מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מעט דבש
הודעות: 3497
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת בלק: תרגום אונקלוס למילה 'דק': 'דקיק' או 'דעדק'

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' יוני 28, 2018 4:33 pm

מרדכי ש. כתב:ונראה חילוק בין שני ה'דק'ים: 'דקיק' הוא תרגום לדבר טחון, בסגנון של 'הדק היטב היטב הדק'. ו'דעדק' הוא על 'דק' בלשוננו, כמו 'אדם דק' דהיינו רזה, וכד'.

חילוק יפה.

חיימקה
הודעות: 1215
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ש' יוני 30, 2018 10:59 pm

במדבר פרק כג פסוק כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְקֹוָ֤ק אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
תרגום אונקלוס
אסתכלית ולית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דיי אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון:

יחזקאל פרק טז פסוק טו
וַתִּבְטְחִ֣י בְיָפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כָּל־ עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי:

רש"י
וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

מה פשר דבר?

חיימקה
הודעות: 1215
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ש' אוקטובר 06, 2018 10:36 pm

בראשית פרק א פסוק י
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:
תרגום אונקלוס
(י) וקרא יי ליבשתא ארעא ולבית כנישת מיא קרא יממי וחזא יי ארי טב:

בראשית פרק א פסוק כב
וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ:
תרגום אונקלוס
(כב) ובריך יתהון יי למימר פושו וסגו ומלו ית מיא ביממיא ועופא יסגי בארעא:

בראשית פרק מט פסוק יג
זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔ת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן: ס
תרגום אונקלוס
יג) זבולון על ספר יממיא ישרי והוא יכביש מחוזין בספינן וטוב ימא ייכול ותחומיה יהי מטי עד צידון:

מדוע תרגם "יַמִּים" פעם יממי ופעם יממיא?

עולה מן הארץ
הודעות: 163
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:30 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי עולה מן הארץ » א' אוקטובר 07, 2018 12:16 am

מבראשית א כב לא קשה כי הא הידיעה הופכת בארמית לא' בסוף המילה.

מתון
הודעות: 315
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

פרשת בראשית

הודעהעל ידי מתון » א' אוקטובר 07, 2018 4:01 pm

בראשית פרק ד פסוק ז
הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ:

תרגום אונקלוס בראשית פרק ד פסוק ז
(ז) הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר, עתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך:

לפי הנראה התרגום מפרש רק מאמר הראשון של הפסוק, שבתחלה מפרש המילים ואחר כך מבאר הענין שהחטא ישתביק רק ע"י תשובה. אבל מאמר השני: "ואליך תשוקתו וכו'" אינו מפרש כלל. וצ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17502
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 07, 2018 4:19 pm

איך המלים למתבר תוקפהון נכנסות במילה ויתעצב?

מעט דבש
הודעות: 3497
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוקטובר 07, 2018 11:03 pm

מתון כתב:בראשית פרק ד פסוק ז
הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ:

תרגום אונקלוס בראשית פרק ד פסוק ז
(ז) הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר, עתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך:

לפי הנראה התרגום מפרש רק מאמר הראשון של הפסוק, שבתחלה מפרש המילים ואחר כך מבאר הענין שהחטא ישתביק רק ע"י תשובה. אבל מאמר השני: "ואליך תשוקתו וכו'" אינו מפרש כלל. וצ"ע.

לבוש האורה
...והכי פירושה, לפתח קברך [='ליום דינא'] חטאך שמור, כל זמן שאליך תשוקתו, כלומר, כל זמן שאתה תמשך אחריו, שאז ודאי משתוקק אליך יותר, על דרך ארז"ל משביעו מרעיבו. ועל דרך 'הוי מושכי עון בחבלי שוא וגו' כעבות העגלה חטאה', כי כן דרכו של יצר הרע, כשרואה שאדם ימשך אחריו, ישתוקק היצה"ר אליו יותר, ויסיתהו בכל יום בשחת להפילו.
אי נמי, הכי פירושו, כל זמן שתשוקתו שהיא להכשילך היא 'אליך', כלומר, היא שלך, ואתה מקבלה עליך לעשות רצונו, והיינו 'אם לא תתוב'...

מעט דבש
הודעות: 3497
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוקטובר 07, 2018 11:10 pm

אוצר החכמה כתב:איך המלים למתבר תוקפהון נכנסות במילה ויתעצב?

כתב רש"י (ו, ו):
ויתעצב האדם אל לבו של מקום, עלה במחשבתו של מקום להעציבו, וזהו תרגום אונקלוס.


וכתב ב'מעט צרי':
[התרגום] מפרש "וַיִּתְעַצֵּב" כאילו כ' "וַיֵּעָצֵב" (אף שלשון הכתוב התפעל, הוא כמו נפעל - עיין רש"י לקמן כד, סה ורא"ם שם) (ד.י.) ומוסב על האדם (שהרי אין עצב כלפי מעלה - באר היטב) שנהיה האדם עצוב (שרצון ה' כאילו כבר נעשה), והעצבות נהיתה מזה "שנשבר חזקם". ו"אל לבו" בלשון הכתוב, פירושו, בְּלִבּוֹ [כמו "מים חיים אל כלי" (במדבר יט, יז) שפירושו, בכלי. והכונה, ברצונו של הקב"ה – מפרשים]. ומצינו "לב" משמש לכונת "רצון", כמו, "ונתתי לכם רועים כלבי" (ירמיה ג, טו) ועוד (ע' רמב"ם מו"נ א, לט; רמב"ן לק' כז, מא). וזה מה שתרגם "כרעותיה".

שמר
הודעות: 662
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי שמר » ד' אוקטובר 24, 2018 12:01 am

"וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָים"
פרש"י ויכלא - וימנע כמו (תהלים מ) לא תכלא רחמיך (בראשית כג) לא יכלה ממך.
מדוע לא הביא רש"י ראיה שמילה זו מתפרשת כמניעה מפסוק מפורש "וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" וראה רש"י שם.
ובת"א בנח תרגם ויכלא - ואתכלי.
אולם בויקהל תרגם - ופסק.
(וראה בת"י שאף הוא שינה)
מהי ההבנה בדבריו שיש לחלק במשמעות המילה בשני המקומות.

הא לחמא עניא
הודעות: 1708
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: פרשת שמיני

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' מרץ 26, 2019 6:17 pm

מעט דבש כתב:פרשת שמיני
מראי מקומות

(ט, ט) ויקריבו בני אהרן את הדם אליו
ראה כאן.
(יא, א) וידבר ד' אל משה ואל אהרן
ראה כאן.

איפה המקור לווארט הידוע של אחד מהצדיקים הקדמונים על הפסוק שבפרשת השבוע יין ושכר אל תשת ששם מרומזים כל הזמנים הק' ששותים יין.
נודה מאוד למי שיאיר את עינינו.

חיימקה
הודעות: 1215
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ב' יולי 08, 2019 4:14 pm

חיימקה כתב:במדבר פרק כג פסוק כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְקֹוָ֤ק אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
תרגום אונקלוס
אסתכלית ולית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דיי אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון:

יחזקאל פרק טז פסוק טו
וַתִּבְטְחִ֣י בְיָפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כָּל־ עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי:

רש"י
וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

מה פשר דבר?

שמא השתא!

תורה מפוארת
הודעות: 585
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' יולי 08, 2019 5:15 pm

רעיון נפלא מהצל"ח מדוע שינה אונקלוס מהמפורש בגמ', וז"ל (ברכות נד.):תנא את והב בסופה וכו'. הני שני מצורעין אחד היה שמו את והשני היה שמו הב, והם היו מהלכים בסוף המחנה כי לא היו רשאים לילך תוך מחנה ישראל שמצורע משולח חוץ לשלש מחנות. ואמנם אונקלוס תרגם בפרשת חקת [במדבר כ"א, י"ד] בענין אחר, ועיין מהרש"א בחי' אגדות. ונלע"ד דאונקלוס מפי ר' אליעזר ור' יהושע תרגם התורה [מגילה ג' ע"א], ולר' אליעזר ודאי לית ליה הך דרשא, דאיהו סבר הוגללו הפרוכת הותרו זבים ומצורעים לכנוס לשם, כדאמרינן במנחות דף צ"ה [ע"א] דקאמר רב אשי לא קשיא הא ר' אליעזר וכו', ומוקי הך דהותרו זבין ומצורעין לכנוס כר' אליעזר, וא"כ לדידיה לא היו המצורעין הולכים בסוף המחנה בשעת ההילוך, ולכך תרגם בענין אחר.

בקרו טלה
הודעות: 3631
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' יולי 09, 2019 4:57 am

חיימקה כתב:במדבר פרק כג פסוק כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְקֹוָ֤ק אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
תרגום אונקלוס
אסתכלית ולית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דיי אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון:

יחזקאל פרק טז פסוק טו
רש"י
וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

מה פשר דבר?

לגבי חטא העגל עי' תורת מהרי"ץ ד"ה א"נ עפי"מ
קבצים מצורפים
תורת מהרי''ץ.PDF
(274.68 KiB) הורד 90 פעמים

חיימקה
הודעות: 1215
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ג' יולי 09, 2019 2:31 pm

ייש"כ, תבורך ושכמ"ה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8173
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ספטמבר 04, 2019 12:00 am

יז, ח כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט

ופירש"י, כי יפלא - כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך.

ובפרשת נצבים (ל, יא) פירש רש"י: לא נפלאת היא ממך - לא מכוסה היא ממך, כמו שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא ארי יתכסי, (איכה א, ט) ותרד פלאים, (איוב מ, יג) ותרד במטמוניות, מכוסה חבוש בטמון.

וראה עוד ברש"י שמואל ב יג, ב.

ולפלא שכאן בתרגום אונקלוס ישנם ב' גירסאות "יתפרש" או "יתכסא", אזי רש"י מפרש מלשון פרישה, ואילו בפרשת נצבים שרש"י פירש מלשון כיסוי, האונקלוס מתרגם 'מיפרשא'.
ועי' בדגל מחנה אפרים פר' נצבים שם.

לבי במערב
הודעות: 7232
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.

Re: פרשת שמיני

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' אפריל 28, 2020 2:06 am

הא לחמא עניא כתב:איפה המקור לווארט הידוע של אחד מהצדיקים הקדמונים על הפסוק שבפרשת השבוע יין ושכר אל תשת ששם מרומזים כל הזמנים הק' ששותים יין . .
ראה כאן
.

מחולת המחנים
הודעות: 3008
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אפריל 30, 2021 1:51 am

בפרשתן (ויקרא כב, כז) "שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו", ותרגם אונקלוס "ויהי שבעא יומין בתר אימיה".
הנה שינה מדרכו שמתרגם תמיד "תחת - תחות", וכאן נטה מהתרגום המילולי.
ויתכן שרצה להדגיש שאין החובה שיהיה תחת אמו ממש, אלא שיהיה תחת ידיה וברשותה.
אמנם בתרגום יונתן על הכתוב (שמואל א כא, ה) "ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חול אל תחת ידי", תרגם "לית לחים חולין לתחות ידי".
וכן בתרגום אונקלוס על הכתוב (שמות כא, כ) "וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו", תרגם "וימות תחות ידיה".
ומדוע שינה כן

עושה חדשות
הודעות: 10085
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מקור שם 'עצרת' לחג השבועות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 14, 2021 4:14 pm

מעט דבש כתב:כתב ב'פסיקתא זוטרתא' (במדבר כח, כו):

"אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר ז"ל חזרתי על כל עניני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת. ורבותינו ז"ל קראו בכל מקום עצרת לחג השבועות והוא לשון תרגום דאמר אנקלוס הגר (במדבר שם) בעצרתכון".

וברמב"ן (ויקרא כג, לו):
"וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן".


ביאורים נוספים, מספר 'קדושת לוי';

נשאלתי במדינת ליטא מפני מה נקרא חג שבועות בשם 'עצרת', והלא לא נזכר בתורה שם עצרת רק בשמיני עצרת (במדבר כט, לה). והשבתי בשלשה אופנים. אופן אחד הוא על דרך הפשט, הלא נראה בכל החגים יש בהם שני מיני עבדות להבורא ברוך הוא, האחד הוא בעשיית המצוה השייך לחג פלוני, בפסח אכילת מצה ודומיהן, והב' הוא איסור עשיית מלאכה. ובחג שבועות אינו כן, רק מצוה אחת, דהיינו שאנו נעצרין מעשיית המלאכה, ועל זה נקרא בשם 'עצרת':
אופן הב', לפי שאנו רואים בחוש השכל שכל הימים טובים נקרא שמותן על שם המאורע, דהיינו על שם מצות הנוהגות, וכן שאר מועדים, מה שאין כן יום שבועות אין נקרא על שם המאורע רק על שם מצות הספירה. והנה צריך להבין מפני מה נקרא יום טוב (ההוא) [הזה] על מצוה שעברה. מפני שהוא כמו סיום מצוה, כמו שאמרו חכמינו ז"ל תיתי לי דכד מסיימי וכו', וכמו שבאיזה סיום מסכתא אזי גדול מאוד השמחה ועושין סעודות גדולות (שיהש"ר א, ט; קה"ר א, א), כמו שראינו באיזה אנשי מעשה אשר תורתם אומנתם, ובאמת לשמחה זו מה זו עושה הלא כבר עברה המצוה ההוא, אבל הוא מנהג נכון, כמו שפירש רש"י (ויקרא כג, לו) על שמיני עצרת שקשה עלי פרידתכם, למה הדבר דומה לשר אחד שהזמין את המלך עם כל שרי המלוכה על סעודה אחת, אחר הסעודה כשרצה המלך לנסוע לביתו אז אמר למלך קשה עלי פרידתך ממני, על כן עצור עצמך עוד בכאן בכדי שלא יפרדו איש מעל אחיו, והוא הדין כאן, לפיכך נקרא שמיני 'עצרת', לפי שכל ימי החג מקריבין כמה פרים וכמה אילים, על זה אנו עושין שמיני עצרת בכדי לעצור עוד השמחה. וזה הטעם גם כן בסיום מסכתא. וזהו גם כן הטעם של החג שבועות שאנו עושין אותו יום טוב על סיום מצות ספירה שזיכה אותנו הבורא ברוך הוא, ועל זה נקרא בשם 'עצרת':
אופן הג', הוא על פי דברי הרמב"ן (ס' האמונה והבטחון פי"ט) שפירש על פסוק (שיר השירים ח, ד) 'מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ', ופירש כשמגיע לאדם איזה התעוררות של יראה ואהבה להבורא ברוך הוא אזי תיכף ומיד יראה לעשות לה כלי, היינו שיעשה תיכף איזה מצוה, דהיינו שיתן צדקה או ישב תיכף ללמוד וכדומה. כי ידוע שהתעוררות הבאה אל האדם בפתע פתאום הוא אור הנשפע עליו מלמעלה, ונקרא בחינת נשמה, אזי צריך האדם להלבישה בגוף, בכדי שיהיה לה חיזוק ובסיס שלא יהיה מוטה חס ושלום, כידוע למביני מדע. וזה פירוש הפסוק מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד 'שתחפץ', כי 'חפץ' הוא מלשון כלי, דהיינו ההתעוררות ההוא שבא אל האדם צריך תיכף ומיד כלי, וזהו 'עד שתחפץ', עד כאן לשונו אף שאין זה לשונו ממש. והנה בשעת מתן תורה שהיה בוודאי לישראל אז התעוררות גדולה, ולא היה להם עדיין שום מצוה לעשות להתעוררות כלי, מוכרח לומר שהיו מקיימים מצות הגבלה שהזהיר משה רבינו עליו השלום שלא ליגע בהר (שמות יט, יב) והם היו נעצרים מליגע, וממצוה הזה היו עושים כלי להתעוררות, ועל שם זה נקרא בשם 'עצרת':

נוטר הכרמים
הודעות: 8173
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 14, 2021 6:12 pm

כהשלמה לדברי הרב עו"ח שליט"א,
מצו"ב מאמר מאאמו"ר שליט"א


מאמר 'עצרת דיום מתן תורה'

א) בפרשת פנחס בקרבנות המוספין (במדבר כ"ח כ"ו): וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לד' בשבועותיכם מקרא קדש יהיה לכם וגו'. ותרגם אונקלוס: בעצרתיכון, וכן תרגם יונתן בן עוזיאל: בעצרתכון כד יתמלו שבעתי שבועיא.

וצ"ע הא בכל מקום התרגום של חג השבועות הוא חגא דשבועיא (ע' שמות ל"ד כ"ב , דברים ט"ז י') ולא בלשון עצרת, ומדוע תרגמו כאן בלשון עצרת.

ב) והנה בלשון המקרא לא נקרא חג השבועות בלשון עצרת. ובתורה מצינו שנקראו בשם עצרת רק שמיני עצרת (בפרשת אמור ובפ' פנחס) ושביעי של פסח (בפ' ראה). ואילו בלשון חז"ל סתם עצרת היינו חג השבועות, [כמבואר בכ"מ במשנה כמו אין מביאין ביכורים קודם לעצרת ועוד. וכן בגמ' פסחים סח,ב הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.

וצ"ב אמאי חז"ל השתמשו בלשון עצרת סתם דוקא בחג השבועות אף שבלשון תורה דוקא שביעי של פסח ושמיני עצרת קרויים בלשון עצרת ולא חג השבועות.

[ובספר קדושת לוי (וכיון לזה הגר"י אברמסקי זצ"ל בספר חזון יחזקאל) ביאר שלשון עצרת היינו כמ"ש רש"י עצור ממלאכה, ונקראו כך ימים טובים, שיש בהם רק עצירה ממלאכה ולא מצוות אחרות, וכגון שביעי של פסח שחלוק מיו"ט ראשון שיש בו מצות מצה ועוד, וכן שמיני עצרת, שחלוק מחג הסוכות שאין בו סוכה ולולב ורק עצירה ממלאכה. ואשר על כן חג השבועות יש בו מה"ת מצות הבאת שתי הלחם ולכן לא נקראת עצרת, אבל אחר חורבן הבית לא נשאר בחג השבועות מצוה מיוחדת ליום זה אלא עצירה ממלאכה, ולכן נקרא בלשון עצרת].

ג) והנה בספורנו פרשת אמור (כג, לו) כתב: עצרת היא, ענין העצירה הוא לא בלבד לשבות ממלאכת הדיוט אבל היא עמידה איזה זמן במקומות הקודש לעבוד במקומות ההם את הא-ל יתברך בתורה או בתפילה או בעבודה, כענין ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני ד' ביום ההוא, והוא אמרו קדשו צום קיראו עצרה...אמר א"כ שזה היום אחר חג הסוכות אשר בו שלמו כל שמחות הרגלים הוא קודש להיות יום עצרת, שיעצרו במקומות הקודש, ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים כאמרו ישמח ישראל בעושיו וגו'.

ובהיות שביום שביעי של פסח נעצרו ישראל עם משה יחדיו לשורר לא-ל יתברך כאמרו אז ישיר משה ובני ישראל, קדש אותו היום להיות עצרת לד', אעפ"י שלא היתה התשועה בתחילת היום... ובהיות שהיה יום החמישים ליציאת מצרים יום מתן תורה אשר בו נעצרו ישראל יחדיו לעבודת הא-ל יתברך קראוהו רבותינו ז"ל (מו"ק פ' ואלו מגלחין) עצרת, אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל, וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג בעצירתם ויתנצלו את עדים מהר חורב, עכ"ל.

מתבאר מדברי הספורנו שחוץ מהמשמעות של עצרת שהביא רש"י בפ' פנחס (והוא מספרי): עצורים בעשית מלאכה, ישנה עוד משמעות בלשון עצרת, לשון של עצירה ועמידה במקום מסוים למטרת עבודת השם המיוחדת לאותו היום.

ובזה יבואר מדוע בלשון חז"ל עצרת סתם היינו שבועות, שהרי יום מתן תורה הוא היום הגדול ביותר מבחינת עצירתם לעבודת הא-ל.

ד) והנה הא דבתורה לא נקרא שבועות בשם זה, ביאר הספורנו משום שכלל ישראל הפסידו את מעלת העצרת ע"י חטא העגל כמו שהפסידו את הכתרים שקיבלו במעמד הר סיני. ונראה שמה שחז"ל קראוהו 'עצרת' אף שמן התורה פקע שמו ע"י חטא העגל, דהא חזינן דמ"מ נשאר יום מתן תורה, ואף לאחר שניתנו לוחות שניות ביום הכיפורים, נשאר יום מתן תורה בחג השבועות, שאף שמצד עצם מצב ישראל אחר חטא העגל, אינם במדרגת עצרת, מ"מ אם יוסיפו באותו היום עוז ותעצומות ויקבלו את התורה עליהם, ע"י אתערותא דלתתא, יחזור ויתעורר ענין עצרת שיש בכח היום של מתן תורה. וע"כ קראו חז"ל ליום זה עצרת על שם המצב של ישראל באופן שמקבלים עליהם שוב את התורה וחוזרים לסגולת ה'עצרת'.

ולפי"ז נראה שכל מקום שנזכר בתורה חג השבועות הרי זה בבחינת עצמותו של יום בלא הדרגה של היום שלאחר קבלת התורה, ובלא התיקון ע"י ישראל את מה שנתקלקל ע"י חטא העגל. ולכן לא מתרגמינן בלשון עצרת. אבל בפ' פנחס נקרא חג השבועות על שם הבחינה של אחר קבלת התורה, ואף שחטאו בעגל, באופן שחוזרים ומקבלים את התורה חוזרת סגולת ה'עצרת' של חג השבועות ואז הוא קרוי בשם עצרת , ואשר על כן תרגמו שם בעצרתכון.

ה) וטעמא דמילתא נראה, דהנה שם איתא הלשון בשבועותיכם, והנה ה'ספורנו' בפ' פנחס בסמוך על הפסוק: ובראשי חדשיכם וגו' כתב שכל הימים טובים אינם מיוחסים לישראל, ואילו ר"ח מיוחס לישראל, ולכן נכתב בפסוק בלשון ובראשי חדשיכם, ולא כתוב שבתכם או ביום סוכותיכם וכיוצ"ב, ומשום שאף שר"ח אינו קדוש להיאסר במלאכה, מ"מ היה מנהג לישראל שיהיה יום קדוש בבחינת מה, וכדחזינן בנביא שלא היה קרוי יום המעשה, (וע"ש מה שביאר בזה).

ואשר לפי"ז יש לבאר גם כאן שכתוב בתורה בלשון שמיחסו לישראל 'בשבועותיכם' – דהיינו ע"י מעשי ישראל, והיינו בבחינת התיקון של מעשה העגל, ע"י קבלת התורה בשלימות.

ו) ובביאור הדברים נראה דמעשה ישראל המקדשו לחג השבועות הוא ספירת השבועות, שהרי על שם ספירת השבועות נקרא החג. והוא כמו קידוש החודש. ואע"ג דכאן כבר קדשוהו שמים, מ"מ ע"י ספירת השבועות יש כאן תוספת קדושה ובחינה נוספת של היו"ט, והוי כמו שנתקדש ע"י ישראל ולכן מיוחס לישראל-בשבועותיכם. והיינו שהתיקון לפגם של מעלת עצרת בחג השבועות הוא ע"י ההכנה של ימי הספירה,שאם ההכנה נעשית בשלימות חלה בחג השבועות, תוספת קדושה בבחינת 'עצרת'. וכבר מבואר בקדמונים עניני ההכנה לקבלת התורה הטמונים בימי הספירה, ואשר הם גם ימים המסוגלים לקנות את מ"ח קניני התורה.

ועוד נראה בזה, דהנה בדעת זקנים מבעה"ת שם הביא דבשבועות לא נזכר בפר' המוספין הלשון חטאת אלא שעיר עיזים לכפר עליכם. וטעמא דמילתא לרמז דע"י קבלת התורה נחשב כאילו לא חטאו. ע"ש מה שהוסיף דלזה נתכון הפייט בשבועות: קבלו מלכותי ולא תאשמו.

ומקור הדברים נמצא בירושלמי ר"ה (פ"ד ה"ח): ר' משרשיא בשם ר' אידי בכל קרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקב"ה מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם. וביאר בקרבן העדה, וז"ל: שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש וכדאמר רב יוסף אי לאו ההוא יומא וכו' הלכך אין שם חטאת ביום הזה.

והנה בפ' אמור בקרבנות הלחם דשבועות איתא בקרא: ועשיתם שעיר עיזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים. ונזכר הלשון חטאת אף בחג השבועות . וצריך באור לפי דברי הירושלמי.

ולפי משנ"ת י"ל שפיר, דבפ' אמור לא מדובר באופן של חג השבועות שנעשה ע"י קבלת התורה ע"י ישראל ומצד עצם היום עדיין אינו בבחינה גמורה של מתן תורה, ע"י שקלקלו ע"י חטא העגל, ונזכר הלשון 'חטאת'. ורק בפרשת פנחס שנקרא בלשון 'בשבועותיהם', וכמו שנתבאר, שמיוחס לישראל ע"י שמדובר בבחינה של עצרת, והיינו ע"י קבלת עול תורה וע"י שקיבלו עול תורה לא נזכר הלשון חטאת, ודוק.

עזריאל ברגר
הודעות: 9810
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 17, 2021 10:07 pm

אוחדו אשכולות, שנכפלו כנראה בגלל תקלה טכנית.
ואחר כך היתה תקלה נוספת, שגרמה לבלבול גדול.
השתדלתי לסדר דבר דבור על אופניו, וליתר ביטחון השארתי את האשכול הישן נעול - viewtopic.php?f=46&t=31471

יוצא פוניבז'
הודעות: 1506
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מאי 25, 2021 10:30 pm

כאן viewtopic.php?f=46&t=31471&start=140#p333924
הובא מאמר מהרב מיכאל פוזן שליט"א (בעל התרגום המדוייק שבחומש כתב אשורי) על התרגום בברכת כהנים הכולל ידיעות רבות וחשובות.
אך בנוגע למציאות בכתבי היד לא פירט כ"כ,
באיזה כתבי יד ודפוסים ישנו תרגום, ובאיזה אין, ומה המצב בכת"י המדוייקים, ומה מקור התרגום הנדפס.

מעט דבש
הודעות: 3497
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' מאי 25, 2021 11:47 pm

תיקון קישור בהודעה שלפני:
viewtopic.php?p=221117#p221117
------------
לעצם הענין:
כתב לי אחד מן המומחים לתרגום:
אני בדקתי עשרות כתבי יד וקטעי גניזה, ואין בהם תרגום לברכת כהנים. מלבד ספרי תימן מאוחרים, כה"י היחיד שידוע לי שמכיל תרגום הוא כ"י נירנברג, שצוין כבר אצל שפרבר. נוסח ת"א שבכ"י נירנברג זה הוא גרוע ביותר.

'שפרבר' הכונה לספר 'כתבי הקודש בארמית' (יש באוצה"ח).
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ד' מאי 26, 2021 2:33 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3497
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' מאי 25, 2021 11:55 pm

והנה קטעי גניזה:
נשא בהעלותך טברני ברכת כהנים.jpg
נשא בהעלותך טברני ברכת כהנים.jpg (60.16 KiB) נצפה 470 פעמים


נשא טברני ברכת כהנים.jpg
נשא טברני ברכת כהנים.jpg (63.79 KiB) נצפה 470 פעמים


נשא2 בבלי ברכת כהנים.jpg
נשא2 בבלי ברכת כהנים.jpg (68.67 KiB) נצפה 470 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3497
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' מאי 26, 2021 2:31 am

עזריאל ברגר כתב:אוחדו אשכולות, שנכפלו כנראה בגלל תקלה טכנית.
ואחר כך היתה תקלה נוספת, שגרמה לבלבול גדול.
השתדלתי לסדר דבר דבור על אופניו, וליתר ביטחון השארתי את האשכול הישן נעול - viewtopic.php?f=46&t=31471

האשכול הנ"ל נמחק, אחרי שהתברר שהכל נמצא באשכול כאן.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1506
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מאי 26, 2021 11:48 am

מעט דבש כתב:תיקון קישור בהודעה שלפני:
viewtopic.php?p=221117#p221117
------------
לעצם הענין:
כתב לי אחד מן המומחים לתרגום:
אני בדקתי עשרות כתבי יד וקטעי גניזה, ואין בהם תרגום לברכת כהנים. מלבד ספרי תימן מאוחרים, כה"י היחיד שידוע לי שמכיל תרגום הוא כ"י נירנברג, שצוין כבר אצל שפרבר. נוסח ת"א שבכ"י נירנברג זה הוא גרוע ביותר.

'שפרבר' הכונה לספר 'כתבי הקודש בארמית' (יש באוצה"ח).


אז א"כ מה מקור התרגום בחומשים?
האם מקור התרגום מאיזה סופר לפני 700 שנה שהחליט להשלים את תרגום הפסוקים 'החסרים' מדעתו הרחבה?
או שהיה לו איזה מקור כל שהוא?


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים