רמב"ם הלכות שבת פרק כו הלכה יג
כל דבר מטונף כגון רעי וקיא וצואה וכיוצא בהן אם היו בחצר שיושבין בה מותר להוציאן לאשפה או לבית הכסא וזה הוא הנקרא גרף של רעי.
אם רעי משמעותו צואה מהי כפילות הלשון?
ונראה אולי לומר שכשהם מופיעים יחדיו - אזי רעי הכוונה לצואת אדם [כמשמעות דברי הרמב"ם הלכות שבת פרק כא:
ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי שלו שמא יבא להשקותו סמנין המשלשלין]
וצואה הכוונה לצואת בהמה חיה ועוף.