תיקון קוראים סימנים "ארם צובא", מישהו מכיר?

[הצעיר שבכהונה]

שלום,
נודע לי היום שלפני כחמש שנים הוציא מכון סימנים מהדורה של תיקון קוראים "כתר ארם צובא", שבה הנוסח אמור להיות "על פי נוסחאות קרובות לכתר ארם צובא".
האם מישהו מכיר?
מי שמתמצא בתחום יודע שאין שיטה אחידה בנוסח "כתר ארם צובא", וזאת משתי סיבות.
1: בתורה אין לנו כתר ארם צובא, ולכן מתבססים על השערות מה היה הנוסח בכתר, ויש מספר שיטות כיצד לשער זאת.
2: גם מי שמהדיר מהדורות "ע״פ הכתר" סוטה מהכתר בכמה דברים שלדעתו אינם חשובים (כגון הוספת געיות קלות שלא היו בכתר ובשאר כתבי היד, השמטת חטפים באותיות שאינן גרוניות, הוספת סימנים לסמן את מקום ההטעמה בטעמים זרקא סגולתא תלשא ותרסא, כתיבת טעם עליון וטעם תחתון בנפרד). ישנן כמה שיטות מה הם הדברים שאינם חשובים וניתן לשנותם.

אם כן נשאלת השאלה: האם מישהו מכיר את תיקון הקוראים הנ״ל ויודע על פי איזו שיטה נקבע בו נוסח המקרא?

[אור עולם]

איני מכיר את התיקון אלא את עורכו,
וע"כ אם תפרט את שאלותיך המלאות באופן שתרצה,
אוכל להעביר לו ולהביא את תשובתו בעז"ה.

[קו ירוק]

אם זה נכון יתכן שהוא העתיק מהתנ"ך 'חורב' או 'כתר ירושלים', או מ'מקראות גדולות הכתר' למהדורתו.
כי לומר שהוא מומחה לנוסח, זה אפילו לא יומרני.

[אור עולם]

אם זה נכון יתכן שהוא העתיק מהתנ"ך 'חורב' או 'כתר ירושלים', או מ'מקראות גדולות הכתר' למהדורתו.
כי לומר שהוא מומחה לנוסח, זה אפילו לא יומרני.

הרב קו ירוק - גם ממך אוכל להעביר הערות והארות.

[קו ירוק]

רק ממי שעובר קבוע שניים מקרא בסימנים

[הצעיר שבכהונה]

איני מכיר את התיקון אלא את עורכו,
וע"כ אם תפרט את שאלותיך המלאות באופן שתרצה,
אוכל להעביר לו ולהביא את תשובתו בעז"ה.

תודה רבה על התנדבותך!
נראה שאפשר לנסח את השאלה באופן קצר ופשוט: ע״פ איזו שיטה של כתר אר״צ זה? האם ברויאר, או כתר ירושלים (יוסף עופר), או מפעל הכתר (מקראות גדולות הכתר־מנחם כהן), או מכון ממרא, או מקרא על פי המסורה (בלי זכויות יוצרים וזמין בויקיטקסט), או וסטמינסטר (כלומר כת״י לנינגרד. גם הוא בלי זכויות יוצרים)? נדמה לי שאלו כל האפשרויות.

לא נראה לי שצריך לשאול יותר מזה.
שוב תודה רבה!

[הצעיר שבכהונה]

בעצם, אחרי קצת הרהורים חשבתי שיש לשאול עוד שאלה (במקרה שהנוסח אינו זה של מקראות גדולות הכתר או וסטמינסטר): כיצד נהג בסימון השואים הנעים?
ארחיב את השאלה: בכל המהדורות שרשמתי, אין סימון מיוחד לשוא הנע. ברם, בכתבי היד סימנו שוא נע ע״י חטף פתח במקומות שאי אפשר לדעת על פי כללים שהשוא נע. כך למשל באותיות הדומות (כגון בפרשת בהעלותך רִבֲבוֹת. מי שהמציא כלל גורף ומוטעה שכל שוא באותיות הדומות נע הוא ר׳ אליהו בחור), או אחרי געיית ה׳ (כגון בפרשת בהעלותך הַֽמֲקנא אתה לי. געיית ה׳ תמיד מניעה את השוא שאחריה, אבל יודעים שזאת געיית ה׳ ולא געיה כבדה רק ע״פ סימון השוא הנע). אבל בא ברויאר (שלא רק שמודה בעובדות שכתבתי אלא מתוך ספרו למדתי אותן!) וטען שמכיון שהיום איננו מבטאים שוא נע כחטף פתח יש להשמיט את כל החטפים מהאותיות שאינן גרוניות (אלא אם כן מדובר בחטף שאינו מהגוון הרגיל גם לחכמי המסורה, כגון הקֳדשים), והמיר אותם בשוא פשוט, ואז נוצר מצב שאי אפשר לדעת איזה שוא נח ואיזה נע על פי המסורה. ואחריו הלכו כל האחרים, חוץ מפרופ׳ מנחם כהן שהחזיר את החטפים למקומם (וגם וסטמינסטר השאירו את החטפים, אבל גם משום שלא איכפת להם כיצד קוראים היהודים היום).
אחרי תיאור הרקע, באה שאלתי לר׳ שמואל מאיר ריאחי: אם הנוסח אינו של מקראות גדולות הכתר או וסטמינסר, האם דאג בכל זאת לסמן את השואים הנעים ע״פ המסורה (שהרי יש לו סימון מיוחד לשוא נע), או שמא סימן את השואים הנעים כמו במהדורות הרגילות על פי כללי הרד״ק ורׁ אליהו בחור ומנחת ש״י?

תודה על העברת השאלה!

[מעט דבש]

נראה שאפשר לנסח את השאלה באופן קצר ופשוט: ע״פ איזו שיטה של כתר אר״צ זה? האם ברויאר, או כתר ירושלים (יוסף עופר), או מפעל הכתר (מקראות גדולות הכתר־מנחם כהן), או מכון ממרא, או מקרא על פי המסורה (בלי זכויות יוצרים וזמין בויקיטקסט), או וסטמינסטר (כלומר כת״י לנינגרד. גם הוא בלי זכויות יוצרים)? נדמה לי שאלו כל האפשרויות.

וסטמינסטר- הכתיב אינו תואם למסורה במקומות רבים (כמפורט כאן), וגם המתגים אינם כמקובל כיום (ראה להלן) כך שודאי לא הועתק משם.

מקראות גדולות הכתר, ומקרא על פי המסורה (ויקיטקסט) - המתגים שלהם אינם כמקובל כיום ('מקראות גדולות הכתר' יש לו שיטת שחזור למתגים שהיו בכתר, ו'ויקיטקסט' העתיק את המתגים כמו שהם בכת"י לניגרד, מלבד כשאינם תואמים לכללי המתגים - על כל זה ראה כאן), והרב ריאחי כתב במפורש בהקדמה שהוא הוסיף מתגים.

מה שנשאר זה ברויאר (מהדורת מוסד הרב קוק, או חורב) או כתר ירושלים (שנערך על פי הנחיות ברויאר), או ממרא.
ההבדלים בין מהדורות אלו הם מינוריים, וכמעט כל ההבדלים בתורה והפטרות הם שינויים במתגים (שינויים אלו מתועדים בסוף תנ"ך חורב), ולא בניקוד וטעמים (שבאלו אפשר לספור את השינויים על אצבעות יד אחת).

השינוי היחיד הבולט הוא בשיטת סימון החטפים, שבמהדורת מוסד הר"ק סימן חטפים רבים שבמהדורת חורב וכתר ירושלים הושמטו.

[הצעיר שבכהונה]

[quote="מעט דבש"][/quote]
תודה רבה מעט דבש אבל דבריך אינם תורמים לדיון.
מה שכתבת זה דעתך על השיטות השונות. אני שואל לפי איזו שיטה הלך בתיקון סימנים מהדורת אר״צ. מי שיודע או שיכול לברר מוזמן בבקשה, אבל נא לא להפריח השערות (בסגנון "הנוסח הזה לא נראה לי אז מן הסתם גם לרב ריאחי לא נראה לו ולכן הוא לא לקח משם") ולא להפוך את הדיון לדיון אחר (איזה נוסח על פי המסורה עדיף). תודה

[הצעיר שבכהונה]

איני מכיר את התיקון אלא את עורכו,
וע"כ אם תפרט את שאלותיך המלאות באופן שתרצה,
אוכל להעביר לו ולהביא את תשובתו בעז"ה.

שוב שלום,
אם עדיין לא שלחת לו, אולי תוכל להוסיף עוד שאלה נוספת (שאולי התשובה עליה תהיה קשורה לדיון באכול זה) ותחכים אותנו: מה פשר שינויי הנוסחאות בין תנ״ך סימנים לבין תיקון קוראים סימנים?
פעם חשבתי שזאת מהדורא קמא ומהדורא בתרא, כלומר שחזר בו, אבל שוב שמתי לב שיש לי שני תיקוני קוראים – אחד יצא לפני התנ״ך ואחד אחרי התנ״ך – ובשניהם הנוסח זהה ואילו בתנ״ך יש שינויים.
כגון, בפרשת בהעלותך: ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר. בתיקון תאמר ברביע, ואילו בתנ״ך באזלא גריש/קדמא ואזלא/אזל ואתי. ויש עוד שינויים.
תודה רבה

[במסתרים]

מה פשר שינויי הנוסחאות בין תנ״ך סימנים לבין תיקון קוראים סימנים?

אין כאן כוונות נסתרות המצריכות עיון כ"כ. במהדורותיו הראשונות נמשך אחרי קורן ודומיו ולאט לאט הכניס שינויים.
נראה שבתנ"ך לקח לו מתחילה שיטה אחרת.

[הצעיר שבכהונה]

אין כאן כוונות נסתרות המצריכות עיון כ"כ. במהדורותיו הראשונות נמשך אחרי קורן ודומיו ולאט לאט הכניס שינויים.
נראה שבתנ"ך לקח לו מתחילה שיטה אחרת.

בבקשה במסתרים, אני חוזר על מה שכתבתי למעט דבש: מי שיודע דבר מה מוזמן להחכים אותנו. מי שאינו יודע ורוצה להפריח השערות, לאחר המחילה, איננו זקוקים לו בשביל זה. יש בפורום זה יהודי חשוב אחד שיכול להפנות את השאלות לרב המחבר ולברר את המציאות.
מלבד זאת, מיהרת להגיב ואפילו לא טרחת לקרוא את מה שכתבתי: השינויים שבין התיקון לתנ״ך נשארו גם במהדורות האחרונות של התיקון. תודה על ההבנה

[במסתרים]

מיהרת להגיב

כן דברת.
אחזור על מה שאמרתי:
התיקון נשאר במתכונתו הישנה אלא שנכנסו בו שינויים במשך הזמן, משא"כ תנ"ך התחיל מחדש בשיטה חדשה.

אוסיף שהעורך כבודו במקומו מונח אבל אינו מ"ד בקביעת נוסח (התיקון שלו התפשט מפני הוספותיו לתועלת הקורא ותו לא) ולכן לא ממש מובן הרצון לחקור ולחתור אחרי מהדורותיו.

סגנונך מתנשא ללא צורך. אתה ברשות הרבים, מי שירצה ידבר ואם אין הדברים עוזרים לך אינך חייב לענות.

[הצעיר שבכהונה]

אחזור על מה שאמרתי: התיקון נשאר במתכונתו הישנה אלא שנכנסו בו שינויים במשך הזמן, משא"כ תנ"ך התחיל מחדש בשיטה חדשה.

עוד פעם, אתה כותב השערות שבדית מליבך. ואינן נכונות (יש לי הוכחות אבל איני רואה צורך להרחיב כי זה לא מעניין אותך).

אוסיף שהעורך כבודו במקומו מונח אבל אינו מ"ד בקביעת נוסח (התיקון שלו התפשט מפני הוספותיו לתועלת הקורא ותו לא) ולכן לא ממש מובן הרצון לחקור ולחתור אחרי מהדורותיו.

יפה מאד. במילים אחרות אתה כותב שנושא האשכול לא מעניין אותך. זכותך, אז למה אתה מגיב?! מישהו ביקש ממך?!

סגנונך מתנשא ללא צורך. אתה ברשות הרבים, מי שירצה ידבר ואם אין הדברים עוזרים לך אינך חייב לענות.

ישפטו הקוראים אם סגנוני מתנשא או אם סגנונך מתנשא או אם סגנון שנינו מתנשא, ואם עם צורך או ללא צורך. זה אשכול שאני פתחתי על מנת לברר עניין מסוים, לכן זכותי להעיר למי שמסיט את הדיון לדברים אחרים שאין כאן מקומם.

[הצעיר שבכהונה]

מאחר שהרב אור עולם בושש לפרסם תשובות, התקשרתי בעצמי לרב ש״מ ריאחי.
[מזכיר לי בדיחה על בן עדה מסויימת שעלה לאוטובוס, ניגש בין הנוסעים וביקש כסף לנסיעה. מאחר שלא הביאו לו, הוא אמר "אין ברירה, אני צריך לשלם משלי", והוציא את הארנק מהכיס].
תשובותיו כדלהלן:
הנוסח אינו העתק מאיזו מהדורה אחרת אלא הוא הכריע בעצמו. (לא התעכבתי לשאול על פי אילו עקרונות, גם כי אינו מכיר אותי ויכול לחשוד שמדובר במי שאין כוונותיו טהורות).
את השואים הוא סימן לפי מנחת ש״י ולא לפי כתבי היד הקרובים לכתר אר״צ (כגון המכסה אני מאברהם, המכסה סומן בשוא נח למרות שבכתבי היד מנוקד בחטף פתח).
נוסח תיקון קוראים סימנים אר״צ ונוסח תנ״ך סימנים אר״צ זהה, בשניהם הוא השתדל ללכת לפי הכתר.
בתיקון קוראים הרגיל, גדולי הדור (רח״ק זצ״ל ועוד) אמרו לו שלא ללכת לפי הכתר אלא לפי המקובל.
לשאלתי אם נוסח התיקון הרגיל הוא קורן השיב "כן קורן ומה שנוהגים".

[במסתרים]

בלי להתייחס לדבריו (קורן ומה שנוהגים), יישר כחך על הבירור.

[מעט דבש]

ברויאר מול קורן - איזה מדויק יותר?

[מעט דבש]

הנוסח אינו העתק מאיזו מהדורה אחרת אלא הוא הכריע בעצמו.

מה שלא ברור, איך נהג לגבי המתגים (ראה על הנושא כאן).
פעם ראיתי את הספר, וראיתי בהקדמה שכותב שהוסיף מתגים, אבל לא ברור בדיוק לפי איזה כללים.
אילו היה הספר לפני, מסתמא אפשר לבדוק זאת בעיון בדף או שנים מתוכו.

[הצעיר שבכהונה]

עכשיו שאני יודע שנוסח התנ״ך כנוסח התיקון במהדורת אר״צ אני יכול לבדוק:
נראה שכתב את כל הגעיות הקלות (אמנם מצאתי כֽי־תעשו את־הרע שאין געיה באות ת, אבל נראה שזה חריג.
עוד מצאתי: וֽיֽענו את יהושע לאמר: עם געיה גם באות ו וגם באות י.
וכן ראיתי: ויתא ראשי עם, ויתא מסומן מלעיל. אמנם את דברי השירה הזאת מוטעם כבכתר.

בלי להתייחס לדבריו (קורן ומה שנוהגים), יישר כחך על הבירור.

מזכיר את הקדמת קורן שנהגו ע״פ כל מיני ספרים, "וביניהם" רוו״ה... (לא ציטוט מדוייק אבל זאת הרוח)

[אור עולם]

לאחר בקשת מחילה על העיכוב הגדול,
אשוב ואבאר כי איני מכיר את הרב ריאחי אלא את העורך המסוים של התיקון קוראים הנ"ל,
השאלות הועברו אליו, והוא הבטיח שישיב ויעביר לי לפרסם כאן,
לע"ע הוא מתמהמה, וכשיעביר לי - אעלה כאן במהירות האפשרית.
כט"ס

[מעט דבש]

הרושם שמתקבל הוא, שלקח כבסיס את הנוסח שהיה לו כבר, ושינה את המקומות שהיה ידוע לו שיש שינויים בכתר (הוא ציין שינויים אלו במדור 'מענה לשון' שבתיקון הרגיל שלו), ויש שינויים שנשמטו, ונשארו כדמעיקרא (גם ב'מענה לשון' לא כל השינויים מצויינים).

[אחד מעיר]

לא ראתיו עד הנה
נראה שמדובר בהטעיה מסחרית
אבל כמדומה שזה לא יעזור.
אם ינקד בפרשת בלק כי הכיתָני בקמץ
או בהפטרת בלק ענה בי ענה בטיפחא (טרחא) בי דגש בב'
יבחינו מיד שמעתיק את שיבושי קורן
וישלחוהו למקום הראוי לו
לא ארם ולא צובה!

[אור עולם]

לאחר בקשת המחילה על העיכוב, הנה עיקרי תגובתו, המלאה תובא בהמשך בעז"ה.

א. לא עסקנו בהוצאה מסודרת של טקסט התנ"ך אלא רק להשוות בין כתבי היד המוסמכים (בדגש על אלו שמוצאם מטבריה או ממקומות סמוכים) שידינו השיגה בשעתו ולנסות לבסס על פיהם הכרעה מתי אפשר לנהוג כקורן/רוו"ה/וינציא, ומתי זאת שגיאה. אשר ע"כ הבסיס לעבודה היה רשימה מסודרת של חילוקי גירסאות בין כתבי היד והכרעה בצידם (כעין מה שעשה לימים הרב 'תורת הקורא').

ב. מכיוון שעלו שאלות משפטיות לגבי מצב זכויות היוצרים על הטקסטים ואכמ"ל, לקחנו את התיקון קוראים הקיים של הרש"מ ריאחי ושילבנו בו את התיקונים, עיקר הדגש היה על המקומות שבהם הניקוד שונה מהותית או הטעמים. בעניין המתגים והגעיות, חטפים ושוואים - לא התעסקנו בזה, יען גם להרשמ"ר לא הייתה שיטה מסודרת בעניין, ובמסגרת הזמן והתקציב לא יכלנו להיכנס לתיקון מחדש של כל ה'תיקון', ע"כ רק במילים ששינינו שינוי מהותי - שמנו מתגים, לרוב ע"פ שיטתו של ברויאר.

ג. כמובן שכל האמור הוא רק ביחס לתיקון קוראים - ארם צובא, ולא לתנ"ך סימנים או לתיקון קוראים הרגיל שלהם.

ע"כ.

כאמור, התגובה המלאה תבוא בהמשך.

[הצעיר שבכהונה]

הרושם שמתקבל הוא, שלקח כבסיס את הנוסח שהיה לו כבר, ושינה את המקומות שהיה ידוע לו שיש שינויים בכתר (הוא ציין שינויים אלו במדור 'מענה לשון' שבתיקון הרגיל שלו), ויש שינויים שנשמטו, ונשארו כדמעיקרא (גם ב'מענה לשון' לא כל השינויים מצויינים).

גם לי יש אותו רושם, אבל איני יכול לבדוק, כי בביתי יש לי רק מהדורה ישנה בלי מענה לשון.

ג. כמובן שכל האמור הוא רק ביחס לתיקון קוראים - ארם צובא, ולא לתנ"ך סימנים או לתיקון קוראים הרגיל שלהם.

ברם הרשמ״ר אמר לי בטלפון שנוסח תיקון אר״צ ונוסח התנ״ך שווים.

בדקתי את שלוש הפרשות האחרונות בתיקון סימנים (הרגיל) ובתנ״ך ע״פ שינויי הגירסאות שבתורת הקורא, והנה התוצאות:

פרשת קרח: (בכולם יש הבדל בין התנ״ך לבין התיקון)
ותנו בהן: בתיקון מקף כקורן, בתנ״ך שופר הולך כברויאר.
ממחרת: בתיקון שופר הולך כקורן, ובתנ״ך ניסו לתקן והחליפוהו בגעיה, אבל שמו אותה מתחת למ' השניה וזאת טעות: רק געיה כבדה (כלומר בהברה סגורה, כלומר מתחת לאות מ' הראשונה) מבטלת שופר הולך.
זה יהיה: בתיקון שופר הולך כקורן, בתנ״ך מקף כברויאר.

פרשת חוקת: (אין שינויים בין התנ״ך לתיקון)
לסבּב: דגוש כקורן.
ויחנו: שני גרישין כקורן.
סיחן: מאריך כדפוסים חוץ מברויאר.

פרשת בלק: (הבדל אחד בין התנ״ך לתיקון, ובתנ״ך כקורן).
קבה־לי: במקף כברויאר ולא כקורן.
הכיתני: קמץ בתיקון ובתנ״ך.
כי בא: בשופר הולך בתיקון, כברויאר ולא קורן, ובתנ״ך מקף כקורן.
יקרֶה: כדפוסים חוץ מברויאר.
מה פעל: מלרע.

הפטרת בלק:
ענה בי: בתיקון טרחא כקורן, בתנ״ך מאריך כבכתר.

לסיכום, אם אכן נוסח התנ״ך ותיקון אר״צ זהים, יש עדיין הרבה לשפר.

עם זאת, איני מבין ממה נובעת התקיפות של אחד מעיר ושנאתו התהומית לקורן. (גם איני יודע אם למעשה הוא מכין את הקריאה לפי כל דקדוקיה וטועה פחות מקורן).

[אור עולם]

לכאו' אין סתירה בין הרשמ"ר למה שכתבתי - הנוסח הבסיסי שווה וכנ"ל, ולמעשה ישנם שינויים שנעשו ע"י עורכי התיקון, ודוק.

[מעט דבש]

בעניין המתגים והגעיות, חטפים ושוואים - לא התעסקנו בזה, יען גם להרשמ"ר לא הייתה שיטה מסודרת בעניין... ע"כ רק במילים ששינינו שינוי מהותי - שמנו מתגים, לרוב ע"פ שיטתו של ברויאר.

הכללים של ברויאר למתגים (כלליים המבוססים על כתבי היד הקדומים), נוגעים לאלפי מילים, ואי אפשר לנהוג לפיהן רק במקומות מסויימים.
למשל, יש לברויאר כלל שבדרך כלל אין שני מתגים קלים במילה אחת, גם אם המילה ראויה לשני מתגים ('טעמי המקרא' עמ' 204).
שיטת המתגים שבדפוסים אינה כן, ומצויים מילים רבות מאד שיש בהם שני מתגים, וכך הוא גם בתיקון קוראים סימנים. אין טעם במילים מסויימות להשמיט מתגים הראויים לבוא על פי השיטה הכללית, ולומר שמשום שמילים אלו כבר ממילא 'תוקנו' בניקוד או בטעמים על פי ברויאר, נעשה גם את המתגים על פיו.

[יוצא פוניבז']

עם זאת, איני מבין ממה נובעת התקיפות של אחד מעיר ושנאתו התהומית לקורן.

אינני חושב שיש מישהו ששונא את קורן, רק המדקדקים לא סובלים שגם כיום שיש לנו כתבי יד מדוייקים לאין ערוך מהדפוסים והנוסחאות שהיו בהישג יד פעם ואשר עליהם מבוסס קורן, עדיין יש כאלו שחושבים שאפשר לשים את קורן בשורה אחת עם הספרים המדוייקים.

[מעט דבש]

ב. מכיוון שעלו שאלות משפטיות לגבי מצב זכויות היוצרים על הטקסטים ואכמ"ל.

איני יודע לגבי התיקון קוראים של סימנים ספציפית, אבל באופן כללי, מי שמעניין אותו, המצב הוא כזה:
ברויאר הוציא מהדורה ראשונה של תנ"ך ע"י מוסד הרב קוק.
המהדורה שאחריה ע"י הוצאת חורב.
לאחריה נדפסה מהדורה נוספת 'כתר ירושלים', שהנוסח בעיקרו נלקח מהוצאת חורב, בהסכמתם (ראה כאן).
כיום, הוצאת חורב מתנגדים להעתקת הנוסח של הוצאתם.

וניחזי אנן, לגבי מי שרוצה להעתיק מהם, מה בדיוק הנושא:
כתיב התורה - הנוסח ידוע, והשינויים הבודדים שעשה ברויאר כמסורת התימנים, גם הם ידועים.
כתיב הנביאים והכתובים - ברויאר רשם את השינויים מהדפוסים המקובלים בכרכי 'דעת מקרא' של מוסד הר"ק.
הניקוד והטעמים - בנוגע לחמשה חומשי תורה, השינויים בין כתבי היד והדפוסים מתועדים היטב ב'תורת הקורא' (אמנם בנוגע לנביאים וכתובים אין תיעוד - למעט ההפטרות והמגילות, שבעז"ה יהיה תיעוד בתיקון קוראים של 'תורת הקורא' שאנו מייחלים להוצאתו).

כך שאם מישהו מעוניין להוציא חמשה חומשי תורה והפטרות על פי נוסח כתבי היד הקרובים לכתר ארם צובה, עיקר הנושא של זכויות יוצרים יהיה לגבי המתגים (הגעיות).

בכתבי היד (כתר ארם צובה וכתה"י הקרובים אליו) מתגים רבים הושמטו על אף שהם תואמים לכללים, וברויאר טוען שהנקדנים ראו במתגים אלו 'רשות' (דהיינו שאף שהמילה ראויה למתג, בפועל לא הניחו אותו, כי לא ראו בזה חובה). ראה על כל הנושא כאן.

עכ"פ לפי המקובל כיום להניח מתג בכל מקום בו הוא ראוי לבוא מצד הכללים (למעט 'מקראות גדולות הכתר' ו'ויקיטקסט' שנהגו גם בזה לפי כתבי היד - כל אחד בדרכו הוא), השאלה תהיה לפי אלו כללי מתגים ללכת.
המתגים שבדפוסים אינם תואמים לכללים של כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים אליו (שסוכמו על ידי ברויאר בספר 'טעמי המקרא').
המתגים שבכתר וכתבי היד הקרובים אליו - חסרים רבות, וכנ"ל.
מתגים לפי הכללים של כתבי היד יש בתנ"ך ברויאר - וכאן הגענו לשאלה של זכויות יוצרים; כי יש כאן שיטה של מתגים שבנה ברויאר, הוכיח אותה מכתבי היד, ויישם אותה בפועל במהדורתו.

אך כאן הבן שואל, למה הזכויות בזה שייכות לחורב? הרי ברור שלפני ההדפסה של מהדורת חורב, ברויאר לא ישב והחליט מחדש על כל רבבות המתגים שבמהדורתו, אלא העתיק ממוסד הר"ק, ושינה במקום שהיה נראה לו לשנות (השינויים מפורטים בסוף תנ"ך חורב). אם כך אם יש כאן זכויות יוצרים, הם בעיקרם שייכים למוסד הרב קוק - חוץ מהשינויים (שאינם רבים כ"כ) המפורטים בסוף תנ"ך חורב.

ומוסד הר"ק נראה לי שאם מבקשים מהם הם מסכימים בתנאים מסויימים.

[עץ הזית]

כי יש כאן שיטה של מתגים שבנה ברויאר, הוכיח אותה מכתבי היד, ויישם אותה בפועל במהדורתו.

יש לברויאר ראיה מכתבי היד שיכולה להיות געיא קלה בתיבה של זקף גדול (כגון "בַּחֲלֹמִי" בראשית מ"א י"ז)?
(בכתר מצאנו במקום אחד בלבד געיא במילה המוטעמת בזקף גדול, וזו לא געיא קלה אלא געיית הגרונית לפני יוד: וִהְיוּ)

[יאיר אתמר]

כי יש כאן שיטה של מתגים שבנה ברויאר, הוכיח אותה מכתבי היד, ויישם אותה בפועל במהדורתו.

יש לברויאר ראיה מכתבי היד שיכולה להיות געיא קלה בתיבה של זקף גדול (כגון "בַּחֲלֹמִי" בראשית מ"א י"ז)?
(בכתר מצאנו במקום אחד בלבד געיא במילה המוטעמת בזקף גדול, וזו לא געיא קלה אלא געיית הגרונית לפני יוד: וִהְיוּ)

ראה ייבין עמ' 207
(כוונתך כמובן לרימיה נ ח)

[במסתרים]

תיקון קוראים של 'תורת הקורא' שאנו מייחלים להוצאתו

נשיאים ורוח וגשם אין

[עץ הזית]

ראה ייבין עמ' 207

איך אראה? אין לי את הספר.

[יאיר אתמר]

ראה ייבין עמ' 207

איך אראה? אין לי את הספר.

ייבין זקף גדול.PNG (89.39 KiB) נצפה 3821 פעמים

[עץ הזית]

כי יש כאן שיטה של מתגים שבנה ברויאר, הוכיח אותה מכתבי היד, ויישם אותה בפועל במהדורתו.

יש לברויאר ראיה מכתבי היד שיכולה להיות געיא קלה בתיבה של זקף גדול (כגון "בַּחֲלֹמִי" בראשית מ"א י"ז)?
(בכתר מצאנו במקום אחד בלבד געיא במילה המוטעמת בזקף גדול, וזו לא געיא קלה אלא געיית הגרונית לפני יוד: וִהְיוּ)

ראה ייבין עמ' 207
(כוונתך כמובן לרימיה נ ח)

יישר כוחך.
ועדיין דרכו של ברויאר שבחר לא ללכת בזה בדרכו של הכתר - תמוהה לענ"ד.

[מעט דבש]

במאמר המצ"ב (הערה 5), כתב ברויאר על נידון זה (געיא בזקף גדול):
"אין כאן המקום להסביר מדוע החלטתי לסמן את הגעיא גם באלה".

ספיקות שאין להם הכרע.pdf

(619.93 KiB) הורד 95 פעמים

[עקבי]

כי יש כאן שיטה של מתגים שבנה ברויאר, הוכיח אותה מכתבי היד, ויישם אותה בפועל במהדורתו.

יש לברויאר ראיה מכתבי היד שיכולה להיות געיא קלה בתיבה של זקף גדול (כגון "בַּחֲלֹמִי" בראשית מ"א י"ז)?
(בכתר מצאנו במקום אחד בלבד געיא במילה המוטעמת בזקף גדול, וזו לא געיא קלה אלא געיית הגרונית לפני יוד: וִהְיוּ)

ראה ייבין עמ' 207
(כוונתך כמובן לרימיה נ ח)

יישר כוחך.
ועדיין דרכו של ברויאר שבחר לא ללכת בזה בדרכו של הכתר - תמוהה לענ"ד.

לכבוד ויחי-שת ויחי-ירד ויחי-למך ויהי-נח.
שיטתו של ברויאר בכך אינה תמוהה ע"פי שיטתו הכללית אלא שזהו אחד המקורות שמתנגד לשיטתו. עצם העובדה שיש נפק"מ בטעם זקף אם יש געיה קלה מעידה על כך שיש חלוקה בין המקומות מסומנים בגעיה קלה לבין המקומות שבהם לא מסומנים. וזה סותר את שיטתו הכללית שאף במקומות שאינם מסומנים הם נקראים בגעיה. ולדעתו מוכרח לדחות שאין שום קשר בין הגעיה והזקף אלא שבן-אשר הוסיף סימן נוסיף (כפי רשות הנקדן) להבדיל בין התיבות המוטעמות בז"ק ובין התיבות המוטעמות בז"ג. ולדעתו זו הסיבה שכלל זה אינו נשמר בשאר כתבי יד.