חכמו ולקטו

[שומע ומשמיע]

בהושענות לשבת [מהקליר?] אומרים

כהושעת זבודיך במדבר סין במחנה חכמו ולקטו בששי לחם משנה כן הושע נא

מה הכוונה חכמו ולקטו, רש"י מביא מהמד"ר שמוכח משאלת בנ"י שעדיין לא ציווה אותם משה על כך אלא שמצאו פי שנים. אמנם באבן-עזרא ראיתי שפירש שהם הצטוו ללקוט לחם משנה אך לא ידעו את הטעם ובאו לשאול הטעם, מ"מ אין בזה חכמה לכאורה.

[בקרו טלה]

בהושענות לשבת [מהקליר?] אומרים

כהושעת זבודיך במדבר סין במחנה חכמו ולקטו בששי לחם משנה כן הושע נא

מה הכוונה חכמו ולקטו

עי' ב"אוצר מפרשי ההושענות" - מכו"י

[ביקורת תהיה]

לפי דרכו המיוחדת של הפייט (רבי מנחם ברבי מכיר), ביום הששי מצאו בני ישראל במפתיע כמות כפולה של מן. מה עושים? חכמו ולקטו לחם משנה.

[שומע ומשמיע]

יישר כוח.

[שמר]

לפי דרכו המיוחדת של הפייט (רבי מנחם ברבי מכיר), ביום הששי מצאו בני ישראל במפתיע כמות כפולה של מן. מה עושים? חכמו ולקטו לחם משנה.

וכך מפורש בהמשך הפיוט "כְּהוֹשַׁעְתָּ טְפוּלֶיךָ הוֹרוּ הֲכָנָה בְּמַדָּעָם, יִשַּׁר כֹּחָם וְהוֹדָה לָמוֹ רוֹעָם".

[ביקורת תהיה]

וכך מפורש בהמשך הפיוט "כְּהוֹשַׁעְתָּ טְפוּלֶיךָ הוֹרוּ הֲכָנָה בְּמַדָּעָם, יִשַּׁר כֹּחָם וְהוֹדָה לָמוֹ רוֹעָם".

יואיל נא מר לבאר לנו פירושו של חרוז זה.

[שמר]

וכך מפורש בהמשך הפיוט "כְּהוֹשַׁעְתָּ טְפוּלֶיךָ הוֹרוּ הֲכָנָה בְּמַדָּעָם, יִשַּׁר כֹּחָם וְהוֹדָה לָמוֹ רוֹעָם".

יואיל נא מר לבאר לנו פירושו של חרוז זה.

כהושעת טפוליך - היינו בנ"י או הנשיאים. הורו הכנה במדעם - היינו שהורו לבנ"י דין והכינו ביום השישי, ועשו זאת במדעם כלומר מדעתם. ישר כחם - הורו נכון. והודה למו רועם - והצדיק דבריהם משה רועם "זה הדבר אשר צוה ה'". כנעל"ד.

העולה מחרוז זה ומחרוז הנ"ל שלא באו הנשאים להתייעץ עם משה מה לעשות בכמות הכפולה של המן אלא ידעו מדעתם מה לעשות ולא באו אל משה אלא ע"מ לקבל אישור להוראתם (ללקוט כפול, ולהכין מיום השישי את כל הנצרך לשבת), וזו דרכו הייחודית של רבי מנחם בן מכיר וכמש"נ.

[ביקורת תהיה]

כלומר, נשיאי ישראל השיגו בחכמתם את ציוויו של מקום 'והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו' טרם שמעוהו ממשה. נשמע נפלא.
ולהעיר: 'בְּמַדָּעָם' = בחכמתם. 'יִשַּׁר כֹּחָם' = תיקף כוחם.

[שמר]

כלומר, נשיאי ישראל השיגו בחכמתם את ציוויו של מקום 'והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו' טרם שמעוהו ממשה. נשמע נפלא.
ולהעיר: 'בְּמַדָּעָם' = בחכמתם. 'יִשַּׁר כֹּחָם' = תיקף כוחם.

מתשובתו של משה אתה למד לשם מה באו הנשאים אליו לשמוע את דעתו, עי' בשלח טז, כג שמדבר שם מענין ההכנה.