עמוד 25 מתוך 32
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ב' פברואר 28, 2022 5:45 pm
על ידי כדכד
מה שכתבתי "וברור שהנוסח הנכון הוא "ויעביד"" נכתב בהקצנה (ברור ש...) משום ההקצנה של הרב אחד מעיר שכתב "הנוסח הנכון" וכו'.
איני חושב שזה לגמרי ברור אבל כך עולה מדברי רש"י שם ומעוד מקורות וגם מסתבר כך מצד ההגיון.
מה שציין הרב בעל קורא לדברי הרב מעט דבש שם
אז עד כמה שזכור לי הוא כתב שכ"ה ברוב הספרים ולא בכולם והובא שם גם דברי הרב מעט צרי מש"כ בענין זה והראה פנים לשתי הנוסחאות
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' מרץ 01, 2022 6:56 pm
על ידי כדכד
עיינתי שוב במעט צרי ובשאר הספרים שמצאתי באוצר ובספריה ובאמת לא ראיתי מישהו שמזכיר שיש נוסח של תרגום שכתוב בו כן אלא שהמעט צרי ועוד הזכירו שיש שהגיהו בתרגום "ויעבד" נדמה לי שהרב מאזוז כן מזכיר ששמע או ראה שיש נוסח של תרגום שכן כתוב בו "ועבד".
מכל מקום מצאתי שהגרמי"ל זק"ש הביא את המהרי"ל דיסקין שסבר להגיה והביא לו ראיה מדברי רש"י במסכת מכות ועוד.
ראיתי שבמרפא לשון יצא נגד המגיהים בתרגום ואמר שאין לנו לשנות מהמסורה וכתב גם שיש לתרץ אך גם אם לא היה תירוץ אסור לשנות מהמסורה.
הדבר נראה כאילו יש כאן מחלוקת בין המסורה וההגיון (והגם שלתומכי המסורה יש תירוצים אבל הפשט אינו נראה כמותם מה גם שגדולי הראשונים תומכים בפירוש שזה ו' ההיפוך.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 10:31 am
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים פקודי פב
אנא העירו והאירו
רצוי לשלוח גם במייל
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 10:45 am
על ידי אחד מעיר
לכדכד, אם אתה רוצה להשען על משענת הקנה הרצוץ שמתעקש
גם נגד נוסחאות מדויקות הרי יבוא בכף וינקוב... [אותו קנה רצוץ מוכן להגיה (להחשיך) גם במקרא מסברא]
אם אתה טוען שרש"י (אולי ריב"ן) גורס בתרגום ויעביד הרי זה שקר גמור!
אם אתה רוצה לסמוך על טעותם של הגדולים שהוזכרו, שלא ידעו שהנוסח ועבד הוא הנכון והקדום
ואין בעניין חילופי נוסח, [טוב אני משתדל להמנע מביטויים חריפים אע"פ שנכונים]
נתחדש לי מושג חדש אדם אומר שקר, רק כמשקל נגד.... גם זה ראוי למה שאני משתדל להמנע
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 11:12 am
על ידי כדכד
רש"י במכות פרש ש"ועשה בצלאל" הוא לשון עתיד
הנוסח בתרגום "ועבד בצלאל" הוא לשון עבר.
בדרך כלל כאשר יש לרש"י השגות על התרגום שלפניו הוא כותב שאין לגרוס כך אלא כך (כמו כבד תרגומו יקיר ולא אתיקר).
אם כן מדוע רש"י לא העיר על התרגום של "ועבד" שהוא מוטעה?
לי נראה שהיישוב הוא שבאמת רש"י גרס "ויעביד".
אני מבין שכת"ר טוען שזה שרקר גמור אבל אני לא מבין למה.
אני מקבל שייתכנו תירוצים אחרים שמן הסתם יש למר (אשמח לראות) אבל למה המסקנה שעכשיו כתבתי איך הגעתי אליה היא בעיני מר "שקר גמור".
כל היותר זו טעות.
הגדולים שהגיהו גם אם לא ידעו שהנוסח "ועבד" הוא קדום הגיהו כן מסברא ולא נראה לי שהיו משנים דעתם בגלל שגם בכתבי היד הנוסח מוטעה לדעתם.
אגב, עכשו ראיתי בדברי הרב מעט דבש שהוזכרו קודם שכן יש כתבי יד שהתרגום בהם "ויעביד" אלא שכתב שיתכן שהמעתיקים בכתבי יד אלו שינו הנוסח מסברא.
בכל אופן להשען על הסברא במקום שכתבי יד אומרים אחרת ובפרט בטעות שבכתיבה היא קלה אין זה משענת הקנה הרצוץ.
בדברי מר בקובץ שבשבוע שעבר הוזכרו דבריהם של כמה מחכמי דורנו שסברו לקרוא "ויעביד" למרות שכן ידעו מהעובדה שבכתבי היד הנוסח הוא "ועבד".
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 11:37 am
על ידי כדכד
אחד מעיר כתב:לכדכד,
נתחדש לי מושג חדש אדם אומר שקר, רק כמשקל נגד.... גם זה ראוי למה שאני משתדל להמנע
לקח לי זמן להבין מה הכוונה.
עכשיו הבנתי שזה כנראה תגובה למה שכתבתי לפני כן ש"מה שכתבתי" וברור שהנוסח הנכון הוא" ויעביד" נכתב בהקצנה משום ההקצנה של הרב "אחד מעיר שכתב "הנוסח הנכון וכו'
למרות שאיני חושב שזה לגמרי ברור.
כוונתי היתה שהשתמשתי בביטוי קיצוני כתגובה לכך שמר השתמש בביטוי קיצוני קודם לכן (מר כתב שברור כך אז אני כתבתי שברור הפוך) ואיני חושב שהקצנה נקראת שקר בכל אופן דומני שזה נוהג ידוע בויכוחים.
אחרי שעיינתי אז בענין לאחר שכתבתי שברור הפוך נמלכתי לומר שקשה לטעון כך בבירור גמור אם בנוסחאות מדוייקות מצינו אחרת ולכן כתבתי שזה לא לגמרי ברור אלא שיש מקורות לכך ושגם מסברא צריך להיות כן
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 11:45 am
על ידי אחד מעיר
בפרשת שופטים ציין רש"י המתרגם לתרע בית דינך טועה
כאן הוא לא ציין את זה.
כמו שהזכרתי שפרבר משנת תשיז או יח אינו מכיר את הגרסה ויעביד
כלומר בכ"י העיקריים והחשובים זה לא קיים.
בעניין לתרע בית דינך שפרבר מזכיר מקורות שכתוב בהם 'לקרויך לדעת ר' שלמה' (או משהו כזה)
כאן 'ר' שלמה' אע"פ שמפרש להיפוך בפירוש לתלמוד אינו מזכיר מה נוסח התרגום.
אגב היה לנו כעין דיון אם אפשר ליישב את התרגום, בלי פירוש אור החיים.
בקיצור, לא נראה שיש פתרון לבעיה?
התירוץ של האחרונים שהכונה שבצלאל כבר עשה הכנות מעשיות או נפשיות לקראת מלאכת המשכן, נראה מאולץ, לענ"ד, ולא מתיישב בקריאה. (ואגב, שאלת האו"ח הק', צ"ב, הוא שואל כאילו פשוט שועשה הוא לשון עבר, בזמן שהפשטות היא להיפך).
ובכלל, האם אני טועה כשאני חושב שבאופן רגיל, אילו היה זה לשון עבר, היינו מצפים לויעש בצלאל. או ליתר דיוק, אם הכונה שבצלאל כבר עשה הכנות, היינו מצפים ל-ובצלאל עשה.
והאם הדוגמה השניה שבמסורת התרגום, אינה צריכה פירוש ג"כ? ועשה לו כתונת פסים, לא היינו מצפים לויעש לו כתונת פסים? (אמנם, שם כנראה זה כמו "וגם עשה" לו כתונת פסים?).
תשובה (יתכן שהיא קודמת להערה) אכן, אם זה היה עבר - היינו מצפים ל'ויעש בצלאל' [ובצלאל עשה פחות מתאים, כי זה בא בד"כ בניגוד למשפט אחר, כמו בפרשת קין והבל: 'ויהי הבל רועה צאן - וקין היה עובד אדמה; ויבא קין - והבל הביא; וישע ה' אל הבל - ואל קין ואל מנחתו לא שעה']
לגבי ועשה לו כתונת פסים, אכן, מסתבר כדבריך שהכוונה 'וגם עשה'.
ממני. יש לי הרושם שלפעמים התרגום נדבק להבנה המילולית בלי הפרשנות.
אבל איני זוכר דוגמה שיתעלם מזה שמדובר בוי"ו ההיפוך.
בהיפוך לעבר לא שוכח להוסיף ו' חיבור, וכן בהפוך לעתיד.
ברור למשתתפים שזו הגרסה, השאלה היא רק איך ליישבה.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 03, 2022 1:47 pm
על ידי באמונתו
1. התרגום ירושלמי השלם - ניאופיטי, הנחשב במחקר כמוסמך ביותר, מתרגם "ועבד" כאונקלוס:
https://mg.alhatorah.org/Full/Shemot/36.1#e0n6וכיו"ב בתרגום יווני - "השבעים":
https://biblehub.com/sep/exodus/36.htm, אף במצורף עמוד 77.
כיו"ב בתרגום סורי - פשיטתא:
http://superbook.org/LAMSA/EX/ex36.htmרק תרגום ירושלמי - המיוחס ליונתן, מתרגם: ויעבד.
2. דרכו של רש"י כלפי הנוסח בתרגום אונקלוס, שאינו מעיר כ"א במקום אשר ישנם שתי נוסחאות, שמכריע ביניהם. אך כאן, הרי רוב ככל כתבי היד זהים בנוסח התרגום.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ב' מרץ 07, 2022 9:27 am
על ידי אחד מעיר
התוכל לציין באיזה עמוד בספר מצוין כלל זה של דרכו של רש"י?
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ב' מרץ 07, 2022 6:02 pm
על ידי כדכד
בתחילת פרשת ויקהל כותב רש"י ותרגומו "ואכניש". בתרגום לפנינו (לפי מה שראיתי גם בתאג') התרגום הוא וכנש.
האם היו לפני רש"י שתי גירסאות שהכריע לטובת "ואכניש" או שהיתה לפניו רק גירסה אחת (או "וכנש, ובא לתקנה כפי שראיתי שכתבו או "ואכנש" והוא בא להביא ראיה מהתרגום לדבריו שלפני כן כפי שאפשר אולי להבין מפשטות לשונו)?
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ב' מרץ 07, 2022 10:19 pm
על ידי באמונתו
כדכד כתב:בתחילת פרשת ויקהל כותב רש"י ותרגומו "ואכניש". בתרגום לפנינו (לפי מה שראיתי גם בתאג') התרגום הוא וכנש.
האם היו לפני רש"י שתי גירסאות שהכריע לטובת "ואכניש" או שהיתה לפניו רק גירסה אחת (או "וכנש, ובא לתקנה כפי שראיתי שכתבו או "ואכנש" והוא בא להביא ראיה מהתרגום לדבריו שלפני כן כפי שאפשר אולי להבין מפשטות לשונו)?
מסתבר כצד הראשון, ר"ל שאין רש"י מתכוון לחלוק נגד תרגום אונקלוס, אלא לציין נוסחו הנכון.
גם בתאג' - פרשה מפורשה ועוד, כן הוא. אף בכ"י מא"ד.
כך יש עוד "ויַקהל" נוסף בתורה: ויקהל עליהם קרח, אשר שם מצאנו במדויקים רבים: ואכניש (או וכַנֵּיש).
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 10, 2022 12:41 pm
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים ויקרא פב
בעניין ואכניש וכנש כתבתי להעיר על מ"ש בגיליון בית נאמן מה כוונת רש"י באומרו בניין הפעיל
שרש"י נתכוון להציג את גרסתו בתרגום
אבל עיקר הגרסה וכנש
וכך כתבתי לחברים. אני רגיל לומר על פירושים ממין זה, חריף אבל לא נכון
בגרסת רש"י בתרגום שאיננו גורסים אותה אבל מופיעה בהרבה חומשים
ויקהל - ואכנש, רש"י מציג לפנינו את גרסתו ומציין שכך מתאים לבנין הפעיל, ותו לא מידי.
יש ספר של הרב יעקב וינפלד ז"ל משנת יעקב הערות על רש"י,
מרבה להשתמש בדפוס ראשון
הוא חוזר כמה פעמים לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ולא בא רש"י לסתום...
התרגלנו בישיבות לראות בדברי הראשונים וגם ברמב"ם 'כתב חידה'
וראשי הישיבות והרמי"ם מציבים כמה קושיות בפתיחה,
ואז בירידה עמקנית וחריפה מגיעים לעומק כוונת רש"י והראשונים
וכמובן פוסלים אחרים שקדמום, והציעו יישובים אחרים. .....
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 10, 2022 5:08 pm
על ידי כדכד
אם גם מר בא לפרש אודה אם יסביר כוונתו כי לא ירדתי לסוף דעתו.
נכון שאני הבאתי את ה"ואכניש" הזה כדי להביא ראיה שלא כהרב באמונתו שרש"י מתייחס לתרגום רק כשיש גירסאות שונות ומדברי שניכם אני למד שראייתי אינה ראייה כי היו לרש"י גירסאות שונות אבל את הענין בכללו לא הבנתי
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: א' מרץ 13, 2022 3:02 am
על ידי אחד מעיר
איני בקי ברש"י להודיע מה שיטתו
רציתי רק לענות לפירוש הרב מאזוז ברש"י שהוא מקשר אותו לקוהלת
רציתי לומר שזה חריף ולא נכון
אלא כוונת רש"י להצביע על הגרסה ואכנש,
ומצד שני להעיר שלספרינו גרסה זו בתרגום אינה עיקר
ותו לא מידי
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' מרץ 15, 2022 4:49 pm
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים צו פב
לא עלה בידי להכין גליון אסתר שנה זו (פב)
קריאות פורים כלולות בגליון זה
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' מרץ 15, 2022 5:52 pm
על ידי כדכד
רציני כתב:אחד מעיר כתב:בעניין באמרם-כאמרם זהו כתיב וקרי גמור, מי שקוראים את שניהם זה עמרצות גמורה ואם מלמדים אותם ומתעקשים ראויים לנידוי, ולכל הפחות לנזיפה חמורה
אני קרוב לומר את זה גם על יששכר, אבל כואב הלב על טעות פשוטה זו שנכנסה לפני כמה דורות ע"י אדם שאינו מבין בעניין בין ימינו לשמאלו
[יש לו גם כמה הערות סרק על רש"י, שחלק מהדפוסים ממשיכים להביאם]
זה בערך כמו מי שיתעקש לקרוא הִוא - הִיב. ברור שגם אם יש לו את הקול היפה בעולם הוא לא ראוי לקרוא בתורה.
בעניין באמרם- כאמרם כבר כתבו כמה חילוקים למה לא ראויים לנדוי.
ויש כמה ספרים שלא רק שכתבו שהם לא ראויים לנידוי אלא כתבו כמה הסברים למנהג זה שנהגו בו בהרבה מקומות [מרוקאים, ליטאים, תימנים, חסידים] וכמה מהתירוצים הם שלא קוראים מחמת הקרי אלא מחמת טעמים אחרים.
אולם בעלי תמר על הירושלמי (מגילה, עמוד פ) כתב שחקר ובתימן יש מחלוקת מה כתוב במגילה וזה לא רק כתיב וקרי. [עיין בשערי יצחק רצאבי פקודי תשע"ד מה שדן בדבריו]. ויש להוסיף שבכנסת הגדולה סימן תרצא הגה"ט אות ב גרס בראבי"ה באמרם כתיב וכך קרי. [ואפשר שזה ט"ס כמו שהגיהו במהדורות החדשות].
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' מרץ 15, 2022 5:53 pm
על ידי כדכד
כדכד כתב:אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים יתרו פב
לכדכד, הביטוי לקוח ממסכת מגילה
והוא מושאל למקרים חמורים של שיבושי קריאה כמובן מאליו
וחמור יותר מי שקורא באמרם-כאמרם שאם מתעקש חייב גם נידוי! ...
מי שמך להשאיל ביטויים מהמשנה
מה שאמרו אמרו ומה שלא אמרו לא אמרו
שם חששו שהמסלף בכוונה עלול לגרום לשיבוש בהבנת הפסוק
לא אמרו זאת על כל טועה בקריאה
ודאי שזה לא מובן מאליו
גם הדוגמא של באמרם כאמרם אינה מוצלחת. כנראה לקחת את זה מהמעשה שמובא בשו"ע על אדם שהתעקש לקרוא כמו הכתיב ולא כמו הקרי שנידוהו החכמים אז אבל ב"באמרם כאמרם" יש עדות שיש להם מסורת לקרוא פעמיים וגם אם תטען שהם טועים - הם לא חייבים לשמוע לך שזה הקרי הנכון "כאמרם" ואין לך רשות לנדותם
מעשה שהיה היה כנראה בקורא שכפר בסמכותם של חכמי ישראל להורות על שינוי הקריאה מהמסורת באופן עקרוני
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' מרץ 15, 2022 10:16 pm
על ידי באמונתו
כדכד כתב:רציני כתב:אחד מעיר כתב:בעניין באמרם-כאמרם זהו כתיב וקרי גמור, מי שקוראים את שניהם זה עמרצות גמורה ואם מלמדים אותם ומתעקשים ראויים לנידוי, ולכל הפחות לנזיפה חמורה
אני קרוב לומר את זה גם על יששכר, אבל כואב הלב על טעות פשוטה זו שנכנסה לפני כמה דורות ע"י אדם שאינו מבין בעניין בין ימינו לשמאלו
[יש לו גם כמה הערות סרק על רש"י, שחלק מהדפוסים ממשיכים להביאם]
זה בערך כמו מי שיתעקש לקרוא הִוא - הִיב. ברור שגם אם יש לו את הקול היפה בעולם הוא לא ראוי לקרוא בתורה.
בעניין באמרם- כאמרם כבר כתבו כמה חילוקים למה לא ראויים לנדוי.
ויש כמה ספרים שלא רק שכתבו שהם לא ראויים לנידוי אלא כתבו כמה הסברים למנהג זה שנהגו בו בהרבה מקומות [מרוקאים, ליטאים, תימנים, חסידים] וכמה מהתירוצים הם שלא קוראים מחמת הקרי אלא מחמת טעמים אחרים.
אולם בעלי תמר על הירושלמי (מגילה, עמוד פ) כתב שחקר ובתימן יש מחלוקת מה כתוב במגילה וזה לא רק כתיב וקרי. [עיין בשערי יצחק רצאבי פקודי תשע"ד מה שדן בדבריו]. ויש להוסיף שבכנסת הגדולה סימן תרצא הגה"ט אות ב גרס בראבי"ה באמרם כתיב וכך קרי. [ואפשר שזה ט"ס כמו שהגיהו במהדורות החדשות].
ראה המצורף, מנהג של מרכיש. במקורות אחרים מצאתי שכן מנהג של מרוקו סתם.
אף מצאתי כיו"ב במנהגי החסידים בעלז, נדבורנה, ספינקא, צאנז.
דבר מפליא בזה, נמצא ביפה תואר, מצ"ב.
באמרם - כאמרם
פורסם: ד' מרץ 16, 2022 12:38 am
על ידי באמונתו
צירפתי מקורות נוספים לגבי מנהג של מרוקו, מחלוקת כלפי מנהג של תימן.
גם מצאנו דבר מעניין ע"ז, שכתב מומחה המסורה - הרב מרדכי ברויאר ז"ל, מצ"ב.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ד' מרץ 16, 2022 9:02 pm
על ידי באמונתו
נדמה שלא בכל כ"י של אסתר במקרא, או בתיקוני הסופרים, אכן נרשם בגיליון, הקרי של "כאמרם".
לדוגמא, עיין התיקון סופרים מאת תלמיד הסמ"ג:
https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL22731523
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: א' מרץ 20, 2022 4:23 am
על ידי לא ידעתי
לא נראה לדייק מ"תיקון סופרים", גם אצל "מומכן" לא נרשם כלום
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 24, 2022 4:01 pm
על ידי אחד מעיר
שמיני פב
דקדוקי קריאה תזריע
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 24, 2022 5:39 pm
על ידי באמונתו
לא ידעתי כתב:לא נראה לדייק מ"תיקון סופרים", גם אצל "מומכן" לא נרשם כלום
אך בתיבות אחרות, אמנם נרשם שם בגיליון הקרי. מ"מ, אציין לדוגמא אחרת: כ"י מתימן, ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 5491, מאה י"ד-ט"ו, בעמוד 80,
https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL57618600לכאורה, הכול לפי הקרי, מלבד זו: באמרם!
מקום יש לשער, שכן המצב גם בכ"י רבים נוספים.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: א' מרץ 27, 2022 4:43 am
על ידי אחד מעיר
וכל זה איננו שווה לי!
אם התועים המחמירים כיוונו כסומא בארובה למקורות שאינם מוכרים ולאו רב בריה דרבנא חתים עלייהו
ותלמוד ערוך הוא בידנו שיש כאן כתיב וקרי והם חוששים לכתיב
יש כאן בעיה כבדה של אמונה בתורה שבכתב.
מזכיר שבעלי הטעות של יששכר טוענים שכיוונו לדעת בן-נפתלי [גם זו עמרציות גמורה, כי בן-נפתלי מעולם לא כיון לקרוא ישָּׂשְׂ]
וגם לו יהיבנא להו כל טעותייהו, הרי אין כאן מסייע ואין בו ממש
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: א' מרץ 27, 2022 1:15 pm
על ידי כדכד
הם לא חוששים לכתיב
הם חוששים שזה אינו קרי וכתיב והתלמוד שערוך בידך אינו ערוך בידם
אין כאן בעיה של אמונה בתורה שבכתב אלא חוסר ידיעה שהמקורות שהם כן קרי וכתיב הם המדוייקים והמקורות שבידם לאו מר בריה דרבינא חתים עליה (כנראה הגירסא המדוייקת היא רב בריה דרבנא כמו שכתבת אבל כתבתי לפי הזכור לי) ובא ראיה ש הם אינם עושים כן בכל קרי וכתיב
וממילא זו לא טעות שונה משאר טעויות ואין כאן חסרון אמונה ח"ו
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' מרץ 29, 2022 7:47 am
על ידי לבי במערב
כדכד כתב: . . כנראה הגירסא המדוייקת היא רב בריה דרבנא כמו שכתבת אבל כתבתי לפי הזכור לי . .
ראה יבמות כב, רע"א. ויעו"ע בהנכב"ב.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מרץ 31, 2022 12:24 pm
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים תזריע פב
שבת שלום וחודש טוב ומבורך
עצם הפקפוק וההסתמכות על מקורות מפוקפקים
בארות נשברים אשר לא יכילו המים אין לה כל הצדקה
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: א' אפריל 03, 2022 4:31 pm
על ידי הצעיר שבכהונה
לפני שיפורסמו ההערות של אחד מעיר על פרשת זאת תהיה, אעלה שני שינויים שרשמתי בין נוסח הכתר (ברויאר ומקראות גדולות הכתר) לבין חומשים אחרים:
פרק יד: [יט] וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ. בזקף ולא במרכא/מאריך.
דקדוקית, זה הרבה יותר מסתבר, שהרי במירכא/מאריך הפירוש הוא שיכפר מטומאתו על המיטהר, ואין זה נכון, אלא על מי שמיטהר מטומאתו – הוא יכפר, ולכן נדרש זקף.
והשינוי השני: באותו פרק [נב] וְחִטֵּ֣א אֶת־הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפּ֔וֹר וּבַמַּ֖יִם הַחַיִּ֑ים. בזקף ולא ברביע.
גם כאן מסתבר יותר. שהרי אם ברביע, פירוש הדבר שמחלקים את חצי הפסוק כך: וחטא את הבית בדם הציפור / ובמים החיים.
אבל ברור שאין זו החלוקה המתבקשת אלא: וחטא את הבית / (במה?) בדם הציפור ובמים החיים.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' אפריל 07, 2022 8:50 am
על ידי אחד מעיר
כיון שאיני מרבה לבקר כאן
ואיני מקבל התראה על תגובות יש להצטער במקצת
על שההערות לא נשלחו אלי
יתכן שהייתי כולל אותם בגליון
לפניכם גליון זאת-תהיה פב
אנא העירו הערות ושלחו הערות גם אליי לאימייל
הערות לתבה שלי כאן אין להן שום ערך
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: א' אפריל 10, 2022 9:29 pm
על ידי כדכד
הצעיר שבכהונה כתב:לפני שיפורסמו ההערות של אחד מעיר על פרשת זאת תהיה, אעלה שני שינויים שרשמתי בין נוסח הכתר (ברויאר ומקראות גדולות הכתר) לבין חומשים אחרים:
פרק יד: [יט] וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ. בזקף ולא במרכא/מאריך.
דקדוקית, זה הרבה יותר מסתבר, שהרי במירכא/מאריך הפירוש הוא שיכפר מטומאתו על המיטהר, ואין זה נכון, אלא על מי שמיטהר מטומאתו – הוא יכפר, ולכן נדרש זקף.
והשינוי השני: באותו פרק [נב] וְחִטֵּ֣א אֶת־הַבַּ֔יִת בְּדַם֙ הַצִּפּ֔וֹר וּבַמַּ֖יִם הַחַיִּ֑ים. בזקף ולא ברביע.
גם כאן מסתבר יותר. שהרי אם ברביע, פירוש הדבר שמחלקים את חצי הפסוק כך: וחטא את הבית בדם הציפור / ובמים החיים.
אבל ברור שאין זו החלוקה המתבקשת אלא: וחטא את הבית / (במה?) בדם הציפור ובמים החיים.
ההערה הראשונה אכן נכללה בקיצור בהערות של הרב אחד מעיר אך בלא נימוק אלא שיש לקרוא וכיפר בזקף גדול ולא במרכא, ואני מסכים לדברי מר שזה מובן יותר מבחינה דקדוקית אך לא מטעמו. לדידי, במירכא אין הפירוש הוא שיכפר מטומאתו על המיטהר אלא שיכפר על המיטהר מהטומאה שלו, היינו המצורע שמיטהר עכשיו - יתכפר ע"י הקרבן מהטומאה שהיתה לו.
אבל לא מצינו כפרה מטומאה אלא טהרה מטומאה ויותר מסתבר שהכוונה, כפי שכתב מר שיכפר על מי שמיטהר מטומאתו וה"מטומאתו" קאי על ה"המיטהר" וה"וכיפר" שלפני זה הוא בטעם מפסיק יותר.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' אפריל 14, 2022 1:19 pm
על ידי אחד מעיר
אין לי כרגע זמן לקרוא את הדיון הקודם
והיה חכם יותר לשלוח באימייל
אחרי פב פסח פב
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' אפריל 28, 2022 7:48 am
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים קדושים פב
אנא העירו הערות
וכדי להקל עלי לטפל בהם שלחו נא גם למייל האישי (לא לתבת ההודעות כאן)
שבת שלום
וחודש טוב ומבורך
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מאי 05, 2022 9:41 am
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים אמור פב
הערות רבויתיי
גם לכתובת האימייל
שבת שלום
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מאי 12, 2022 9:48 am
על ידי אחד מעיר
גליון בהר פב
אני מצפה להערות
שבת שלום וכל טוב
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מאי 19, 2022 12:53 pm
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים בחוקותי פב
הערות רבותיי!
שבת שלום וכל טוב
וחג לג לעומר שמח
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' מאי 26, 2022 12:45 pm
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים במדבר פב
אנא העירו
ושלחו אלי לאימייל
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' יוני 02, 2022 12:58 pm
על ידי אחד מעיר
גליון נשוא פב ורות פב
אנא שלחו את מיטב הערותיכם!
להציב כאן וגם לשלוח למייל המופיע בקובץ
שבת שלום וחג שמח
וְעַתָּ֗ה אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת-בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל-הָ֣עַמִּ֔ים כִּי-לִ֖י כָּל-הָאָֽרֶץ׃ וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ-לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֝י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֝ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל-הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל-הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת-הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָאֱלֹהִ֖ים מִן-הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְיָ֖ בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל-הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
וַיֹּ֤אמֶר יְיָ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן-הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּעֲשֶׂה-לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת-עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת-שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת-צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת-בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת-שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃
וַיְהִ֣י׀ בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ-הַגּוֹלָ֖ה עַל-נְהַר-כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים׃
וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד-יְיָ֖ מִמְּקוֹמֽוֹ׃
תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃ יְיָ֗ שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֘ יָרֵאתִי֒ יְיָ֗ פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃ אֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר-פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
וַאֲנִ֖י בַּייְ֥ אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ יֱֹיִ֤ אֲדנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי׃
וַיַּ֤עַן בֹּ֙עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ אֶת־חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל־עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם: יְשַׁלֵּ֥ם יְיָ֖ פָּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה מֵעִ֤ם יְיָ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־בָּ֖את לַחֲס֥וֹת תַּחַת־כְּנָפָֽיו:
וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת-חֶצְרֽוֹן׃ וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת-רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת-עַמִּינָדָֽב׃ וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת-נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת-שַׂלְמָֽה׃ וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת-בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת-עוֹבֵֽד׃ וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת-יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת-דָּוִֽד׃
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ג' יוני 07, 2022 6:29 pm
על ידי כדכד
[quote="בעל קורא"][quote="כדכד"]מספר הערות על פ' ויצא:
א. אני מהרהר אם באמת הקורא "מתה אנכי" במלעיל משנה את המשמעות, כלומר ברור שיש שינוי משמעות שכן במלרע הוא במשמעות הווה ובמלעיל הוא במשמעות עבר אבל הרי אשה אינה יכולה לומר שהיא מתה בעבר וע"כ ברור מתוך ההקשר שהיא מתה בהווה או שהיא מתכוונת לומר שאין תכלית לחייה אם לא יהיו לה בנים ואז מבחינת משמעותו של המשפט אין זה משנה אם זה הווה או עבר.
ב.../quote]
א. חידוש זה שאם מתוך הענין מוכח שאין הכוונה למה שקרא אלא לקריאה הנכונה הרי זה לא מעכב כתב הסטייפלר בקריינא דאגרתא (ח"א מכתב קל"ט), אך ממשמעות דברי הפוסקים לא נראה כן, אלא כל ששינה וקרא מילה קרא שמשמעה שונה, הרי זה דומה למי שקרא מילה אחרת לגמרי שאפילו אם הענין מוכיח שהכוונה למילה הנכונה ולא למה שקרא הרי סוף סוף לא קרא את המילה הנכונה ולכן זה מעכב.
.../quote]
ראיתי בימים האחרונים תשובה של הגרח"ק בקובץ של צהר "אהל חנוך" שיצא לזכר הגר"ח קרלנשטיין שכאשר הענין מובן אף שהיה שינוי במשמעות באופן הקריאה שנקראה א"צ לחזור גם אם מבחינה דקדוקית היה שינוי משמעות.
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ה' יוני 09, 2022 10:25 am
על ידי אחד מעיר
היבטים לשוניים בהעלותך פב
אנא העירו את הערותיכם
כשמביאים פסקים בשם הגדולים צריך לבדוק באיזה מקום
ועל איזו טעות פסק כן, וכלל לא פשוט להסיק למקומות אחרים אף שנראים דומים
'נראים דומים' הרבה פעמים למי שלא מבינים בעניין 'בחייכון וביומיכון'
Re: גליונות 'היבטים לשוניים' ו'תורת הקורא' להורדה
פורסם: ש' יוני 11, 2022 11:53 pm
על ידי הצעיר שבכהונה
אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים בהעלותך פב
אנא העירו את הערותיכם
שבוע טוב
יש״כ על הדברים.
קצת הערות:
1)
ח, יח, והערה 1 כתב: וָֽאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם: כך היא ההטעמה הנכונה. ובהערה: בתוכנת מפעל הכתר בר-אילן: וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם בניגוד לרוב ככל המקורות.
הניסוח אינו נכון כלל. אין לנו הרבה מקורות כך שיהיה ניתן לדבר על "רוב ככל המקורות". למעשה כתבי היד המהימנים מועטים מאד ונמנים על פחות מאצבעות יד אחד. לכן אין מקום למשפט שמפעל מקראות גדולות הכתר כתבו "בניגוד לרוב ככל המקורות". אלא יש מחלוקת בשיטה. ומה היא השיטה? ברויאר קבע להכריע על פי כתר אר״צ בכל מקום (אלא אם כן יש טעות מוכחת) גם כשנוסחו מנוגד לרוב כתבי היד, ואילו בחלקים שאין עליהם כתר אר״צ (וביניהם רוב ככל התורה), ההכרעה על פי רוב כתבי היד המהימנים (הרשימות מובאות במבואות של תנ״ך דעת מקרא). הפסוק שלנו הנו דוגמה מצויינת: הנוסח וָֽאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם נמצא בשני כתבי יד ששון (1053 ו־507) (וגם במקראות גדולות ונציה אבל אינו מאן דאמר, להפך) ואילו וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נמצא בכתב יד לנינגרד. לכן הוא הכריע ע״פ שני כת״י נגד אחד. (ושנים נגד אחד זה רחוק מלהיות "רוב ככל"). אם כן למה מקראות גדולות הכתר הכריעו ככת״י לנינגרד? אני מניח שזה עניין שיטתי, כשם שגם ברויאר מעדיף את כתר אר״צ גם נגד הרוב מפני שהוא מדוייק יותר, כך במקראות גדולות הכתר (כלומר פרופ' מנחם כהן) מעדיפים את כת״י לנינגרד על פני שאר כתה״י מלבד כתר אר״צ כי הוא עולה עליהם בדייקנותו.
2)
יא ו כתב: וכו' על פי תורה קדומה ההטעמה צ"ל וכו'
ראשית, חסר נקודה (ואולי גם מעבר שורה) לפני זה כי זה עניין נפרד. שנית, אין שום צורך להביא אותו, וזאת מהרבה סיבות: 1: התימנים שרוצים בכך יש להם תורה קדומה, ולשאר העולם זה חסר עניין. 2: גם דברי מהרי״ץ שבתורה קדומה אינם באמת מנהג תימן, עיין בפרשה מפורשה ובהערות "מסורת מדוייקת" שחולק על רוב הדברים וכותב שגם בתיג׳אן התימנים כתבו אחרת ושכך המנהג. (ואין זה תלוי בשאמי ובלדי, בניגוד למה שהרבה תימנים חושבים). 3: זה איפה ואיפה: כשעוסקים במחלוקות בין חומשים שונים נקבע מה הנוסח "הנכון", ואילו כשמהרי״ץ מביא נוסח שלדעתו הוא מנהג תימן אבל הוא מנוגד לכל כתבי היד המהימנים ולכל הדפוסים נביא את דבריו בשתיקה?!
3)
הערה 4 כתב:לפי סימנים ואחרים ההטעמה היא וְאֶל־הָעָ֣ם תֹּאמַ֗ר
ייתכן שסימנים חזר בו. יש בידי שני תיקוני קוראים של סימנים משנת תשסד ומשנת תשסז ובשניהם וְאֶל־הָעָ֣ם תֹּאמַ֗ר, ומאידך יש לי תנ״ך סימנים משנת תשסה ובו מוטעם וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר. (אגב, אם כבר הזכרנו את תורה קדומה. נראה לי שבחומשים התימנים נקטו רביע, אבל אין להם נפק״מ בביצוע).
4)
הערה 5 כתב: די לציין שאין שום ספר בעולם שמסמן אתנח בלמ"ד!
. לא מדוייק. באחד משיעוריו טען הרב מאזוז שתלמידיו מצאו איזה ספר שמוטעם מלרע. אמנם הניסוח הנכון הוא שאין שום ספר "מדוייק"(על פי המסורה ולא על פי שיקולים דקדוקיים)/"מהימן" שמטעים האהלה מלרע. חוץ מזה, מציאת האהלה מלרע באיזה ספר אינה מעידה על כלום אם גם אותו ספר אינו עקבי אלא רק פעם הטעים כך, שאז יש לתלות כמובן בטעות.
5) לא התייחסת לפסוק (ט, ח) "עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה", שאין דגש באות י. ולדעתי ייתכן מאד שיש לקרוא את הי׳ בשוא נח (כי המקף מחבר את שתי התיבות לתיבה אחת, ואם כן יש לקרוא כאילו היה כתוב מַיְצַוֶּה).