יבמות נז ב'
ומודה לי אבא'' רש"י ''משום דקשיש מיניה קרי ליה אבא כמו לשון נשיאי ורבי'' הרי שאבא אינו סתם לשון חשיבות בעלמא, אלא לשון נשיאות ורבנות.
ועיין בראשית מא מג ''ויקראו לפניו אברך'' תרגם אונקלוס ''דין אבא למלכא'', ורש"י פי' שרך לשון מלכות, אמנם מכאן נראה שגם אב הוא לשון נשיאות ורבנות, ולפי"ז שיעור מילת אברך היא 'נשיא / רב הראוי למלוכה'
ומובן אם כן גם בבראשית יז ה' ''אב המון גויים נתתיך'' שהוא לשון נשיאות.