילה שבא אמור להיות הדגש באה בטעם מפסיק, ועל זה תמהו [הרב אחד מעיר] שמצאנו הרבה אתי מרחיק שהמילה בה אמור להיות הדגש באה בטעם משרת.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ה' אוקטובר 22, 2020 2:43 am

איקטורין כתב:ייש"כ, אכן בפעם הראשונה שקראתי את דבריך שהמפסיק קאי על המילה "פרי", לא התיישבו הדברים על ליבי - אולם אחרי שחזרת והבהרת כמדומני שהבנתי.
נראה לי שאפשר לסכם את העניין כך:
למעשה ההבנה הפשוטה שהמפסיק הכוונה למילה שלפני הדגש, ועל זה תמהו שהמילה "עושה" היא בטעם משרת, וכן הבין לכאורה הרב מאזוז שליט"א ותמה ע"כ מהמילים ויראת מאלוקיך - וכמצולם מאור תורה תשס"ט.
כבודו מחדש שהכוונה מפסיק היא במלה שבה הדגש, וכוונת המ"ש שאתי מרחיק יכול להופיע רק אם המילה שבא אמור להיות הדגש באה בטעם מפסיק, ועל זה תמהו [הרב אחד מעיר] שמצאנו הרבה אתי מרחיק שהמילה בה אמור להיות הדגש באה בטעם משרת.

בדיוק. וייש"כ.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוקטובר 22, 2020 2:33 pm

נח פא
אנא העירו,
ורצוי לשלוח אלי בנוסף להצבה
שבת שלום
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים נח פא.pdf
(508.69 KiB) הורד 223 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ש' אוקטובר 24, 2020 9:17 pm

למה בספרים מדוייקים "ואת רסן" (י, יב) מוטעם בזקף קטן ולא בזקף גדול?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי לבי במערב » ש' אוקטובר 24, 2020 9:26 pm

כמדומה שכ"ה ב(מאור"נ בשם) כא"צ.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' אוקטובר 24, 2020 9:35 pm

ספר 'טעמי המקרא' עמ' 121
זקף קטן בא בתיבה, שנתקיים בה אחד מן התנאים הבאים:
יש בתיבה תנועה בלתי מוטעמת, שלפניה וגם לאחריה יש שוא נע, או תנועה בלתי מוטעמת - או התיבה מוטעמת באחת מגעיות החובה.
תיבה שאין בה אחת מאלה מוטעמת בזקף גדול.

בנידון דידן יש געיית חובה (געיית שוא) באות ו'.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיימקה » ד' אוקטובר 28, 2020 10:12 pm

[מצאתי חיזוק לדברי אברהם נפח שהובאו בגיליון פ' נח]
יצוין כי שימוש שגור ורווח זה של הצירוף "הלוך ושוב" שונה מן השימוש המקראי הקלאסי.
במקרא "הלוך ושוב" מבטא אספקט של הפעולה (הפסוק "וישֻבו המים מעל הארץ הלוך ושוב"
משמעו כי המים חלחלו מעט מעט ולא בבת אחת). בלשון ימינו כנגד זה אין עוד ביטוי לאספקט
כי אם ציון של שתי פעולות שנתבצעו בזו אחר זו בשני כיוונים שונים: המשפט "נסעתי הלוך
ושוב" מורה על נסיעה אחת בכיוון אחד ולאחריה נסיעה שנייה בחזרה. לפנינו שאילה של ביטוי
מקראי בשינוי הוראה ומבנה. פרופ' יוסף עופר הוא שהעירני על כך. תודתי נתונה לו בזה.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוקטובר 29, 2020 2:14 pm

היבטים לשוניים לך לך פא

הודעות
בס"ד
בשעטו"מ הועלה למרשתת הספר "דיקא נמי - דקדוק לתלמוד הבבלי ולתרגום אונקלוס" של אמו"ר, הרב יצחק פרנק, לאתר היברו-בוקס, לאחר שזמן רב אזל מן השוק.

את המהדורה האנגלית
Grammar for Gemara
ניתן להשיג באתר קורן (קישור),
כמו גם את כרטיס הגמרא האנגלי (קישור),
ומקבילו העברי, 'סִיַּיעְתָּא לְתַלְמוּדָא׳ (קישור).

חורף בריא ומוצלח,
אפ"ר

בס"ד שלום,
אתם מוזמנים להאזין לשיעור בזום בטעמי אמ"ת (איוב, משלי ותהילים).
את השיעור מעביר אליהוא שנון מקיבוץ סעד, בכל יום שלישי בשעה 10:00 בבוקר. השיעור ללא תשלום.
פרטים לצורך התחברות לזום:
מספר פגישה: 2481906384
סיסמה: 588380

השיעורים מוקלטים ומועלים ליוטיוב. לאחר השיעור נשלח קישור להקלטה.
בינתיים התקיימו כבר שני שיעורים. להלן הקישורים לשיעורים
שיעור מספר 1 - https://www.youtube.com/watch?v=d9GowJIWlEA
שיעור מספר 2 - https://www.youtube.com/watch?v=y0wub0xcYa0

מי שחסום מגישה ליוטיוב, יכול להוריד את ההקלטות מגוגל דרייב בכתובת https://drive.google.com/drive/folders/ ... AX63lki-MH

לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות ישירות לאליהוא
אליהוא שנון
08-6800231
054-3016193 [אפשר גם ווצףּ]
דוא"ל fpzevo@gmail.com
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים לך-לך פא.pdf
(635.48 KiB) הורד 218 פעמים

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי חיימקה » ו' נובמבר 06, 2020 3:16 am

היבטים לשוניים וירא תשפא.pdf
(321.26 KiB) הורד 241 פעמים

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 12, 2020 3:06 pm

היבטים לשוניים חי-שרה פא
מתברר ששכחתי בשבוע שעבר והתודה לחיימקה נר"ו
אפשר גם להודיעני (לא ע"י הודעה כאן, אלא באימייל)
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים חיי-שרה פא.pdf
(785.8 KiB) הורד 231 פעמים

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי כדכד » ה' נובמבר 12, 2020 5:05 pm

לגבי הערה 1 שהקורא "השמר" במלרע משנה את המשמעות אין זה מוסכם וכבר היה דיון ע"ז באחת השנים. איני זוכר אם באשכול זה או אחר.
בכל אופן הסוברים שיש שינוי משמעות מפרשים את הפסוק בישעיה "השמר והשקט אל תירא" ש"השמר, הוא מלשון שמרים וכונתו מקבילה ל"השקט" דהיינו כמו "שוקט על שמריו".
ואילו כאן הוא מלשון שמירה.
עד כמה שזכור לי יש חולקים גם בישעיה ומפרשים זאת במובן של לשון שמירה ואף המפרשים שהוא מל' שמרים לא בטוח שיכריעו שהקורא מלרע משנה, שהרי כווונתו ודאי ללשון שמירה.
דיון בענין לא ראיתי עדיין היכן אך מצאתי בתורת הקורא חיי שר תשע"ה ש"יתכן שהוא שינוי משמעות" ובהערה הביא שהמלבי"ם ביעיה מפרש לשו שמירה

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 12, 2020 8:43 pm

אה"נ הלשון חריפה מדיי

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי רציני » ה' נובמבר 12, 2020 9:16 pm

בעמוד 2 שמוכח בכמה פסוקים שמערת המכפלה היא מערה שהיתה בתוך השדה שהיתה במכפלה.
מהפסוקים האחרים שהביא אין הכי נמי. אולם בפסוק הזה כג ט שכתוב ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו. לא כל כך משמע.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » א' נובמבר 15, 2020 1:38 am

קודם כול ברוך הבא!
אינני זוכר תגובות ממך

אני רק מעתיק את דברי נפח ז"ל
הכרתי אותו קצת

הוא כנראה רוצה לטעון שמבחינת פשוטו של מקרא המכפלה היא מתחם גדול ולא תיאור של המערה
שתי קומות או חדר לפנים מחדר
עד כמה מוכח כדבריו מהפסוקים - לא בדקתי

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי רציני » א' נובמבר 15, 2020 4:00 am

אחד מעיר כתב:קודם כול ברוך הבא!
אינני זוכר תגובות ממך

אני רק מעתיק את דברי נפח ז"ל
הכרתי אותו קצת

הוא כנראה רוצה לטעון שמבחינת פשוטו של מקרא המכפלה היא מתחם גדול ולא תיאור של המערה
שתי קומות או חדר לפנים מחדר
עד כמה מוכח כדבריו מהפסוקים - לא בדקתי

תודה על קבלת הפנים היפה.
אולי לפני הרבה שנים שלחתי במייל תגובה אני כבר לא זוכר.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' נובמבר 19, 2020 5:04 pm

תולדות פ"א

שבת שלום.
קבצים מצורפים
היבטים לשוניים תולדות פא.pdf
(696.02 KiB) הורד 181 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 22, 2020 10:29 am

עושה חדשות כתב:ספורנו תולדות: על כן שם העיר באר שבע. בסגול מורה על השבועה ועל מספר השבעה אבל בימי אברהם היה שם העיר באר שבע בקמץ על שם השבועה בלבד.
אחד מעיר כתב:קשה ומרפס איגרא! מה שקובע את הקמץ הוא אס"ף (אתנח סוף פסוק).
ראה גם:
viewtopic.php?f=45&t=47939&p=589771&hilit=%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94#p589764


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים