מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לצאת ולבוא בדברי תורה - פירוש

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

לצאת ולבוא בדברי תורה - פירוש

הודעהעל ידי שמר » ש' ספטמבר 18, 2021 10:18 pm

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (דברים לא, ב).

בגמ' סוטה (יג:) אי' א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן לצאת ולבא בדברי תורה, מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה.

וכן אי' בגמ' חגיגה י. "וליוצא ולבא אין שלום אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום ושמואל אמר זה הפורש מתלמוד למשנה ורבי יוחנן אמר אפילו מש"ס לש"ס".

ויל"ע מה הביאור במושג לצאת לבוא בדברי תורה.

ואפשר לומר דאין יציאה בהכרח עזיבה של מקום אחד וכניסה או הליכה למקום אחר, דהנה לעיל (ויקרא טז, יח) נאמר "וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" ופרש"י שם "אל המזבח אשר לפני ה' - זה מזבח הזהב שהוא לפני ה' בהיכל ומה ת"ל ויצא לפי שהזה ההזאות על הפרוכת ועמד מן המזבח ולפנים והזה ובמתנות המזבח הזקיקו לצאת מן המזבח ולחוץ ויתחיל מקרן מזרחית צפונית (יומא נח)".

מבואר שיציאה מתפרשת אף כעזיבה של צד אחד והליכה לצד אחר אף באותו חלל עצמו, וא"כ י"ל שכך היא דרכו של העוסק בתורה, מתחילה הוא מנסה להבין ולרדת לשורש הענין מצד אחד ומכיוון אחד, אך אם לא עולה בידו מנסה הוא מצד אחר ומכיוון מחשבה אחר, וזהו לצאת ולבוא בדברי תורה – היינו לעמוד בצדדים שונים אף שהוא נמצא באותו ה"חלל" שנקרא לימוד תורה. וכן מתבארת שפיר הגמ' בחגיגה הנ"ל.

אני מקווה שהצלחתי להגדיר את כוונתי כראוי.

תלמיד-חכמים
הודעות: 359
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: לצאת ולבוא בדברי תורה - פירוש

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » א' ספטמבר 19, 2021 12:08 am

הראב"ע במקום מבאר שפשט 'לצאת ולבוא' הוא במלחמה, שבכוחו לצאת למלחמה, וגם נכנס ממנה בשלום, וכמו 'אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם' (במדבר כז, יז, ע"ש במפרשים). וייתכן שגם כוונת הגמ' כך, שיוצא ובא במלחמתה של תורה, כלומר ש'יוצא' לפרש פירושים ולסבור סברות ו'בא' - שמצליח לכוון לאמת.
ובסוטה לעיל שם (ז:) גבי יהודה, הגמ' מדמה לימוד תורה למלחמה: "לא הוה קא ידע משקל ומטרח בשמעתא בהדי רבנן {דברים לג-ז} - ידיו רב לו. לא הוה קא סלקא ליה שמעתא אליבא דהילכתא {דברים לג-ז} - ועזר מצריו תהיה".


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים