כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי
כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם עי"ן הדגש.
כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם הדגש.
מקדש מלך כתב:אין לי ידיעה בסיסית בדקדוק, והדבר מפריע לי בלימוד הרד"ק בנ"ך.
ברשותכם אציע כאן מילים ופיסקאות שאיני מבין, ואודה למסבירים. כאמור, מדובר לכאורה בידע בסיסי שקיים ב"ה אצל רבים מהחברים.
תהלים מג, בכִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי
ומפרש רד"קכי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם עי"ן הדגש.
הרי אין דגש בעי"ן?
וזה בדפוס שלפני, אבל בבר אילן הגירסא:כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם הדגש.
האם בר אילן אכן צודק? ומה הוא בא לומר, כלומר, מה הקשר בין הוא"ו המלא לדגש שכפי שאני רואה נמצא בזי"ן?
מקדש מלך כתב:שאלה נוספת. פעמים רבות הרד"ק אומר על מילים מסוימות שהן "מקור". מה זה?
מקדש מלך כתב:אין לי ידיעה בסיסית בדקדוק, והדבר מפריע לי בלימוד הרד"ק בנ"ך.
ברשותכם אציע כאן מילים ופיסקאות שאיני מבין, ואודה למסבירים. כאמור, מדובר לכאורה בידע בסיסי שקיים ב"ה אצל רבים מהחברים.
תהלים מג, בכִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי
ומפרש רד"קכי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם עי"ן הדגש.
הרי אין דגש בעי"ן?
תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ:
שסו למו, כמו (ש"א כג, א): והמה שוסים את הגרנות, מבניינו ומשרשו מנחי הלמ"ד, כמו עָשׂוּ, בָּנוּ. ובא מלעיל מפני מלת למו הסמוכה שהיא מלעיל. ופירושו, שסו ממוננו לעצמם:
מקדש מלך כתב:שאלה נוספת בתהלים מד, יאתְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ:
ופירש רד"ק:שסו למו, כמו (ש"א כג, א): והמה שוסים את הגרנות, מבניינו ומשרשו מנחי הלמ"ד, כמו עָשׂוּ, בָּנוּ. ובא מלעיל מפני מלת למו הסמוכה שהיא מלעיל. ופירושו, שסו ממוננו לעצמם:
מה פירושם של המילים המודגשות?
מקדש מלך כתב:יישר כח!
מעיין כתב:כל פעל חלקו [רוב] המדקדקים לשלש אותיות, ולדוגמא נקטו מלה זו עצמה פעל, והראשון קראו פ' הפעל ולשני ע' הפעל ולשלישי ל' הפעל, ולשרשים שמסתיימים בהא נחה קראו נחי ל"ה היינו שבשרשים אלו ל' הפעל הוא נח, ולדוגמא קנה בנה עשה, ובאלו כשמדברים בלשון רבים נופל ה' הפעל כמו עשו בנו, ואומר הרד"ק ששסו הוא ג"כ שרשו שסה, והדגיש זאת כאן שלא תטעה ממה שהוא מלעיל, וע"ז כתב הטעם מחמת תיבת למו, שידוע ככלל נסוג אחור.
שוב ראיתי שכבר השיב הרב נוריאל מ"מ משנתי לא זזה ממקומה שאפשר שהוא בלשון מובנת ופשוטה ביותר, ועצה טובה קמ"ל שתראה לקרות ספר דקדוק קל על הסדר ויועיל לך הרבה, שלא תצטרך על כל שאלה בסיסית לשאול כאן, יבואו החברים ויציינו ספר קל לחבירנו היקר מקדש מלך
מעיין כתב:עצה טובה קמ"ל שתראה לקרות ספר דקדוק קל על הסדר ויועיל לך הרבה, שלא תצטרך על כל שאלה בסיסית לשאול כאן, יבואו החברים ויציינו ספר קל לחבירנו היקר מקדש מלך
וראשון לציון אלנקק לאשכול ישן, ומ"מ במה שנוגע לחברינו אולי יש להמליץ על ספר אחר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 5&p=431515
מעיין כתב:איני יודע אם זה עצה יעולה מיוחד ללימוד הרד"ק על תנ"ך, מ"מ אדמה שיועיל.
הנה פרשן דתא רש"י על התורה מלא מדקדוק, ואף שאין לו לשון כ"כ דקדוקי כרד"ק וגם שיטתו קצת שונה, מ"מ דבריו הם אוצר בלום בדקדוק, ולמי שאין לו שום ידיעה בסיסית בדקדוק לא יוכל לעמוד על הרבה מדבריו.
ולענינינו לאחרונה הפיצו לרבבות ומצוי בכל בית הכנסת ובבתי מדרשות בארץ ובתפוצות, חומש בקוראי שמו 'פשוטו של מקרא' ו'רש"י כפשוטו' שהוא פירוש תמציתי מצוין מאוד, וכאחד ממעלותיו שיש על כל רש"י דקדוקי ביאור המכניס את הלומד גם המתחיל בתוך הענינים, והמעלה שהוא מפרש כל רש"י ורש"י במקומו בדרך שגם מי שלא למד שום רש"י אחרת יוכל להבין באופן שאין מסתמך על ידיעות מוקדמות של הקורא שוודאי יודע זאת מרש"י מפרשה הקודמת וכדומה.
ואדמה שלחברינו יועיל הרבה לימוד מתוך חומש זה מתוך התמקדות על רש"י בדיבורים הדקדוקיים, ומתוך ההרגל יתרגל גם לשאר לשונות הספרים ביניהם הרד"ק ואולי גם לאבן עזרא שלשונה קשה ביותר.
והטעם פשוט: לפי שחלוקה היא ה' שבמפיק מ'סתם' אות ה' (עלי' יסד הפייט "אתא קלילא דלית בה מששותא"), וכשאר האותיות הנשמעות תחשב.נוריאל עזרא כתב:יש חמשה שאינם כלולים בזה
לבי במערב כתב:והטעם פשוט: לפי שחלוקה היא ה' שבמפיק מ'סתם' אות ה' (עלי' יסד הפייט "אתא קלילא דלית בה מששותא"), וכשאר האותיות הנשמעות תחשב.נוריאל עזרא כתב:יש חמשה שאינם כלולים בזה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים