בספרי אוצר רש"י ערך "ועד" מובא כך:
וָעֶד (א)
לעולם ועד - (בד"ר אין תיבה לעולם בד"ה, ובספר בית הלל מבאר שזה סיום הד"ה הקודם, ובטעות נדפס כחלק מהד"ה כאן) - לשון עולמית הוא, והוי"ו בו יסוד, לפיכך היא פתוחה, אבל (ירמ' כט כג) ואנכי היודע ועד, שהוי"ו בו שמוש, קמוצה היא [שמות טו יח].
*למרות שבכל המילונים ובקונקורדנציה מובא בערך "עד", כאן רש"י כותב במפורש שהוי"ו היא מן השורש. ע"ע: ו בהערה בסופו, עד.
בערך ו' בסופו מובא כך: במקרא ב' מלים בלבד מתחילות באות ו"ו: וו, ולד (צורת משנה של ילד) ולפי רש"י אף "והב" וכן "ועד".
הרב מעט דבש העיר בהערה פרטית שמה שאני כותב שלשיטת רש"י השרשים הם בני שלש אותיות לאו דווקא, אך כך מסתבר מפירושיו השונים בהם מציין זאת.