מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ולא אצל ממנו - מקור הביטוי

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15594
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

ולא אצל ממנו - מקור הביטוי

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אפריל 07, 2023 11:58 am

מידי פעם אני מוצא ביטוי זה
הנה ליקוט מהאוצר
אצל מלא הרועים.png
אצל מלא הרועים.png (35.37 KiB) נצפה 496 פעמים



ולא אצל.png
ולא אצל.png (90.4 KiB) נצפה 496 פעמים
עוד אצל.png
עוד אצל.png (51.46 KiB) נצפה 496 פעמים


כמובן שכוונת הכותבים על דרך לא חשך ממנו מאומה, (כדברי יוסף על אדונו), ואיך משתמשים בביטוי שמשמעותו הפוכה, לא אצל עליו מאומה?

מה שנכון נכון
הודעות: 11689
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ולא אצל ממנו - מקור הביטוי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' אפריל 07, 2023 12:15 pm

לא אצל ממנו (לא 'עליו') - לא הבדיל והפריש ממנו. ע"פ ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד (תהלים, ומשם לתפלת ר' נחוניא).

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ולא אצל ממנו - מקור הביטוי

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אפריל 07, 2023 1:33 pm

קהלת ב, י:
וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה

רש"י:
"לא אצלתי" - לא ריחקתי להבדיל מהם.

וכן בעוד הרבה מפרשים שם: לא הבדלתי מהם, לא מנעתי מהם, [וכהמשך הפסוק לגבי "לבי"].
ובתרגום שם: "לָא כִלִיתִי מִנְּהוֹן".

ישיבה מאן דהו
הודעות: 200
הצטרף: ד' אפריל 18, 2012 9:14 pm

Re: ולא אצל ממנו - מקור הביטוי

הודעהעל ידי ישיבה מאן דהו » ו' אפריל 07, 2023 2:15 pm

וההיקרות הראשונה היא כמובן "הלא אצלת לי ברכה", האם לא הפרשת/השארת לי ברכה.
שו"ר בספר השרשים לרד"ק:
אצל. הֲלֹֽא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָֽה (בראשית כז, לו), מענין אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא א, טז). והוא שם בחמש נקדות, לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ (בראשית לט, י), וַיִּסֹּב מֵֽאֶצְלוֹ (שמואל א' יז, ל). ופירוש הלא אצלת לי ברכה כלומר הלא הנחת אצלך לי ברכה, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם (קהלת ב, י), לא הנחתי הדבר אצל מי שראו אותו, כלומר לא מנעתי מהם. והפעל הכבד [הִפְעִיל] וַיָּאצֶל מִן־הָרוּחַ (במדבר יא, כה), בנוח האל"ף. והנפעל עַל־כֵּן נֶאֱצַל מֵֽהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵֽהַתִּֽיכֹנוֹת מֵֽהָאָֽרֶץ (יחזקאל מב, ו). וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, יא), וּמֵֽאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ (ישעיה מא, ט), ענינו גדולי ישראל, מגדוליה ומנכבדיה. ומזה מְלוֹ הַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּֽילָה (יחזקאל מא, ח), כלומר אמות גדולות. ויש מי שפירש לֹא אָצַלְתִּי, לא פרשתי מהם, ומענינו וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הפרושים שבישראל והנכבדים. תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ (ירמיה לח, יב), ובלשון זכרים עַל כָּל־אַצִּילֵי יָדַי (יחזקאל יג, יח), בתי השחי, ואפשר שיהיה מזה מְלוֹ הַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּֽילָה כלומר מדות גדולות עד בית השחי. כִּֽי־יַגִּיעַ גֵּֽי־הָרִים אֶל־אָצַל (זכריה ד, ה), שם מקום.


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים