בפרשתן תרגם אונקלוס "וסמך ידוֹ", "ויסמוך ידיה". לכאורה נראה דדעת אונקלוס שסמיכה ביד אחת, ודבר מאוד פשוט בחז"ל שסמיכה בב' ידיים.
ראיתי במעט צרי שכתב שאונקלוס "תרגם בלשון יחיד כלשון הכתוב, אבל חז"ל קבעו שהסמיכה בשתי ידיו, ואונקלוס עצמו במקומות אחרים (בר מו, ד; שמות יז,יא) שינה מלה"כ ותרגם ידו בלשון רבים".
האם יש הכרח לעשות מחלוקת בין אונקלוס לחז"ל בנושא דידן או שזה תלוי נוסחאות או איזו הבנה יוצאת מן הכלל בדקדוק ארמית? המקובל הוא ש'ידיה' זה יחיד ו'ידוהי' זה רבים, אבל אולי יש איזה טצדקי כלשהו למה שלפנינו.