מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אם למקרא השלם מכת"י

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
מעט דבש
הודעות: 3176
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת לך לך

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 08, 2019 12:50 am

ביקורת תהיה כתב:
מעט דבש כתב:יב, א: וּמִמּוֹלַדְתְּךָ – שווא נח בדלי"ת, ושווא נע בתי"ו. אך נהגו לקרוא גם הדלי"ת בנע.
טז, יא: וְיֹלַדְתְּ – שני השוואים נחים, אך נהגו להניע השווא הראשון.
כן נוהגים בני העדות ממוצא אשכנזי, בגלל שלשונם לקויה ואין בכחה לבטא דלית נחה לפני תיו נחה, ואף מתקשה לבטא דלית נחה לפני תיו שוויה.
ספק אם ניתן לכנות שגרה זו בתואר 'מנהג'.

viewtopic.php?p=581007#p581007

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' נובמבר 08, 2019 2:09 am

מעט דבש כתב:המילה 'ממנו' יש לה שתי משמעויות: א) 'מֵאִתּוֹ'. ב) 'מֵאִתָּנוּ'.
וכתב האב"ע, שלפי המסורת הבבלית ('אנשי מזרח') יש הבדל בניקוד שתי המשמעויות; המשמעות הראשונה היא בנו"ן דגושה, ואילו המשמעות השניה היא בנו"ן רפויה.
יש סיבה למסוּבּב. לשיטת אנשי המזרח יש הבדל בניקוד המם השניה של 'ממנו':
לנסתר – המם סגולה, ולמדברים בעדם – צרויה.
ועקב כך, בהוראה הראשונה הנון דגושה: 'מִמֶּנּוּ', ובהוראה השניה – רפויה: 'מִמֵּנוּ'.
והכי קאמר רבי חנינא בר פפא: אל תקרי 'כי חזק הוא מִמֵּנוּ', אלא 'מִמֶּנּוּ'.
על דרך שדרשו בפ"ק דברכות על פסוק 'וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ': אל תקרי 'תְלַמְּדֶנּוּ', אלא 'תְלַמְּדֵנוּ', דבר זה מתורתך תְּלַמְּדֵנוּ.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' נובמבר 08, 2019 3:24 am

אליהו בן עמרם כתב:בענין "אררהּ" - מי שקרא בלא מפיק ה"א, שינה המשמעות ויחזור?
א. מפיק הא היא באת־כח של תיבה (המלה 'אררהּ', לדוגמה, היא הֶלְחֵם של 'אֵרַר אוֹתָהּ'), ולפיכך משקלה כמשקל תיבה שלמה, ולא כמשקל אות גרידא.
ב. הקורא 'אררה יי' בלא מפיק הא, הופך את המשמעות איומות: את המושא הוא הופך לַנושא (=את המקוללת למקללת), ואת הנושא לַמושא. וללא ספק גוערין בו ומחזירין אותו.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1027
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' נובמבר 08, 2019 12:10 pm

ביקורת תהיה כתב:
אליהו בן עמרם כתב:בענין "אררהּ" - מי שקרא בלא מפיק ה"א, שינה המשמעות ויחזור?
א. מפיק הא היא באת־כח של תיבה (המלה 'אררהּ', לדוגמה, היא הֶלְחֵם של 'אֵרַר אוֹתָהּ'), ולפיכך משקלה כמשקל תיבה שלמה, ולא כמשקל אות גרידא.
ב. הקורא 'אררה יי' בלא מפיק הא, הופך את המשמעות איומות: את המושא הוא הופך לַנושא (=את המקוללת למקללת), ואת הנושא לַמושא. וללא ספק גוערין בו ומחזירין אותו.

מה שכתב מר זה בדיוק הצד שהיה לי לומר שיחזור.
ואולם, יש לי 2 צדדים להסתפק, שלא שינה את המשמעות:
א. היתכן לומר שהאדמה קיללה חלילה את...., וכי יש בכוחה לקלל? (ואז הספק הוא, האם מתייחסים למשמעות הניקוד של המילה, או למשמעות הכוללת של המשפט)
ב. יש טעם "טפחא" על המילה "אררה" - לפני שם ה', ואולי בגלל זה, גם אם יקרא בלא מפיק ה"א, המשמעות תישאר, שה' ארר את האדמה, ולא להפך חלילה.

פרי יהושע
הודעות: 2964
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' נובמבר 09, 2019 7:47 pm

מעט דבש כתב:הדברים מחודשים.
מה שמשמיטים הדגש החזק, אין כאן איזה 'מנהג', אלא הוא חוסר דקדוק בעלמא.
ולמה לקבוע זאת ל'מנהג', שכאן מדגישים וכאן לא.
אם כבר שמים לב לדקדק, יש להדגיש את כל הדגשים כמשפטם.

לא כתב שיש כאן 'מנהג', אלא שאם לא עושים בין כה כמו שצריך, למה לא לעשות כבן נפתלי
לא כן?

מעט דבש
הודעות: 3176
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' נובמבר 09, 2019 8:05 pm

אם כבר שמים לב להדגיש את המילה 'ממנו', אפשר כבר להדגיש כל 'ממנו', כמו דקיי"ל.

בעל קורא
הודעות: 246
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי בעל קורא » ש' נובמבר 09, 2019 9:12 pm

ביקורת תהיה כתב:
מעט דבש כתב:המילה 'ממנו' יש לה שתי משמעויות: א) 'מֵאִתּוֹ'. ב) 'מֵאִתָּנוּ'.
וכתב האב"ע, שלפי המסורת הבבלית ('אנשי מזרח') יש הבדל בניקוד שתי המשמעויות; המשמעות הראשונה היא בנו"ן דגושה, ואילו המשמעות השניה היא בנו"ן רפויה.
יש סיבה למסוּבּב. לשיטת אנשי המזרח יש הבדל בניקוד המם השניה של 'ממנו':
לנסתר – המם סגולה, ולמדברים בעדם – צרויה.
ועקב כך, בהוראה הראשונה הנון דגושה: 'מִמֶּנּוּ', ובהוראה השניה – רפויה: 'מִמֵּנוּ'.
והכי קאמר רבי חנינא בר פפא: אל תקרי 'כי חזק הוא מִמֵּנוּ', אלא 'מִמֶּנּוּ'.
על דרך שדרשו בפ"ק דברכות על פסוק 'וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ': אל תקרי 'תְלַמְּדֶנּוּ', אלא 'תְלַמְּדֵנוּ', דבר זה מתורתך תְּלַמְּדֵנוּ.

ממש לא הניקוד גורם לדגש והרפה, אם כבר, זה להיפך, שבכל מקום בו אמור לבוא דגש מכל טעם שהוא, משתנה ניקוד האות הקודמת כיון שדגש בא רק אחר תנועה קטנה.

בעל קורא
הודעות: 246
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי בעל קורא » ש' נובמבר 09, 2019 9:26 pm

אליהו בן עמרם כתב:
ביקורת תהיה כתב:
אליהו בן עמרם כתב:בענין "אררהּ" - מי שקרא בלא מפיק ה"א, שינה המשמעות ויחזור?
א. מפיק הא היא באת־כח של תיבה (המלה 'אררהּ', לדוגמה, היא הֶלְחֵם של 'אֵרַר אוֹתָהּ'), ולפיכך משקלה כמשקל תיבה שלמה, ולא כמשקל אות גרידא.
ב. הקורא 'אררה יי' בלא מפיק הא, הופך את המשמעות איומות: את המושא הוא הופך לַנושא (=את המקוללת למקללת), ואת הנושא לַמושא. וללא ספק גוערין בו ומחזירין אותו.

מה שכתב מר זה בדיוק הצד שהיה לי לומר שיחזור.
ואולם, יש לי 2 צדדים להסתפק, שלא שינה את המשמעות:
א. היתכן לומר שהאדמה קיללה חלילה את...., וכי יש בכוחה לקלל? (ואז הספק הוא, האם מתייחסים למשמעות הניקוד של המילה, או למשמעות הכוללת של המשפט)
ב. יש טעם "טפחא" על המילה "אררה" - לפני שם ה', ואולי בגלל זה, גם אם יקרא בלא מפיק ה"א, המשמעות תישאר, שה' ארר את האדמה, ולא להפך חלילה.

א. לכאורה כוונתך לדברי הסטייפלר בקריינא דאיגרתא (חלק א' מכתב קל"ט) שבמקום שהעניין מוכיח על המשמעות יש מקום להקל (ויש מקום לדון בעצם חידושו זה).
ב. הטעם המפסיק לא מעיד כאן בהכרח על המשמעות, ואפשר לפרש אחרת גם בהטעמה הקיימת.

אך לכאורה בכל מפיק ניתן להסתפק עד כמה קריאתו מעכבת, גם כאשר המפיק בא במקום תיבה שלמה, וטעם הספק הוא משום שמצאנו תיבות רבות במקרא בהן נשמט המפיק (כגון: ותחמרה בחמר, ויקרא לה נבח, ועוד), ולכן יש להסתפק האם זה מוכיח שבכל מקום מפיק אינו הכרח והשמטתו אינה מעכבת, או שמא רק במקומות בהן נשמט קיבלנו לקרוא כך, ואין זה מעיד על הכלל. ואכן באשל אברהם בוטשאטש סימן קמ"ב הסתפק בזה מטעם זה.

וממשמעות דברי האבן עזרא בראשית ב' כ"ג נראה שאכן אין השמטת המפיק מעכבת.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 10, 2019 1:57 am

בעל קורא כתב:ממש לא הניקוד גורם לדגש והרפה, אם כבר, זה להיפך, שבכל מקום בו אמור לבוא דגש מכל טעם שהוא, משתנה ניקוד האות הקודמת כיון שדגש בא רק אחר תנועה קטנה.
מכל מקום, ההבדל בין קריאת אנשי המזרח לקריאת אנשי המערב אינו בדגשות הנון בלבד, אלא גם בניקוד המם שלפניה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 10, 2019 2:12 am

בעל קורא כתב:באשל אברהם בוטשאטש סימן קמ"ב הסתפק בזה מטעם זה.
לא מצאתי.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 10, 2019 2:46 am

ביקורת תהיה כתב:הקורא 'אררה יי' בלא מפיק הא, הופך את המשמעות, וללא ספק מחזירין אותו.
שבתי וראֹה כי אין הדבר פשוט כל עיקר, שהרי בתלמוד מוחלפת בתדירות מפיק הא באלף (דוגמה מפורסמת: 'מצות עשה שהזמן גְּרָמָא' ='גְּרָמָהּ'), משמע שלא היו מקפידים כלל להגות את ההא.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב א' נובמבר 10, 2019 12:03 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בעל קורא
הודעות: 246
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי בעל קורא » א' נובמבר 10, 2019 3:24 am

ביקורת תהיה כתב:
בעל קורא כתב:באשל אברהם בוטשאטש סימן קמ"ב הסתפק בזה מטעם זה.
לא מצאתי.

בוטשאטש מפיק.jpg
בוטשאטש מפיק.jpg (38.55 KiB) נצפה 546 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 10, 2019 9:56 am

אין הנדון דומה לראיה.
שכשאמר 'אינו שנוי משמעות', על מה אמר? על תיבת 'לה'! שמתוך שמצאנו בכמה מקומות שויתר הכתוב על ההא ניתן ללמוד, כי גם בהעדר ההא נותרה משמעות המלה על כנה (והקורא 'לָה' תחת 'לָהּ' – הרי הוא כקורא 'תשמעו' תחת 'תשמעון');
אבל על שאר תיבות, וביחוד על תיבות שבהעדר ההא משתנה משמעותן למשמעות אחרת – מי אמר?!

בעל קורא
הודעות: 246
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי בעל קורא » א' נובמבר 10, 2019 4:58 pm

ביקורת תהיה כתב:אין הנדון דומה לראיה.
שכשאמר 'אינו שנוי משמעות', על מה אמר? על תיבת 'לה'! שמתוך שמצאנו בכמה מקומות שויתר הכתוב על ההא ניתן ללמוד, כי גם בהעדר ההא נותרה משמעות המלה על כנה (והקורא 'לָה' תחת 'לָהּ' – הרי הוא כקורא 'תשמעו' תחת 'תשמעון');
אבל על שאר תיבות, וביחוד על תיבות שבהעדר ההא משתנה משמעותן למשמעות אחרת – מי אמר?!

הנידון דומה לראיה כי מצאנו כן גם בתיבות אחרות, כגון ותחמרה, הוסדה, ועוד רבים כיו"ב.

ועיין גם בדברי האבן עזרא שציינתי לעיל.

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי כדכד » א' נובמבר 10, 2019 5:11 pm

אבל גם בדוגמאות האלה אין שינוי משמעות

בעל קורא
הודעות: 246
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי בעל קורא » ב' נובמבר 11, 2019 1:27 am

כדכד כתב:אבל גם בדוגמאות האלה אין שינוי משמעות

המפיק שם בא במקום תיבה נוספת, וממילא ודאי שזה שינוי משמעות שהרי זה כהשמטת תיבה.

כדכד
הודעות: 4163
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 11, 2019 10:57 am

לא כי
שינוי משמעות הוא כאשר לתיבה כפי שנקראה בטעות יש משמעות אחרת.
כאשר השמיט משהו בעל משמעות אך השמטתו אינה נותנת משמעות אחרת לתיבה אין זה שינוי משמעות

מעט דבש
הודעות: 3176
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 15, 2019 10:31 am

אם למקרא פרשת וירא1.png
אם למקרא פרשת וירא1.png (102.62 KiB) נצפה 407 פעמים


אם למקרא פרשת וירא2.png
אם למקרא פרשת וירא2.png (103.37 KiB) נצפה 407 פעמים


אם למקרא פרשת וירא3.png
אם למקרא פרשת וירא3.png (81.51 KiB) נצפה 407 פעמים


אם למקרא פרשת וירא4.png
אם למקרא פרשת וירא4.png (101.85 KiB) נצפה 407 פעמים


אם למקרא פרשת וירא5.png
אם למקרא פרשת וירא5.png (83.55 KiB) נצפה 407 פעמים


אם למקרא פרשת וירא6.png
אם למקרא פרשת וירא6.png (89.96 KiB) נצפה 407 פעמים


אם למקרא פרשת וירא7.png
אם למקרא פרשת וירא7.png (53.06 KiB) נצפה 407 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3176
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 15, 2019 10:56 am

(יח, ה) אחר תעבורו - בר"ן (נדרים לז:) כתב:
"ובדברי מורי ראיתי דעטור סופרים היינו שכותבין טעם מפסיק באחר כי היכי דלישתמע אח"כ תלך ואח"כ תעבורו"

וכבר העיר עליו הרש"ש שם, שלפנינו הוא בטעם משרת.

(יח, יז) המכסה - משמע מדבריו שהשוא נע גם למנחת שי, וזה אינו, כי ב'מאמר המאריך' למנחת שי מפורש על כגון זה שהוא נח.

(יט, כ) אמלטה - כתב שאם הוא מלעיל ממילא השוא נח. ולא הבנתי למה, הרי אינו מלעיל אלא מחמת שהוא נסוג אחור, ובכה"ג השוא הוא נע, וכמו שכתב בעצמו להלן יט, לח.

יוצא פוניבז'
הודעות: 772
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ו' נובמבר 15, 2019 11:21 am

יח, לב ויאמר הניגון בא' צ"ל בי'

אם למקרא
הודעות: 2
הצטרף: ו' נובמבר 15, 2019 10:18 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי אם למקרא » ו' נובמבר 22, 2019 9:24 am

אם למקרא חיי שרה 1.png
אם למקרא חיי שרה 1.png (393.5 KiB) נצפה 273 פעמים


אם למקרא חיי שרה2.png
אם למקרא חיי שרה2.png (80.7 KiB) נצפה 276 פעמים


אם למקרא חיי שרה3.png
אם למקרא חיי שרה3.png (77.25 KiB) נצפה 276 פעמים


אם למקרא חיי שרה4.png
אם למקרא חיי שרה4.png (76.46 KiB) נצפה 276 פעמים


אם למקרא חיי שרה5.png
אם למקרא חיי שרה5.png (58.98 KiB) נצפה 276 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11646
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 24, 2019 4:10 am

עובר לסחר - זכורני שהיה אומר להדגיש החי"ת ובחיוך הוסיף: שלא יאמרו או"ה, שכורה היא בידכם...

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' נובמבר 24, 2019 12:47 pm

איש_ספר כתב:להדגיש החי"ת.
לשון צחה: 'להטעים'. (האות חית אינה מקבלת דגש, כידוע.)

אם למקרא
הודעות: 2
הצטרף: ו' נובמבר 15, 2019 10:18 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי אם למקרא » ו' נובמבר 29, 2019 12:50 pm

אם למקרא תולדות1.png
אם למקרא תולדות1.png (79.26 KiB) נצפה 140 פעמים


אם למקרא תולדות2.png
אם למקרא תולדות2.png (84.63 KiB) נצפה 140 פעמים


אם למקרא תולדות3.png
אם למקרא תולדות3.png (98.57 KiB) נצפה 140 פעמים


אם למקרא תולדות4.png
אם למקרא תולדות4.png (122.42 KiB) נצפה 140 פעמים


אם למקרא תולדות5.png
אם למקרא תולדות5.png (111.32 KiB) נצפה 140 פעמים


אם למקרא תולדות6.png
אם למקרא תולדות6.png (96.65 KiB) נצפה 140 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ש' נובמבר 30, 2019 7:40 pm

אם למקרא כתב:א. לָנוּ הַמָּיִם. 'לנו' מלעיל, ואם קרא מלרע – משמעותו לשון לינה.
ב. בימי אברהם היה שם העיר 'באר שבע', בקמץ.
א. גם במשמעות לינה המלה 'לנו' היא מלעיל, כמשפט הפעלים מגזרת נע"ו.
(להזכיר המעשה באנשי פפוניא, שבאו אצל רב מתנה בחצביהם לבקש מים שלנו.)
ב. אין לדבר יסוד, שכן אין קיים בלשון הקודש כלל מלה במשקל 'פָּֽעַל'.

יוצא פוניבז'
הודעות: 772
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ש' נובמבר 30, 2019 8:03 pm

כה, לד ויקם קמץ גדול בק' צ"ל קטן
כו, כה אהלו הה' בקמץ קטן צ"ל בחטף קמץ

חיימקה
הודעות: 1041
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי חיימקה » א' דצמבר 01, 2019 12:55 am

מחלת - פסק, ונמנה במערכת.


מעט דבש
הודעות: 3176
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת תולדות

הודעהעל ידי מעט דבש » א' דצמבר 08, 2019 3:06 pm

עוד לא זכינו ל'אם למקרא' על פרשת ויצא.
בינתיים אכתוב הערה על פרשת תולדות.

נקדים בקצרה את כללי המתג הקל (מתוך 'דקדוקי שי' ביאורים, סימן ז, פרק ב):
מתג קל בא בדרך כלל בהברה השניה שלפני הטעם, כגון הָֽאָדָ֖ם (בראשית ב, ח). ובתנאי שהיא הברה פתוחה.
אם ההברה השניה שלפני הטעם היא הברה סגורה, יבוא המתג בהברה הפתוחה שלפניה, כגון הָֽאַרְבָּעִֽים (בראשית יח, כט).
שוא נע (גם שוא שאחרי תנועה גדולה) נחשב גם הוא הברה לצורך זה, כגון הָֽיְתָ֥ה (בראשית מז, כב). יַֽעֲקֹ֑ב (בראשית כה, כו)

=============

באם למקרא (בראשית כה, ל) על קָרָא־שְׁמ֖וֹ, הגרש"ד יוצא מנקודת הנחה, שהמתג במילה מוקפת הוא קובע את הטעמת המילה המוקפת, אם מלעיל או מלרע.

והנה אחר שלענין כללי הניקוד והטעמים שתי מילים מוקפות נחשבות כמילה אחת (ראה כאן), לכאורה מה יש לדון אם המילה המוקפת היא מלעיל או מלרע, הרי היא כמילה אחת עם המילה המוקפת אליה, ונקראות יחד במקום ההטעמה של המילה האחרונה.

ובאמת כך הכריע המנחת שי במאמר המאריך (תירוץ חקירה א') על פי כמה מספרי הדקדוק:
"...אבל כשיהיה מקף ביניהן ו'מאריך' (=מתג) במלה ראשונה... לא נעמיד המלה ההיא העמדה גמורה רק העמדה מועטת כמו שאמרנו, שהמקף מחבר שתי המלות יחד כאילו הן מילה אחת ארוכה שיש בה מאריך בתחלתה ועיקר הטעם בסופה... ודי לנו בהעמדה מועטת שנעשה למלה ראשונה בשביל המאריך". והביא דוגמאות רבות למתג שבא במילה המוקפת, וכתב על כך "כל אלה אם יקראם הקורא מלעיל לגמרי, לטועה יחשב, ואין גנאי הקריאה גדול מזה, אלא ודאי עיקר קריאתה כמו שאמרנו".


אמנם כתב שם המנחת שי, שהרד"ק בכמה מקומות לא כתב כדעתו, שכן הרד"ק קורא למקום המתג 'מלעיל' (ולאו דוקא במילה מוקפת), וכתב על כך:
גם לדעת רד"ק שהבאתי למעלה שהמאריך עושה מלעיל צריכין אנו לומר כי במלות שיש בהם טעם אחד לבד המאריך, אין לומר שנסמוך על המאריך בלבד לעשות המלה מלעיל, ולא נקפיד כלום לטעם אחר שבסוף המלה ויהיה הטפל חמור מן העיקר, דודאי לא עלה על דעת הרד"ק ראש המדקדקים לומר סברא זו רחוקה מהדעת.
רק דעתו היא שצריך להעמיד המלה באות שיש תחתיה מאריך העמדה ניכרת ונרגשת והוא קורא לזה מלעיל בכל מקום, בין אם יש באותה מלה טעם אחר בסופה כמו סִּֽירֹתָיו֙ (שמות כז, ג) קְּעָֽרֹתָ֜יו (שם כה, כט) ודומיהם [שכתב במכלול (עט.) שהם מלעיל], וכן צוּר יְלָֽדְךָ֖ תֶּשִׁי (דברים לב, יח) וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים (שם טו, יב) שכתב במכלול (פתוחי פקדו - כה:) שהם מלעיל לעולם, ובין אין בה טעם אחר, רק שהיא סמוכה במקף לשאחריה, כמו רָֽזִי־לִ֥י (ישעיהו כד, טז; עיין רד"ק שם) אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק (שופטים א, ז; עיין מנחת שי שם פסוק ה) ודומיהם. אך אין ספק כי במלות שיש בהם טעם אחר בסופן, הוא העיקר, והמאריך טפל אצלו.


נמצא שבדעת הרד"ק חילק המנחת שי בין מילה שאיננה מוקפת, ששם יש טעם אחרי המתג, והטעם הוא העיקר, והמתג הוא רק מעמיד, לבין מילה שאין בה טעם, אלא היא מוקפת למילה שאחריה, ששם באמת המתג עושה מלעיל לגמרי (כך משמע מדבריו).

=============

ונראה שיש נפק"מ בין שתי דעות אלה (המנחת שי והרד"ק), אם יש מושג של 'נסוג אחור' במתג, במקרה שהמילה המוטעמת היא מלעיל, ויש במילה שמוקפת אליה מתג.

שלפי המנחת שי, אין הבדל בין מתג שבמילה לא מוקפת למתג במילה מוקפת, ואין סיבה שהמתג יזוז ממקומו בו הוא נמצא לפי כללי המתגים, גם כשסמוך למילה שהיא מלעיל.

אבל לפי הרד"ק, כיון שהמתג קובע גם את הטעמת המילה המוקפת, כשם שמצינו טעם שנסוג אחור, גם במתג יהיה נסוג אחר.

ובאמת הרד"ק כתב להדיא על המילים רָֽזִי־לִ֥י (ישעיהו כד, טז; וכן במכלול דף קעד. ושרשים שורש רזה) "ו'רָֽזִי' מלעיל, מפני מלת 'לי' שהיא בְּצִדָּהּ, שהיא מלה זעירא".

=============

ובפסוק כאן, במילים קָרָא־שְׁמ֖וֹ יש שתי גרסאות, האם המתג באות ר', או באות ק'. ובאור תורה (להלן כט, לד) כתב בכיוצא בזה שהמתג באות ק' (אמנם בכת"י לניגרד ועוד, המתג בא באות ר', וכן הוא בתנ"ך ברויאר).

וכבר תמה הרב שלמה דובנא בתיקון סופרים (שמות טו, כג) שלפי כללי המתגים, אין סיבה שהמתג לא יהיה באות ר', שהיא ההברה השניה מהטעם, ולמה יידחה לאות ק'.

ולפי הרד"ק שיש נסוג אחור גם במתג, מובן, שבמילים קָֽרָא־שְׁמ֖וֹ נדחה המתג לאחור מטעם זה.

=============

אמנם דברי הרד"ק צ"ע, שלכאורה גם במילים מוקפות אין קשר בין מקום המתג להטעמה, והמתג יכול לבוא גם במקומות בהן ההטעמה לא יכולה לבוא כלל.

וכמו למשל:

הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ (בראשית ו, ט)

לַֽאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ (בראשית כג, י)

וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים (במדבר ב, כד)

וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ (במדבר לג, נג; דברים לא, לא)

וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃ (דברים יב, י).

בכל אלו בא המתג בהברה שאינה ראויה לטעם כלל, אבל לפי כללי המתג היא ההברה הראויה למתג, כיון שהיא ההברה הפתוחה הראשונה שאפשר להניח בה מתג.
וגם במילים רָֽזִי־לִ֥י (ישעיהו כד, טז) המתג בא במקומו הראוי לפי הכללים (הברה השניה לפני הטעם), ולמה הוצרך הרד"ק לומר שהוא מטעם נסוג אחור.

מעט דבש
הודעות: 3176
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת תולדות

הודעהעל ידי מעט דבש » א' דצמבר 08, 2019 4:04 pm

כז, לד על 'בשמת' - 'אמנם נעלם ממנו דכאן הוא לא במתג רק בזקף קטן וגם קריאתו מלרע, וצריך להיות בקמץ גדול' - לא הבנתי, כאן יש מונח באותה מילה בה יש את הזקף קטן, ומונח זה בא במקום מתג (עיין מנחת שי במדבר כה, ז ועוד). ואולי כוונתו שמתג זר ראינו, מונח כזה לא ראינו.
ומה שכתב שקריאתו מלרע, לא הבנתי מה זה מוכיח.

=========

כז, כז על 'ושקה' - ואף שקשיא רוו"ה על רוו"ה דלעיל, הנה רוו"ה דרכו בחזרות והדר הוא לכל חסידיו. רק מי יתן ונדע איזו היא חזרה אחרונה שאין אחריה כלום - הרוו"ה שהובא בספר מסורת הקריאה הוא ציטוט מספרו 'מפורש' שיצא לאור בשנת תקנ"ז. משפטי הטעמים יצא לאור בתקס"ח. וחומש מאור עינים תקע"ח (ושם הדפיס בחטף פתח).

=========

כז, לח על 'הברכה' - ואחר שכתב [=במנחת שי] שהוא רפה, צריך להבין כוונתו במה שכתב שהוא בשווא לבדו אם זה בשווא נח או נע. אך כבר כתבתי לעיל בכ"ו בכיוצא בזה דגם הקוראים בשווא לבדו יקראו בשווא נע דאפושי פלוגתא לא מפשינן, דלאלה בחטף פתח ולאלה בשווא נח. -
אמנם המנחת שי במאמר המאריך כתב להדיא שהוא נח.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים