מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שבת שירה - מנהגים

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אריה הכהן
הודעות: 289
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי אריה הכהן » א' ינואר 21, 2018 6:09 pm

שבת שקוראים בתורה בפרשת בשלח, נקראת 'שבת שירה', על שם שירת הים שאמרו בני ישראל אחר קריאת ים סוף, והיא כתובה בפרשה זו. לא שירת הים בלבד יש בפרשה זו, אלא עוד הרבה ענינים: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, חק ומשפט, מן, באר ומלחמת עמלק, אעפ"כ לא יחדו ישראל שם לשבת זו, אלא על שם שירה בלבד, כי שירה זו לישראל בכל הדורות כאילו עכשיו אמרוה (ס' התודעה). בשבת זו רבּוּ המנהגים בתפוצות ישראל, וע"כ במאמר שלפנינו.
וכהקדמה לדברינו חובה לציין את דברי הזוהר הק' ומובאים במשנה ברורה (סי' נא' ס"ק י"ז): ויאמר (כל יום) שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו.
עמידה בעת קריאת השירה
נוהגים לעמוד משעה שמתחיל הבעל קורא לקרוא "ויושע" עד סוף השירה (בדי השולחן סי' פד' ס"ק כב'). וכן יש נוהגין בקריאת עשרת הדברות. ויש שהעירו על מנהג זה מחשש לתרעומת המינים שיאמרו שזה עיקר התורה ואין שאר התורה אמת (תשובות הרמב"ם סי' רסג'). אולם בשו"ת דבר שמואל (לרבי שמואל אבוהב. סי' רעו'. י"ל בויניצאה בשנת תס"ב), כתב לקיים את מנהג העולם לעמוד בקריאת עשרת הדברות, וביאר שאין לחוש לתרעומת המינים לפי שכוונת העמידה מפורסמת לכל שהיא משום הידור וכאילו קיבלנו פני שכינה.
ניגון השירה
נוהגים לקרות את השירה במנגינה מיוחדת, ויש נוהגים לומר רק חלק מהשירה בנגינה מיוחדת. ויש נוהגין שהש"ץ בפסוקי דזמרה אומר את השירה פסוק פסוק בקול והקהל עונין אחריו. ויש שנהגו שבשבת שירה שר הש"ץ בשחרית את שירת הים, ואומרים את פיוט הגאולה שחיבר רבי יהודה הלוי "יום ליבשה נהפכו מצולים". ובספר מנהגי אמסטרדם כתב: בשבת שירה אומרים "ממצרים" בניגון מיוחד.
נתינת מזונות לעופות
כהיום הרבה נוהגים לקיים המנהג ליתן אוכל לפני העופות דוקא בערב שבת שירה, אך המנהג במקורו היה ליתן בשבת שירה, ועל זה כתב המשנה ברורה בהל' שבת בשם המגן אברהם (סי' שכד' ס"ק לא'): יש נוהגין ליתן חיטים לפני עופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונתן עליך, (ובשבת מותר ליתן מזונות רק לבעה"ח שמזונותיהן עליך). אמנם בספר מקור חיים (לבעל החוות יאיר – סי' שכד') כתב: ולי נראה דלא נאסר רק כשנותן לפניהם דמינכרא לכל שטורח בשבילם, וכאן דמניח לפני החלון מאי קעביד. וכן בספר ליקוטי מהרי"ח (חלק ג' – שבט) הצדיק המנהג וכתב בשם ספר אורחות חיים שכתב בשם ספר תוספת שבת, שכיון שנהגו כן לשם מצוה דמרגלא בפומייהו שהעופות אמרו שירה בים, לכך אין להקפיד. עי"ש. ובספר ערוך השולחן (סי' שסד' ג') גם יישב המנהג וכתב, שהרי אין אנו טורחים בשבילם אלא בשבילנו דמרגלא בפי ההמון שהעופות אמרו שירה על הים ולכן אנו מחזיקים להם טובה וא"כ הכוונה היא בכדי לזכור את שמחת השירה שאמרו על הים ולית לן בה.
עוד טעמים נאמרו לנתינת המזונות לפני העופות בשבת שירה, לפי שדתן ואבירם פזרו מן המן שבידיהם על פני המדבר בליל שבת, כדי להכחיש דברי משה רבינו ע"ה באמרו "שבת לא יהיה בו", ואמרו אל העם צאו וראו שנמצא מן על פני השדה, ויצאו מן העם ללקוט ולא מצאו מפני שהציפורים היו אוכלים מקודם שבאו, וזה שכתוב "ולא מצאו" כי לכאו' קשה דהיה לו לכתוב "ולא היה", ר"ל לא מצאו מה שהניחו, כי לשון מציאה נופל על דבר שהיה לו ונאבד. על כן בשבת שירה שקורין פרשת המן נותנין לפניהם מזונות בשכרן (טעמי המנהגים עמ' תקלא' ועוד.) ועוד כתב, ע"ד הפסוק "למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר" היינו למען ידעו ויראו הדורות איך אשר בוטחים בישועתו יתברך בלב שלם הוא ממציא מזון להם, כאשר המציא לישראל במדבר. ונודע מאמר חז"ל שישראל נמשלו לציפור, ועתה בעונתינו חרב בית המקדש ונגנזה צלוחית המן, לכך נהגו שבשבת שירה אשר שם נאמרה פרשת המן זורקים מזונות לציפורים להורות - אם ישראל הנמשלים לציפור יפנו את עצמם מעסקיהם ויעסקו בתורה ומצוות, אז ימציא השי"ת להם מזונות בלי עמל ויגיעה וירד להם המן מלמעלה, כאשר הציפורים מוצאים מזונותים נזרקים למעלה על גגותיהם.
אכילת חיטים
מנהג נוסף ומעניין בשבת שירה אנו מוצאים בב"ח (סי' רח' סעי' ג') 'לאכול חיטין שלמים מבושלים בשבת שירה'. והטעם כתב בספר ליקוטי מהרי"ח (לר' ישראל חיים פרידמאן. אבד"ק ראחוב. י"ל בסיגט , תר"ס – תער"א. ח"ג עמ' קפט') בשם ספר הדרת קודש, משום דהמן (שעליו מסופר בפרשה) היה כגרעיני חיטה. כמ"ש בספר נחל קדושים (סוף פ' פקודי). ועוד כתב בהדרת קודש בשם עוללות אפרים שרמז ע"ז: בשל"ח ר"ת ל'אכול ח'יטים ב'שבת ש'ירה. ונוטריקון זה כתב גם בספר נוהג כצאן יוסף (לר' יוסף יוזפא קאשמן סג"ל. מק"ק פרנקפורט. פ' בשלח-ג'. י"ל לראשונה בשנת תע"ח). ובס' מנהגי אמסטרדם (עמ' קמד') כתב: בשבת שירה אוכלים "קוגל מיט ואס= מיט וייץ= חיטים, זכר למן.
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

הא לחמא עניא
הודעות: 1712
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' ינואר 23, 2018 10:31 am

בספרי מנהגי אשכנז הקדמונים מביאים כל מיני מנהגים יפים שנהגו לאותו שבת.
אשתדל במשך היום או מחר להביא מהני מילי מעלייתא בס"ד.

הא לחמא עניא
הודעות: 1712
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' ינואר 23, 2018 5:01 pm

אעלה מה שלקטתי לע"ע:
פיוטים ושירות לשבת שירה
יום ליבשה:
בספר המנהגים למהרי"א טירנא כתב: בשבת שירה אומר יום ליבשה [שנתחבר ע"י רבי יהודה הלוי], ויש מקומות שאין אומר אותו.
אמנם ברוב המקומות נתפשט לשורר פיוט זה בסעודת יום השבת, כמובא בספר דרכי חיים ושלום, בספר מנהגי קאמארנא, ובספר ילקוט דברי אהרן [קארלין]. וכן הובא בספר שבט מיהודה [להרה"ק ר"א איגר מלובלין] שכתב, 'הפיוט יום ליבשה נקבע לפרשת בשלח ולברית מילה', ע"כ. ועיי"ש עוד מש"כ לבאר בזה.
בספר בנין שלמה כתב, בשנת תרל"ה בשלח בלילה היה אחד מנגן [אצל הרה"ק רא"י מסאדיגורא זצ"ל] יום ליבשה כנהוג בפר' שירה, אמר [הרה"ק] אחר כך, זאת מנגנין גם על בן זכר, והיה פליאה בעיני כל העומדים שמה, אח"כ ביום שב"ק לעת ערב בא ידיעה מטשארטקאוו שבתו היקרה תחי' ילדה בצהרים בשב"ק בן זכר למז"ט.
יום ליבשה – ים ליבשה:
בפרי מגדים (אשל אברהם, סו"ס תקפ"ד) כתב דבר מחודש, דביום שביעי של פסח אומרים יום ליבשה, כיון דבאותו יום נהפכו המים ליבשה, משא"כ בברית מילה בשאר ימות השנה או בשבתות אומרים ים ליבשה, דמזמרים אנו על הים שנהפך ליבשה. וכדבריו מצאנו בשני ספרים קדומים שכתבו כן, בסידור 'עבודת השם' שנדפס בשנת שמ"ט ובספר הקדום 'ערוגות הבושם' מתקופת בעלי התוס'.
שירה חדשה:
בספר מנהגי וורמיישא כתב: בשבת בשלח מנגן החזן 'שירה חדשה' בניגון המיוחד ליום המילה.

הא לחמא עניא
הודעות: 1712
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' ינואר 23, 2018 5:05 pm

עוד פרפראות נפלאות לשבת שירה:
מאכלים לכבוד שבת שירה
להרבות במשתה ותבשיל
בספר זכר דוד כתב, ישבחו הפלא ויתנו התודה הראויה לאל יתברך על כי הפליא חסדו עמנו להצילנו ממים האדירים מי ים סוף, ולא עוד אלא שהי' לנו לחומה נשגבה ואובינו רמה בים, וע"י כן נודעה כי יד ה' היתה שהכה אותם במכות מופלאות במצרים, וביציאתינו מים הזה בגדולות הנוראות האלה נמצאת גאולת מצרים שלימה, ומשום הכי נהגו העם ביום שבת בשלח שבו קורים קריעת ים סוף לחוג קצת ולהרבות במשתה שמנים, דהא כבר פעמים רבות הבאתי דעת חכמי האמת שע"י קריאתנו בתורה כל מאורע ומאורע מתעורר למעלה הארה הראויה המכוונת לו.
ולזכר מרכבות פרעה עושים תבשיל עגול כאופן כדכתיב ויסר את אופן, ודייק הר"ב תולדות יצחק שלא אמר אופני, להודיע שלא הסיר אלא אופן אחד כדי שבזה תפול המרכבה ומשתברים והולכים. א"נ כמ"ש הרב מדרש בחידוש (אופן) [אפן] בגימטריא סימ[אל] שבא לעזור רה"ב שרו של מצרים והסירו ממשלתו, עי"ש. ולתבשיל הלזה קראו חמין, ורמז מצאו במלת בשל"ח, ב'שבת ש'ירה ל'אכול ח'מין, ונקרא כן לפי שאוכלים אותו חם לזכרון מים חמין שהיו בים סוף אז, כמה שאמר במכילתא ובתנחומא, שהקב"ה השקיף קל מחנה מצרים לרעה על ידי עמוד שהיה יורד בים ועושה אותו כטיט ועמוד האש מרתיחו, וטלפות סוסיהם משתמטות, עיין בספר מדרש בחידוש.
אכילת חטין בשבת שירה
בספר נוהג כצאן יוסף כתוב וז"ל, ונוהגין לאכול חטין בשבת שירה, ולא באתי להודיע הכא המנהג, אלא להזהיר העם הנוהגים ליתן חטים לפני העופות דאסור מפני שאין מזונותן עליך, עיין בשבת דף ק"א, ובמ"ש הב"י בסימן שכ"ד. וז"ל המג"א שם, יש נוהגים לתת חטין בשבת שירה לפני העופות ואינו נכון עכ"ל, וכ"כ הר"ב אליה רבה בסימן הנ"ל, וכ"כ בקיצור של"ה דף נ"א ע"ד, ויהיב טעמא למנהג דהוא משום שגם העופות אמרו שירה על הים.
בספר ילקוט מנהגים מביא מנהג יהודי גרוזיה דבשבת פרשת בשלח נוהגים לאכול מאכל חיטה הנקרא קורקוטי, משום פרשת המן המוזכרת בפרשת השבוע.

הא לחמא עניא
הודעות: 1712
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' ינואר 23, 2018 5:06 pm

עכשיו, אחרי שהעליתי כמה גרגירים נאים, נשמח לקבל עוד חומר משאר חכמי ורבני הפורום שיחיו כאו"א בשמו הטוב יבורך!!!

מענה איש
הודעות: 937
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי מענה איש » ג' ינואר 23, 2018 6:03 pm

בקהילות יוצאי מרוקו נהוג קודם אז ישיר לומר את הפיוט אשירה כשירת משה (והחוששים להפסק אומרים קודם העליה של שירת הים)

ולאחר אז ישיר אומרים הפסוקים של שירת מרים

אָשִׁירָה כְּשִׁירַת מֹשֶׁה / שִׁיר לֹא יִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת מִרְיָם / עַל שְׂפַת הַיָּם / וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יְהוֹשֻׁעַ / בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ / אָז יָשִׁיר יְהוֹשֻׁעַ / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת דְּבוֹרָה / בְּהַר תָּבוֹרָה / וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת חַנָּה / עִם בַּעְלָהּ אֶלְקָנָה / וַתָּשַׁר חַנָּה / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת דָּוִד / מִזְמוֹרִים יַצְמִיד / וַיְדַבֵּר דָּוִד / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת שְׁלֹמֹה / בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ / שִׁיר הַשִּׁירִים / אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה
אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל / בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל / אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל / אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

ספרים וועלט
הודעות: 952
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי ספרים וועלט » א' ינואר 24, 2021 5:02 am

מישהו יודע מהו מקור הכי קדום על המושג "שבת שירה"?

הארי החי
הודעות: 162
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: שבת שירה - מנהגים

הודעהעל ידי הארי החי » ו' ינואר 14, 2022 3:38 pm

ספרים וועלט כתב:מישהו יודע מהו מקור הכי קדום על המושג "שבת שירה"?

השם "שבת שירה" כבר מוזכר בד' המג"א (סי' שכד) שהובאו לעיל.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים