כדכד כתב:לענין כתב:דומה אני שאין 'חיוב קריאה' במגילת רות - כלפי להצריך חזרה. הברכה היא מדין 'הקורא כתובים'.
אין חיוב קריאה על כל יחיד כמו במגילת אסתר אך יש חיוב לפחות מצד המנהג לקרוא בצבור ולפי המנהג שמברכים מברכים על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים
והקורא כתובים לא מצינו שמברך אז מה זה "דין הקורא כתובים"?
אבותי מנהג חסידים בידיהם, ומנהגם כהרמ"א שלא לברך על המגילות. בהיותי בעל קורא לבני הישיבות הקדושות הנוקטים כהגר"א לברך, נתלבטתי הרבה בדבר כיצד עלי לנהוג. הגאון המופלג רבי אהרן זלזניק שליט"א השיבני כי הפלוגתא [עי' בסי' ת"צ ובביאור הגר"א] היא אם יש תקנה לקרוא בברכה במועדים, אך הקורא מן הקלף ודאי יברך כפי תקנת חז"ל [בדבר ברכת שהחיינו איני זוכר מה עלה].
ואציג מקצת לתועלת הלומדים היקרים שיחיו נצח:
מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד הלכה א
ברות, ובשיר השירים, בקהלת, באיכה, ובמגילת אסתר, צריך לברך, ולומר על מקרא מגילה, ואף על פי שכתובה בכתובים. והקורא בכתובים צריך לומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרוא בכתבי הקודש.
ספר המנהיג הלכות סוכה עמוד תיז
וכן בעצרת נהגו לומ' רות, ... ושיר השירים בפסח... ובמ' סופרי' [פי"ד] ראיתי, חייב אדם לברך על [חמשת] [ה]מגילות על מקרא מגילה ובכתובי' לקרוא בכתבי הקודש ובנביאי'. אב"ן.
שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים צא
שאלת ממני אודיעך דעתי במה שנמצא כתוב בהגהה בהלכות תעניות להרמב"ם ז"ל בשם מהר"ם שנהג לברך על מגילת קינות ומגלת רות ומגלת שיר השירים ברוך אתה ה' אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה ולא ראית מימיך מנהג זה:
תשובה גרסינן במסכת סופרים ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר צריך לומר על מקרא מגילה ואף על פי שכתובה בכתובים צריך לומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרוא בכתבי הקדש. ע"כ
ועל זה סמך מהר"ם לברך על כל המגילות. ולדבריו שהוא סובר כי הלכתא [היא] היה לו לברך על המזמורים ואיוב ומשלי וקהלת ושאר הכתובים ועל מקרא הנביאים יש לו לברך דכ"ש היא ולא שמענו זה מעולם. אלא שזו אינה הלכה כיון שלא נזכר בתלמוד ולא בפוסקים דבשלמא מקרא מגלה היא מצות עשה מדברי סופרים ולפיכך שייך שפיר לברך אקב"ו והיכן צונו בלאו דלא תסור אבל רות ואיכה ושיר השירים ושאר כתבי הקדש אין קריאתן מצות עשה מדרבנן ואיך יברך עליהם ומי שלא שמע מקרא מגילה במזיד שרי למקרייה עבריינא משא"כ בשאר כתבי הקדש. ואעפ"י שנהגו לקרוא כל מגילה בזמנה שיר השירים בפסח לפי שיש בו רמז לגאולת מצרים ורות בשבועות לפי שהוא זמן קציר שעורים ואיכה בט"ב מפני המאורע. אמנהגא לא מברכי ...
שו"ת הרמ"א סימן לה
הטעם הרביעי ועיקר הוא בעיני, דאף אם נאמר דיש לברך עלייהו ושלזה נתכוונו מסכת סופרים היינו דוקא כשהם כתובים כתקנם בקלפים ובמגילות, כמו שהיה דרך הספרים הראשונים כתובים בגלילה כס"ת. ואף על פי שכתוב בגי' מסכת סופרים אף על פי שכתובים בין הכתובים, מ"מ מיירי שכולם כתובים בכרך אחד בקלפים כדרך ס"ת וכמו שהיה המנהג בימיהם. אבל בחומשים שלנו אין לברך עלייהו...