איש_ספר כתב:האם אכן מפורש במקום אחר שיהושע נצטווה כאן על מחיית עמלק?
דרומי כתב:לא ברור לי מה ששאלת על 'ויחלוש יהושע', שכן היא דרך המלחמה להרוג רק החזקים.
מפורש בתורה שבמלחמה עם כל אויב הורגים את כל הזכרים ומשאירים רק את הנשים והטף.
ולעצם הענין של מצות מחיית עמלק, הנה בפ' בשלח לא כתוב שיש מצוה למחות את עמלק אלא רק שהקב"ה מודיע שהוא ימחה את עמלק ("מחה אמחה את זכר עמלק"). ורק בפ' תצא כתובה המצוה של זכירת ומחיית עמלק על ידי בני ישראל.
איש_ספר כתב:בכל המלחמות היה ציווי להרוג את כל הזכרים דייקא?
איש_ספר כתב:מן הכתובים עצמם, וגם בדחז"ל ל"מ לפו"ר שהיתה זו מלחמת מחיית עמלק, וניתן להבין שהייתה זו מלחמה כשאר המלחמות להציל ישראל מיד צריהן... האם אכן מפורש במקום אחר שיהושע נצטווה כאן על מחיית עמלק?
כת' ויאמר משה אל יהושע (שמות יז: ט). ולמה אמר ליהושע, מפני שבא משבטו של יוסף, וכתי' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' (עובדיה א: יח), תצא להבה מבית יוסף [ותאכל] קש של בית עשו, זה יהושע שהרג לעמלק, שנאמ' ויחלוש יהושע... ויחלוש יהושע. רבותינו אמרו הפיל עליהן גורלות, כד"א וכאשר יטילו חלשים על המנות. ארבעה שמות נקראו לגורל, חלש, פור, גורל, חבל, ובכולם לקו בני עשו. בחלש לקה עמלק, שנא' ויחלוש יהושע. בגורל ובפור לקה המן, שנא' הפיל פור הוא הגורל לפני המן (אסתר ג: ז). בחבל עתיד ללקות אדום, שנא' חבלי יולדה יבאו לו (הושע יג: יג). לכך נאמ' ויחלוש יהושע.
אמר רבי יצחק אנו מוצאים שביקש יהושע למחות את זכר עמלק שנאמר ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב (שמות י"ז י"ג) אמר הקדוש ברוך הוא חייך עד עכשיו שאול המלך עתיד לעמוד מבנימין ולשרש ביצתו של עמלק שנאמר מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימן בעממיך וגו' (שופטים ה' י"ד).
ולפי שיהושע התחיל להלחם בעמלק תחלה, וכתיב כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע, לפיכך הזכירו מימות יהושע.
איש_ספר כתב:דרומי כתב:לא ברור לי מה ששאלת על 'ויחלוש יהושע', שכן היא דרך המלחמה להרוג רק החזקים.
מפורש בתורה שבמלחמה עם כל אויב הורגים את כל הזכרים ומשאירים רק את הנשים והטף.
בכל המלחמות היה ציווי להרוג את כל הזכרים דייקא?
איש_ספר כתב:והנה דרשו חז"ל על הכתוב שם "ויחלוש יהושע" שהרג יהושע רק את הגיבורים שבהם ואת החלשים הניח, ואמרו שהוראת שכינה היתה, כלומר הוראת שעה היא, שהרי מצווה למחות זכר עמלק לגמרי.
איש_ספר כתב:בכל המלחמות היה ציווי להרוג את כל הזכרים דייקא?
למה חז"ל ראו כאן הוראת שכינה? מה היה חריג בויחלוש יהושע?
יעקב בורלשטיין כתב:כמדומה שהמקורות שהביא על הריגת זכרים הוא כאשר יוצאים ישראל לכבוש מקום שאז צריכים להרוג את הזכרים
אך לומר שבכל פעם שיש איזושהי מלחמה צריך להרוג את כל הזכרים של העם הנלחם לא זכור לי כדבר הזה
ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.
ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם, ואין הורגין אשה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים.
אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה.
וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל יהרג.
עזריאל ברגר כתב:שאלה פשוטה:
אם באה מדינה/עיר שכנה ומתקיפה את עם ישראל, ואנו מנצחים אותם ומרחיקים אותם כליל מעלינו - האם ע"פ סדרי מלחמת התורה אנו אמורים עכשיו להרוג את כל זכוריהם?!
לא ראינו שנהגו כן בכל המלחמות שבתנ"ך...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 132 אורחים