2. מה המשמעות של עיסוי בלשון הראשונים?
במילונים ללשון העברית כתוב שמקור המילה הזאת מהעברית החדשה. האמנם?
בעזרת פרוייקט השו"ת ליקטתי קצת מקורות שישפכו אור על הנושא. במקורות הבאים עיסוי מופיע במשמעויות שונות. (אולי נתחלף עם עישוי בחלק מהמקומות?)
מיד באותה שעה נתקבצו כל מלכי מזרח, ובאין ומעסים (-מרגיזים?) את המלכים אשר סביבות אברהם, ולא אמר להם דבר עד שנגעו בו בגופו, שנאמר וישמע אברם כי נשבה אחיו
בתשובות הגאונים הרכבי:
דבגיטין כופין עד שיתן גט ומבטיל ליה למודעיה מפני תיקון העולם ומפני עגונות ומפני עיסוי לפסולות.
בתוס' הרא"ש גיטין:
ומעושה בגויים אפי' כדין כיון דלאו בני עיסוי נינהו הוי כמו מתנה
באברבנאל שמואל ב, יז
ועוד הביאו לו חטים ושעורים וקמח חטים וקלי, רוצה לומר קמח קלי לאכול רטוב, ופול ועדשים וקלי, ר"ל קלי העדשים והביאו עוד דבש וחמאה וצאן לאכול ושפות בקר, והם הגבינות הנעשות מחלב הבקר שהם היותר משובחות, ונקראו שפות לפי שנעשות על ידי עסוי, מגזרת (איוב ל"ג כ"א) ושופו עצמותיו, כל זה הגישו לדוד
במאירי חלה א:
וכן הקנוקעות חייבות פי' קנוקעות הוא קמח קלוי נילוש בשמן ואחר לישתו ואפייתו מעסין אותו בידיים ומחזירין אותו קמח המעיסה
האם עיסוי בלשון ימינו הוא בעיטה בלשון חז"ל?
פיה"מ לר"מ במז"ל (תרגום ר"י קאפח), מנחות פ"ו מ"ה:
שיפה, נגזר מן ישופך ראש וענינו כאן שפשוף החטים ביד בכח כדי שיוסר אבק שעליהן. ובעיטה דריסתו ברגל עד שיתקלף. ור' יוסי אומר כי הבצק לבדו הוא שצריך בעיטה כלומר שמעסין אותו ביד כדרך הבעיטה, והשיפה תהיה בחטים וגם בבצק במנינים הללו.
במילונו של אליעזר ב"י
- בית המדרש.png (113.93 KiB) נצפה 2642 פעמים
בדקתי בלעגי שפה ח"א ולא מצאתי התייחסות למילה זו.
האם ידוע היכן ניתן למצוא לעגי שפה ח"ב?