אשת חיקך - מהו חיק?

[אברהם]

בפרשתנו מצאנו הלשון 'אשת חיקך' וכן 'איש חיקה', ובפשטות 'חיק' היינו בית הזרוע וכדו', שעוטפים בו המחובק, וכמו שתרגם אונקלוס במקומות רבים 'חיקך' - עיטפך.

דבר חדש מצאתי בח"א מהרש"א לקידושין ע"ב ע"ב על דברי הגמ' שם 'היום יושב בחיקו של אברהם' מילת חיק בכ"מ נאמר על מקום הערוה ועיי"ש דלפי"ז מפרש הגמ' שם שכשאדם נכנס בברית הרי הוא יושב בחיקו של אברהם דהיינו בברית של אברהם, עיי"ש עוד.
והוא דבר חדש אצלי שלשון חיק הוא מקום הערוה, ולפי"ז יתפרש אשת חיקך על שאתה בא אליה וכדו'. אבל מה נעשה בלשון הכתוב 'השב ידך אל חיקך' או 'שאהו בחיקך' וכדו'.
ואולי כוונת המהרש"א ללשון חכמים, והשווה למה שאמרו במגילה 'יושבת בחיקו של אחשוורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי', ופשטות הוא מליצה נקיה לקרבת הגוף, אבל למהרש"א היינו מעשה הביאה. [ועוד יש להוסיף שלשון 'בכ"מ' שכתב מהרש"א היינו 'בכמה מקומות' ולא 'בכל מקום', וצריך להשוות לשון המהרש"א בשאר מקומות אם משתמש בניב זה 'בכמה מקומות', ולפי"ז אין המהרש"א מכריח שכך הוא הפירוש בגמ' שם, אלא לפי שבכמה מקומות מתפרש כך יש לפרש גם כאן על דרך זה].

ואתמול בסדר לימודי מלאכת בורר התבוננתי במה שאיתא שם 'בורר בחיקו' וכן 'נותן בחיקו', ועי' דרישה סי' שי"ט דהיינו השמלה שבין ירכותיו, וא"כ מתאים הדבר לדברי המהרש"א הנ"ל שחיקו היינו מקום הערוה שמקומו הוא 'בין רגליך' כלשוה"כ. אבל להבנה הפשוטה שחיק היינו בצד הזרוע קצת קשה איך אפשר לברור שם. [ורש"י פירש נותן בחיקו בשולי בגדיו, והיינו ג"כ למטה בשולי שמלתו].

[אוצר החכמה]

אולי חיק הוא מקום בו מחמת החיבור בין האיברים נוצר מקום שאפשר להניח בו וזה גם מקום החיבור של הזרוע עם הגוף שיוצר את זה וגם מקום חיבור הרגלים זל"ז ושניהם נקראים חיק

[אברהם]

נשמע אמיתי וישר!

גרמת לי עונג שבת, יישר כח.

[ישבב הסופר]

עיין רד"ק ספר השרשים ערך חיק

חיק : וכו' יש מפרשים אותו בית הזרוע, וכן פירש רבינו סעדיה. וזה בארץ ישמעאל שבתי זרועותיהם רחבים
ונושאים בהם כל דבר אבל בארץ אדום בתי הזרוע שלהם צרים וחוגרים במתניהם על לבושיהם ומה שמעל החגורה תוך הבגדים יקרא חיק.

ע"ש יתר דבריו.

[גוראריה]

והנה רשי פירש 'אשת חיקך' - השוכבת בחיקך ומחקה בך. ולכאורה כרך כאן ב' פירושים כדרכו במקומות הרבה.
ולכאורה בשוכבת בחיקך היא כמו שאהו בחיקך, שלכן נא' בחיקך.
אמנם מהו 'המחוקה בך'? כ' רש"י אפקיד"א בלע"ז ותרגם המתרגם "זיך אן היינגען, צו בינדען זיך" כלומר: המחוברת ואגודה בך.
ומוסיף רש"י וכן מחיק הארץ, מיסוד התקוע בארץ. משמע גם שפירש כאן ל' חיבור ואיגוד. [לאו דווקא גשמי].
ובאמת שנ' שהיסוד הלשוני כאן הוא 'חקיקה', שכל דבר שמאוגד ומחובר במשהו או מישהו הריהו כחקוק בו. וכמו 'מחוקה על הקיר' [יחזקאל ח, י]


וצ"ב לכאורה למה הוצרך רש"י לב' פירושים?

עכ"פ פי' קמא הוא כפשוטו, 'בעיטפיה'.

[גוראריה]

אולי חיק הוא מקום בו מחמת החיבור בין האיברים נוצר מקום שאפשר להניח בו וזה גם מקום החיבור של הזרוע עם הגוף שיוצר את זה וגם מקום חיבור הרגלים זל"ז ושניהם נקראים חיק

ואולי לפי מ"ש בהודעה הקודמת ש'חיק' מל' חקיקה, אפשר לתת טעם ברעיון נפלא זה של אוצה"ח, כי נקרא כן כל חיבור אברים שאפשר לתקוע בו משהו, או כל מקום שמתחברים ונדבקים ב' אברים.

[יגל]

הערך 'חיק' ממילון העברית המקראית למ"צ קדרי:

[אברהם]

גוראריה, יש לציין שבלשוה"כ נמצא גם 'איש חיקה', ולכאו' יותר חידוש לכתוב על האיש שהוא 'מחק בה' - 'מחובר ואגוד בה'. וראיתי שי"ג ברש"י שם 'ומחזקת בך' ור"ל מחזיקה בך לעבוד ע"ז [מיירי שם בפרשת מסית].

ויש לי להוסיף נפק"מ הלכתית בפירוש 'אשת חיקך'
דלפי המשמעות הפשוטה של 'שוכבת בחיקך' לכאו' אין הכונה לשעת הביאה אלא לשעת השינה, וכמו בת"י כאן 'דדמכא בעוביה', וכן בשאר מקומות תרגם כן. [וי"ל דהוא לשיטתו שתרגם 'לא טוב היות אדם לבדו' - דמיך בלחודוהי]. גם לשוה"כ 'אם ישכבו שנים וחם להם' תרגם המתרגם שם על שינה יחד שמחממת בחורף.
ולפי"ז נשמע שדרך הוא לישן עמה יחד.

ומה מאוד תמהתי שבאור צדיקים סי' כ"ז והביאו בכף החיים סי' ר"מ סקס"ג כתב 'ישכב תמיד במיטה המיוחדת לו ואם צריך לשמש לשם מצות פ"ו אחר גמר השימוש כמו חצי שעה יקום וישוב למיטתו המיוחד לו'. ולכאו' הלא בקרא מפורש שלא זהו הדרך אלא 'אשת חיקך'.
ואולי י"ל דשאני חסידים המקדשים עצמם במותר להם וכו'.

אבל מה נעשה ונחלקו רבותינו במשתנת בלילה אם הוי בעלת מום, עי' ב"י אה"ע סי' ל"ט שהביא תשובת התשב"ץ ח"א קכ"ד שאין זו בעלת מום כיון שבשעת תשמיש אינה משתנת ולא דמי לריח זיעה שדבק בה גם בשעה שמתיחד עמה עיי"ש, הרי שאינו יכול לטעון ולהוציאה בלא כתובה אע"ג שאינו יכול לישן עמה בחיקה, ואינו יכול לטעון לאו 'אשת חיקי' היא!

[היא שיחתי]

זכורני שיש גמ' שנתן גט בחיקה

[יגל]

מכל הדוגמאות שהבואו לעיל אצל קדרי משמע שהביאור המילולי למילת 'חיק' היא 'תוך', ובהרחבה 'בית קיבול'.

[יאיר]

זכורני שיש גמ' שנתן גט בחיקה

גיטין עז ע"א:
"משנה: הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו אפילו הוא עמה במטה אינה מגורשת לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת".

[אברהם]

מכל הדוגמאות, הדבר שאני לא מצליח לתאר לעצמי כל כך, הוא מהו 'בורר בחיקו', בפרט אם חיקו היינו בחיק הזרוע.

[יאיר]

מכל הדוגמאות, הדבר שאני לא מצליח לתאר לעצמי כל כך, הוא מהו 'בורר בחיקו', בפרט אם חיקו היינו בחיק הזרוע.

לפי מה שהביא יגל (בפירוש השלישי) מובן.
viewtopic.php?f=17&t=6252#p54638

[מעט דבש]

פירוש התפלות לר"י בן יקר, ח"ב עמ' כג
תחלת דבריו:

"ברוך להתעטף בציצית - עטוף לשון חכמים, ומתרגמינן 'שים ידך בחיקך' (שמות ד, ז) 'שוי ידך בעטפך', ואין יכול לתת ידו בחיקו עד שיהיה לבוש, שאם אינו לבוש אין לו חיק. וכל שכן אם יש לו כמו גלימה ויש לו ארבע כנפות יוצא ידי עטוף, שיותר יש לו חיק סתם על ידי הגלימא מעל ידי הטלית העשוי כמין סדין...

וסיום דבריו:

"...בלשון רבותינו שהתחתון 'מלבוש' והעליון 'עטוף', וכן תרגם יונתן 'יעטני' (ישעיהו סא, י) 'עטפני', וכתוב נמי בירמי' (מג, יב) 'ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרועה את בגדו', ומתרגמינן 'וידוקון ית ארעא דמצרים כמה דמתעטף רעיא בלבושיה', משמע בגד עליון".

ועולה לכאורה מדבריו, שפירוש הברכה 'להתעטף בציצית' היינו להתעטף בבגד עליון, והוא פירוש מחודש, וצ"ע אם יש לו חבר.

[תוכן]

ומה מאוד תמהתי שבאור צדיקים סי' כ"ז והביאו בכף החיים סי' ר"מ סקס"ג כתב 'ישכב תמיד במיטה המיוחדת לו ואם צריך לשמש לשם מצות פ"ו אחר גמר השימוש כמו חצי שעה יקום וישוב למיטתו המיוחד לו'. ולכאו' הלא בקרא מפורש שלא זהו הדרך אלא 'אשת חיקך'.
ואולי י"ל דשאני חסידים המקדשים עצמם במותר להם וכו'.

עיין רש"י ברכות אשה מספרת עם בעלה, שכותב: 'דרך האנשים השוכבים יחד', חזינן שדרך האיש לשכב בלילה יחד עם אשתו.

[סכינא חריפא]

עיין רש"י ברכות אשה מספרת עם בעלה, שכותב: 'דרך האנשים השוכבים יחד', חזינן שדרך האיש לשכב בלילה יחד עם אשתו.

רש"י מפורש בשבת דף יג
איכא שינוי (!!!!) שאין דרך לישן אלא בקירוב בשר כדכתיב שארה כסותה ועונתה ואמר מר שאר זה קירוב בשר שאם אמר אי איפשי אלא היא בבגדה והוא בבגדו יוציא ויתן כתובה במס' כתובות עכ"ל.

[אספקלריא]

רש"י בשבת דף י"ג מסתמך על כתובות דף מ"ח, ושם להדיא מיירי בתשה"מ, כנזכר שם מנהג פרסיים, עיין שם. וא"כ צ"ל שמש"כ בשבת "לישן" הוא לשון נקיה, ולאו דוקא.

[סמבטיון]

וא"כ צ"ל שמש"כ בשבת "לישן" הוא לשון נקיה, ולאו דוקא.

יפתח נא כבודו את הגמרא בשבת שם.

[זיסע יונגאלע]

בהקדמת המשניות להרמב"ם תרגם הר"י קאפח: "...אלא נעתק מחיק אמו אל חיק אשתו....." ואילו ר"י אבן תיבון תרגם:"....משכל אמו אל שכל אשתו....".
יעויין בהוצאת קאפח מדוע לטענתו, התרגום שלו - משקף את כוונת הרמב"ם ז"ל.

[אבא יודן]

שכחו חכמינו שאונקלוס קרא כמה פעמים חקך בקבוץ =קימך [וכמו אשת בריתך סוף מלאכי]. כך בדברים יג ז; כח נד נו.
אין לקבל ששינה ללשון נקי- כדברי רוב המפרשים, שלא מסתבר שרק 3 (!) פעמים בלבד שמר לשונו.

[מעט דבש]

שכחו חכמינו שאונקלוס קרא כמה פעמים חקך בקבוץ =קימך [וכמו אשת בריתך סוף מלאכי]. כך בדברים יג ז; כח נד נו.
אין לקבל ששינה ללשון נקי - כדברי רוב המפרשים, שלא מסתבר שרק 3 (!) פעמים בלבד שמר לשונו.

הבה נראה את תרגומי אונקלוס למלה 'חֵיק':

אֵשֶׁת חֵיקֶךָ (דברים יג, ו) אִתַּת קְיָמָךְ;
וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ (דברים כח, נד) וּבְאִתַּת קְיָמֵיהּ;
בְּאִישׁ חֵיקָהּ (דברים כח, נו) בִּגְבַר קְיָמַהּ;

אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ (בראשית טז, ה) אֲנָא יְהַבִית אַמְתִּי לָךְ;
כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ (במדבר יא, יב) דַּאֲמַרְתְּ לִי סוֹבַרְהִי בְּתֻקְפָךְ;

הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ (שמות ד, ו) אָעֵיל כְּעַן יְדָךְ בְּעִטְפָךְ;
וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ (שם) וְאָעֵיל יְדֵיהּ בְּעִטְפֵיהּ;
הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ (שם פסוק ז) אֲתֵיב יְדָךְ לְעִטְפָךְ;
וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ (שם) וַאֲתֵיב יְדֵיהּ לְעִטְפֵיהּ;
וַיּוֹצִיאָהּ מֵחֵיקוֹ (שם) וְאַפְּקַהּ מֵעִטְפֵיהּ.

והנה לגבי התרגום 'קְיָם' - הוא גם תרגום של 'בְּרִית' (בראשית טו, יח ועוד); 'חֹק' (שמות טו, כה ועוד); 'נֶדֶר' (בראשית כח, כ ועוד); 'שְׁבוּעָה' (במדבר ל, ג ועוד);

לגבי 'שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ' שתרגם 'סוֹבַרְהִי בְּתֻקְפָךְ', הוא כתרגום 'נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ' (שמות טו, יג);

ואילו המלה 'עטף' משמשת כתרגום המלה 'חֵיק', ומלבדה מצינו אותה רק במקום אחד נוסף - 'וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה' (ויקרא יג, מה) 'וְעַל שָׂפָם כַּאֲבִילָא יִתְעַטַּף'.

ועתה, היש עוד ספק מה התרגום המילולי של 'חֵיק', ומה התרגום שאינו אלא תרגום המשמעות?

ובכלל, לא הבנתי מה רצונך לומר, ש'חֵיק' משמעותו המילולית הוא 'בְּרִית'?

אולי גם בגלל שהביטוי 'בְּיָד רָמָה' (שמות יד, ח ועוד) תרגם אונקלוס בכל המקומות (!) 'בְּרֵישׁ גְּלֵי', נֹאמר מעתה שזו משמעותו המילולית של 'בְּיָד רָמָה' - 'בְּרֹאשׁ גָּלוּי'?
הרי ברור, שתרגם את משמעות הביטוי, וכך היה צורת הביטוי בארמית למי שאינו בורח (כמו שכתב ר"י אבן תיבון בהקדמה לחובות הלבבות).

וראה עוד כאן.

[אבא יודן]

ועתה, היש עוד ספק מה התרגום המילולי של 'חֵיק', ומה התרגום שאינו אלא תרגום המשמעות?

ידעתי בני ידעתי גם אני כמוך כמוני ראיתי בקוסובסקי את כל, ונוכחתי שאונקלוס קרא המילה חיקך כאילו נכתב חֻקך בקבוץ וליתר דיוק בשלש נקודות!
אולי תראה עוד הפעם מה שכתבתי למעלה וז"ל

שכחו חכמינו שאונקלוס קרא כמה פעמים חקך בקבוץ =קימך [וכמו אשת בריתך סוף מלאכי]. כך בדברים יג ז; כח נד נו.
אין לקבל ששינה ללשון נקי- כדברי רוב המפרשים, שלא מסתבר שרק 3 (!) פעמים בלבד שמר לשונו.

.

[מעט דבש]

נוכחתי שאונקלוס קרא המילה חֵיקֶךָ כאילו נכתב חֻקֶּךָ בקבוץ וליתר דיוק בשלש נקודות!

הדברים רחוקים.
ומה יעשה מר בפסוק
מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ (מיכה ז, ה),
שתרגם יונתן
מֵאִתַּת קְיָמָךְ טַר מְלֵי פוּמָךְ;
האם גם שם יאמר שיונתן קרא מִשֹּׁכֶבֶת חֻקֶּךָ?
הרי על כרחו יודה שהוא פירוש הענין.

[ביקורת תהיה]

נמוקי רש"י פרשת ראה:

חֵיקֶךָ. הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=שקועה) בְּךָ. 'אפיקיידא' (afichiede) בְּלַעַז.
וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ.

פירוש: אשה מכונה 'אשת חיק', על שם שהיא שקועה בחיק בעלה. כמו כן יסוד בנין מכונה 'חיק', על שם שהוא תקוע בחיק הארץ.
הוי אומר: מובנו של הביטוי 'אשת חיקך' אינו האשה של חיקך, אלא 'אשת חיק' שלך.

[במסתרים]

מובנו של הביטוי

עיין עוד כאן עמוד 5

[מעט דבש]

ועוד בענין פירוש 'חיק':
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=54621#p54621

[יאיר1]

מובנו של הביטוי

עיין עוד כאן עמוד 5

לא הבנתי מה שכתוב שם.
כנראה כוונתך לעמוד 7. אבל גם בזה לא הבנתי

[ביקורת תהיה]

רשי פירש 'אשת חיקך' - השוכבת בחיקך ומחֻקה בך. ולכאורה כרך כאן ב' פירושים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=721692#p721212

[במסתרים]

לא הבנתי מה שכתוב שם.
כנראה כוונתך לעמוד 7. אבל גם בזה לא הבנתי

כוונתי לעמוד 5 שמביא עוד מקומות שאות היחס בסומך נמשכת אל הנסמך וכמו שכתב הרב בקורת על אשת חיקך.

לא נביא אנכי לדעת מה לא הבנת.

[יאמר חזק]

מכל הדוגמאות, הדבר שאני לא מצליח לתאר לעצמי כל כך, הוא מהו 'בורר בחיקו', בפרט אם חיקו היינו בחיק הזרוע.

לפי מה שהביא יגל (בפירוש השלישי) מובן.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 252#p54638

וכן בשבת צ"ב. "המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו" וברש"י "ימין ושמאל וחיק אורח ארעא" מוכח כהפי' השלישי