מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שרשה של המילה "יְיָרֵשׁ (הצלצל)"

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
מרדכי ש.
הודעות: 101
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

שרשה של המילה "יְיָרֵשׁ (הצלצל)"

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ד' אוקטובר 17, 2018 3:07 pm

"יְיָרֵשׁ הצלצל" (דברים כח מב):
ובתרגום אונקלוס "יַחְסְנִנֵהּ סַקָאָה".
וברש"י: "יְיָרֵש. יעני... ואי אפשר לפרש יירש לשון ירושה, שא"כ היה לו לכתוב יִירָש (בחיר"ק תחת היו"ד ראשונה והשניה נחה), ולא לשון הורשה וגרושין, שא"כ היה לו לכתוב יוריש".
וראב"ע פירש "יירש הצלצל. מהכבד הדגוש, והטעם - כמו להוריש גוים" (דברים ד, לח) ובבראשית מה יא כתב אבן עזרא "פן תִּוָרֵשׁ: כמו תכרת, וכן להוריש גוים".
ורבינו בחיי גם כתב כראב"ע, ומשמע שגרס בתרגום אצלנו 'יתרך' ("וכן תרגומו יתרך". ובתיב"ע לפנינו 'יישיצי' ובתרגום ירושלמי 'יירתון').
ואונקלוס פירש מלשון ירושה. ותרגם 'יחסניניה' ולא מלשון 'ירותא', אולי כי זה מלשון ציווי ולא ירושה כשם עצם. וכך תרגם גם לעיל א ח וכא, וט כג.

והנה בבבלי בבא קמא קטז: איתא "אמר רב נחמן בר יצחק מאן דתני מסיקין לא משתבש ומאן דתני מציקין לא משתבש מאן דתני מציקין לא משתבש דכתיב במצור ובמצוק ומאן דתני מסיקין לא משתבש דכתיב יירש הצלצל ומתרגמינן יחסניניה סקאה".
ובתוספות (שם): "יחסנינה סקאה - פי' בקונטרס 'ארבה'. כמו [ומעלה את] הסקאין דבתענית (דף ו.) שהוא מין ארבה. ואין נראה לר"ת, דלשון ירושה ואחסנתא משמע דאבני אדם איירי, ונטלוה מסיקין נמי איירי בבני אדם. ונראה שהאויב קרי סקאה, שעולין ומכסין את הארץ כדכתיב (שמות י) והנה כסה את עין הארץ ועל שם כך נקרא צלצל שמכסה כל הארץ כצל כמו הוי ארץ צלצל כנפים (ישעיה יח). ר"ת. ונראה דירושה שייכא שפיר בעופות וחיות כמו וירשוה קאת וקפוד (שם לד)". ע"כ תוס'.

ואונקלוס לא חולק עמ"ש רש"י שזה לא מלשון 'ירושה', כי רש"י אומר שלא כתוב 'יִרָש' הצלצל, דהיינו שהצלצל לא יִירָש את העץ ואת פרי האדמה כמו שהבן יורש את אביו, אלא הצלצל 'יְיָרש'. כלומר יעשה את האילן 'רש'. ווגם אינו חולק עמש"כ ר"ת ותוס', כי בתוס' הנידון היה האם 'יירש' מלשון 'ירושה' קשור לבע"ח או רק לאדם. אך לא התמקדו האם ההטייה של 'יירש' זה 'ירושה' דהיינו שהארבה ירש, או 'ירושש' אחרים דהיינו שהארבה יעשה את האילן רש.

ואני נבוך לגבי שורש המילה, האם זה משרש 'ירש' או משרש 'רשש':

וכך כתב רבינו מלבי"ם (ויקרא פרשת מצרע אות קלז):
"וכי ירוק": שורש זה בא על שני תמונות: מנחי פ"י: וירקה בפניו. ואביה ירק ירק בפניה. ששרשו ירק. ומן הכפולים: מפני לא חשכו רוק, עד בלעי רקי, ששרשו רקק.
ויש הבדל ביניהם: שפעל ירק מנפ"י: מיוחד רק לרוק היוצא מן הפה, ולכן ביבמה שכתוב וירקה צריך רוק לא כיח וניע ומי האף. אבל פעל רקק: כולל גם הרירים וכיחו וניעו.
ואם היה פה משורש ירק מנחי פ"י: היה צ"ל היוד בצירי או בחיריק מושך יוד. יֵרַק כמו יֵלד יֵדע אז יִירק כמו ראש פתנים יינק. יירש הצלצל. אבל כשאמר יָרק היוד בקמץ הוא מן הכפולים ע"מ יָסוב יָעָז וכולל גם כיחו וניעו ומימי האף, וז"ש ת"ל וכי ירוק (וא"צ למה שנדחקו המפ' שלמד לה מן הויו של וכי):

ולפי"ז 'יירש' שרשו 'ירש' (מנחי פ"י, שפ' הפעל היא האות י').

השאלה שלי האם זה (המלבי"ם) חולק על דברי רש"י שפירש 'ירושש אחרים'???

זאב ערבות
הודעות: 8534
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: שרשה של המילה "יְיָרֵשׁ (הצלצל)"

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' אוקטובר 17, 2018 5:10 pm

לשרש ירש כמה מובנים: ירושה, עניות וכן לשון גרושין לכמה מפרשים. במובן עניות רש"י מפרש בכמה מקומות:
פן תִּוָּרֵש - דלמא תתמסכן, לשון (ש"א ב ז) מוריש ומעשיר [ברא' מה יא].
יִוָּרֵש - יתמסכן [משלי כג כא]
יורש (משלי כג כא) - סופו להיות עני [סנה' עא.].
תִּוָּרֵש - תעשה רש [משלי כ יג, סנה' עא.].
יְיָרֵש (הצלצל) - יעשנו רש... יעני... ואי אפשר לפרש יירש לשון ירושה, שאם כן היה לו לכתוב ירש ולא לשון הורשה וגירושין, שאם כן, היה לכתוב יוריש [דבר' כח מב].
תורישמו (ידי) - לשון רישות ודלות, כמו (ש"א ב ז) מוריש ומעשיר (עפ"י רוב המפרשים הוא לשון גירוש) [שמות טו ט].
יורישנה - לשון מוריש ומעשיר [זכריה ט ג].
הלירשנו - ת"י הלמסכנותא [שופטים יד טו].

בספר אמרי מדריך מאת ר' מאיר מרדכי אידלמן (ברוקלין תשע"ה) מבודד את השרש בכל מילה במקרא ובסוף מביא הערות ובפרק נוסף השרשים וענינהם. העתקתי בקובץ את הדפים הנוגעים לעניננו וכאן הוא מלשון עניות.
דבר ידוע שיש חילוקי דעות בין המפרשים בשרש ובמשמעות ולרש"י דרך ושיטה משלו ומצוי הרבה בראשונים ובאחרונים שחולקים עמו.
קבצים מצורפים
יירש הצלצל.pdf
אמרי מדריך
(266.33 KiB) הורד 186 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: שרשה של המילה "יְיָרֵשׁ (הצלצל)"

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' אוקטובר 18, 2018 9:23 am

מרדכי ש. כתב:אני נבוך לגבי שורש המילה, האם זה משרש 'ירש' או משרש 'רשש'.

בשורש המלה 'יְיָרֵשׁ' אין מקום להסתפק כלל, שכן מופיעות בה שלוש אותיות השרש, דהיינו י'ר'ש'; הספק נופל במשמעהּ של המלה, שכן 'ירש' משמש בשלוש לשונות:
א. ירושה – וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי;
ב. נישול – לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ;
ג. עניות – וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי.
רש"י שולל משמע א ומשמע ב ומפרש כמשמע ג.
אונקלוס מפרש כמשמע א.
אבן עזרא מפרש כמשמע ב.
המלבי"ם בפרשת מצורע מתייחס לשורש המלה 'יְיָרֵשׁ' בלבד, שכאמור אין חולק שהוא 'ירש', ואין בדבריו שום התייחסות למשמעה של המלה.

אחד מעיר
הודעות: 1089
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: שרשה של המילה "יְיָרֵשׁ (הצלצל)"

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוקטובר 18, 2018 2:45 pm

הספר אמרי מדריך נמצא באוצר בחכמה?
אם אפשר להעתיק משם גם את יתר השורשים
מה שאמר על שורש ינח לא מקובל היום
ובכלל זה הבידול בין להָניח בקמץ
ובין להַנִּיחַ בפתח ודגש

זאב ערבות
הודעות: 8534
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: שרשה של המילה "יְיָרֵשׁ (הצלצל)"

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' אוקטובר 18, 2018 5:28 pm

אחד מעיר כתב:הספר אמרי מדריך נמצא באוצר בחכמה?
אם אפשר להעתיק משם גם את יתר השורשים
מה שאמר על שורש ינח לא מקובל היום
ובכלל זה הבידול בין להָניח בקמץ
ובין להַנִּיחַ בפתח ודגש

הספר אינו נמצא באוצר. הכרך הראשון יצא בשנת תשס"ה על החומש עם הערות, ובסופו נביאים ראשונים וספר ישעי' עם הערות.
הכרך השני יצא בשנת תשע"ה והוא מהדורה חדשה על החומש בלבד עם הערות וחלק חדש: השרשים ועניניהם ובסופו קונטרס ביאור הקרא על טעמי המקרא.
בשנת תשע"ג יצא כרך נוסף על תהלים ובסופו ביאור הקרא על טעמי המקרא לספרי אמ"ת.
באשכול הספרים אעלה בהקדם את חלק השרשים.


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים