פורום אוצר החכמה

למה "שובה" לפעמים מלרע ולפעמים מלעיל, והאם זה משנה משמעות המילה? כגון קודם מוסף אומרים שובה למעונך - והוא מלעיל, אבל שובה ה'... הוא מלרע
פעם שמעתי שהוא כמו הכלל של "למה" שתלוי אם בא קודם אהח"ע - האם יש מקור לזה
אשמח אם א' מן חכמי הפורום שליט"א יעזור לי בזה

האמת עד לעצמה
1. ספר במדבר פרק י פסוק לו:
וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבֲב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
2. ספר ישעיהו פרק מד פסוק כב:
מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ:
3. ספר ירמיהו פרק ג פסוק יב:
הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם:
4. ספר הושע פרק יד פסוק ב:
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ:
5. ספר תהלים פרק ו פסוק ה:
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ:
6. ספר תהלים פרק ז פסוק ח:
וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה:
7. ספר תהלים פרק צ פסוק יג:
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ:
8. ספר תהלים פרק קכו פסוק ד:
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־שְׁבִותֵ֑נוּ שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:
וכמו כן מילה קומה. ובדומה לזה כתב הרד"ק (מכלול ק. ליק ועי' הערות יבא"ר שם). ועע"ש (קא:) בתיבות שובה וקומה ועי' בדברי יבא"ר שם. כמדומני הקדמונים לא נתן כלל לזה רק במילה למה אבל האחרונים פירשו עפ"י זה את הטעם שכמה מילים שצריכות לבוא מלעיל אבל לפני אותיות גרוניות באות מלרע.

עקבי כתב: כמדומני הקדמונים לא נתן כלל לזה רק במילה למה אבל האחרונים פירשו עפ"י זה את הטעם שכמה מילים שצריכות לבוא מלעיל אבל לפני אותיות גרוניות באות מלרע.

יש"כ! הרב עקבי
מי הם בדיוק "האחרונים" הללו

היסוד הכללי ידוע בשם הגר"י קמנצקי עי' אמת ליעקב בראשית יב:יט, כו:י,כב, שמות ח:יז, יח:יא, כה:יג, כו:לג, במדבר יא:ח. אבל הוא לא כתב לגבי מילים שובה וקומה. וע"ע תקון קוראים 'סימנים' בכל המקומות הנזכרים ובבמדבר (י:לו-לז). כבר צייניתי לדברי יבא"ר וכ"ה בדברי רא"ל גורדון (משפטי הלשון העברית עמ' עט.-עט:). מצורף קצת אחרוני זמנינו. יש לי להוסיף שמלבד שהקדמונים לא נתנו כלל בזה מדברי הרא"ם ומנח"ש ורא"ב מבואר שלא ידעו מכלל זה (כדמבואר באמת ליעקב בראשית כו:י).

תודה רבה

ענ'י לעצמי כתב:למה "שובה" לפעמים מלרע ולפעמים מלעיל, והאם זה משנה משמעות המילה? כגון קודם מוסף אומרים שובה למעונך - והוא מלעיל, אבל שובה ה'... הוא מלרע
פעם שמעתי שהוא כמו הכלל של "למה" שתלוי אם בא קודם אהח"ע - האם יש מקור לזה
אשמח אם א' מן חכמי הפורום שליט"א יעזור לי בזה

הכלל של למה זה רק לפני ה' וא' לא לפני ח' וע'

עקבי כתב:האמת עד לעצמה
1. ספר במדבר פרק י פסוק לו:
וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבֲב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ
2. ספר ישעיהו פרק מד פסוק כב:
מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ:
3. ספר ירמיהו פרק ג פסוק יב:
הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם:
4. ספר הושע פרק יד פסוק ב:
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ:
5. ספר תהלים פרק ו פסוק ה:
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ:
6. ספר תהלים פרק ז פסוק ח:
וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה:
7. ספר תהלים פרק צ פסוק יג:
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ:
8. ספר תהלים פרק קכו פסוק ד:
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־שְׁבִותֵ֑נוּ שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:
וכמו כן מילה קומה. ובדומה לזה כתב הרד"ק (מכלול ק. ליק ועי' הערות יבא"ר שם). ועע"ש (קא:) בתיבות שובה וקומה ועי' בדברי יבא"ר שם. כמדומני הקדמונים לא נתן כלל לזה רק במילה למה אבל האחרונים פירשו עפ"י זה את הטעם שכמה מילים שצריכות לבוא מלעיל אבל לפני אותיות גרוניות באות מלרע.

וצ"ע שמואל ב טו, כז
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶל־צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֔ן הֲרוֹאֶ֣ה אַתָּ֔ה שֻׁ֥בָה הָעִ֖יר בְּשָׁל֑וֹם וַאֲחִימַ֨עַץ בִּנְךָ֜ וִיהוֹנָתָ֧ן בֶּן־אֶבְיָתָ֛ר שְׁנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אִתְּכֶֽם
קודם אות גרונית ומלעיל. ואולי יש לחלק בין שובה מלא ושבה חסר, ועיין ירמיה מ ה 'ושבה אל גדליה' שהוא ג"כ קודם אות גרונית, חסר, ומלעיל.
אך לא מצאתי בספרים לחלק בין מלא וחסר וצ"ע

לגבי הטעמת למה, הצווי המוארך של שורשי ע"ו ודומיהם, ראה א' מירסקי, 'נגינת למה לפני גרוניות', תרביץ, יב (תשא), עמ' 297-299; הנ"ל, 'נגינת צורות עו"י וכפולים', תרביץ, טז (תשה), עמ' 28-40; א' מלמט, 'הטעמת למה לפני גרוניות', תרביץ, יד (תשג), עמ' 143-144.

יאיר אתמר כתב:לגבי הטעמת למה, הצווי המוארך של שורשי ע"ו ודומיהם, ראה א' מירסקי, 'נגינת למה לפני גרוניות', תרביץ, יב (תשא), עמ' 297-299; הנ"ל, 'נגינת צורות עו"י וכפולים', תרביץ, טז (תשה), עמ' 28-40; א' מלמט, 'הטעמת למה לפני גרוניות', תרביץ, יד (תשג), עמ' 143-144.

מֶה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז׃
לך לבדך יש את כל המ"מ הללו. האם לא היה עדיף ליתן ביאור מקוצר ופשוט של הסיבה?
וע"ע ע"ז יד ע"ב וצ"ב אי תירוץ ר"ד יעזור לך

כמדומה ש(דוקא במקרה זה) כולם ניתנים להשגה (במאמץ סביר) ברשת.