מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

לבלתי ידח ממנו נדח - שלילה כפולה

הודעהעל ידי סליחות » א' ספטמבר 05, 2021 2:20 am

בשמואל ב, יד וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח:
האם לא מדובר כאן בשלילה כפולה?
לצורך השוואה אם נאמר 'שלא יחסר משם חיסרון', האם יהיה שם חיסרון או לא?

במסתרים
הודעות: 1742
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: לבלתי ידח ממנו נדח - שלילה כפולה

הודעהעל ידי במסתרים » א' ספטמבר 05, 2021 7:24 am

שלילה כפולה ממש יש בכתוב המבלי אין קברים ועיי"ש ברש"י.

(לדבריך, מה עם די מחסורו אשר יחסר?)

מה הכפילה כאן? לא כל שורש כפול הוא שלילה כפולה (למשל: לא יפול ממנו נופל).

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » ה' ספטמבר 23, 2021 5:06 pm

בפרשת וזאת הברכה:

ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן .. ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן.

וברש"י:

(בגד) כלביא שכן - לפי שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות, שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים.

(בדן) דן גור אריה - אף הוא היה סמוך לספר, לפיכך מושלו כאריות.

ולא הבנתי, הרי בפסוק נאמר בלשון יחיד - 'גור אריה', 'כלביא' - ולמה מדייק רש"י פעמיים 'נמשל כאריות' לשון רבים?

ועוד, לפי הההשוואה שעושה רש"י בין גד לדן, למה באמת הכתוב משנה ואצל גד אומר 'לביא' ואילו אצל דן אומר 'גור אריה'?

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' ספטמבר 24, 2021 6:16 am

דרומי כתב:בפרשת וזאת הברכה:

ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן .. ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן.

וברש"י:

(בגד) כלביא שכן - לפי שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות, שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים.

(בדן) דן גור אריה - אף הוא היה סמוך לספר, לפיכך מושלו כאריות.

ולא הבנתי, הרי בפסוק נאמר בלשון יחיד - 'גור אריה', 'כלביא' - ולמה מדייק רש"י פעמיים 'נמשל כאריות' לשון רבים?

ועוד, לפי הההשוואה שעושה רש"י בין גד לדן, למה באמת הכתוב משנה ואצל גד אומר 'לביא' ואילו אצל דן אומר 'גור אריה'?

ברכת אשר:
רש"י ד"ה דן גור אריה, ...לפיכך מושלו באריות. ע"כ. הן לשון הרבים הן כ"ף הדמיון קשה, וצריך לבדוק בגירסאות. (פ' וזאת־הברכה תשנ"א) ואכן בדפו"ר: לפיכך נמשל לאריה. הערת ר' חזקי פוקס שי': מקור דברי רש"י בספרי (שנה), ושם כתוב לגבי גד: "כלביא שכן - מלמד שהיה סמוך לספר, לפיכך נמשל כאריות" (כפי שכתב רש"י לעיל בפסוק כ ד"ה כלביא שכן). ולגבי דן: "דן גור אריה - מלמד שסמוך לספר, וכל מי שסמוך לספר נמשל לאריה".
ועיין ספרי ״כאריות״ ובהגר״א שם הגיה ״כאריה״ וצ״ע בזה.

נחומצ'ה
הודעות: 1018
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

'סודות' הרמב"ן

הודעהעל ידי נחומצ'ה » א' אוקטובר 03, 2021 10:26 am

פרשת בראשית, יסודות היהדות והאמונה שם. זהו 'ראשיתה' של תורה וישראל.
מצאתי בפירוש הרמב"ן, שורש 'סוד' יותר ממנין פעמים. וכדהלן:

א. על פירש"י הראשון במאמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה. מקשה שהוא צורך גדול ושורש האמונה ומי שאינו מאמין הוא כופר בעיקר. וכותב: "מפני שמעשה בראשית הוא סוד עמוק אינו מובן מן המקראות".

ב. עה"פ 'ויאמר אלקים יהי אור: שכתוב ויהי אור. ולא כנוסח 'ויהי כן', "ויש לרבותינו בזה מדרש בסוד נעלם. [ובהמשך מוסיף: "והפירוש בסדור הכתובים בזה, נשגב ונעלם. ודעתינו בו פחות מטפה מן הים הגדול].

ג. עה"פ ויעש אלקים את הרקיע': "זו אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם וכו' ואולי היה לו פירוש נסתר, לא רצה לגלות סודו".

ד. עה"פ ויקרא אלקים לרקיע שמים וכו': "עם מה שיש עוד, בשֵם השמים ובשם הכסא סוד נשגב ונעלם".

ה. עה"פ להבדיל בין היום וכו': "ואם תוכל לדעת כוונתם באמרם ברכת הלבנה 'עטרת תפארת לעמוסי בטן', תדע סוד האור הראשון והגניזה וכו' וסוד שְנֵי המלכים המשתמשים בכתר אחד".

ו. עה"פ 'ולאדם לא מצא עזר כנגדו': מדוע כונתה האשה בשם 'עזר'? "על דרך קריאת האדם 'זאת הפעם עצם', היינו שראויה לקרא בשמי ממש ובמילת 'זאת' סוד".

ז. עה"פ 'ארור אתה מכל הבהמה': "מדרשי הכתוב ורמזיהם מקובלים, ובהם להם סודות עמוקים בתולדות ובכל דבר".

ח. עה"פ ותאמר קניתי איש את ה': "והסוד המקובל בענין הֶבל, גדול מאד". (א.ה. כידוע בספרים שנשמת משה רבנו ע"ה)

ט. עה"פ ויבא קין מפרי האדמה: "הבינו האנשים האלה סוד גדול מהקרבנות והמנחות" [ומוסיף "ועוד ארמוז בו, עיקר גדול ברצון הקב"ה"].

י. עה"פ 'בני האלקים': "אבל במדרש אשר לר' אליעזר הגדול בפרקיו, על המלאכים שנפלו ממקום קדושתם מן השמים, והוזכר במ' יומא (סז: בענין עוזא ועזאל), הוא הנָאות בלשון הכתוב יותר מן הכל, אלא שיש להאריך בסוד הענין ההוא".

יא. עה"פ וינחם ה' ויתעצב: "אמרו בזה ענין נכבד במשל שהביאו מן הסרסור והאדריכל, והוא סוד גדול לא ניתן ליכתב, והיודעו יתבונן למה אמר בכאן שם המיוחד (הוי') ובכל הפרשה וענין המבול שם אלקים".

ומי יעמוד בסוד דברי הקדושים.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' אוקטובר 03, 2021 6:24 pm

פרשת נח פסוק יד

רש״י: בתיבתו של משה, על ידי שהיו המים תשים, דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ, ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת, אבל כאן מפני חזק המים זפתה מבית ומבחוץ.

לא הבנתי כוונתו, הרי אם המים היו חזקים היו צריכים זפת בפנים ומבחוץ, ועכשיו שהמים תשים, לא צריך בפנים ומבחוץ ומה שייך טעם ״שלא יריח צדיק ריח רע״ וצ״ע.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 03, 2021 7:51 pm

שמואל דוד כתב:פרשת נח פסוק יד

רש״י: בתיבתו של משה, על ידי שהיו המים תשים, דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ, ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת, אבל כאן מפני חזק המים זפתה מבית ומבחוץ.

לא הבנתי כוונתו, הרי אם המים היו חזקים היו צריכים זפת בפנים ומבחוץ, ועכשיו שהמים תשים, לא צריך בפנים ומבחוץ ומה שייך טעם ״שלא יריח צדיק ריח רע״ וצ״ע.

יש טעם לכך שאין צורך בזפת מבפנים, וטעם לכך שהזפת מבפנים מפריע. בלעדיו אולי היא היתה מעדיפה לזפף גם מבפנים "ליתר בטחון".

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דרומי » ג' אוקטובר 05, 2021 9:04 pm

נשאלתי למה כ"כ מוכרח שכל היקום נכחד חוץ מהדגים.

לכאורה צפרים יכולים היו להתקיים בשמים ולנוח מעט על גג התיבה וכדומה.

ואולי פשוט לא היה להם מה לאכול?

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 05, 2021 9:42 pm

דרומי כתב:נשאלתי למה כ"כ מוכרח שכל היקום נכחד חוץ מהדגים.

לכאורה צפרים יכולים היו להתקיים בשמים ולנוח מעט על גג התיבה וכדומה.

ואולי פשוט לא היה להם מה לאכול?

השאלה היא האם ציפורים יכולות להתקיים בגובה כה רב, כשהחמצן כל כך דליל.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' אוקטובר 06, 2021 12:56 am

עזריאל ברגר כתב:
דרומי כתב:נשאלתי למה כ"כ מוכרח שכל היקום נכחד חוץ מהדגים.

לכאורה צפרים יכולים היו להתקיים בשמים ולנוח מעט על גג התיבה וכדומה.

ואולי פשוט לא היה להם מה לאכול?

השאלה היא האם ציפורים יכולות להתקיים בגובה כה רב, כשהחמצן כל כך דליל.

ומה נשמו נח וכל החיה אשר אתו בתיבה? או שמא כוונתך שבתיבה שרר מלכתחילה מצב נסי ולא טבעי, משא"כ חוצה לה.

למעשה, שאלות ותשובות מן הטבע והמציאות על אירוע המבול בכללותו, כאילו יש לאירוע זה אחיזה כלשהי במציאות הטבעית המוכרת לנו, מעוררות תחושת כלאיים משונה.
הבחנתי פעם בדבר מעניין: בציורי אומות העולם את תיבת נח עושים לה צורת ספינה, כלומר, מתחשבים בעובדה הטבעית שכדי לצוף ולשרוד ע"ג המים (ולו יהיו אלה מים בעלמא, ולא כמימי המבול) התיבה היתה זקוקה למבנה מסוים המותאם לכך. אולם בציורים המיועדים לתשב"ר (כגון זה הזכור מן החומשים הישנים הנפוצים) נראית התיבה כמלבן בעלמא, כפי שעולה מפשט המקראות, ומסתבר שמעולם לא הוטרד מלמד תינוקות כלשהו משאלות הנדסיות או אחרות הקשורות למבנה התיבה...

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אוקטובר 06, 2021 1:13 am

איך ישרדו הצפרים תחת מטר סוחף של מי רותחין?

בין החכמים
הודעות: 90
הצטרף: ד' נובמבר 18, 2020 8:59 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי בין החכמים » א' אוקטובר 10, 2021 10:41 pm

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". ופירש"י: לֶךְ לְךָ – לְהַנָּאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, כַּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים. וְעוֹד: שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.
מהי הבטחת "ואודיע שמך בעולם"? וכי אברהם אבינו ע"ה היה זקוק לפרסום?
ואם תאמר שהכוונה שיזכה לשינוי השם, כדי להסיר מעליו הגזירה שלא יהיו לו בנים?
לא כן מבואר בגמ' ר"ה ט"ז ע"ב: 'א"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה וכו'. שינוי השם - דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן' - הרי שדי בשינוי שמה של שרה אמנו להסיר ממנה את גזירת העקרות.
וכן בפסוק הבא: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה". ובפירש"י: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל – לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. לְכָךְ הֻזְקַק לְשָׁלֹשׁ בְרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם.
ושוב אתמה, מדוע הוזקק אאע"ה להבטחה על הגדלת שמו?
נערך לאחרונה על ידי בין החכמים ב ב' אוקטובר 11, 2021 8:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בין החכמים
הודעות: 90
הצטרף: ד' נובמבר 18, 2020 8:59 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי בין החכמים » ב' אוקטובר 11, 2021 8:37 pm

בין החכמים כתב:"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". ופירש"י: לֶךְ לְךָ – לְהַנָּאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, כַּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים. וְעוֹד: שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם.
מהי הבטחת "ואודיע שמך בעולם"? וכי אברהם אבינו ע"ה היה זקוק לפרסום?
ואם תאמר שהכוונה שיזכה לשינוי השם, כדי להסיר מעליו הגזירה שלא יהיו לו בנים?
לא כן מבואר בגמ' ר"ה ט"ז ע"ב: 'א"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה וכו'. שינוי השם - דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן' - הרי שדי בשינוי שמה של שרה אמנו להסיר ממנה את גזירת העקרות.
וכן בפסוק הבא: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה". ובפירש"י: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל – לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַמָּמוֹן, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. לְכָךְ הֻזְקַק לְשָׁלֹשׁ בְרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַבָּנִים וְעַל הַמָּמוֹן וְעַל הַשֵּׁם.
ושוב אתמה, מדוע הוזקק אאע"ה להבטחה על הגדלת שמו?

אמר לי הר"ר דוד מילר הי"ו מבית שמש ליישב, שהרי אאע"ה בשבתו בחרן פעל לפרסם שם שמים בעולם, וכמאה"כ "את הנפש אשר עשו בחרן", ותרגומו "דשעבידו לאוריתא", ושמא חשש אאע"ה שבמקומות אחרים לא תהיה לו השפעה, כיון שלא יהיה מוכר ומפורסם כבחרן, לכך הוצרך להבטחת "ואגדלה שמך" - לצורך גבוה.
ודפח"ח.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוקטובר 11, 2021 10:48 pm

שמואל דוד כתב:פרשת נח פסוק יד

רש״י: בתיבתו של משה, על ידי שהיו המים תשים, דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ, ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת, אבל כאן מפני חזק המים זפתה מבית ומבחוץ.

לא הבנתי כוונתו, הרי אם המים היו חזקים היו צריכים זפת בפנים ומבחוץ, ועכשיו שהמים תשים, לא צריך בפנים ומבחוץ ומה שייך טעם ״שלא יריח צדיק ריח רע״ וצ״ע.


עיין בגור אריה ותמצא נחת בעז"ה.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוקטובר 11, 2021 11:04 pm

סגי נהור כתב:
עזריאל ברגר כתב:
דרומי כתב:נשאלתי למה כ"כ מוכרח שכל היקום נכחד חוץ מהדגים.

לכאורה צפרים יכולים היו להתקיים בשמים ולנוח מעט על גג התיבה וכדומה.

ואולי פשוט לא היה להם מה לאכול?

השאלה היא האם ציפורים יכולות להתקיים בגובה כה רב, כשהחמצן כל כך דליל.

ומה נשמו נח וכל החיה אשר אתו בתיבה? או שמא כוונתך שבתיבה שרר מלכתחילה מצב נסי ולא טבעי, משא"כ חוצה לה.

מפורש בגמרא זבחים קיג, ב שמחוץ לתיבה א"א היה לנשום ולכן לריש לקיש הכניס הראם את חוטמו לתיבה, [והסיבה משמע בגלל הגשם החזק ועכירות האויר / העדר חמצן, לא בגלל הבל המים הרותחים. וראייתך: ראה תוספות שם שלרבי יוחנן חי הראם בא"י למרות ההבלא שהרג שם את כולם, כי יכול לעמוד בזה מחמת גודלו וגבורתו, ע"כ, ואין שום סיבה שריש לקיש יחלוק על זה והוא גם לא הקשה כזאת על רבי יוחנן, ובהכרח מודה גם ר"ל שהראם יכול לעמוד בהבלא, ועכ"ז אמר - לשיטתו שהראם נמצא במקום שבו כן ירד מבול - שהוכרח להכניס חוטמו לתיבה כדי לנשום. וע"כ שהוא בגלל הגשם ועכירות האויר / העדר חמצן. ודוק]. ואכן שאלת האויר הצח בתיבה - הבולטת כ"כ בגמרא הנ"ל - שאלה טובה היא, איכא למימר ניסא הוי ואיכא למימר אולי בדרך הטבע, ואכמ"ל.

למעשה, שאלות ותשובות מן הטבע והמציאות על אירוע המבול בכללותו, כאילו יש לאירוע זה אחיזה כלשהי במציאות הטבעית המוכרת לנו, מעוררות תחושת כלאיים משונה.

טוב, אבל מה לעשות שחז"ל [בגמרא ומדרשים] והראשונים [עה"ת] ממש מלאים מזה. ונלאיתי להביא דוגמאות כי זה ממש מלא על כל פרט. ופוק חזי כמה לקח לגמרא בזבחים הנ"ל עד שלשיטת מ"ד אחד - על פרט אחד - אמרה "נס נעשה להם". וכבר כתב הרמב"ן (בראשית ו, יט) שלמרות שמוכרח שהיה שם נס של מועט המחזיק את המרובה [אם כי חז"ל לא מנוהו בין המקומות שהחזיק מועט את המרובה, וגם נקטו שהיו שם מעט בע"ח ולא כמו מאי דפשיטא לרמב"ן, ואכמ"ל] עכ"ז אמר הקב"ה לנח לעשות תיבה גדולה "למעט בנס כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות והשאר יהיה בידי שמים"

הבחנתי פעם בדבר מעניין: בציורי אומות העולם את תיבת נח עושים לה צורת ספינה, כלומר, מתחשבים בעובדה הטבעית שכדי לצוף ולשרוד ע"ג המים (ולו יהיו אלה מים בעלמא, ולא כמימי המבול) התיבה היתה זקוקה למבנה מסוים המותאם לכך.

עיין בספורנו ותמצא נחת גם אצל חכמי ישראל.

אולם בציורים המיועדים לתשב"ר (כגון זה הזכור מן החומשים הישנים הנפוצים) נראית התיבה כמלבן בעלמא, כפי שעולה מפשט המקראות, ומסתבר שמעולם לא הוטרד מלמד תינוקות כלשהו משאלות הנדסיות או אחרות הקשורות למבנה התיבה...

יתכן שהמלמד לא הוטרד, אבל חז"ל אמרו על מידות התיבה [שאכן נקטו להדיא שהיתה "תיבה" מלבנית כפשוטה] שלמדתך תורה דרך ארץ שאם רוצה אדם לעשות ספינה שתעמוד בלמין יעשה רחבה ששית ארכה וגובהה עשירית ארכה. וראה ברד"ל על המדרש רבה שם שבדקו וראו כן בענגלאנד וכו'. גם על מבנה התיבה מבפנים טרחו חז"ל בכ"מ, וגם על מבנה השיפוע והגג, והיכן נמצא החלון ומדוע, והיכן נמצא הפתח ומדוע, ומהיכן יהיה להם אור, ואיך לעשות שלא תסריח התיבה מהזבל, וכיו"ב בראשונים ואחרונים, ופירשו בזה פסוקים/ציוויים מפורשים.


ע"כ, ואיני אלא כמראה מקום. לא מתכוון להיכנס עתה לנושא ארוך ומרתק זה.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' אוקטובר 12, 2021 2:06 am

צופה_ומביט כתב:
שמואל דוד כתב:פרשת נח פסוק יד

רש״י: בתיבתו של משה, על ידי שהיו המים תשים, דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ, ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת, אבל כאן מפני חזק המים זפתה מבית ומבחוץ.

לא הבנתי כוונתו, הרי אם המים היו חזקים היו צריכים זפת בפנים ומבחוץ, ועכשיו שהמים תשים, לא צריך בפנים ומבחוץ ומה שייך טעם ״שלא יריח צדיק ריח רע״ וצ״ע.


עיין בגור אריה ותמצא נחת בעז"ה.

יישר כח

אבא יודן
הודעות: 1256
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך.. האם נאמר בחז"ל שאנשי פלשתים כולהם נכללו במכה?

הודעהעל ידי אבא יודן » ג' אוקטובר 19, 2021 8:09 am

אם כן, למה לא נכללו גם כן אצל הרפואה, כי שם נאמר רק: וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

פרשת לך־לך: וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' אוקטובר 20, 2021 1:27 pm

אונקלוס: וֶאֱנָשִׁין דִּסְדֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן וְחַיָּבִין בִּגְוִיַּתְהוֹן.
רש"י: רָעִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם.

viewtopic.php?f=29&t=35252&p=653123&hilit=%D7%91%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%9D#p653123

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ד' אוקטובר 20, 2021 5:59 pm

פרשת וירא

אם אברהם אבינו חשב על האורחים שהם ערביים, למה חשש ליתן להם לחם טמא?

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' אוקטובר 20, 2021 7:05 pm

ישראליק כתב:פרשת וירא

אם אברהם אבינו חשב על האורחים שהם ערביים, למה חשש ליתן להם לחם טמא?

כנראה גם הערביים דאז הקפידו ע"ז מצד הריחוק מאשה נדה, וידועים דברי הרמב"ן (בראשית לא, לה) על הריחוק מנדה [נדה = מרוחקת] בימים ההם בקרב העמים בני האזור:
והנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם "נדות" לריחוקן כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק גם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר בארו הפילוסופים עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה (ויקרא יח יט) והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם וכמו שהזכירו רבותינו בברייתא של מסכת נדה תלמיד אסור לשאול בשלמה של נדה רבי נחמיה אומר אפילו הדבור היוצא מפיה הוא טמא אמר רבי יוחנן אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא ואסור ליהנות ממעשה ידיה ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהן כלל מפני שדיבורה טמא.

ואברהם, מצד הכנסת האורחים המופלגת והאמיתית שלו, לא רצה לתת לאורחיו דבר שאילו ידעו לא היה ניחא להם בו.

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ד' אוקטובר 20, 2021 7:32 pm

צופה_ומביט כתב:
ישראליק כתב:פרשת וירא

אם אברהם אבינו חשב על האורחים שהם ערביים, למה חשש ליתן להם לחם טמא?

כנראה גם הערביים דאז הקפידו ע"ז מצד הריחוק מאשה נדה, וידועים דברי הרמב"ן (בראשית לא, לה) על הריחוק מנדה [נדה = מרוחקת] בימים ההם בקרב העמים בני האזור:
והנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם "נדות" לריחוקן כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק גם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר בארו הפילוסופים עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה (ויקרא יח יט) והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם וכמו שהזכירו רבותינו בברייתא של מסכת נדה תלמיד אסור לשאול בשלמה של נדה רבי נחמיה אומר אפילו הדבור היוצא מפיה הוא טמא אמר רבי יוחנן אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא ואסור ליהנות ממעשה ידיה ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהן כלל מפני שדיבורה טמא.

ואברהם, מצד הכנסת האורחים המופלגת והאמיתית שלו, לא רצה לתת לאורחיו דבר שאילו ידעו לא היה ניחא להם בו.


יישר כח.
בנתיים ראיתי שקושיא זו כבר הוקשה בעל נזר הקודש, ועוד, ואכן הוא מתרץ קרוב לתירוצכם, שחשש על ולפני עור, עיין בפרדס יוסף

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ד' אוקטובר 20, 2021 7:36 pm

(א) וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:
(ב) וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים:
(ג) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק:
(ד) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:

למה אצל קריאת שם ליצחק בנו לא נזכר "כאשר צוה אותו אלקים"? או לשון אחר?
(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק

לפום ריהטא נראה ש"כאשר צוה אותו אלקים", קאי על שניהם, על קריאת השם ועל מילה; ויל"ע

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי רציני » ו' אוקטובר 22, 2021 9:36 pm

ישראליק כתב:פרשת וירא

אם אברהם אבינו חשב על האורחים שהם ערביים, למה חשש ליתן להם לחם טמא?

כשנטמאה העיסה הם זרקו אותה כי היא היתה העיסה לכל הבית, ולא יכינו רק לאורחים.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' אוקטובר 23, 2021 11:43 pm

רציני כתב:כשנטמאה העיסה הם זרקו אותה כי היא היתה העיסה לכל הבית, ולא יכינו רק לאורחים.

מי גילה לך רז זה?
במדרשים משמע שהכל היה לג' האורחים. לכן ג' סאין קמח, וג' סאין סולת, וג' סאין עוגות.
וכמו ששחט ג' בני בקר לתת לשון לכל אורח.

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי רציני » א' אוקטובר 24, 2021 5:39 am

צופה_ומביט כתב:
רציני כתב:כשנטמאה העיסה הם זרקו אותה כי היא היתה העיסה לכל הבית, ולא יכינו רק לאורחים.

מי גילה לך רז זה?
במדרשים משמע שהכל היה לג' האורחים. לכן ג' סאין קמח, וג' סאין סולת, וג' סאין עוגות.
וכמו ששחט ג' בני בקר לתת לשון לכל אורח.

רש"י (בראשית יח, ו) כתב שפירוש הפסוק "שלש סאים קמח סלת". דהקמח הוא "לעמילן של טבחים לכסות את הקדרה לשאוב את הזוהמה". ואם כן לפי דבריו השלש סאים הם לא לשלשת האורחים, וזאת שיטה אחרת מהמדרשים.
והרמב"ן כתב: "ולא ידענו למה הרבה בלחם כל כך לשלשה אנשים", ובתירוצו השני כתב: "או שסעדו גדולי ביתו עמהם לכבודם".
אולם בכל זאת לכאורה קשה קושייתך שהמספר "ג" משמע לג' האורחים. ובספר עזר אליעזר בשם האדמו"ר מאסטראווצע תירץ באופן נפלא שהיו שכ"ד אנשי אברהם וזה בדיוק הנצרך להם, עיי"ש ותרווה נחת.

דף של ספינה
הודעות: 31
הצטרף: א' אוקטובר 10, 2021 7:52 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי דף של ספינה » א' אוקטובר 24, 2021 7:35 pm

פרשת חיי שרה

רש״י לספוד לשרה ולבכתה. ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה.

לכאורה נכון יותר לומר ״וכמעט שנשחט״ ומדוע נקט רש״י בלשון זה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 24, 2021 7:45 pm

דף של ספינה כתב:פרשת חיי שרה

רש״י לספוד לשרה ולבכתה. ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה.

לכאורה נכון יותר לומר ״וכמעט שנשחט״ ומדוע נקט רש״י בלשון זה.

בכמה ממפרשי רש"י עיינת לפני ששאלת את השאלה הזאת?
יש לי השערה שהתשובה למספר הזה היא מספר זוגי...

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' אוקטובר 24, 2021 8:04 pm

פירוש הריב"א על בראשית פרק כג פסוק א.
"לספוד וגו'. פרש"י נסמכה וכו' וכמעט לא נשחט וכו', יש תמהים דהיה לו לרש"י לפרש וכמעט נשחט לכך מפרש דגרסי' וכמעט לא נשחט וה"פ מה שלא נשחט על יד דבר מועט שהכל היה מוכן עד שבא מלאך ואמר אל תשלח ידך וגו', וי"א דהכי פי' כמעט לא היה נשחט שהרי בא מלאך ואמר אל תשלח וגו' ואברהם מיהר לשחוט במצות השם ולא שמע לקולו היה נצול וכדי לצערה וליתן טעם ואמתלא לדבריו אמר המבשר כן".
פירוש מהר"י איסרלן (תרומת הדשן)על בראשית פרק כג פסוק ב.
פירש רש"י, ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט (עד) שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה. י"ל גמגום זה הלשון יש לפרש ע"י בשורת (העקידה), ר"ל אחד בא מהר המוריה לבשר את שרה ענין העקידה והתחיל להגיד לה שנזדמן בנה לשחיטה ורצה המבשר לסיים דבריו ולומר לה שניצול ושלא נשחט, וכמעט עד שלא נשחט כלומר כשעה מועטת קודם שאמר שלא נשחט נבהלה כל כך מדבריו הראשונים ופרחה רוחה ומתה.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

"ויאמר להם: אלהים פרו ורבו"!

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' אוקטובר 25, 2021 6:59 pm

בראשית א כח:
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.

חד מקמאי נתקשה, מדוע נכתב פעמים שנייה "אלהים", מספיק שיכתבו: "ויברך אותם, ויאמר להם: פרו ורבו" וגו',
והוא מיישב כן:
אלא כך אמר להם: תולידו בנים הגונים כמלאכים. וכן אמר דוד ע"ה על האדם: "ותחסרהו מעט מאלהים, וכבוד והדר תעטרהו", שפירושו: מלאכים.

כלומר, תיבת "אלהים" השנייה נמשכת לאחריה, ויש לפסק את הפסוק כך: "ויברך אותם אלהים ויאמר להם: אלהים פרו ורבו", היינו, הולידו בנים הגונים כמלאכים, שהם 'אלהים'.
זהו פירוש חדשני ביותר.
האם מישהו מכיר לו מקבילה?
גם לשאלה מדוע נכתב "אלהים" בפעם השנייה לא מצאתי חבר (רמב"ן ופירוש רבינו בחיי נתקשו מדוע שוב נכתב "ויאמר להם" ותירוצם אינו מיישב את כפל "אלהים")
אודה לכל עזרה!

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' אוקטובר 25, 2021 9:13 pm


יהושע בהר''ב
הודעות: 51
הצטרף: ג' מאי 11, 2021 10:35 pm
שם מלא: יהושע

פירוש תמוה של הנצי"ב בפרשת חיי שרה

הודעהעל ידי יהושע בהר''ב » א' אוקטובר 31, 2021 10:38 pm

כתב הנצי"ב בהעמק דבר בראשית כד נה על המילים 'תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר' - 'חדשי חמה לא הי' אז אלא י"א חדשים בשנה...'. מישהו יודע מניין החידוש המפליא הזה של הנצי"ב?

עליך עיננו
הודעות: 816
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

שבע שנים אחרות בעבור רחל או לאה?

הודעהעל ידי עליך עיננו » ב' נובמבר 08, 2021 6:50 pm

במלבי"ם כתב שלבן טוען ליעקב שיתן לו את רחל אחרי שבעה ימים בעבור השבע שנים שכבר עברו,ואת לאה נתתי לך בהקפה בשכר שתעבוד עוד שבע שנים בעתיד וזה לטובתך שתוכל לקחת את רחל תיכף, שאל"כ תצטרך להמתין עש שלאה תינשא לאחר ע"כ
לכא' מפשט הפסוק לא משמע כך אלא שהשבע שנים הבאות יהיו עבור רחל
האם יש עוד מפרשים כדברי המלבי"ם?

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ב' נובמבר 15, 2021 5:42 pm

בתרגום ירושלמי על הפסוק "בנות צעדה עלי שור" (בראשית מט, כב) כתב:
והוו מזרקין קדמך שירין קטילין מניכין וכל מני דהב.

מה הם מניכין?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' נובמבר 16, 2021 12:14 am

בערקע חייט כתב:בתרגום ירושלמי על הפסוק "בנות צעדה עלי שור" (בראשית מט, כב) כתב:
והוו מזרקין קדמך שירין קטילין מניכין וכל מני דהב.

מה הם מניכין?

רביד של זהב כן הוא באונקלוס, וע"ע בספרי הק' עתה באתי עמ' פב.

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ג' נובמבר 16, 2021 6:12 pm

תודה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

פרשת וישב: נֵלְכָה דֹּתָיְנָה

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' נובמבר 18, 2021 8:55 am

נֵלְכָה דֹּתָיְנָה – לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָּהֶם. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ.
הרב 'בן מלך' נ"ע קרב את המדרש והפשט אחד אל אחד עד שהיו לאחדים:
כל עצמה של הליכת אחי יוסף לדותן לא היתה אלא התנכלות לחייו של יוסף; שבבואו לראות את שלומם בשכם לא ימצאם, וכאשר ילך לבקשם יתעה בדרך ותסתכן נפשו בסכנת הדרכים. וזהו שאמר לו האיש: אחיך הערימו סוד לבקש לך נכלי דתות ולשם כך הלכו לדותן. ודפח"ח.

ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' נובמבר 18, 2021 11:08 pm

מדוע עשו תאב הבצע לא רצה לקבל את מתנותיו של יעקב?

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' נובמבר 20, 2021 7:34 pm

ש. ספראי כתב:מדוע עשו תאב הבצע לא רצה לקבל את מתנותיו של יעקב?

א. מנין שהוא היה תאב בצע?
ב. מסתמא הוא באמת רצה את המתנות, אלא שהוא התבייש, כמנהגם של הפושטים טלפיהם וכו'...

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי איש גלילי » ג' נובמבר 23, 2021 1:17 am

עזריאל ברגר כתב:א. מנין שהוא היה תאב בצע?

דרשת חז"ל (תנחומא ויחי ו, הובא ברש"י על הפסוק) על "אשר כריתי לי" (בראשית נ ה).
ותשובתך יפה.

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות במקרא ובתרגום ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ג' נובמבר 23, 2021 5:48 am

עזריאל ברגר כתב:
ש. ספראי כתב:מדוע עשו תאב הבצע לא רצה לקבל את מתנותיו של יעקב?

א. מנין שהוא היה תאב בצע?
ב. מסתמא הוא באמת רצה את המתנות, אלא שהוא התבייש, כמנהגם של הפושטים טלפיהם וכו'...

ג. היה בזה משום פגם כבודו. "יש לי רב, אחי יהי לך אשר לך" -- אינני צריך למנחתך.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים