מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
נאמן שמו
הודעות: 5
הצטרף: ד' אוגוסט 14, 2019 1:06 pm

טעם פסיק בטעמי המקרא

הודעהעל ידי נאמן שמו » ד' נובמבר 11, 2020 3:42 pm

בטעמי המקרא יש טעם בשם פסיק (ולספרדיים נקרא פסק), ושמעתי שיש קורין לו מעמיד, יש לזה מקורות או שרק שם פסק יש. תודה


לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

שורש - מעל האדמה?

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 24, 2021 11:59 pm

האם מצאנו בדברי רבותינו הראשונים ז"ל, את המילה 'שורש' (של ירקות), ביחס לחלק מהירק שמעל האדמה, ולאו דוקא לחלק ששקוע באדמה?

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

'בשחר' ו'בשחרית' שבמשנה

הודעהעל ידי yankev » ג' אפריל 20, 2021 3:00 am

במשנה לפעמים כתוב בשחר ולפעמים כתוב בשחרית, מה ההבדל ביניהם?

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מה ההבדל בין וִיהִי ל-וַיְהִי?

הודעהעל ידי סליחות » ו' יולי 30, 2021 7:47 am

מה ההבדל בין וִיהִי ל-וַיְהִי?

צלעובר
הודעות: 35
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2020 7:11 pm

Re: מה ההבדל בין וִיהִי ל-וַיְהִי?

הודעהעל ידי צלעובר » ו' יולי 30, 2021 8:08 am

וִיהִי ל' עתיד (יְהִי + ואו החיבור)
וַיְהִי ל' עבר (יְהִי + ואו המהפך)

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: מה ההבדל בין וִיהִי ל-וַיְהִי?

הודעהעל ידי סליחות » א' אוגוסט 01, 2021 10:39 am

יישר כח

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

זריעה, שתילה ונטיעה - מה ההבדל?

הודעהעל ידי סליחות » א' אוגוסט 08, 2021 6:38 am

ב'אילת השחר' למלבי"ם (פרק מט אות תק"י)
בנטיעת האילנות נמצא לשון נטיעה, זריעה, שתילה. ויש הבדל ביניהם.
פעל 'נטע' הונח על שמניח גרעיני הזרע בארץ (אם לא בשמיחס הנטיעה אל העץ)
ופעל 'זרע' הונח בעצם על הברכת כלאים מין בשאינו מינו
ופעל 'שתל' הונח על עץ שעוקרים אותו ממקומו ושותלים אותו במקום אחר


המונח זריעה כפי שניתן לראות, לכאורה שונה מהמונח זריעה (זרע ממש) המקובל בימינו.

כמו כן, האם מצינו דעות נוספות בהבדל שבין שתילה ונטיעה?

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: זריעה, שתילה ונטיעה - מה ההבדל?

הודעהעל ידי עקבי » א' אוגוסט 08, 2021 2:32 pm

עי' באור שמות הנרדפים שבתנ"ך
קבצים מצורפים
באור שמות הנרדפים נטע-שתל.PDF
(383.75 KiB) הורד 238 פעמים

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: זריעה, שתילה ונטיעה - מה ההבדל?

הודעהעל ידי סליחות » ב' אוגוסט 09, 2021 6:19 pm

יישר כוח!

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

דם לדם, דין לדין, נגע לנגע

הודעהעל ידי איקטורין » א' אוגוסט 15, 2021 2:23 am

כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ.
דם - לדם, טעם משרת ואחריו פסק.
דין - לדין, טעם משרת.
נגע - לנגע, טעם מפסיק.
מדוע הפסיק בעל הטעמים בין דם לדם ונגע לנגע ולא בין דין לדין?

אפשר ליישב ע"פ דברי הגר"ח שליט"א בטעמא דקרא.
אשמח לעוד כיוונים.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מורא ומוראת

הודעהעל ידי סליחות » ג' אוגוסט 24, 2021 7:09 am

מדוע בחלק ממקורות חז"ל כתוב מורא ובחלק כתוב במקומה מוראת, האם יש איזה הסבר לצורה המיוחדת הזאת עם הת'?

אלי בנאי
הודעות: 254
הצטרף: ו' מאי 14, 2010 12:50 pm

המפיק

הודעהעל ידי אלי בנאי » ב' אוגוסט 30, 2021 3:39 pm

שלום לכולם
דבר לא ברור לי בנושא המפיק.
לפי ידיעתי, המפיק בא כדי לתת הבדל בין:
מלכה, שהיא אישה שיש לה תפקיד של מלכה של מדינה
לבין 'מלכהּ' שהוא זכר שלה, למשל: הוא מלכהּ של אנגליה.
הוא המלך שלה. (זכר שלה).
וכך ילקוטהּ ויש הרבה.
(יב) וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֪ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם: (במד' ל)
'אישהּ' האיש שלה; 'נפשהּ' הנפש שלה (זכר שלה.
וכן מצאנו בפרשת 'כי תצא': 'וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ...', השבי שלה לכן 'שביהּ', (זכר שלה).
ברור שאם הה"א בסוף מילה והיא (הה"א), הגויה אין בה מפיק כמו: 'אדוניהָ'.
אך לא ברור לי למה יש מפיק בה"א של 'אִמָּהּ', שהרי מדובר על האימא שלה שזה נקבה שלה.
למשל: '...וּבָֽכְתָ֪ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים...' (דב' כא, 13)
וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֪י ל֖וֹ לְבַֽת: (אסתר ב)

אשמח לדעת
אלי בנאי
תודה רבה
להשתמע בטוב

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: המפיק

הודעהעל ידי במסתרים » ב' אוגוסט 30, 2021 4:56 pm

טעות מעיקרא.
מפיק מורה על היחס של דבר (איזה שיהיה, זכר או נקבה) שלה אליה, ותו לא מידי.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

דליקה - שריפה

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 05, 2021 5:59 am

אשמח לדעת אם יש חילוק ביניהם.

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: דליקה - שריפה

הודעהעל ידי במסתרים » א' ספטמבר 05, 2021 7:35 am

שמואל דוד כתב:אשמח לדעת אם יש חילוק ביניהם.

המלבי"ם מחלק ומסתמא גם שאר ספרי שמות נרדפים
חפש ותמצא.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: דליקה - שריפה

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' ספטמבר 05, 2021 7:51 am

במסתרים כתב:המלבי"ם מחלק ומסתמא גם שאר ספרי שמות נרדפים
חפש ותמצא.

אלפי תודות

בחכמהיסדארץ
הודעות: 12
הצטרף: ג' יוני 09, 2020 9:23 pm

"מְחִיָּיאֵל"

הודעהעל ידי בחכמהיסדארץ » ו' אוקטובר 01, 2021 4:40 am

וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃

איך מבטאים "מחייאל", "מחי-יי-אל" או "מחי-יא-אל"? כלומר, האם נשמע היו"ד השני?
(לכאורה ראוי להשמיע אותו, אך כמדומה לא נהוג כן.)

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: "מְחִיָּיאֵל"

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' אוקטובר 01, 2021 5:21 am

בחכמהיסדארץ כתב:
וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃

איך מבטאים "מחייאל", "מחי-יי-אל" או "מחי-יא-אל"? כלומר, האם נשמע היו"ד השני?
(לכאורה ראוי להשמיע אותו, אך כמדומה לא נהוג כן.)

ראה רד"ק על אתר, ירמיה לז:יג, דהי"א טו:כד, מכלול עב ע"א.

בחכמהיסדארץ
הודעות: 12
הצטרף: ג' יוני 09, 2020 9:23 pm

Re: "מְחִיָּיאֵל"

הודעהעל ידי בחכמהיסדארץ » ו' אוקטובר 01, 2021 5:32 am

יאיר אתמר כתב:
בחכמהיסדארץ כתב:
וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃

איך מבטאים "מחייאל", "מחי-יי-אל" או "מחי-יא-אל"? כלומר, האם נשמע היו"ד השני?
(לכאורה ראוי להשמיע אותו, אך כמדומה לא נהוג כן.)

ראה רד"ק על אתר, ירמיה לז:יג, דהי"א טו:כד, מכלול עב ע"א.

יישר כחכם!

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

הגיית המלה לעילא/לעלא בקדיש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוקטובר 11, 2021 2:16 pm

מלעיל או מלרע?
תודה רבה מראש

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגיית המלה לעילא/לעלא בקדיש

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' אוקטובר 11, 2021 2:38 pm

דניאל ו, ג
וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָרְכִ֣ין תְּלָתָ֔א (מלעיל)

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגיית המלה לעילא/לעלא בקדיש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוקטובר 11, 2021 5:03 pm

תודה רבה!

נחומצ'ה
הודעות: 1018
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

וה' אָמָר

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ג' אוקטובר 19, 2021 11:48 pm

בפרשתנו [וירא], אומר הקב"ה המכסה אני מאברהם, וכתוב וה' אמר, כשגם הגימל קמוצה.
בדר"כ מנקדים תיבת 'אמר' כשהמ' פתוחה. ומה שונה כאן?

אולי שאצל הקב"ה זה בחינת 'אומר ועושה' באופן מיידי ולא תיאור של פעולה

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: וה' אָמָר

הודעהעל ידי במסתרים » ד' אוקטובר 20, 2021 1:55 am

המ"ם (לא גימל) קמוצה מפני טעם אתנחתא המפסיק.

קופא דמחטא
הודעות: 105
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 3:50 am
מיקום: פיניקס

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קופא דמחטא » א' אוקטובר 24, 2021 7:45 pm

'ויקם' אברהם וישתחו
בראשית כג,ז
הדרגא ביו"ד או בקו"ף?

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: המפיק

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 24, 2021 7:47 pm

אלי בנאי כתב:שלום לכולם
דבר לא ברור לי בנושא המפיק.
לפי ידיעתי, המפיק בא כדי לתת הבדל בין:
מלכה, שהיא אישה שיש לה תפקיד של מלכה של מדינה
לבין 'מלכהּ' שהוא זכר שלה, למשל: הוא מלכהּ של אנגליה.
הוא המלך שלה. (זכר שלה).
וכך ילקוטהּ ויש הרבה.
(יב) וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֪ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם: (במד' ל)
'אישהּ' האיש שלה; 'נפשהּ' הנפש שלה (זכר שלה.
וכן מצאנו בפרשת 'כי תצא': 'וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ...', השבי שלה לכן 'שביהּ', (זכר שלה).
ברור שאם הה"א בסוף מילה והיא (הה"א), הגויה אין בה מפיק כמו: 'אדוניהָ'.
אך לא ברור לי למה יש מפיק בה"א של 'אִמָּהּ', שהרי מדובר על האימא שלה שזה נקבה שלה.
למשל: '...וּבָֽכְתָ֪ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים...' (דב' כא, 13)
וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֪י ל֖וֹ לְבַֽת: (אסתר ב)

אשמח לדעת
אלי בנאי
תודה רבה
להשתמע בטוב

תיקון שאולי יועיל לך:
אמה - פירושו "האם שלה" ולא "האמא שלה".
אמא - זוהי מילה בארמית.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 24, 2021 7:53 pm

קופא דמחטא כתב:'ויקם' אברהם וישתחו
בראשית כג,ז
הדרגא ביו"ד או בקו"ף?

כמדומני שבכל המשקל הזה ההטעמה היא מלעיל (וישב אברהם אל נעריו, ותמת שרה, ויקם שדה עפרון, וכהנה רבות), ולכן הדרגא ביו"ד.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שורש - מעל האדמה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 24, 2021 7:55 pm

לענין כתב:האם מצאנו בדברי רבותינו הראשונים ז"ל, את המילה 'שורש' (של ירקות), ביחס לחלק מהירק שמעל האדמה, ולאו דוקא לחלק ששקוע באדמה?

לכאורה הוא נקרא בלשון חז"ל "קלח". וכמדומני שאפילו השורש עצמו לפעמים נקרא קלח - כאשר הוא מעובה, כגון תמכא (חריין, הנקרא בטעות בעברית בשם "חזרת").

קופא דמחטא
הודעות: 105
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 3:50 am
מיקום: פיניקס

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קופא דמחטא » א' אוקטובר 24, 2021 7:59 pm

עזריאל ברגר כתב:
קופא דמחטא כתב:'ויקם' אברהם וישתחו
בראשית כג,ז
הדרגא ביו"ד או בקו"ף?

כמדומני שבכל המשקל הזה ההטעמה היא מלעיל (וישב אברהם אל נעריו, ותמת שרה, ויקם שדה עפרון, וכהנה רבות), ולכן הדרגא ביו"ד.
בדרך כלל - כשיש תנועה גדולה ותנועה קטנה במילה אחת - ההטעמה תהיה על התנועה הגדולה. היו"ד בקמץ גדול ("רחב") והקו"ף בקמץ קטן (חטוף).

תודה רבה!
כן היתה נטייתי ג"כ.
אך ב'מענה לשון' שבחומש סימנים נראה שכתב שהוא מלרע. ואולי לא הבנתי דבריו.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אוקטובר 24, 2021 9:40 pm

קופא דמחטא כתב:אך ב'מענה לשון' שבחומש סימנים נראה שכתב שהוא מלרע. ואולי לא הבנתי דבריו.
אפשר להעתיק לשונו?

מסתמא העתיק שם דברי הרב מ"ש על־אתר ("חלוף בטעם. קדמאה ויקם אברהם מעל, תניינא ויקם אברהם וישתחו. וסימן, מעל לעיל וישתחו מלרע"),
שפירושם פשוט: בפסוק ג, שם מופיעה התיבה 'מעל', גם הטעם (פשטא) הוא ממעל לאותיות; בפסוק ז, שם מופיעה המילה 'וישתחו', הוטעם בדרגא - שהוא תחת התיבה.

קופא דמחטא
הודעות: 105
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 3:50 am
מיקום: פיניקס

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי קופא דמחטא » א' אוקטובר 24, 2021 10:53 pm

לבי במערב כתב:
קופא דמחטא כתב:אך ב'מענה לשון' שבחומש סימנים נראה שכתב שהוא מלרע. ואולי לא הבנתי דבריו.
אפשר להעתיק לשונו?

מסתמא העתיק שם דברי הרב מ"ש על־אתר ("חלוף בטעם. קדמאה ויקם אברהם מעל, תניינא ויקם אברהם וישתחו. וסימן, מעל לעיל וישתחו מלרע"),
שפירושם פשוט: בפסוק ג, שם מופיעה התיבה 'מעל', גם הטעם (פשטא) הוא ממעל לאותיות; בפסוק ז, שם מופיעה המילה 'וישתחו', הוטעם בדרגא - שהוא תחת התיבה.

צדקו דבריכם.
בהוקרה והכרת טובה נצחית על שהעמידני על האמת.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: 'בשחר' ו'בשחרית' שבמשנה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' דצמבר 02, 2021 12:23 am

yankev כתב:במשנה לפעמים כתוב בשחר ולפעמים כתוב בשחרית, מה ההבדל ביניהם?
'שחר' ו'ערב' - לשון המקרא, 'שחרית' ו'ערבית' - לשון חכמים.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

להגאל - גאולה או מגואל

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' דצמבר 26, 2021 1:54 pm

האם תיבת 'להגאל' יש לה שני משמעויות, מלשון גאולה, ומלשון לחם מגואל. או שיש חילוק הגיה או כתיבה בין שני המשמעויות הללו?

חיים סופר
הודעות: 447
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיים סופר » א' אפריל 03, 2022 9:20 pm

האם נכון להשתמש במילת 'פולמוסין' בלשון רבים
[מדובר ב'פולמוס' מערכה מול מערכה בשאלה שהוצעה לפני גדולי הדור, ולא בפולמסין דנורא שיצאו מנדב ואביהו]

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 03, 2022 9:54 pm

חיים סופר כתב:האם נכון להשתמש במילת 'פולמוסין' בלשון רבים
[מדובר ב'פולמוס' מערכה מול מערכה בשאלה שהוצעה לפני גדולי הדור, ולא בפולמסין דנורא שיצאו מנדב ואביהו]

מדוע לא?

ענפי_ארז
הודעות: 120
הצטרף: ג' יוני 15, 2021 1:41 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי ענפי_ארז » ד' אפריל 06, 2022 7:57 pm

ברצוני לדעת במה שיש פעמים במקרא שהמילה "את" נכתב עם צירי תחת האל"ף ופעמים עם סגול? מהו החילוק?

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עץ הזית » ד' אפריל 06, 2022 8:48 pm

ענפי_ארז כתב:ברצוני לדעת במה שיש פעמים במקרא שהמילה "את" נכתב עם צירי תחת האל"ף ופעמים עם סגול? מהו החילוק?

כשאין מקף כמעט תמיד בצירי (חוץ משלושה מקומות: תהלים מז ה, ס ב, משלי ג יב), וכשיש מקף כמעט תמיד בסגול (חוץ מאיוב מא כו).

ענפי_ארז
הודעות: 120
הצטרף: ג' יוני 15, 2021 1:41 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי ענפי_ארז » ה' אפריל 07, 2022 1:00 am

עץ הזית כתב:
ענפי_ארז כתב:ברצוני לדעת במה שיש פעמים במקרא שהמילה "את" נכתב עם צירי תחת האל"ף ופעמים עם סגול? מהו החילוק?

כשאין מקף כמעט תמיד בצירי (חוץ משלושה מקומות: תהלים מז ה, ס ב, משלי ג יב), וכשיש מקף כמעט תמיד בסגול (חוץ מאיוב מא כו).

תודה רבה!
מהו מקורך?

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עץ הזית » ה' אפריל 07, 2022 8:20 pm

ענפי_ארז כתב:מהו מקורך?

התנ"ך. (היינו שעשיתי חיפוש בתוכנת הכתר, ועל פי התוצאות כתבתי מה שכתבתי. ואף שמן הסתם יש מסורה על זה לא חיפשתיה כעת.)


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים