פורום אוצר החכמה

חיים סופר כתב:ראייתו

צופה_ומביט כתב:

חיים סופר כתב:ראייתו

כך לפי כללי הכתיב חסר הניקוד העדכניים, וכמדומה כך מקובל.
בעבר היו שכתבו גם "ראיתו".

שמש כתב:אם 'ראי'' = ראיה בא' קמוצה (=evidence), אכן כך (ראייתו), אבל אם הכוונה לראיות ברבים צ"ל 'ראיותיו'.

שמש כתב:ואם הכוונה לראיה בא' חרוקה (=vision), נהוג לכתוב ביחיד ראייה, וברבים לכאורה רא(י)יות ובהטיה לגוף שלישי יחיד ראייתו ורא(י)יותיו.

צופה_ומביט כתב:
אגב, יש מחברים בני זמננו שעד היום כותבים ומדפיסים קו', ראי', תי' וכיו"ב - ולא זכיתי להבין על מה ולמה. גם מיותר, חסר טעם וסיבה, וגם מציק ומסרבל. ועל חינם ממש. [אא"כ במקרים שיש י-ה צמודות ורוצים להימנע כנ"ל, אולי].
אישית אני לא אוהב אפילו את הקיצור גמ' ותוס', למה לא לכתוב מלא? אבל זה עוד ניחא.
גם הק' וית' לא מובנים לי. מה רע במילה "הקדוש", ולמה לא לכתוב במלוא הפה שהקב"ה "יתברך". מה יש להתבייש בזה? [יש לי בזה איזו הרגשה דקה להסביר, אבל לא נראה לי שהיא שווה בנזק].

ויעויין בהקדמה השניה לספר הברית השלם מש"כ בזה דברים נוקבים.

צופה_ומביט כתב:דא עקא שאתה שואל על ציטוט מספר שהוא הביא את דברי הגדול, ומעתה אם בגוף הקטע המצוטט תעשה את השינויים הנ"ל - לא ידעו האם רק בימיך אתה הוא כבר זצ"ל וזה אתה ששינית - או שכבר בימי המחבר שאתה מצטט הוא היה זצ"ל וכבר ההוא עשה הגהה זו (נניח שמע דברים מפיו בעודו שליט"א וחשוב לו להדגיש זאת, ורק רוצה לומר שכעת בשעת ההדפסה הוא כבר זצ"ל. אי נמי שהספר שאתה מצטט ממנו הוא מהדורה שניה ובראשונה היה כתוב שליט"א ובשניה זצ"ל) וכל זה הוא חלק מהציטוט עצמו.

לבי במערב כתב:הכתיב ה'מדויק' הוא, לכאו', 'רבנו' - אך יש לזכור את 'כלל־הברזל'...

[בחיפוש באוצה"ח: 72,157 '+רבנו'. 100,860 '+רבינו'].

אשרי יושבי ביתך כתב:כשכותבים "ואמר רבינו הגאון וכו'",
כותבים עם יו"ד או בלי יו"ד?

רבנו, או רבינו?

רוח ממללא כתב:עיין

במסתרים כתב:

רוח ממללא כתב:עיין

משם אין ראיה כי כשכותבים בלי ניקוד רגילים להוסיף אותיות, וכמו שגם אתה כתבת עיין ולא עין

רוח ממללא כתב:לא הבנת

חיים סופר כתב:רוצה לדעת אימתי כותבין אחַר עם פתח, ואימתי עם צירי אחֵר.
גם כשרוצין לכתוב לאחר והכוונה לדחותו אח"כ, ובל"א "צו פארשפעטיגן" אם זה נקוד בפתח או בצירי

דודי צח כתב:נוצר תחביר חדש: רבינו = רבי שלי. והוא מבוסס על אדני הדקדוק.

דודי צח כתב:(ויש שאף יאייתו זאת בריש חרוקה, ואינו מלשון 'רב' בכלל)

דודי צח כתב:בעניין רבינו-רבנו.
.......וממילא נוצר לו התחביר החדש: רבינו = רבי שלי.

ביקורת תהיה כתב:על פי חוקי הדקדוק, רבי שלי = רַבִּיֵּנוּ.

חיים סופר כתב:מהו הנכון פירש רש"י או פירוש רש"י ?

צופה_ומביט כתב:

חיים סופר כתב:ראייתו

כך לפי כללי הכתיב חסר הניקוד העדכניים, וכמדומה כך מקובל.
בעבר היו שכתבו גם "ראיתו".

נ.ב.
מקומו של אשכול זה לכאורה בפורום "לשכת הסופרים"

עניו כמשה כתב: היכן ניתן למצוא את כללי הכתיב חסר הניקוד וגם עם הניקוד
אשמח לעזרה בנושא

חיים סופר כתב:ניצוץ

לבי במערב כתב: (ודוקא בחצ"ר).

בריושמא כתב:

לבי במערב כתב: (ודוקא בחצ"ר).

מהו בחצ"ר?

במסתרים כתב:

חיים סופר כתב:ניצוץ

מצאנוהו בריבוי בגמרא ניצוצות (בדרך לשה"ק הרגיל בדברי חז"ל, וגם בכתבי הקודש יש אב אבות), ובספרי קבלה ניצוצין (בדרך הארמית).