בסנהדרין עה, א: אמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ובאו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שתבעל אמרו חכמים ימות ואל תבעל לו תעמוד לפניו ערומה ימות ואל תעמוד לפניו ערומה תספר עמו מאחורי הגדר ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר. ע"כ.
הפירוש ב"אחורי הגדר" לכאורה הוא שילכו שניהם – האיש והאשה – ויעמדו אחורי הגדר וידברו זא"ז במקום סתר, וחכמים אסרוהו באשת איש אפילו במקום פקו"נ משום לא תקרבו שהוא מאביזרייהו דג"ע כמ"ש הר"ן הו"ד בש"ך יו"ד סי' קנז סק"י [ובפנוי' – מתק"ח כמבואר בהמשך הסוגיא סנהדרין שם].
אלא שחכם אחד ר"ל שהפירוש הוא שהגדר הי' משמש כמחיצה המבדלת בין האיש והאשה, ואעפ"כ יש בזה משום לא תקרבו וע"ד המבואר בשו"ת אגרות משה אהע"ז ח"ד סי' ס.
וחיפשתי פירוש מדוייק בהרבה ספרים, ובעז"ה מצאתי ב'אוצר הפוסקים' אהע"ז סי' כב ס"ק א אות ז בשם אחרונים שאיסור ייחוד דינו ביהרג ואל יעבור, ולמדו כן מהא דאיתא בסנהדרין עה, א: "ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר", וכ"כ בספר 'ישמח משה – עסיס רמוני' להגה"ק ר' משה טייטלבוים זצ"ל על מגילת אסתר (עמ' עג): "אף אם א"א היתה אין בסיפור עמה אחורי הגדר רק איסור דרבנן, או משום שהוא מחמת איסור תאוה כמ"ש, או משום איסור יחוד נגעו בה כמו דמשמע מדברי הבית שמואל" [לעת עתה לא מצאתי דברי הב"ש שמהם משמע כדבריו].
ומדבריהם מבואר שהפירוש ב"מאחורי הגדר" הוא כמו שבארתי - שהאיש והאשה נמצאים ביחד מאחורי הגדר ב'מקום סתר'.
והנה גם לפי הר"ן ועוד ראשונים דמשום 'לא תקרבו' אסרו שתספר עמו, נראה שהפירוש ב"מאחורי הגדר" הוא, כמשנ"ת, שהאיש והאשה נמצאים ביחד מאחורי הגדר, אלא דס"ל דמיירי באופן שאין בו משום איסור יחוד, וכגון שהי' פתח פתוח לרה"ר כיו"ב, או דגם איסור יחוד נכלל בל"ת דלא תקרבו וכמ"ש בספר החינוך מצוה קפח "ועוד אמרו רז"ל במצוה זו [לא תקרבו] שאסור להתייחד עם כל העריות", ע"ש.
אהי' אסיר תודה למי שיביא מקורות לפירוש המדוייק.