מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ג' יולי 26, 2022 5:50 am

קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.

מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?

הצעיר שבכהונה
הודעות: 116
הצטרף: ג' דצמבר 24, 2019 3:49 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי הצעיר שבכהונה » ג' יולי 26, 2022 10:44 am

עקבי כתב:
קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.

מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?

היה יותר קל אילו היית מצטט את כל המשפט וכותב את המקור המדוייק ולא רק את שם הספר.

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ד' יולי 27, 2022 2:35 am

קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.

מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יולי 27, 2022 7:04 am

עקבי כתב:
קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.

מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

"תנועת השב"א" = הנעת השווא (ראה אור תורה).
[בכ"א ספרים תבוא געיית שווא רק בראש התיבה, והיא נקראת בתנועה מלאה לפי המאירי (ק"ס איזמיר תרמא ח"ב ד ע"ב); שווא נע רגיל וח"פ שווים לדעתו (שם).]
ועם זה וכו' - אע"פ שהקו"ף קמוצה, ראה שם א סע"ב.

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עקבי » ד' יולי 27, 2022 7:14 am

תודה.
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).
קבצים מצורפים
Pages from המסורה למקרא, ישראל ייבין (תשעא) OCR.pdf
(141.41 KiB) הורד 88 פעמים

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' יולי 27, 2022 8:17 am

עקבי כתב:תודה.
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).

לא נראה לי. בדקת במקום שציינתי?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 27, 2022 2:09 pm

אני לא בדקתי אבל נראה לי פשוט שכיוון שיש מקף בין ושקה ל לי הרי שדינם לקראם כאחד מבחינת הדגש ובד"כ דגש בא אחר תנועה קטנה ולא אחר ת"ג ולכן הוא מציין שיש דגש בל' עם זאת שהיא אחר קמץ

חיים סופר
הודעות: 447
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי חיים סופר » ה' אוגוסט 11, 2022 10:06 pm

יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ה' אוגוסט 11, 2022 11:09 pm

חיים סופר כתב:יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?

יקום - האדם הקם.
יקים - המקים את אחרים.
ודון מינה.

כמדומני שהוא מלשון בנ"א באידיש ולא סגנון רבני, ואינו יפה מצד הלשון (ובוודאי בכפל).

שאלת כתיבה אינה כ"כ מן הענין כאן.

אור עולם
הודעות: 1346
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

רהיטנו

הודעהעל ידי אור עולם » ג' אוגוסט 16, 2022 2:26 pm

אשמח לקבל מידע בעניין ניקוד תיבת 'רהיטנו' בסוף פ"א דשיה"ש.

יהושע100
הודעות: 304
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: רהיטנו

הודעהעל ידי יהושע100 » ג' אוגוסט 16, 2022 5:07 pm

ז"ל הגר"י צוביירי במסורת מדויקת עה"פ:
בכמה כת"י מתימן הרי"ש בפתח ולא בקמץ וכן ניקדו מהר"ש במכללה יופי בפתח עיי"ש. וכן המנהג ידוע בקריאה עכ"ל.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ש' אוגוסט 27, 2022 10:04 pm

מאיפה נובע הבניין התנכ"י חפץ, שנא במקום חופץ, שונא וכו' ?

כל אשר חפץ עשה (תהילים)

כל תועבת ד' אשר שנא (דברים, פ' ראה)

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' אוגוסט 27, 2022 11:35 pm

חָפֵץ - לשון עבר.
חוֹפֵץ - לשון הווה.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' אוגוסט 28, 2022 3:28 am

"האני אשביר ולא אוליד יאמר ד' " אמר ישעיהו הנביא.

רוב המפרשים אומרים שאשביר מלשון משבר - מושב היולדת.

איפה אפשר לברר למה מושב היולדת נקרא "משבר", מה נשבר שם ?

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוגוסט 28, 2022 5:30 am

רבנו בחיי שמות א, טו
נקרא משבר על שם שאבריה משתברים, וכן תרגומו (שמות א, טז): "מתברא"

עקבי
הודעות: 225
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 6:06 am

טעם משני בלי טעם עיקרי

הודעהעל ידי עקבי » ב' אוגוסט 29, 2022 9:39 pm

יש מקומות בספרי אמ"ת שיש טעם משני בלי טעם עיקרי ובא מתג\געיא במקומו (תהלים א:א, ז:ו, יז:יד, מ:ט, מו:ד ועוד רבים) עי' טעמי המקרא להרב מרדכי ברויאר (פרק ט 28-31 עמ' 231-233).
שמעתי שבמקרים אלו יש לשים עיקר ההטעמה במקום המתג והטעם שלפניה אינה אלא טעם משני.
האם יש מסורה או מקור בספרים לקריאה כזו?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ספטמבר 05, 2022 6:45 pm

רוב הביטויים בלשונות חז"ל במ"ע ובל"ת מגיעים מהמקרא שבהקשר.

ישיבת סוכה - ישבו בסוכות

משוא פנים - אשר לא ישא פנים
מיקח שוחד - ולא ייקח שוחד
אחד המקיף ואחד הניקף - לא תקיפו
אונאה - לא תונו
תקיעת שופר - ותקעתם תרועה
עיר הנידחת , מודח - וידיחו
מוסת - כי יסיתך
עדי מסירה/ חתימה כרתי - ספר כריתות

ייבום - וייבמה
חליצה - וחלצה נעלו

מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' ספטמבר 05, 2022 10:02 pm

יעקל כתב:מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...

הלשון "זיקה" מופיעה רבות בחז"ל.
בויקימילון ערך זקה כתבו על מקור מילה זו שהיא לשון חז"ל מהשורש המקראי זק (לאסור מלכיהם בזקים).

כנראה שחז"ל חיפשו מילה שמבטאת את הקשר שבין היבם ליבמה, ובחרו במילה זו שמבטאת כבלים שקושרים אדם נגד רצונו והוא מעוניין להשתחרר מהם.
כנלפענ"ד.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ספטמבר 05, 2022 10:42 pm

יש"כ הרב עזריאל, הסבר יפה. יפה ומדוייק.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' ספטמבר 07, 2022 6:02 pm

יעקל כתב:רוב הביטויים בלשונות חז"ל במ"ע ובל"ת מגיעים מהמקרא שבהקשר.

נטילת לולב.
נטילת ידים?
הנחת תפילין?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' ספטמבר 07, 2022 9:13 pm

גם שאלה, למה לא לקיחת לולב -ולקחתם, רחיצת ידיים, קשירת האות, הוויית הטוטפת, שם תפילין בכלל - מבטן מי יצא ?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' ספטמבר 08, 2022 6:24 pm

לא באתי לשאול
באתי לערער על הנחת היסוד של מר שרוב הביטויים בלשון חכמים מקורם בלשון המקרא
לגבי רוב הדוגמאות שהבאתי יש התייחסות לכך בפוסקים בהקשרים השייכים (או"ח תרנא לגבי לולב ובהל' נט"י לגבי נט"י. דומני שגם בקשר לתפלין יש דיון בפוסקים מדוע תקנו בלשון זה)

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' ספטמבר 09, 2022 12:13 am

למה לערער אם אפשר לחזק ?
לא מצא הקב"ה וכו' אלא השלום...?!

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 11, 2022 12:04 pm

למה לחזק
\אם המקורות שהבאתי מראים שיש לערער ולא לחזק
והאמת והשלום אהבו
בפסוק זה האמת נזכרה לפני השלום
ויש לדון בזה הרבה
ומכל מקום נתכונתי להנחה שהעלה ולא חלילה אל מר אישית

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 5:18 pm

הכל טוב...!
בכל אופן מעניינא דיומא, מאיפה חז"ל מצאו את הביטוי ווידוי גבי ביכורים ? הרי לא מופיע לנו במקרא ...

גם ווידוי קשור לעוונות ופחות להבאת מנחה לא-ל ית'...
אנו רגילים לקשר את ה"והתוודו" עם "חטאתם"...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 11, 2022 5:23 pm

כנראה כוונת מר ל"ווידוי מעשר" כי האמירה עם הבכורים נקראת "מקרא בכורים".
הווידוי הוא אמירת דברים שמודים בהם (כמו מודה על האמת) לפני ה' ולאו דוקא חטאים ועוונות
בכל אופן וידוי מעשר נאמר אחרי זמן ביעור המעשרות וענינו שהאדם מודה לפני ה' ומתוודה על כך שנתן כל מעשרותיו
הדבר מקביל בדיוק לוידוי שמתודה על חטאתיו רק שכאן מתוודה על מצוותיו
ואיני מבין מה קשה כאן

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 5:29 pm

אמת, שכחתי לגמרי שיש הבדל בין וידוי למקרא.
נערך לאחרונה על ידי יעקל ב א' ספטמבר 11, 2022 10:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » א' ספטמבר 11, 2022 9:46 pm

עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...

הלשון "זיקה" מופיעה רבות בחז"ל.
בויקימילון ערך זקה כתבו על מקור מילה זו שהיא לשון חז"ל מהשורש המקראי זק (לאסור מלכיהם בזקים).
כנראה שחז"ל חיפשו מילה שמבטאת את הקשר שבין היבם ליבמה, ובחרו במילה זו שמבטאת כבלים שקושרים אדם נגד רצונו והוא מעוניין להשתחרר מהם.
כנלפענ"ד.

לענ"ד, "נגד רצונו" לאו דווקא, אלא "זיקה" היא שייכות, תלות וקשר, בלא זיקה לרצונו, ורצונו בלתי רלוונטי, כי הקשר קיים מצד עצמו.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 9:50 pm

באמונתו כתב:לענ"ד "נגד רצונו" לאו דווקא, אלא "זיקה" היא קשר בלא זיקה לרצונו, ורצונו בלתי רלוונטי, כי הקשר קיים מצד עצמו.


אבל כת"ר לא מסביר למה שנו רז"ל היבמה נזקקת ולא נקשרת ?
א"ו כדברי הר"ר עזריאל דבעינן לישנא שמבטא את האיסור (מלשון אסיר) והכבל של העניין של לא תהיה אשת וגו', הלאו דלא תהיה וגו' עושה את היבמה אסירה.
להיות נמצא במצב מסויים נגד רצוני - זה נקרא שאני אסיר או אסור, ולא בהכרח בתוך תא של בית כלא או בית סוהר.

רז"ל רצו כאן לבטא משהו יותר חזק מקשר בעלמא...

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » א' ספטמבר 11, 2022 10:55 pm

מפורש במנחות מה, ב:
אמר ר' יוחנן: הכל מודים [דף מו עמוד א] שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה, ואיזה הוא זיקה שלהן? שחיטה. אמר עולא, בעו במערבא: תנופה עושה זיקה או אינו עושה זיקה? פשוט ליה מדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: שחיטה עושה זיקה, מכלל דתנופה אינו עושה זיקה! דר' יוחנן גופא קא מיבעיא ליה, מיפשט פשיטא ליה לרבי יוחנן דשחיטה עושה זיקה ותנופה אינו עושה זיקה, או דלמא שחיטה פשיטא ליה ותנופה מספקא ליה? תיקו...
ושחיטה עושה זיקה? ורמינהי... ואי ס"ד שחיטה עושה זיקה, כיון דהוזקקו זה לזה בשחיטה איפסיל ליה לחם, תיפסל נמי תודה! שאני תודה, דרחמנא קרייה שלמים, מה שלמים קרבים בלא לחם, אף תודה קרבה בלא לחם.
א"ר ירמיה, אם תמצא לומר: תנופה עושה זיקה, אבד הלחם [דף מו עמוד ב] אבדו כבשים, אבדו כבשים אבד הלחם; ואם תמצא לומר: תנופה אינה עושה זיקה, הביא לחם וכבשים והונפו ואבד הלחם והביא לחם אחר, אותו הלחם טעון תנופה או אינו טעון תנופה?...
השאלה "למה שנו רז"ל היבמה נזקקת ולא נקשרת"? לענ"ד טעות, שהלא חז"ל לא מדברים ב"עברית" מודרנית. שורש "קשר" בחז"ל מתפרש קשר ממש, ע"ד מלאכת קושר בשבת.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 10:59 pm

אבל לדעת כת"ר, למה קורים לעניים "נזקקים" ? האם לא בגלל שהם אסירים במצב בו הם נמצאים ?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' ספטמבר 13, 2022 5:00 pm

אפר-סק
אפר-סמון

יש פה שורש משותף. מישהו יודע מה הוא ומאיזה שפה עתיקה ? ואיפה כדאי לחפש ?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ג' ספטמבר 13, 2022 5:22 pm

יעקל כתב:אבל לדעת כת"ר, למה קורים לעניים "נזקקים" ? האם לא בגלל שהם אסירים במצב בו הם נמצאים ?

פלא עליך. לשאול שאלות מעברית מודרנית?!!

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' ספטמבר 13, 2022 5:24 pm

זהו, לא בטוחני ש"נזקקים" הינו ביטוי אליעזר-בן-יהודאי לחלוטין, יכול להיות שכן...

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' ספטמבר 16, 2022 4:56 am

מה השורש של המילה "ארשת" , כמ"ש בתהילים "וארשת שפתיו בל מנעת סלה" ?

זכר או נקבה ?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ספטמבר 19, 2022 11:56 pm

ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה

איפה יש חיבור שמדבר על דקדוקי המסורה ? לא זכיתי להבין למה יש מקף בין גר ויתום, כאילו מדובר בגר שהוא גם יתום...
בפשטות, מדובר פה בגר, ביתום ובאלמנה בנפרד, בגלל ששלשתם חלשים וללא משען בחברה (כפשט האב"ע)

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ג' ספטמבר 20, 2022 12:30 am

יעקל כתב:ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה

למה יש מקף בין גר ויתום

תיבה שאין בה מטעמי המקרא משום סיבה (המלה קצרה וכו') מחוברת במקף לתיבה שלאחריה לדבר זה (נגינת הטעמים) בלבד ואינו ענין כלל לפירוש הפסוק.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' ספטמבר 20, 2022 12:31 am

ייש"כ, מעניין אבל מינא הני מילי ?

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ג' ספטמבר 20, 2022 7:35 am

יעקל כתב:מינא הני מילי ?

זיל קרי בי רב הוא.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' ספטמבר 20, 2022 4:10 pm

במסתרים כתב:
יעקל כתב:ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה

למה יש מקף בין גר ויתום

תיבה שאין בה מטעמי המקרא משום סיבה (המלה קצרה וכו') מחוברת במקף לתיבה שלאחריה לדבר זה (נגינת הטעמים) בלבד ואינו ענין כלל לפירוש הפסוק.

לא לפירוש הפסוק אבל יש לה גם השלכה על ניקוד מלים אלה ועל קריאתן ברצף


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים