מה הבדל בין ציור לכיור

[יקוב]

מה הבדל בין ציור לכיור?

[יאיר]

https://www.milononline.net/do_search.p ... B%E9%E9%F8
מכַייר, מְכַיֵּר

1. [עח] יוצר (כֵּלים או צוּרות) מטיט וכד': הפסל מכייר דמות אדם בחֵמר
2. [תמ] חורת צוּרות על קירות לשֵם נוי: סיידו וכיירו (את הבית) לעבודה זרה וחדש - נוטל מה שחדש (עבודה זרה ג, ז); בעל הבית הזמין אמן אשר כייר את קירות ביתו

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7 ... 7%A7%D7%95

[תורה מפוארת]

ילמדינו רבותינו אם כן מדוע נכפל בכל פעם ציור וכיור?

[עזריאל ברגר]

למיטב זכרוני: ציור - חיצוני. כיור - בגוף האבן/העץ.

[ביקורת תהיה]

ציור - חיצוני. כיור - בגוף האבן/העץ.

א. אכן, 'ציור' – צביעה בצבע, 'כיור' – חריטה בחרט.
ב. בין 'סיוד וכיור' ל'ציור וכיור' נתחלף לו למגיב הקודם.

[זאב ערבות]

רש"י שרש צור:
ואין צור כאלהינו - אין צייר כאלהינו, הצר צורה בתוך צורה [ש"א ב ב]. יצרהו - לשון ציור [ישע' מד יב]. צייר - עשה בו סימן [ביצה לב:].
בספר מי הים השלם (שמות כח ד, עמ' ל"א) מובא הפירוש הידוע במעשה האפוד עם השרות רוכבות הסוסים (שנרקמו סביבו הרבה סיפורים שדרך אגב אין להם כל מקור מבוסס), וכותב "לבי אומר לי", שלא נמצא עוד לשון כזה ברש"י בכל פירושיו, ואמר הרה"ק מגוסטינין שזה לפי כשרצה רש"י לצייר דבר שבמציאות היה מסתכל על הדבר וכותב כפי שראה, אבל סינר של שרות רוכבות לא ראה מעולם... לכן נקט לשון לבי אומר לי.

רש"י שרש כיור:
ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח, כמו (ע"ז מז:) סיידו וכיירו... ציורים סביב למעלה מאמצעו (לשיטת רבי) [זבחים סב.]. ציורין מחוקין על הקיר [ב"ב נג:]. צורות שצר בסיד וי"מ דהיינו נמי סיוד, אלא שהכיור לבן יותר [ב"ב ס:].

[ביקורת תהיה]

רש"י שרש צור:
א. ואין צור כאלהינו - אין צייר כאלהינו, הצר צורה בתוך צורה.
ב. יצרהו - לשון ציור.

א. הוא לשון התלמוד בפ"ק דברכות ובפ"ק דמגילה.
ב. ושרשו 'יצר' (=יִיצְרֵהוּ), ופא הפועל מובלעת בצדי.

[זאב ערבות]

בנוגע להערה ב.
אכן כך מסווג אבן שושן בקונקורדנציה שלו, וכך מפרש הרד"ק בפירושו, אך הראב"ע מפרש מגזרת צורה והנכון מגזרת יצירה. אך כיוון שרש"י מפרש לשון ציור צריך להיות בשרש צור. ואכן כך מובא בספר אמרי ברוך על ישע' שמרש"י נראה שפירש מענין צורה ותבנית ולהרד"ק משרש יצר שענינו בריאה ועשיה. וזה דבר מצוי שהמפרשים מחולקים בשרש.

[ביקורת תהיה]

לא יתכן ששורש המלה 'יִצְּרֵהוּ' הוא 'צור', כי נטיית הפועל 'צור' הוא: 'יָצוּר', 'יְצוּרֵהוּ'.

[זאב ערבות]

אתה מן הסתם צודק מבחינה לשונית דקדוקית ואכן כך סבורים שאר המפרשים, אך מה לעשות וכאן רש"י מפרש במפורש לשון ציור - משמע כך סובר, והדבר מצוי בהרבה מקרים שרשי סובר אחרת לגבי שרש המילה ואף כותב זאת מפורשות.

[לייטנר]

רש"י שרש צור:
ואין צור כאלהינו - אין צייר כאלהינו, הצר צורה בתוך צורה [ש"א ב ב]. יצרהו - לשון ציור [ישע' מד יב]. צייר - עשה בו סימן [ביצה לב:].
בספר מי הים השלם (שמות כח ד, עמ' ל"א) מובא הפירוש הידוע במעשה האפוד עם השרות רוכבות הסוסים (שנרקמו סביבו הרבה סיפורים שדרך אגב אין להם כל מקור מבוסס), וכותב "לבי אומר לי", שלא נמצא עוד לשון כזה ברש"י בכל פירושיו, ואמר הרה"ק מגוסטינין שזה לפי כשרצה רש"י לצייר דבר שבמציאות היה מסתכל על הדבר וכותב כפי שראה, אבל סינר של שרות רוכבות לא ראה מעולם... לכן נקט לשון לבי אומר לי.

viewtopic.php?p=268045#p268045