פורום אוצר החכמה

חיימקה כתב:

יאיר אתמר כתב:בבקשה, יש תורת הקורא רות ע"ו?
תודה רבה!

שמא ע"ה גם טוב?!

תורת הקורא מגילת רות תשע''ה.pdf

ייש"כ אבל יש לי כבר את ע"ה.
למעשה הודיעו לי כי ע"ו לא נשלח.

היבטים לשוניים ויקרא פא
דקדוקי קריאה צו פא

דקדוקי קריאת הפסח
לשנת פא
כולל חו"ל

היבטים לשוניים צו פא
הערות רבויתיי!
הערות

היבטים לשוניים חג הפסח פא
שבת שלום וחג כשר ושמח
כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות

דקדוקי קריאה שמיני

היבטים לשוניים שמיני פא
דקדוקי קריאה תז"מ
אנא שלחו הערות
גם אלי בדוא"ל

היבטים לשוניים תזריע זאת-תהיה (מצורע פא)

דקדוקי קריאה אח"ק

היבטים לשוניים אחרי וקדושים פא
דקדוקי קריאה אמור

היבטים לשוניים אמור פא
דקדוקי קריאה בהר-בחקותי פא

דקדוקי קריאה במדבר פא
היבטים לשוניים בהר בחוקותי פא
תגובות רבותיי
תגובות! שלחו גם לכתובת האימייל
(לא לתבה כאן)

במדבר פא
רות ושבועות פא

שבת שלום וחג שבועות שמח
אנא הערות!

מצ"ב גליון על טעמי המקרא איך משתלבים במדרשי חז"ל הכותב הרב זלמן פישר שליט"א

נשוא פא
אנא הערות, בבקשה

בעניין הקובץ על הטעמים,
לאחרונה אני מקבל על טעמי המקרא בשם 'מטעם'
לא ידעתי שר' זלמן פישר ממשיך עדיין
כמדומה ששניהם אינם משועבדים לכללי הטעמים

פרשת בהעלותך פא
אנא שלחו הערות!

היבטים לשונים שלח פא
דקדוקי קריאה קרח

אנא שלחו הערות

יג יט וּמָה הָאָ֗רֶץ: להפריד בין הדבקים וכן בפס' הבא ; בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַחֲנִים: להפריד בין הדבקים;
יג כ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא: להפריד בין הדבקים

הה' בסוף התיבה הראשונה אינה נשמעת ואין מקום להזהיר להפריד בין הדבקים
וכמבואר בתשו' ר"א בן הרמב"ם סי' עט לגבי להפסיק בין התיבות "בני ישראל"
(וע"ע ב"ח אבן העזר סי' קסט)

לא דומה
שם ר"א בן הרמב"ם נוקט שהי' של "בני" אינה נשמעת ולכן לא תדבק עם הי' של "ישראל" אבל י' היא אות נרגשת במבטא כשהיא נשמעת ולכן אם הי' הקודמת אינה נשמעת אין מה להזהיר אבל הה' אינה נרגשת במבטא כ"כ ולכן אם אינו מפריד אז המלים כן יצאו דבוקות

אתה צודק.
רק שהוא סימן את שתי הההי"ם וחשבתי שכוונתו להפריד ביניהם, אבל כנראה אכן הוא התכוון שהה"א שבתחילת התיבה לא תשמע המשך של הברת המ' והנ' הקודמים.
ולגבי תיבות 'בהנה הבמחנים' האזהרה היא לספרדים שאין מחלקים בין קמץ לפתח והה' יכולה להבלע בנ' הקודמת.

'ומה הארץ' טעון זהירות יתרה, כי הלשון נוטה לכאו' להבליע יותר ה"א שבה (מפני האל"ף שלאחרי').

היבטים לשוניים קורח פא
דקדוקי קריאה חוקת
חודש טוב
ושבת שלום ומבורך

דבקים מסוג ומה הארץ
שייכים במיוחד למחלה הישראלית של ביטוי ה"א כמו אל"ף

אין זה נכון
גם כשמבטאים האות ה' כהלכתה אם לא שמים לב היא יכולה בקלות להידבק לה' שלפניה למרות שהה' של "ומה, אינה נשמעת וכפי שכתבתי לעיל

היבטים לשוניים חוקת פא
דקדוקי קריאה בלק [לרוצים להתכונן כמה ימים מראש]

למה הב' הראשון של "לסבב את ארץ אדום" אינו דגוש?

בעניין לסבב
מצינו הרבה פעמים כמו בתחילת ירמיהו לנתוש ולנתוץ רפוי
סוף סוף החירק כאן הוא תמורת שווא
וצפוי 'תנועה קלה' 'ושוא מרחף'
וזה יותר מצוי אחרי האותיות ב' וכ'
וגם שם יש לאידך גיסא ירמיהו פרק יז פסוק ב
כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם

גליון בלק פא
דקדוקי קריאה פינחס בהפטרת דברי ירמיהו

[quote="אחד מעיר"]בעניין לסבב
מצינו הרבה פעמים כמו בתחילת ירמיהו לנתוש ולנתוץ רפוי
סוף סוף החירק כאן הוא תמורת שווא
וצפוי 'תנועה קלה' 'ושוא מרחף'
וזה יותר מצוי אחרי האותיות ב' וכ'
.../quote]
לא הבנתי למה החיריק הוא תמורת שווא
וכן בכל המקומות שאני מכיר ג"כ יש דגש":
לשבר" "לקבר" "לצבר" "לבכות"

למה אין נסוג אחור ב"ותרועת מלך"?

היבטים לשוניים פינחס פא

לכדכוד
חירק תמורת שווא פירושו שהיה צפוי שווא כניקוד הרגיל של אותיות השימוש 'ובכל'
אבל כיון שהמלה פותחת בשווא אין שני שוואים בראש מלה והיא הופכת תנועה אחרת [לרוב חירק] תמורת השוא.
אני חוזר שוב אחרי אותיות שימוש ב' וכ' שבאו בחירק בתמורת שווא אם אחרי השווא אותיות בגד-כפת הן רפויות (ויש חריגים דגושים]
אחרי ל' לרוב יש דגש, אבל במספר ניכר של מלים חלקם בהפטרת דברי ירמיהו אין דגש.
גם לסבוב במדוקים אין דגש.
במדויקים פחות - יש דגש.

כשיש נסיגה אני תולה את המלעיל בנסיגה.
כשאין - מאיזה טעם לא באה נסיגה.
הנסיגה לא כ"כ צפויה שצריך להסביר למה לא נסוג

אני מבין שכת"ר מבין ש"לסבב" פירושו כמו: "אל סבב" - ללכת אל סביב
אבל לי נראה יותר שזה שם פעולה כמו "לקנות" ,"למכר", "לזכר" שבבנין קל תמיד הל' בחיריק ולכאורה אינו תמורת שוו"א.
לפי זה עדין לא מובן למה לא להדגיש את הב' כי הל' אמרה להיות חרוקה.
לכאורה גם "לנתוש ולנתוץ" זה מאותו שורש.

לגבי נסוג אחור - אם הבנתי נכון זה שיש כללים מתי אין נסוג אחור זה עדיין לא אומר שכשאינם קיימים חיב להיות נסוג אחור ויתכן שלא תהיה נסיגה בלי סיבה לכך.

בקשתי ממר בעבר לפנות אלי ב"כדכד" חסר בלא ו'

כדכד כתב:שם פעולה כמו "לקנות" ,"למכר", "לזכר" שבבנין קל תמיד הל' בחיריק

מפני השוא שאחריו! ולכן בבנינים שאין שוא חזר לתמותו לְשַבר לְהפעיל ולְהתפעל, וזה פשוט

דקדוקי קריאה מטות מסעי
לכדכד רצונך כבודך
בל"נ אשתדל כדכד ללא ו'

שוב - לסבֹב כמו בהפטרה שקראנו הבוקר (שבת פינחס) לנתוץ ולנתוש
בשניהם אין דגש בת'

במסתרים כתב:

כדכד כתב:שם פעולה כמו "לקנות" ,"למכר", "לזכר" שבבנין קל תמיד הל' בחיריק

מפני השוא שאחריו! ולכן בבנינים שאין שוא חזר לתמותו לְשַבר לְהפעיל ולְהתפעל, וזה פשוט

בבנינים שבהם ל' בשו"א אז היא בשווא
בבנין קל הל'תמיד בחיריק ופ' הפעלבשו"א נח ואם ע' הפעל היא בג"ד כפ"ת אז היא דגושה תמיד

כדכד כתב:בבנינים שבהם ל' בשו"א אז היא בשווא
בבנין קל הל'תמיד בחיריק ופ' הפעל בשו"א נח ואם ע' הפעל היא בג"ד כפ"ת אז היא דגושה תמיד

קשה להבין אותך
הדבר פשוט שאם לא השוא שאחריו גם הל' היתה בשוא (וזה מובן גם מחבריו בשאר הבנינים)
הביאו לך את לנתוש ולנתוץ
ויש להוסיף עליהם כהנה וכהנה: לטבוח ישרי דרך, לפגוע בכהני ה', לצבוא צבא
ומסתמא יש עוד

לסבב הוא מחלוקת הספרים וכהובא גם במנחת שי, והכרעת הרב אחד מעיר אינה מסברא אלא על פי הספרים המדוייקים

מה טענתך

דקדוקי קריאה דברים ותשעה באב איכה קריאות והפטרות

במסתרים כתב:

כדכד כתב:בבנינים שבהם ל' בשו"א אז היא בשווא
בבנין קל הל'תמיד בחיריק ופ' הפעל בשו"א נח ואם ע' הפעל היא בג"ד כפ"ת אז היא דגושה תמיד

קשה להבין אותך
הדבר פשוט שאם לא השוא שאחריו גם הל' היתה בשוא (וזה מובן גם מחבריו בשאר הבנינים)
הביאו לך את לנתוש ולנתוץ
ויש להוסיף עליהם כהנה וכהנה: לטבוח ישרי דרך, לפגוע בכהני ה', לצבוא צבא
ומסתמא יש עוד

לסבב הוא מחלוקת הספרים וכהובא גם במנחת שי, והכרעת הרב אחד מעיר אינה מסברא אלא על פי הספרים המדוייקים

מה טענתך

טענתי היא שלומר שהחיריק הוא תמורת שווא זה נכון כאשר המבנה הרגיל של המלים האלה הוא בשוו"א וכאן ש איזו סיבה מקומית שהוא לא בשוו"א והופך לחיריק
כאשר הדפוס הרגיל של המלים האלה בבנין קל הוא בחיריק אז אף שבשאר בנינים הוא בשווא - כאן חיריק זה הוא טבעי כי זה הדפוס של הבנינים האלה

שבת שלום ומבורך
וחודש טוב ומבורך
ונראה בנחמה