מרחשת מלק ,פדר גרש, פיתה וחלות - מעניני לשון פרשת ויקרא .
[על פיתה -בתגובות]
מרחשת מלק ,פדר גרש - הם רק חלק מהמילים הרב משמעיות בפרשת ויקרא. ובחלקם נעיין הפעם.
1) . גרש-לרשי גרוס= שבור חילוף ש\ס. גריסין = גרעין מקולף - מן הכרמל -רסג. (ב.יד.).
[ וממגד גרש ירחים הוא בשין ימנית מלשון גירוש , לא קשור]
2) ונמצה-מיץ היא שם פעולה, כמו מיצוי, ומשמעה סחיטה ומשורש מצה, אבע רשי ועוד.
וי"א מלשון מציצה רשבם. שורש מ,צ,ץ (א,טו.)
3) מלק- ומשפט המליקה מדברי הקבלה-אבע. וברשבם "פירש דונש כי הוא ראייה לחזל שראו עבודת המקדש". והתכוון להאשמתו את מנחם בקראיות שהוא פירש ומלק = שחט. וכבר ר"ת יישב את מנחם שגם הוא פירש כחזל.(א,טו)
4) מוראתו = הרעי, חילופי א\ע. (א.טז)
5)לרשי בנוצתה= בני מעיה , שמאוס = מלשון צואה העמק דבר, והב' פירושו בגלל המיאוס. לרבנן ולרמבן ועוד נוצתו והב' פירושו עם הנוצה.(א,טז)
6) מרחשת ( ב,ז) לרשי שם של כלי ע"ש רוחש ומנענע= במובן של תנועה -. ולאבע שם \ מובן של קול, שמשמיע קול=רחש . שורש רחש. ועוד באבע שהוא תואר למאכל מטוגן. וכך גם בתרגום יונתן -מנחת מרתחא= מנחה מבושלת.[ לכאורה הכוונה שמרחשת=מרתחא, שיש בהן אותיות מ,ר,ח,ת]. ודוחק לומר כך,ואולי קרא למטוגן מבושל ?
7) מחבת= לרשי בשמן שאינו עמוק. אבל באבע - מלשון מחביא , משרש ח,ב,ה, שהיא "קערה על גבי קערה" . ובר' גרשום במנחות סג. "ובא על חטא במחבואי הפה". [ומן החדשים ניסו לומר השערה שהשם "מחבת" הוא תצליל, מן החבטה הנשמעת בעת סגירת מכסה המחבת. וחידשו חביתה ממחבת]
אולם זה נסתר ממשמעותה במקומות אחרים בנך ובגמרא שמשמע שהוא כלי שטוח, ור יוסי אמר "מתבת אין לה כיסוי, (מנחות ה,ח ).
וזל ר גרשום מנחות סג-
"האומר הרי עלי במרחשת. והוא הדין כי אמר הרי עלי במחבתאי ודאי על שם כלים נקראו שזה כלי שמו מרחשת וזה כלי [שמו] מחבת יביא ואין בו ספיקא ואם על שם מעשיהם נקראו דהאי אתי ארחושי הלב והאי אמחבואי הפה".
אולם לרדק ולר גנאח הסתפקו שמא הת' שורשית - מחבתת.
8) באבע- חלות = עגולות ומלשון חלילה ,חוזר חלילה.מחוללין. אבל בתרגום חלות= "גריצן" היינו עבות. וגם האבע מביא שי"א שהיו עבות ואפשר שאין סתירה אלא עגולות ועבות בשונה מהרקיקים שהיו דקיקין ר\ד . ובמק"א מפרש שהיו מרובעות.
9) פדר = חלב -באונקלוס רשי רשבם ורוב המפרשים.אולם בת' ירושלמי ובת' יונתן ובערוך פדר = הגוף וית גופה". ולרסג ולרי גנאח פדר = הלב הריאות והכבד.והרמבן מסביר שמוצאו של הפדר =הפרד\ה.(א,ח,)
10) העצה בסגול- אבע "ואין לו אח" .לרשי ורשבם הכליות [שיועצות]. לרסג = עצם הזנב, בסוף השדרה.
ולאבע י"א מלשון עץ - שהשדרה דומה לעץ. ובאונקלוס תרגם ישירות : עצה = שזרתא = השדרה חילוף ד\ז .(ג,ט). .(יש כאן שוני שהרי- בדכ החילוף הפוך בעברית ז' ובארמית ד !)
.
11) תמעול מעל = מלשון מעיל= מוסתר שהקדשים מוסתרים ומרוחקים מן האדם , או שמוסתר ממנו[שכח] שזה חטא. ולכן "תמעול מעל" -לשון נופל על לשון ,מעילה= שגילה וערטל , מעל = במוסתר ממנו.כך באבע (ה,טו).
בדומה למילה בגד= בגידה , שחשף את מכוסה בבגד.
12) עמיתו = מלשון לעומתו, שכינוי לרעהו העומד מולו.אבע.
13) קרבן שלמים= שהוא לשון תשלומים- רשבם. שאינו על חטא אלא באה לשלם נדרו.
ובשמות הקצר הוסיף -ששלמים מלשון "שלם" כי החטאת היא חברון הנשמה ,חטא=חסר,כמו קולע אל השערה ולא יחטא (בשופטים כ,טז). ובחזל והביאו רשי שמביאין שלום.
14) הכסלים - באונקלוס - תרבא די על גיססיא" הינו החלב שעל הכסלים=הצדדים [חד גיסא] .
ואולי הוא מלשון כסלים= כתלים, החלב שבצד בסמוך לדפנות -קירות בטן הבהמה.
** .ובת' יונתן תרבא דעל כפלי = חלב\ שומן עבה וכפול, שנמצא על החלציים =הכסלים.(אולי יש קשר כסל \כפל).
** .והאבע גם הוא פירש שכסלים היינו בצדדים, אבל הלך לאסטרונומיה "הכסלים ידוע - והוא מגזירת כוכבי השמיים וכו," והכוונה שכשם שכוכב כסיל [קבוצת כוכבים] נמצאת בצד של כיפת הרקיע בדומה לכך הם הכסלים שבצידי הגוף. ולפי זה כסלים בא מכוכב הכסיל ,במובן של - בצד.
15) כליות- נקרא כך "בעבור כוח תאוות המשגל והיא מגזירת -נכספה וגם כלתה נפשי. דהיינו
כליות = כלתה [נפשו]. אבע.