חידושי לשון בפרשת תרומה .
1.
מזלגות ויהלומים.
משבצות \ תשבץ לרמבן הכוונה למזלגות, שמות כה ז .
... ועוד, כי עניין מושב האבנים שאמר הרב שהוא עשוי כמין גומא איננו כן, אבל הוא כדברי אונקלוס שתרגם מרמצן (שם), והוא שעשו מלמטה מושב כמידת האבן, ומוציאין ממנו מזלג שלוש השנים שיאחזו את האבן, מלשון חכמים ומפקי ליה ברמצא דפרזלא (נדה סב.), כגון דבזעא ברמצא דפרזלא (שבת קג.).
להראות את יפיה.
...וכן יעשו גם היום בכל אבן יקרה בטבעות, כדי שתתראה מכל צד ולא ייטמן יפיה והדרה בתוך הגומא... . אבל הן מזלגות כמו שאמרנו, ונקבי השרשרות נכנסים בהן...
אחזו השבץ -?!
...וממנו לפי דעתי "כי אחזני השבץ" (שמואל ב' א ט), אנשים בידם הרמחים ובראשם מזלגות לתפוש הבורחים, כמו שאמר (שם ו) "והנה הרכב ובעלי הפרשים הדביקוהו". ופירוש "מוסבות משבצות" (להלן כח יא), שיעשה רמצי זהב סביב.
2. מילואים.
מלא או שלם? ומה הקשר לגיוס מילואים?
ברשי - ד"ה אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן: על שם שעושין לה בזהב מושב כמין גומא, ונותנין האבן שם למלאת הגומא, קרויין "אבני מילואים", ומקום הגומא קרוי משבצת. " שמות כה,ז.
ואיננו נכון בעיני כלל,..
... ופירוש "מוסבות משבצות" (להלן כח יא), ..
אבל עניין מלואים הוא, שתהיינה האבנים אבני שלמות, שנבראו כך, ולא תהיינה אבני גזית שנכרתו ממחצב גדול, או שנחצב מהן כלום, כי גם בתולדות ידוע שאין שלמות כוחות האבנים היקרות והסגולות שבהן, זולתי באבן אשר היא כחלוקי אבנים מן הנחל.
ולכך תרגם אונקלוס אשלמותא, [כי לשון מילוי כלים או גומא בתרגומו מילוי ממש, "ותמלא כדה" (בראשית כד טז) ], אבל כאן תרגם המילוי ללשון שלמות, וכן "מילא אותם חכמת לב" (להלן לה לה) - אשלים, כי איננו דבר שימלא כלי,
אבל הוא שלימות, שהיו שלמים בחכמה, וזה טעם "ובחרושת אבן למלאת" (להלן לא ה), שידעו לפתח פיתוחי חותם באבנים במלאותם....
3. ולהבדיל מקודש לחול גיוס מילואים.
מילואים במקרא: למילה בתנ"ך יש שתי משמעויות: (א) 'מילוי',[ למלאות] 'שיבוץ' בצירוף "אַבְנֵי מִלֻּאִים", אבנים טובות המשובצות בבגדי הכהן הגדול.
(ב) הקדשה והכשרה לקראת [מילוי] תפקיד, ובתנך – של הכוהנים לקראת עבודתם במשכן (מן "לְמַלֵּא אֶת יָדָם", להקדיש או למנות אותם).
וי"א שנתנו לכוהנים לעתיד כלים, ש'מילאו את ידיהם' - סימן להתחלת עבודה".
ובישראל קראו לכוחות שימלאו את החוסרים בשורות הצבא - לעת הצורך " עתודות מילואים" ביטוי שהגה ב,ג, תמורת "כוח רזרבי" באנגלית של המנדט הבריטי, בהמשך נשמטה ה"עתודות" ונשאר המילואים.
4. תכלית ותכלת.
תכלת מחדש האב"ע "אמר יפת שהוא כדמות [גוון] שחרות,כי תכלית כל הצבעים והכול ישובו אליו והוא לא ישוב אליהם במעשה אדם לעולם"
והכוונה י"א שבסקלת הצבעים: לבן בקצה אחד, שאר הצבעים שהם גווני ביניים באמצע, והשחור בקצה השני
ועיבוד או עירבוב של הגוונים האחרים יכול להופכם לצבע שחור, אבל השחור אינו יכול להפוך לצבע אחר
ולכן הוא נחשב לתכלית וסוף כל הצבעים,
וברמבן במדבר טו,לב
"אבל הזכרון הוא בחוט התכלת שרומז למדה הכוללת הכל שהיא בכל והיא תכלית הכל,
ולכן אמר וזכרתם את כל, שהיא מצות ה' וזהו שאמרו, מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו'. והדמיון בשם.
גם הגוון תכלית המראות, כי בריחוקם יראו כולם כגוון ההוא, ולפיכך נקרא תכלת".
וכן כתב ר' יעקב עמדין על "תכלת" (ברכות נז:) "נכתב בצד לשון תכלית וקץ".
וכך כתב בספר פתיל תכלת :
"וגם ענין הוראת שם תכלת מורה על זה, כי תכלת הוא לשון תכלית ושלימות, כדאיתא בזוה"ק (פנחס רכו:) תכלת שבציצית איהו תכלית דכל גוונין דאיהו תכלית דעשר ספיראן וביה ותכל כל עבודת אהל מועד,
[תרגום: לשון תכלית ושלימות, כדאיתא בזוה"ק (פנחס רכו:) תכלת שבציצית איהו תכלית דכל גוונין דאיהו תכלית דעשר ספיראן וביה ותכל כל עבודת אהל מועד]
5. בריחוקם יראו כולם כתכלת !
ומעניין למה שנכתב בהתייחס לדברי הרמבן :
"גוון [התכלת] תכלית המראות, כי בריחוקם יראו כולם כגוון ההוא ולפיכך נקרא תכלת".
כלומר, לדבריו, אם מתרחקים מכל אובייקט שהוא, ולא משנה מה צבעו, מרחוק צבעו נראה תכול,
ולכן נקראת התכלת בשם זה. (באין סוף הכל מתכלל בתכלת ?)
הסבר אפשרי ע"פ הטבע שקבע הבורא .
התופעה הפיזיקלית שהוא מתאר מוכרת לנו כיום בצבעם של הרים רחוקים שנראים כחולים.
הסיבה קשורה קשר הדוק למשהו שנקרא הכחדה אטמוספרית , ההשפעה נובעת מפיזור ריילי של האור באטמוספירה שלנו.
וזו הסיבה שהשמיים שלנו נצבעים בכחול. אור השמש הנכנס הוא "לבן" (שילוב של כל הצבעים). אורכי גל קצרים יותר של אור (כחול וסגול) מתפזרים [ונשארים באטמוספירה] בחוזקה ממולקולות החנקן המרכיבות 78% מהאטמוספירה שלנו. אורכי הגל הירוק, הצהוב, הכתום והאדום עוברים למעשה ללא הפרעה עד הקרקע.
התוצאה, היא הרבה אור כחול וסגול שמקפץ באטמוספירה . ככל שיש יותר אוויר [בשמיים, או] בין הצופה לבין ההר, כך ההר הזה יופיע יותר כחול וכך גם גורדי שחקים בקו רקיע של עיר. כל מה שצריך הוא כמות מספקת של אוויר בין הצופה לבין האובייקט, והאור הכחול והסגול המפוזר "ידרוס" את הצבעים האמיתיים של האובייקט.
לא כך במאדים, עם 95% אטמוספירת הפחמן הדו-חמצני שלו, שבו פיזור ריילי מייצר שמיים בצבע סלמון.
תכלית ותכלת. מזלגות ויהלומים
Re: תכלית ותכלת. מזלגות ויהלומים.
תמונה להמחשה.
ככל שמסת האוויר רבה יותר בין הצופה לדבר הנצפה הדברים הנצפים יקבלוו גווני תכלת .
ככל שמסת האוויר רבה יותר בין הצופה לדבר הנצפה הדברים הנצפים יקבלוו גווני תכלת .
- 2015-07-27-Q.jpg (166.14 KiB) נצפה 324 פעמים
Re: תכלית ותכלת. מזלגות ויהלומים.
ואגב גררא - לדף היומי הסבר מפתיע \ חריג !
בבא קמא קד ב
אֵין מְשַׁלְּחִין מָעוֹת בִּדְיוֹקְנֵי וַאֲפִילּוּ עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ ..
ובדף קה א,
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה דִּיסַקַּיָּיא שֶׁל אָבִיו מוּפְקֶדֶת..
* " דְיוֹקְנֵי" בשונה מהפירוש המוכר ציור דיוקן פני אדם וכו. מחדש המרדכי בסימן קכו -
שהוא מלשון דו קנה "שני קנים" שלקח קנה אחד ושברו לשני חלקים ונתן חלק אחד לנפקד , ואמר לו שיתן את הפיקדון למי שיביא את החלק השני [ שהשיניים ישתלבו לחלק הראשו, כמו מפתח למנעול]
באותה דרך פירשו בערוך -
לשון " דִּיסַקַּיָּיא " [וברשי פסחים יג,א] דו שקיא, שני שקים מחוברים ומונחים על החמור משני צידיו.
בבא קמא קד ב
אֵין מְשַׁלְּחִין מָעוֹת בִּדְיוֹקְנֵי וַאֲפִילּוּ עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ ..
ובדף קה א,
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה דִּיסַקַּיָּיא שֶׁל אָבִיו מוּפְקֶדֶת..
* " דְיוֹקְנֵי" בשונה מהפירוש המוכר ציור דיוקן פני אדם וכו. מחדש המרדכי בסימן קכו -
שהוא מלשון דו קנה "שני קנים" שלקח קנה אחד ושברו לשני חלקים ונתן חלק אחד לנפקד , ואמר לו שיתן את הפיקדון למי שיביא את החלק השני [ שהשיניים ישתלבו לחלק הראשו, כמו מפתח למנעול]
באותה דרך פירשו בערוך -
לשון " דִּיסַקַּיָּיא " [וברשי פסחים יג,א] דו שקיא, שני שקים מחוברים ומונחים על החמור משני צידיו.
Re: תכלית ותכלת. מזלגות ויהלומים.
תוספת - לנ"ל
5 . קרסים + קריסה + וקרסול. כולם במובן כפוף.
רשר"ה שמות כו, ו.
(ו) קרסים נגזר מהשורש ״קרס״, ״להתכופף״ (״קרֵס נְבוֹ״ [ישעיהו מו, א], ״קָרְסוּ כָרְעוּ״ [שם מו, ב]). על יסוד הקירבה שבין ״קרס״ ל״קרץ״, ״גרז״, ״גרס״ – המורים על חיתוך, פירוד ושבירה בכח .
הנחתנו היא ש״קרס״ מציין כיפוף בכח, כמעט עד נקודת השבירה. אם כן ״קרסים״ הם ווים כפופים מאד, האוחזים בחוזקה בלולאות בהן הם נכנסים. ע"כ.
ונראה שגם הקרסול שמו כך שהוא מקום כיפוף\ סיבוב היד והרגל.
[קרסים 9 בתנך. קריסה -2 . קרסול - 2.]
[ ולהבדיל יש גם- צלב קרס = כפוף].
6. מחָבֵר למְחַבֵּר לחיבור ולמַחְבֶּרֶת .
שמות כו, ד.
וְעָשִׂ֜יתָ .. וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ מחברת מופיעה בתנך 7 פעמים וכולם בשמות בעניין המשכן.
ואיך זה התחבר ל "מחברת " כתיבה?
דרך הערבית , כותבי הערבית לפני אלף שנים ויותר השתמשו בשורש אל"פ [ חבר] במשמעות של איחוד וכינוס, חיבור דברים יחד, וכן במשמעות של כתיבת ספרים ויצירות.
כותבי העברית שחיו בין הערבים שאלו את כפל המשמעויות מן הערבית, והשתמשו גם בשורש חב"ר – מקבילו של אל"פ - במשמעות של כתיבה ויצירה.
כך נולדו בלשוננו צורות כמו: "אמר המחבר", "כותב החיבור הזה" ועוד - ומכאן נוצרה אף המחברת.(י,עציון)
ובלשון חזל מצאנו " וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת".
9. סרח = שיפוע \ שפע. חֵלֶק עודֵף,
אבל יש גם [מ] סריח,גם הוא יש לדבר ריח יותר מהרגיל, עודפי ריח. ויש מפרשים הֶלְחֵם: סָר-רֵיחַ.
אבל גם סָרַח את דרכיו שהוא נטה לדרכים אחרות ועודפות.
ובד"כ סֶרַח בתנ"ך, משמעותה חלק של דבר המשתרע ונגרר על הקרקע. הבד העודף הוא סרח,
ומכאן 'הסרח העוֹדֵ֫ף'.
ויש במשמעות חיובית. יחזקאל הנביא מושל משל: "…וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה" (יז, ו) – 'גפן סורחת' היא גפן המשתרעת ושולחת שלוחות, כראוי לגפן משובחת.
10. רשת, ובתרגום יונתן "קנקל".
בחזל מילה זו ישנה פעמים רבות: קַנְקִילִין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קַבָּלַת כְּסוּת,[כלים כב,י.]
ויש מעשה רשת צורות נוספות: סבכה, כברה, סורג, כילה.
״רשת״ נגזרת כנראה משורש ״ יָרַשׁ״, ״לקחת לבעלותו״. 'כבש, תפס. ותפקידה הוא לתפוס ולהחזיק.
היסטוריה: ב 1960 החלו לייצר טמפו קולה המשקה נמכר בבקבוקים בעלי צורה ייחודית, שבמשך השנים הפכו למזוהים איתו -... ולבסוף בבקבוקי פלסטיק בנפח 2 ליטר שכונו "קנקל ". קנקן -קל.
11. כרכוב= בשמות לח ,ד . לאשר סובב כל דבר.. ולכן בחזל הכרכוב מכונה הסובב "עלה בכבש ופנה לסובב..זבחים כה.
ה כר מסובב אותנו במילים רבות המקיפות תחומים רבים:
כרכרה, לכרכר, לכרוך, להתכרבל, תכריכין , כריכות, כיכר, כיריים, ועוד..
5 . קרסים + קריסה + וקרסול. כולם במובן כפוף.
רשר"ה שמות כו, ו.
(ו) קרסים נגזר מהשורש ״קרס״, ״להתכופף״ (״קרֵס נְבוֹ״ [ישעיהו מו, א], ״קָרְסוּ כָרְעוּ״ [שם מו, ב]). על יסוד הקירבה שבין ״קרס״ ל״קרץ״, ״גרז״, ״גרס״ – המורים על חיתוך, פירוד ושבירה בכח .
הנחתנו היא ש״קרס״ מציין כיפוף בכח, כמעט עד נקודת השבירה. אם כן ״קרסים״ הם ווים כפופים מאד, האוחזים בחוזקה בלולאות בהן הם נכנסים. ע"כ.
ונראה שגם הקרסול שמו כך שהוא מקום כיפוף\ סיבוב היד והרגל.
[קרסים 9 בתנך. קריסה -2 . קרסול - 2.]
[ ולהבדיל יש גם- צלב קרס = כפוף].
6. מחָבֵר למְחַבֵּר לחיבור ולמַחְבֶּרֶת .
שמות כו, ד.
וְעָשִׂ֜יתָ .. וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ מחברת מופיעה בתנך 7 פעמים וכולם בשמות בעניין המשכן.
ואיך זה התחבר ל "מחברת " כתיבה?
דרך הערבית , כותבי הערבית לפני אלף שנים ויותר השתמשו בשורש אל"פ [ חבר] במשמעות של איחוד וכינוס, חיבור דברים יחד, וכן במשמעות של כתיבת ספרים ויצירות.
כותבי העברית שחיו בין הערבים שאלו את כפל המשמעויות מן הערבית, והשתמשו גם בשורש חב"ר – מקבילו של אל"פ - במשמעות של כתיבה ויצירה.
כך נולדו בלשוננו צורות כמו: "אמר המחבר", "כותב החיבור הזה" ועוד - ומכאן נוצרה אף המחברת.(י,עציון)
ובלשון חזל מצאנו " וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת".
9. סרח = שיפוע \ שפע. חֵלֶק עודֵף,
אבל יש גם [מ] סריח,גם הוא יש לדבר ריח יותר מהרגיל, עודפי ריח. ויש מפרשים הֶלְחֵם: סָר-רֵיחַ.
אבל גם סָרַח את דרכיו שהוא נטה לדרכים אחרות ועודפות.
ובד"כ סֶרַח בתנ"ך, משמעותה חלק של דבר המשתרע ונגרר על הקרקע. הבד העודף הוא סרח,
ומכאן 'הסרח העוֹדֵ֫ף'.
ויש במשמעות חיובית. יחזקאל הנביא מושל משל: "…וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה" (יז, ו) – 'גפן סורחת' היא גפן המשתרעת ושולחת שלוחות, כראוי לגפן משובחת.
10. רשת, ובתרגום יונתן "קנקל".
בחזל מילה זו ישנה פעמים רבות: קַנְקִילִין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קַבָּלַת כְּסוּת,[כלים כב,י.]
ויש מעשה רשת צורות נוספות: סבכה, כברה, סורג, כילה.
״רשת״ נגזרת כנראה משורש ״ יָרַשׁ״, ״לקחת לבעלותו״. 'כבש, תפס. ותפקידה הוא לתפוס ולהחזיק.
היסטוריה: ב 1960 החלו לייצר טמפו קולה המשקה נמכר בבקבוקים בעלי צורה ייחודית, שבמשך השנים הפכו למזוהים איתו -... ולבסוף בבקבוקי פלסטיק בנפח 2 ליטר שכונו "קנקל ". קנקן -קל.
11. כרכוב= בשמות לח ,ד . לאשר סובב כל דבר.. ולכן בחזל הכרכוב מכונה הסובב "עלה בכבש ופנה לסובב..זבחים כה.
ה כר מסובב אותנו במילים רבות המקיפות תחומים רבים:
כרכרה, לכרכר, לכרוך, להתכרבל, תכריכין , כריכות, כיכר, כיריים, ועוד..
Re: תכלית ותכלת. מזלגות ויהלומים
מכולת או קיוסק ?
א. משולב או מדורג ?
מְשֻׁלָּבֹ֔ת. פעמיים בתנך - והם בפרשתינו.
שמות כו, יז: שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ .
שמות לו, כב: שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת .
[ובמלכים יש עוד 3 פעמים "שְׁלַבִּֽים"]
ב.
ברשי "משולבות – עשויות כמין שליבות סולם מובדלות זו מזו. משופין ראשיהן ליכנס בתוך חלל כשליבה הנכנסת בנקב עמודי הסולם, והן מכוונות."לכאורה הכוונה שהידות הן השליבות שהן כעין שתי מדרגות בסולם ורווח ביניהן.
אבל ברמבן כתב : "אבל בבריתא של מלאכת המשכן מצאתי: ושני הסנין יוצאין מן הקרשים, שנים לכל אחד ואחד, שמשקיע את הזכר בתוך הנקבה, שנאמר: משולבות אשה אל אחותה,.. ופירוש סנין – כעין שעושין בארגזים להדק ולחבר הדוֺפׅין הזה בזה כמין יתידות של עץ,
, ... וכפי זה נראה שיאמר הכתוב שיעשה שליבה יוצאה מן הקרש כעין הוצין זכרים, וכנגדו בקרש שבצדו שליבה אחרת נקובה, ומכניס הזכר לתוך הנקבה, וכן בקרש האחר, שתהא בכל קרש שתי שליבות נכנסות זו בזו. ומשולבות אשה אל אחותה – שם לשליבות עצמן, והוא לשון נקבה בכאן, .. ע"כ.
היינו שהשליבות הן הסנין המחברים ומצמידים את הקרשים "כעין שעושין בארגזים".
ג.
נראה שהפירוש לפי הרמבן הוא זה שהשתרש ושלט בלשון עד לאחרונה - ששלובות הכוונה מתחבר מתאחד והחלקים נעלמו - נוצר רצף אחיד ללא קיטועים.
ואילו הפירוש השני [לרשי] שהוא במשמעות הפוכה, החיבור או ההתקדמות מותנית בהדרגה ובשלבים ,ובהפסקות ביניהם כעין שלבי הסולם שיש רווחים ביניהם והעלייה נעשית בהדרגה - במובן זה הוא מחידושי השפה המאוחרים.
ד.
ועוד משהו מההפטרה של תרומה.
1.
איך קוראים בעברית למדרגות בספירלה ? פשוט, מדרגות לולייניות. אבל בהפטרה כינויים הוא "בלולים" וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַל־הַתִּ֣יכֹנָ֔ה מלכים א, ו, ח.
2.
רצפה או תקרה ואולי קירות ?
ומה זה סיפון? עוד מהפך-
מלכים א ו, ט: וַיִּ֥בֶן אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּ֑הוּ וַיִּסְפֹּ֤ן אֶת־הַבַּ֨יִת֙ ..
פירוש רש"י, ו, טו: "קירות הספון - קירות העלייה."
מצודת דוד על, ו, טו: "קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי
ואילו היום "עברית חדשה (ימאות) רצפת לוחות על של אונייה..!
3. מכולת או קיוסק ?
באותו פרק של ההפטרה , אבל בפסוק אחד לפניו- כה.
מקום למימכר מזון -ייקרא:
מיני\ סופר\ מרקט. צרכניה - צריך מה ?, , שוק, אטליז- למוצרי בשר, מאפייה- למאפים,קיוסק, פיצרייה מזנון , ו מכולת . חדש וחדיש - אך קנה לו שביתה בכל פינה .
מניין היא הגיע ? מילה זאת מופיעה פעם יחידה בפסוק הנל - ומשמעותה שם היא מצרכי המזון עצמם,
ולא חנות למצרכי מזון;
”וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית“ (מלכים א׳ ה, פסוק כה).
* ולרי קרא הוא מלשון "כלכלה". ולמלבים מכולת זה כמו מרכול, ומקורו ברוכל ע"ש יחזקאל כז, כד.
הֵ֤מָּה רֹכְלַ֨יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃
[וגם מאכלת -סכין משרש א,כ,ל,]
* ויש גם חנויות מלשון חנייה יחידה בתנך.
.. כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבּ֖וֹר וְאֶל־הַחֲנֻ֑יוֹת..ובמצודת -החנויות – הם המקומות שמוכרין שם סחורה וכל ממכר וידוע הוא בדרז״ל.ירמיהו לז, טז.
* ושוק - 4 פעמים בתנך
שיר השירים ג, ב אָק֨וּמָה נָּ֜א וַאֲסוֹבְבָ֣ה בָעִ֗יר בַּשְּׁוָקִים֙ וּבָ֣רְחֹב֔וֹת ..|| קהלת יב, ה..וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים׃
* ולבסוף מילה טורקית מורשת השלטון העותומני "קִיּוֹסְק"שמובנה חנות קטנה,למוצרים זולים. ופשוטים.
א. משולב או מדורג ?
מְשֻׁלָּבֹ֔ת. פעמיים בתנך - והם בפרשתינו.
שמות כו, יז: שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ .
שמות לו, כב: שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת .
[ובמלכים יש עוד 3 פעמים "שְׁלַבִּֽים"]
ב.
ברשי "משולבות – עשויות כמין שליבות סולם מובדלות זו מזו. משופין ראשיהן ליכנס בתוך חלל כשליבה הנכנסת בנקב עמודי הסולם, והן מכוונות."לכאורה הכוונה שהידות הן השליבות שהן כעין שתי מדרגות בסולם ורווח ביניהן.
אבל ברמבן כתב : "אבל בבריתא של מלאכת המשכן מצאתי: ושני הסנין יוצאין מן הקרשים, שנים לכל אחד ואחד, שמשקיע את הזכר בתוך הנקבה, שנאמר: משולבות אשה אל אחותה,.. ופירוש סנין – כעין שעושין בארגזים להדק ולחבר הדוֺפׅין הזה בזה כמין יתידות של עץ,
, ... וכפי זה נראה שיאמר הכתוב שיעשה שליבה יוצאה מן הקרש כעין הוצין זכרים, וכנגדו בקרש שבצדו שליבה אחרת נקובה, ומכניס הזכר לתוך הנקבה, וכן בקרש האחר, שתהא בכל קרש שתי שליבות נכנסות זו בזו. ומשולבות אשה אל אחותה – שם לשליבות עצמן, והוא לשון נקבה בכאן, .. ע"כ.
היינו שהשליבות הן הסנין המחברים ומצמידים את הקרשים "כעין שעושין בארגזים".
ג.
נראה שהפירוש לפי הרמבן הוא זה שהשתרש ושלט בלשון עד לאחרונה - ששלובות הכוונה מתחבר מתאחד והחלקים נעלמו - נוצר רצף אחיד ללא קיטועים.
ואילו הפירוש השני [לרשי] שהוא במשמעות הפוכה, החיבור או ההתקדמות מותנית בהדרגה ובשלבים ,ובהפסקות ביניהם כעין שלבי הסולם שיש רווחים ביניהם והעלייה נעשית בהדרגה - במובן זה הוא מחידושי השפה המאוחרים.
ד.
ועוד משהו מההפטרה של תרומה.
1.
איך קוראים בעברית למדרגות בספירלה ? פשוט, מדרגות לולייניות. אבל בהפטרה כינויים הוא "בלולים" וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַל־הַתִּ֣יכֹנָ֔ה מלכים א, ו, ח.
2.
רצפה או תקרה ואולי קירות ?
ומה זה סיפון? עוד מהפך-
מלכים א ו, ט: וַיִּ֥בֶן אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּ֑הוּ וַיִּסְפֹּ֤ן אֶת־הַבַּ֨יִת֙ ..
פירוש רש"י, ו, טו: "קירות הספון - קירות העלייה."
מצודת דוד על, ו, טו: "קירות הסִפֻּן - הוא התקרה העשוי
ואילו היום "עברית חדשה (ימאות) רצפת לוחות על של אונייה..!
3. מכולת או קיוסק ?
באותו פרק של ההפטרה , אבל בפסוק אחד לפניו- כה.
מקום למימכר מזון -ייקרא:
מיני\ סופר\ מרקט. צרכניה - צריך מה ?, , שוק, אטליז- למוצרי בשר, מאפייה- למאפים,קיוסק, פיצרייה מזנון , ו מכולת . חדש וחדיש - אך קנה לו שביתה בכל פינה .
מניין היא הגיע ? מילה זאת מופיעה פעם יחידה בפסוק הנל - ומשמעותה שם היא מצרכי המזון עצמם,
ולא חנות למצרכי מזון;
”וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית“ (מלכים א׳ ה, פסוק כה).
* ולרי קרא הוא מלשון "כלכלה". ולמלבים מכולת זה כמו מרכול, ומקורו ברוכל ע"ש יחזקאל כז, כד.
הֵ֤מָּה רֹכְלַ֨יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃
[וגם מאכלת -סכין משרש א,כ,ל,]
* ויש גם חנויות מלשון חנייה יחידה בתנך.
.. כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבּ֖וֹר וְאֶל־הַחֲנֻ֑יוֹת..ובמצודת -החנויות – הם המקומות שמוכרין שם סחורה וכל ממכר וידוע הוא בדרז״ל.ירמיהו לז, טז.
* ושוק - 4 פעמים בתנך
שיר השירים ג, ב אָק֨וּמָה נָּ֜א וַאֲסוֹבְבָ֣ה בָעִ֗יר בַּשְּׁוָקִים֙ וּבָ֣רְחֹב֔וֹת ..|| קהלת יב, ה..וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים׃
* ולבסוף מילה טורקית מורשת השלטון העותומני "קִיּוֹסְק"שמובנה חנות קטנה,למוצרים זולים. ופשוטים.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים