פורום אוצר החכמה

שאלה שנתעוררה אצלי בשבת האחרונה:
בויקרא ד,כ נאמר: וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַֽעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם".

בטעות, במקום "יַֽעֲשֶׂה" קראתי "יֵעָשֶׂה". התלבטתי בשעת מעשה אם קראתי נכון, אך היות שלצערי אף אחד לא תיקן אותי הבנתי שקראתי נכונה. מיד בתום העלייה הלכתי לבדוק בחומש וגיליתי את הטעות.

שאלתי: לאשכנזים, שעל טעות בניקוד שאינה משנה את המשמעות אין חוזרים, התלבטתי האם בכגון דא חשיב שינוי שמשנה את המשמעות, כי "יַֽעֲשֶׂה" הוא מגזרת יפעל ואילו "יֵעָשֶׂה" הוא מגזרת נפעל; או כיון שסו"ס כאשר קוראים את הרצף "וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יֵעָשֶׂה לו" ברור שה"יעשה" הוא ע"י הכהן, שעליו נאמר בתחילת הפסוק "ועשה", נמצא שהמשמעות לא משתנה?

אשמח לדעת ההלכה ומקורות של דוגמאות דומות. תודה מראש.

לכאורה יש כאן שינוי משמעות, כי "כן יֵעָשֶׂה לו" משמעותו שכן ייעשה לכהן, שהוא נושא המשפט.

בן ראובן כתב:לכאורה יש כאן שינוי משמעות, כי "כן יֵעָשֶׂה לו" משמעותו שכן ייעשה לכהן, שהוא נושא המשפט.

לעניות דעתי - לא. אם (היה) כתוב "וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יֵעָשֶׂה לו" - משתמע יותר שכוונת המילה "יֵעָשֶׂה (לו)" מוסבת על הפר, ולא על הכהן. [אם כי אני מסכים אתך שניקוד כזה מאפשר משמעות שניתנת להתפרש גם על הכהן, בניגוד ל"יַֽעֲשֶׂה" שלא מאפשר כלל משמעות כזו].

מה בין זה ל"המן נופל/נפל"?

עזריאל ברגר כתב:מה בין זה ל"המן נופל/נפל"?

"והמן נופל" משמעותו שהנפילה היתה תוך כדי שיבת המלך מגינת הביתן. ב"נפל" אין משמעות כזו.

לענ"ד כוונת הרב עזריאל לא היתה לשאול על ההבדל בין נופל לנפל, אלא, שב"והמן נופל" כתבו הפוסקים שאם קרא "נפל" בלשון עבר צריך לחזור כי זה משנה את המשמעות והוא שואל מה בין יעשה בי' פתוחה שנקראה כי' צרויה וזה משנה את המשמעות מלשון "עושה" ל"נעשה" כפי שביאר מר לעיל לבין והמן נופל שנקרא נפל בעבר שבזה צרך לחזור?

כדכד כתב:לענ"ד כוונת הרב עזריאל לא היתה לשאול על ההבדל בין נופל לנפל, אלא, שב"והמן נופל" כתבו הפוסקים שאם קרא "נפל" בלשון עבר צריך לחזור כי זה משנה את המשמעות והוא שואל מה בין יעשה בי' פתוחה שנקראה כי' צרויה וזה משנה את המשמעות מלשון "עושה" ל"נעשה" כפי שביאר מר לעיל לבין והמן נופל שנקרא נפל בעבר שבזה צרך לחזור?

ולכן הסברתי, שהקורא "נפל" בלשון עבר משנה גם את משמעות הענין המדובר בכתוב, משא"כ הקורא "יעשה" ביו"ד צרויה משנה רק את משמעות התיבה, ולא את משמעות הענין (לדעת פותח האשכול, משא"כ לדעתי כנ"ל).

מה זה משנה אם שינוי המשמעות הוא רק על התיבה או על כל הענין
סוף סוף הוא קרא תיבה שמשמעותה שונה מהמשמעות המקורית

כדכד כתב:מה זה משנה אם שינוי המשמעות הוא רק על התיבה או על כל הענין
סוף סוף הוא קרא תיבה שמשמעותה שונה מהמשמעות המקורית

זה בדיוק הספק שהעלה פותח האשכול.

מפורש במשנ"ב קמב שחוזרין על שינוי יעשה ויעשה

ולענ"ד נראה שהוא הדין בטעה לקרוא "יֹאכל כל דם" בצירי אף שהמכוון אחד לכאורה (למאי נפק"מ בפשט אם קאי על האוכל או הנאכל, אף שאין המשך הכתוב מתפרש היטב) וכן בנדו"ד.

לשיטתו אולי המשנ"ב דיבר דווקא בכגון שהבנת המשפט כולו משתנה ולא בכל מקום
אמנם לי נראה שאינו כן, שכשאומר שיהיה נעשה לדם כמו לדם הפר הרי שאמר משהו אחר מהכתוב שהכהן צריך לעשות לדם כמו שעשה לדם הפר