ואעתיק מש"כ
במקום אחר:
הפטרת פקודי (בנפרד) - בפרשת שקלים (קביעות הש"ג, הח"א): 'בן שבע שנים'; בפרשת החודש (קביעות הש"א - וזו השנה הפשוטה היחידה ש'פקודי' נפרדת בה): 'כל העם הארץ'.
כשלא חל בפרשת פקודי שקלים או החודש, מ"מ אם חל בפרשת 'ויקהל' פרשת שקלים, קוראים בפרשת פקודי את הפטרת ויקהל 'ויעש חירם', ומוסיפים ב' פסוקים מתחילת פרשת פקודי ('ותשלם כל המלאכה' - 'היא ציון') (אליה רבה תרפה, כג, ומקורו מ'הלכות ומנהגי מהר"ש' סימן קמז; מהרי"ל הלכות ד' פרשיות אות ה, עמ' תטו).
וטעם מנהג זה הוא משום שהמשך הפטרת פקודי, אחרי שני פסוקים אלו שמוסיפים ('ויקהלו אל המלך שלמה' וגו') הפטירו כבר בשני של סוכות (בחו"ל), ולכך מעדיפים להפטיר את הפטרת ויקהל ('ויעש חירם') שאותה עדיין לא הפטירו.
והלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם',
"לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".
ותמה האדר"ת (במכתב שהודפס ב'ירושתנו' ח"ב, ובמוסף יתד נאמן פקודי תשס"ג, ועוד), שהרי יש שנים בהם פרשת 'ויקהל' אינה פרשת שקלים (בשנים מעוברות בקביעות הש"ג, הח"א), ואז מפטירים בויקהל 'ויעש חירם' [וכן מפטירים הפטרה זו כשיש שבת שניה בחנוכה], ולמה "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'" [אמנם פשטות כוונת מהר"ש, שאין מפטירין אותה
בשנה זו].
וביותר תמה על מנהג אר"י שהיה בזמנו להפטיר 'ויעש חירם', שהרי באר"י יש טעם להפך, להפטיר דוקא 'ותשלם', שאותה לא משכחת לה כלל שמפטירים, שהרי אין את הפטרת ב' דסוכות. משא"כ הפטרת 'ויעש חירם' דמשכחת לה שמפטירים בפרשת ויקהל, ובשבת שניה של חנוכה, וכנ"ל.
וטוען האדר"ת, שהמנהג שהיה באר"י להפטיר בפקודי 'ויעש חירם', אינו נובע מדברי המהרי"ל הנ"ל, אלא ממנהג הספרדים, להפטיר לעולם 'ויעש חירם' לפקודי (ובפרשת ויקהל יש לספרדים הפטרה אחרת).
ומסיק שנראה לו לשנות המנהג, ולהפטיר 'ותשלם' לפקודי. אך כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הנהיג להפטיר את שתי ההפטרות יחד - דהיינו מתחלת 'ויעש חירם', עד סוף 'ותשלם' ׁׁ(שני פרקים הם שסמוכים זה לזה, במלכים). והיינו לא לקרוא רק שני פסוקים מ'ותשלם' (כמנהג המהרי"ל), אלא את כולה. אמנם בתוספת 'ויעש חירם' לפניה (וזה כן כמנהג המהרי"ל). וכתב שהסכים עמו הגר"ש סלנט זצ"ל.
ואמנם באור זרוע (ח"ב סוף סימן שצג; וכן בספר הפרדס עמ' שנב, ובלקט יושר עמ' קנג),
לגבי מעשה שהיה בקביעות בש"ז, או גכ"ז, מבואר שלא כדברי המהרי"ל, שאין מפטירים כלל לפקודי הפטרת 'ויעש חירם', אלא 'ותשלם' בלבד, וכן העלו למעשה בשו"ת פאת שדך (ח"ב, סימן צב), ובשיח תפילה (תשובה יט), וכן הביאו במוסף יתד נאמן הנ"ל בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שזהו עיקר המנהג (ואף האדר"ת נטה לומר כן, אלא כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הוסיף הפטרת 'ויעש חירם' לפניה).
ואף למנהג שהנהיג האדר"ת , שקוראים גם 'ויעש חירם', מ"מ בשנה מעוברת בקביעות זש"ה, שאז חנוכה חל בשבת, וקראו את הפטרת 'ויעש חירם' בשבת שניה של חנוכה, הורה הגרשז"א (הובא בבירור הלכה ח"ו סימן תכח) לקרוא בפרשת פקודי רק 'ותשלם' (אף שבפרשת ויקהל קראו הפטרת שקלים, ולא קראו בה 'ויעש חירם'). וכבר כתב כן בספר 'דברי קהלות' (עמ' 443) כדי ליישב למה נכתבה הפטרה זו בספר הפטרות של פפד"מ (שהרי נהגו שם לא להפטיר כלל 'ותשלם', רק שני פסוקים, וכדלעיל).
וזה דלא כלוח א"י (בקביעות זש"ה - כגון בשנים תשל"ו, תש"ס, תשס"ג) שכתב גם בקביעות זו להפטיר גם 'ויעש חירם' וגם 'ותשלם' (ע"פ ספרו 'עיר הקדש והמקדש' ח"ג פרק כה, עמוד שנ, וספר 'ארץ ישראל' עמ' ס' - ובשניהם מפורש שגם בקביעות זש"ה). וכן פורסם ב'קול ישראל' שנת תרפ"ט (גליון כג, עמ' 4 - ושנה זו היתה קביעות זש"ה), מטעם 'לשכת עץ חיים', להפטיר שניהם, וכתבו שהיא השמטה בלוח, וציינו ללוח של שנת תרפ"ד (קביעות גכ"ז).
ואכן, בלוח א"י אף שדעתו להפטיר שניהם ואפילו בקביעות זש"ה, וכנ"ל, מ"מ לא דק בזה בלוח, ובחלק מהשנים לא כתב זאת (כגון בשנים תרס"ה, תרפ"ט, תרצ"ב - קביעות זש"ה; תרע"ט, תש"ג - קביעות זחג ; תרצ"ה, תשי"ט - קביעות בחה), וכתב רק הפטרת 'ותשלם', אף שבשנים אחרות כן נכתב שמנהג קדמוני גאוני ירושלים להפטיר שניהם, ויש בתי מדרשות מפטירין רק 'ותשלם' (קביעות בשז - תרפ"א, תרצ"ח, תשכ"ה, תשנ"ב; קביעות בחה - תרס"ח, תשכ"ב, תשמ"ו, תשמ"ט; קביעות גכז - תרפ"ד, תשל"ח, תשנ"ה; קביעות זחג - תשל"ג, תשנ"ז).