ביאור מילת ספינה

[שמר]

ספינה - לכאורה נגזרת משרש ספנ, כלומר ספון מכוסה (עי' פ' וזאת הברכה), מה הקשר בין ספינה - לכיסוי.

[שייף נפיק]

על פי רוב מבנה הספינה הוא בצורה קעורה, וכל אשר בה ספון בתוכה ואינו בולט.

[שמר]

על פי רוב מבנה הספינה הוא בצורה קעורה, וכל אשר בה ספון בתוכה ואינו בולט.

כלומר כוונתך שהחלק הקעור שקוע במים - ספון במים, יש"כ

[איש גלילי]

כמדומני שהמקום היחיד שנזכר במקרא שם 'ספינה', הוא ביונה (א ה) "ויונה ירד אל ירכתי הספינה", ובכל העניין שם נזכר 'אניה' ולא 'ספינה'.
ונראה ש'ספינה' הוא שם של משהו מסוים בתוך האניה, ולא שם האניה כולה. כן משמע מלשון התרגום שם, שתרגם כל 'אניה' - 'אילפא', ומקרא זה תרגם - 'וְיוֹנָה נְחַת לְאַרְעִית שִׁדָּא דִבְאִלְפָא'. וכן מלשון הראב"ע שם: 'אולי לא נכנס קודם זה בספינה'.

[שמר]

כמדומני שהמקום היחיד שנזכר במקרא שם 'ספינה', הוא ביונה (א ה) "ויונה ירד אל ירכתי הספינה", ובכל העניין שם נזכר 'אניה' ולא 'ספינה'.
ונראה ש'ספינה' הוא שם של משהו מסוים בתוך האניה, ולא שם האניה כולה. כן משמע מלשון התרגום שם, שתרגם כל 'אניה' - 'אילפא', ומקרא זה תרגם - 'וְיוֹנָה נְחַת לְאַרְעִית שִׁדָּא דִבְאִלְפָא'. וכן מלשון הראב"ע שם: 'אולי לא נכנס קודם זה בספינה'.

שמא מחזק אתה דברי הרב שייף ונפיק, שהחלק הקעור והשקוע במים הוא נקרא ספינה ע"ש שספון, "ויונה ירד אל ירכתי הספינה", ולפ"ז ק' מדוע נקרא החלק העליון סיפון ושמא אין לתמוה אל אליעזר ב"י.

[מה שנכון נכון]

וכן מלשון הראב"ע שם: 'אולי לא נכנס קודם זה בספינה'.

לי נראית כוונת האב"ע שהיתה זו הפלגתו הראשונה של יונה, ולא ידע שהספינה במצב מסוכן אלא חשב שכך מצוי להיות בים, וע"כ לא ידע שיש ממה להתירא (כמלחים), אלא הלך להפיג צערו.

[איש גלילי]

הגיוני. אלא שעדיין מהתרגום מוכח כמו שכתבתי.

[צופר הנעמתי]

הגיוני. אלא שעדיין מהתרגום מוכח כמו שכתבתי.

גם בזה אפשר ש"ארעית שדא" הוא תרגום ל"ירכתי".
ובחז"ל בכ"מ ספינה במקום אניה.

[איש גלילי]

גם בזה אפשר ש"ארעית שדא" הוא תרגום ל"ירכתי".

אותי זה לא שכנע.

ובחז"ל בכ"מ ספינה במקום אניה.

אין להביא ראיה מלשון חז"ל ללשון המקרא.

[אש משמים]

שמעתי (איני זוכר בשם מי) שאוניה משמשת לאנשים וסחורה, ואילו ספינה משמשת לאנשים בלבד. לכן מוזכר קודם שהטילו את הכלים לים 'אוניה' ולאחר שהטילו הכלים ונשארו רק אנשים נאמר 'ספינה'.

[קאצ'קלה]

במחברת הערוך לר' שלמה אבן-פרחון:

מחברת הערוך ספן.JPG (43.04 KiB) נצפה 6127 פעמים

[מה שנכון נכון]

שדא הוא תרגום של ירך בכ"מ באונקלוס, וכן בת"י מלכים טז,יד (בנוסח תימן שבמק"ג הכתר). וע"כ נראה שארעית שדא הוא תרגום של ירכתי.
[יתכן שהתרגום בא להסביר את לשון הרבים 'ירכתי' (ראה אב"ע ורד"ק), דהיינו למקום הנמוך ביותר].

ר"י אבן גנאח והרד"ק בשרשים כתבו על ספינה 'ידוע', ומכאן שפירשוה כבלשון חכמים.

[שייף נפיק]

על פי רוב מבנה הספינה הוא בצורה קעורה, וכל אשר בה ספון בתוכה ואינו בולט.

כלומר כוונתך שהחלק הקעור שקוע במים - ספון במים, יש"כ

כונתי שהספינה בנויה בצורה שהיא סופנת בתוכה את כל אשר בה. והיא נקראת ספינה כי מה שבתוכה ספון.
ולא באתי אלא להציע.

[קו ירוק]

כל תיבה סופנת מה שבתוכה, ובמה התייחדה 'ספינה'.
ויותר נראה, כפי שהובנת, שירכתיה ספונות במים (ולשם ירד יונה).

[לייטנר]

ממה שזכור לי, כפי שכתב הפרחון.
הספינה נקראת כך בגלל התקרה הקיימת בה, תקרה שצידה השני נקרא 'סיפון'.

[גביר]

כמדומני שהמקום היחיד שנזכר במקרא שם 'ספינה', הוא ביונה (א ה) "ויונה ירד אל ירכתי הספינה", ובכל העניין שם נזכר 'אניה' ולא 'ספינה'.
ונראה ש'ספינה' הוא שם של משהו מסוים בתוך האניה, ולא שם האניה כולה. כן משמע מלשון התרגום שם, שתרגם כל 'אניה' - 'אילפא', ומקרא זה תרגם - 'וְיוֹנָה נְחַת לְאַרְעִית שִׁדָּא דִבְאִלְפָא'. וכן מלשון הראב"ע שם: 'אולי לא נכנס קודם זה בספינה'.

שמא מחזק אתה דברי הרב שייף ונפיק, שהחלק הקעור והשקוע במים הוא נקרא ספינה ע"ש שספון, "ויונה ירד אל ירכתי הספינה", ולפ"ז ק' מדוע נקרא החלק העליון סיפון ושמא אין לתמוה אל אליעזר ב"י.

כמדומני שכן כתב המלבי"ם שם, שספינה הוא החלק הספון והמכוסה של האניה.

[מה שנכון נכון]

למען הדיוק יש להבהיר שהמלבי"ם לא מפרש שהחלק המכוסה במים נקרא ספינה, אלא החלק המכוסה בתקרה.

וכנגדו נצבים התרגום והמדקדקים ולשון חכמים שאינם מחלקים כלל בין ספינה לאניה, וכנ"ל.

גם הר"ש ן' פרחון לא בא לחלק בין ספינה לאניה, אלא בין ספינה לדוגית. ובמפורש כתב בערך אנה שאניה פי' ספינה.

מחברת פרחון.PNG (10.33 KiB) נצפה 6003 פעמים

ולכאו' לדידיה החילוק הוא שספינה ואניה הן גדולות, ודוגית (ואחריתכן בסירות דוגה עמוס ד, ב וב"ב עג, א) היא קטנה. אולי דרך ספינה גדולה לכסותה בתקרה, ומזה שורש השם. אך קצת צ"ב למה קרא לזה מין אחר, וי"ל.

וכן כתב במחברת מנחם שספינה ואניה היינו הך.

מחברת מנחם.PNG (17.7 KiB) נצפה 5969 פעמים

וכן בערך אן הביא את הפסוקים שנזכר בהם אניה וכתב שענין ספינה הם.

[דרומי]

נזכרתי באשכול זה כאשר בדרך לימודי ראיתי בספר המאמרים תרע"ח עמ' נט שמבאר (בדרך החסידות) את הפסוק "חלקת מחוקק ספון" ומפרש את המלה 'ספון' על 'ספינה' ההולכת בים

[שמר]

באב"ע בראשית ו, יד כ'

ושם תיבה ולא ספינה כי איננה על צורת אניה ואין לה משוטים

לא הוקשה לו מדוע נקראה תיבה ולא אוניה משום שאניה לא היתה מועילה שהרי אין לה גג אולם ספינה שהיא ספונה ומכוסה דומה יותר לתיבה ואפשר להנצל מהמבול ע"י וזה מה שהוקשה לו.
ובאברבנאל כ' ז"ל

(פרק ו פסוק יד-כב) "והנה ציוה אותו בבניין תיבה לא ספינה ולא אניה לפי שלא היתה כדמות ספינה עם תורן ונס ושוטין, אבל כדמות תיבה

הוקשה לו גם על אניה.

וראיתי באדרת אליהו יונה א,ה

וכאן נקרא ספינה, שהיא קרובה אל היבשה, אבל למעלה אמר אניה מפני שהיה הגוף על בוריו באמצע הים שהוא עולם הזה נקרא אניה, כמו שנאמר (משלי ל, יט) דרך אניה בלב ים

וה' יאיר עיני בכוונתו

[שמר]

כל תיבה סופנת מה שבתוכה, ובמה התייחדה 'ספינה'.

ראה אב"ע שהבאתי.

[זאב ערבות]

במיוחס לרש"י דברי הימים ב' ג ז ד"ה וקירותיו מובא:
במ"א (ו טו) כתוב (בענין קירות בית המקדש) עד קירות הספן, ולכן קורא גג קירות הספון, שהגג היה כמו ספינה ועריבה הפוכה, שכן מנהג לקרות את הקרוי עגול כעין ספינה.

[קו ירוק]

אתה בספר מביא גם דברים שאינם מרש"י אבל מיוחסים לרש"י? (ערכם בודאי נחות משל רש"י).