מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חסדה של רבקה עם אליעזר

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עקביה
הודעות: 5445
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עקביה » א' אוקטובר 24, 2021 6:50 pm

רבים וטובים מתקשים בסיפור רבקה ואליעזר;
עומד לו אדם מבוגר, ואתו אנשיו, ומבקש מנערה צעירה להשקותו, והיא שואבת לו ולכל האוכלוסין והגמלים שעמו - זהו חסד?
וכי איזה טעם יש בכך? הרי אין כל היגיון במעשה זה. הוא ואנשיו יכולים לדאוג לעצמם הרבה יותר טוב, ומן הסתם אף אחד מאתנו לא היה שמח אילו שמע שבתו נהגה כך.
אז מדוע רבקה נהגה כך?

לפני כשנה שמעתי מהרב אליהו מאיר פייבלזון הסבר נפלא -
הוא סיפר שקושי זה הפריע לו במשך שנים רבות, עד שפעם עבר ליד ת"ת עץ חיים ושמע רב'ה לומד פסוקים אלה עם תלמידיו, ואז הפציעה בו ההבנה:
הפסוק אומר: וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת (בראשית כד יא):
כלומר הייתה שעה שבה זכות שאיבת המים הייתה ל'שואבות' בלבד, קרי לנשים ולא לגברים.
אם משום צניעות ואם משום שהצרכים והכמויות שונים; גברים שואבים הרבה עבור הצאן ואילו נשים שואבות מעט עבור צורכי הבית.
כך או כך, בשעה שבה הגיע אליעזר לבאר הוא לא היה יכול לדאוג לעצמו, והיה זקוק לעזרתה של רבקה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 24, 2021 7:03 pm

יפה!

שמעתי פעם תירוץ אחר:
דור אחד אחר כך, אנו רואים ש"האבן גדולה על פי הבאר" וכו'.
ומדוע הונחה אבן כזאת גדולה על פי הבאר?
לכאורה יש לפרש, מפני שאנשי המקום לא סמכו זה-על-זה שלא יגנבו מהמים, ולכן הניחו כזאת אבן גדולה, שרק כל הרועים יחד יוכלו לפתוח את הבאר.
ואם כנים הדברים - כ"ש וק"ו שלא נתנו לאדם זר שאינו מבני המקום לשאוב מים מן הבאר, ולכן הוצרך אליעזר לחסדיה של רבקה.

ויש לעיין שמא נכב"ב.

עקביה
הודעות: 5445
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עקביה » א' אוקטובר 24, 2021 7:17 pm

יפה.

אם כי לא כ"כ ברור לי, וכי לפי דעתם אורחים המגיעים לעיר אמורים למות בצמא, הם או עכ"פ בהמותיהם?
הרי לא בסדום עסקינן. ולפחות תמורת תשלום מן הסתם היו מניחים לשאוב.
מה גם שאם היה פיקוח על כך שאורחים לא ישאבו, מן הסתם גם לרבקה לא היו מניחים לשאוב עבור עשרה גמלים זרים.

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 24, 2021 7:25 pm

ואמנם יש ליישב בדוחק, אבל התירוץ שלך יותר טוב.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' אוקטובר 25, 2021 10:39 am

עקביה כתב:יפה.

אם כי לא כ"כ ברור לי, וכי לפי דעתם אורחים המגיעים לעיר אמורים למות בצמא, הם או עכ"פ בהמותיהם?
הרי לא בסדום עסקינן. ולפחות תמורת תשלום מן הסתם היו מניחים לשאוב.
מה גם שאם היה פיקוח על כך שאורחים לא ישאבו, מן הסתם גם לרבקה לא היו מניחים לשאוב עבור עשרה גמלים זרים.

היא הנותנת! הם לא היו בסדום.
ולכן הם נותנים רשות לבני המקום לתת גם לאורחים,
אבל לא שכל אורח יבוא וייקח על דעת עצמו.

עקביה
הודעות: 5445
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עקביה » ב' אוקטובר 25, 2021 11:25 am

יושב ירושלים כתב:היא הנותנת! הם לא היו בסדום.
ולכן הם נותנים רשות לבני המקום לתת גם לאורחים,
אבל לא שכל אורח יבוא וייקח על דעת עצמו.

והאופן היחיד שבו הם הסכימו הוא דווקא כשבן המקום שואב לאורחים ולכל גמליהם בעצמו?
לא די שיעמוד שם ויסביר שזהו אורח שלו ושהוא קיבל את רשותו לשאוב?

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' אוקטובר 25, 2021 11:40 am

עקביה כתב:
יושב ירושלים כתב:היא הנותנת! הם לא היו בסדום.
ולכן הם נותנים רשות לבני המקום לתת גם לאורחים,
אבל לא שכל אורח יבוא וייקח על דעת עצמו.

והאופן היחיד שבו הם הסכימו הוא דווקא כשבן המקום שואב לאורחים ולכל גמליהם בעצמו?
לא די שיעמוד שם ויסביר שזהו אורח שלו ושהוא קיבל את רשותו לשאוב?

כמובן שא"א לדעת בדיוק מה היה שם, אבל בהחלט אפשר להבין שלמען הסדר הטוב הגישה לבאר היא לאנשי המקום בלבד.

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוקטובר 25, 2021 11:59 am

עקביה כתב:
יושב ירושלים כתב:היא הנותנת! הם לא היו בסדום.
ולכן הם נותנים רשות לבני המקום לתת גם לאורחים,
אבל לא שכל אורח יבוא וייקח על דעת עצמו.

והאופן היחיד שבו הם הסכימו הוא דווקא כשבן המקום שואב לאורחים ולכל גמליהם בעצמו?
לא די שיעמוד שם ויסביר שזהו אורח שלו ושהוא קיבל את רשותו לשאוב?

זה היה המבחן של רבקה: האם היא תתן לו רשות לשאוב, או שתלך לשאוב בעצמה!

עזריאל ברגר
הודעות: 12990
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוקטובר 27, 2021 7:33 pm

עקביה כתב:רבים וטובים מתקשים בסיפור רבקה ואליעזר;
עומד לו אדם מבוגר, ואתו אנשיו, ומבקש מנערה צעירה להשקותו, והיא שואבת לו ולכל האוכלוסין והגמלים שעמו - זהו חסד?
וכי איזה טעם יש בכך? הרי אין כל היגיון במעשה זה. הוא ואנשיו יכולים לדאוג לעצמם הרבה יותר טוב, ומן הסתם אף אחד מאתנו לא היה שמח אילו שמע שבתו נהגה כך.
אז מדוע רבקה נהגה כך?

לפני כשנה שמעתי מהרב אליהו מאיר פייבלזון הסבר נפלא -
הוא סיפר שקושי זה הפריע לו במשך שנים רבות, עד שפעם עבר ליד ת"ת עץ חיים ושמע רב'ה לומד פסוקים אלה עם תלמידיו, ואז הפציעה בו ההבנה:
הפסוק אומר: וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת (בראשית כד יא):
כלומר הייתה שעה שבה זכות שאיבת המים הייתה ל'שואבות' בלבד, קרי לנשים ולא לגברים.
אם משום צניעות ואם משום שהצרכים והכמויות שונים; גברים שואבים הרבה עבור הצאן ואילו נשים שואבות מעט עבור צורכי הבית.
כך או כך, בשעה שבה הגיע אליעזר לבאר הוא לא היה יכול לדאוג לעצמו, והיה זקוק לעזרתה של רבקה.

לפני כשנה גיסי אמר את הפשט הזה למספר שומעים ואולי המקור הראשוני של הרב פייבלזון הגיע ממנו (אף שיתכן וכמה אנשים חשבו על אותו דבר באותו זמן).
ראו בהרחבה באשכול viewtopic.php?f=46&t=57761

עקביה
הודעות: 5445
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חסדה של רבקה עם אליעזר

הודעהעל ידי עקביה » ד' אוקטובר 27, 2021 10:44 pm

עזריאל ברגר כתב:לפני כשנה גיסי אמר את הפשט הזה למספר שומעים ואולי המקור הראשוני של הרב פייבלזון הגיע ממנו (אף שיתכן וכמה אנשים חשבו על אותו דבר באותו זמן).
ראו בהרחבה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=57761

מעניין מאד.
אני נוטה לחשוב שכל אחד חשב על כך בעצמו. כבר כתבו לי על עוד מישהו שאמר את ההסבר הזה.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 86 אורחים