ביקורת תהיה כתב:1. יש להשאיר, אך לתקן ל'פרוזמא'.
2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים, אך יש להקפיד להעביר את החומר במסננת. והמקרה שלפנינו - דוגמה קלסית לכך.
האם אתה אומר שהמקור ההוא דלוח? אז מדוע הוא באוצר החכמה?
ביקורת תהיה כתב:1. יש להשאיר, אך לתקן ל'פרוזמא'.
2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים, אך יש להקפיד להעביר את החומר במסננת. והמקרה שלפנינו - דוגמה קלסית לכך.
זאב ערבות כתב: . . מדוע הוא באוצר החכמה?
ביקורת תהיה כתב:2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים . .
לבי במערב כתב:הרי ערכו בויקי' לפניך (אינו נמצא ב'המכלול' יצ"ו לע"ע); עיי"ש ותבין.זאב ערבות כתב: . . מדוע הוא באוצר החכמה?
בגלל שיטה זו:ביקורת תהיה כתב:2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים . .
זאב ערבות כתב:א. מאלופי החורי בן שעיר: "וְדִשׁוֹן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "ואלה בני דִּישָׁן חמדן..." (ברא' לו כו), "אלוף דִּשֹן" (ברא' לו ל), "ובני דִּישׁוֹן חמרן..." (דה"א א מא).
ב. מאלופי החורי בן שעיר: "ואצר ודִישָן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "בני דִּישוֹן עוץ וארן" (דה"א א מב), "אלה בני דִּישָן עוץ וארן" (ברא' לו כח). "אלוף אצר אלוף דִּישָן" (ברא' לו ל).
ברשימה זאת קורא הכתוב הן את החמישי והן את השביעי בשם 'דִּישָׁן'.וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן,
וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל,
וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן,
וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה,
וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן,
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר,
אֵלֶּה בְנֵי דִּישָׁן.
ד. ובהמשך מביא הכתוב את רשימת בני הבנים:וּבְנֵי שֵׂעִיר, לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה, וְדִישֹׁן וְאֵצֶר וְדִישָׁן.
כאן קורא הכתוב את שניהם בשם 'דִּישׁוֹן'.בְּנֵי לוֹטָן,
בְּנֵי שׁוֹבָל,
בְּנֵי עָנָה,
בְּנֵי דִישׁוֹן,
בְּנֵי אֵצֶר,
בְּנֵי דִישׁוֹן.
הרי שקדמו ליהודה קיל רבנו משה בן נחמן.הוּא דִישׁוֹן הַבֵּן הַחֲמִישִׁי לְשֵׂעִיר, כִּי אֵין קְפִידָא שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ דִישָׁן אוֹ דִישׁוֹן רַק כְּשֶׁהֵם בְּפָסוּק אֶחָד לְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְכֵן 'וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת', 'וַיְכַל חִירָם'.
מדברי הגר"א בפירושו לדברי הימים בפסוק 'ובני דישון' משמע כי לדעתו הוא דישון בן ענה הוא דישון בן שעיר, ואין כי אם שנים בשם 'דישון'.זאב ערבות כתב:במקרא נזכרים שלשה אישים בשם 'דישן', השנים הראשונים בני שעיר, והשלישי בן ענה (שהוא אחיהם של השנים).
ביקורת תהיה כתב:זאב ערבות כתב:א. מאלופי החורי בן שעיר: "וְדִשׁוֹן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "ואלה בני דִּישָׁן חמדן..." (ברא' לו כו), "אלוף דִּשֹן" (ברא' לו ל), "ובני דִּישׁוֹן חמרן..." (דה"א א מא).
ב. מאלופי החורי בן שעיר: "ואצר ודִישָן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "בני דִּישוֹן עוץ וארן" (דה"א א מב), "אלה בני דִּישָן עוץ וארן" (ברא' לו כח). "אלוף אצר אלוף דִּישָן" (ברא' לו ל).
הבהרה למובאות בסעיפים א וב:
א. בפרשת וישלח נמנים שבעה בנים לשעיר החורי: לוֹטָן, שׁוֹבָל, צִבְעוֹן, עֲנָה, דִּישׁוֹן, אֵצֶר, דִּישָׁן.
ב. בהמשך מפרט הכתוב את בני בניו כתולדותם:ברשימה זאת קורא הכתוב הן את החמישי והן את השביעי בשם 'דִּישָׁן'.וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן,
וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל,
וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן,
וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה,
וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן,
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר,
אֵלֶּה בְנֵי דִּישָׁן.
ג. גם בראש דברי הימים נמנו שבעת בני שעיר כסדר שהם מנויים בתורה:ד. ובהמשך מביא הכתוב את רשימת בני הבנים:וּבְנֵי שֵׂעִיר, לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה, וְדִישֹׁן וְאֵצֶר וְדִישָׁן.כאן קורא הכתוב את שניהם בשם 'דִּישׁוֹן'.בְּנֵי לוֹטָן,
בְּנֵי שׁוֹבָל,
בְּנֵי עָנָה,
בְּנֵי דִישׁוֹן,
בְּנֵי אֵצֶר,
בְּנֵי דִישׁוֹן.
וכתב הרמב"ן בפרשת וישלח על הפסוק 'וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן':הרי שקדמו ליהודה קיל רבנו משה בן נחמן.הוּא דִישׁוֹן הַבֵּן הַחֲמִישִׁי לְשֵׂעִיר, כִּי אֵין קְפִידָא שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ דִישָׁן אוֹ דִישׁוֹן רַק כְּשֶׁהֵם בְּפָסוּק אֶחָד לְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְכֵן 'וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת', 'וַיְכַל חִירָם'.
נוטר הכרמים כתב:ר' זאב הנכבד, אני רוצה לברר, ואין לי הכוחות לחפש במלונו הכביר.
שבת קמ, א רש"י ד"ה לכסכוסי - ואף הליבון שלה מצהיל ע"י השפשוף. וכן בד"ה אולודי חיורא - הליבון מצהיל.
מאי משמע 'מצהיל'.
מצהיל פנים מופיע בהמון מקומות, לכאורה הכוונה למראה שמח ומדושן, מל' צהלה,
ומה שייך זה בבגד?
מצהיל = מצליל (הופך לזך וצלול). השוה:נוטר הכרמים כתב:מאי משמע 'מצהיל'?
ביקורת תהיה כתב:מצהיל = מצליל (הופך לזך וצלול). השוה:נוטר הכרמים כתב:מאי משמע 'מצהיל'?
1. פרק ר"א דמילה עם פירוש רש"י: הַאי יְנוּקָא דְּלָא יְדִיעַ מַפַּקְתֵּהּ, לִישַׁיְפֵהּ מִשְׁחָא (שֶׁהַשֶּׁמֶן מַצְהִיל הַבָּשָׂר) וְלוֹקְמֵהּ לַהֲדֵי יוֹמָא, וְהֵיכָא דְזִיג (שֶׁצָּלוּל כִּזְכוּכִית) לִיקְרְעֵהּ בִּשְׂעָרְתָא שְׁתִי וָעֵרֶב.
2. תוספות פרק מעשר בהמה: דִּתְנַן בְּמַסֶּכֶת פָּרָה: בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְסִית אוֹ אֲדָמָה יַמְתִּין עַד שֶׁיַּצְהִיל.
זאב ערבות כתב:שאלה כללית בקשר לסדרת הספרים דעת מקרא של מה"ק: האם ניתן לסמוך עליהם שהולכים בדרך המסורה, או שמא יש שם דברים מבעלי המחקר שלא מתאימים לרוח התורה. הנפקא מינה האם ראוי לצטט משם כפי שעשיתי כאן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים