חלק ג'פח.פך פיכפך ואונומטופיאה "יעקב חזר על פכים קטנים". וחנוכה - נס פך השמן.
------------------------------------
ג.למה האבע רוצה
לשרוף את ספרו של יצחקי..?
ולמה כינה את מישהוא" חסר דעת !
1. על ספרו של
יצחקי(זה לא קשור לרשי) . כתב
" וספרו ראוי להישרף " . כי כתב שאת רשימת מלכי אדום .כתבו בימי יהושפט(.לו. לא.) .
בסוף הפרשה .הוא מכנהו גם "היצחקי המהביל".
2. ו
חסר דעת. כינה למי שפירש :
גיד = האיבר. הנשה = מגזירת נשים. .
אלא הפירוש : ידוע.כאשר העתיקו קדמונינו...(כגמרא)
3.
אלכימאי=
רעות רוח. כך אומר האבע על מי שפירש "בת מי זהב =מי שעושה
זהב מנחושת..-------------------------
1.אז מיהו היצחקי שבו מדובר ?"היצחקי מוכר באבע
8 פעמים - ותמיד מביע דעה כנגדו.
מכתביו שהיו בעברית לא נותר בידינו -מאומה. ואולי יש קשר לכך שהאבע פסל בחריפות את ספרו.
הקטעים היחידים מפירושו שבידינו - הם מציטוטיו של האבע.
וכפי שכתב א,ס. "
ההתעיניינות המרובה ביצחקי עומדת ביחס הפוך למיעוט ידיעותינו עליו".
מפרשי האבע ניסו במשך השנים לזהותו . ואפשרויות שונות הועלו : בין השאר שהוא המחבר של "השאלות העתיקות" מהגניזה הקהירית. או שהוא זהה עם -
ר יצחק בו ישוש הספרדי בגלל שגם הוא זכה לכנוי "המהביל מפי האבע. שחי בדורו של ריב"ג ושכל כתביו אבדו. אולם עדיין זהותו היא בסימן שאלה ונשאר -
אנונימי.
2. חסר דעת - כדבריו של האבע למי שנתן פירוש שגוי ל "גיד הנשה" כדלעיל.
ולהבדיל - כן מצאנו קשר עקיף בין "גיד הנשה" לתוכן הנל, וזה של ר אלימיילך זצל בנועם אלימלך בפרשה . כאשר הוא בא לתרץ מדוע ין מברכין על מצות פרו ורבו . ותשובתו - כי אי אפשר לקיימה בלי תערובת של של יצר הרע והחומריות שבאדם.
וזה היה האבק עם המלאך שרצה - ללא הצלחה - להטיל ארסו במהותו ובזרעו של של יעקב . והצליח רק לנגוע "בכף ירכו " היינו והצליח להטיל טיפה של זוהמא במצווה הכרוכה באבר זה. כך שאי אפשר לקיימה בלי תחושה גשמית.
וזלה"ק . "וירא כי לא יכול לו כו' ויגע בכף ירכו כו'", להיות שכתבו הפוסקים על מה שאין מברכין על הביאה הלא אסור להנות מעוה"ז בלא ברכה, ואמרו ע"ד שאי אפשר להיות בלא תערובות היצר הרע בתוכו לכך אין מברכין עליה, ונמצא הסכימו שאי אפשר שיהיה זיווג בלא תערובות, וזהו "ויגע בכף ירכו", שם היה לו אחיזה מחמת שאי אפשר להזהר בה,".
... מעניינת דעתו של ר אליעזר הרופא שהמלאך רצה לקחת בחזרה את שטר הכירה של הברכות שהיה קשור על ירכו של עקב כמנהג האנשים בזמן ההוא . ולא הצליח בכך. אמנם פגע בירך יעקב - ומאז לא הוליד.
[רבי אליעזר אשכנזי (1513 \1586) שימש כדיין בבי"ד של בני דורו רבי בצלאל אשכנזי, והרדב"ז, במצרים.
ובפראג בבי"ד של מהר"ל מפראג, וררבי שמואל יהודה קצנלנבוגן.].
3.אלכימאי - הרדיפה אחרי הזהב ואחר "אבן הפילוסופים" לא פסקה עם דברי האבע על " רעות רוח" . שנים רבות אחכ עוד המשיכה הרדיפה אחר אשליית העושר .ובעל התורה תמימה בספרו
מקור ברוך מצטט מספר נפלאים מעשיך מ 1881 שמצא בכתב יד סגולה לעשות מנחושת זהב .
ואיך ?...להסתיר שלשים יום 9 ביצי תרנגולת באשפה ואז יפתחם וימצא בהם תולעת ...וישאר אחד גדול, ואז לשרוף אותו בקדירה ..ואת האפר ישים בנחושת נקי ויתיכיהו וישים בתוכו מזה האבק ו
יהיה לזהב....
ובפועל - כדי להפוך נחושת לזהב יש צורף במאיצים אדירי עוצמה שיוכלו להוסיף 29 פרוטונים לאטום הנחושת כך שיהיו ל כמו בזהב 79 פרוטונים בגרעין האטום. וכדי לעשות זאת -
עלות הזהב תיהיה יקרה בהרבה מהזהב הטבעי.העצים בפרשה. האלה והאלון.4. האלה. ויטמון אותם תחת האלה בראשית לה ,ד. ולמה ? לדעת הדבע"ת - היתה זו הע"ז בדמות
יונה - שנעבדה ע"י הכותים. כפי הגמרא בחולין דף ו, "דמות יונה מצאו להם באש הר גריזים והיו עובדין אותה".
אבל לרמבן אינה ע"ז שכבר
נתבטלה . שאם לא כך דינה לפורר ולהטיל לים - ולא להטמינם !.ומ" מ נצטוו להטמינם מפני "
טהרת הקודש".
והאבע [וגם ברמבן] כאן על - והחליפו שמלותיכם- "מהמקום הזה נלמד שחייב כל ישראל כאשר יילך להתפלל למקום קבוע ,
להיות גופו נקי [טבילה] ומלבושיו נקיים".אולם
לאור החיים היו ע"ז - ומפני שעמדו ליסע מהמקום ,והגברים נהרגו והנשים דינם כקטנים ואינם יכולים לבטל הע"ז , ולכן נטצוו להסיר הכיעור.
5.
[b][u] האלון[/u][/b]
ותמת דבורה.. ותיקבר מתחת לבית קל תחת האלון .. לה ,ח. ובמדרש ש"
תומר דבורה" שישבה תחתיו זהו "אלון בכות".
ובתרגום ירושלמי "תחות
בלוטה" הינו עץ האלון. וגם לרמבן לעיל יד,ו. הכוונה לעצים. אולם לרשי ולאונקלוס "מישור של בית קל קורין לו - אלון -".
ועוד ברשי שזה בלשון יוונית "אלון = אחר", היינו אבל אחר.
אגב גם
שאול ובניו נקברו תחת האלה - "ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש" (דברי הימים א' י' 12).
6.עצים מפורסמים על קברים בישראל. .א. .מספר ר' יצחק חילו (על מסעו (1333) בגליל:"בליל שבת אחד קרה (פה בעלמא) מקרה, כי מספר הנרות היה כל כך רב, עד כי נאחזה שלהבת באחד העצים ההם, ברמון של קבר ר
' אלעזר בן ערך. כל העולם (הנאספים) נמנעו מלכבות את הבערה. היהודים נמנעו כדי שלא לחלל את קדושת השבת והישמעאלים נמנעו כדי להתחקה (לחקות) את היהודים. והעץ היה בוער כל הלילה ההוא, ולמחרתו, כאשר הלכו לבקר את הקבר הקדוש הזה, ראו לתימהונם,
כי לא ניזוק לא הגזע ולא הענפים וזה היה נס גלוי" (אייזנשטיין, 1926:79).
אבא חלפתא ובניו.. אלון התבור , הגדל באתר קדוש ליד צומת חנניה, נזכר בכתבי
רבי משה באסולה משנת 1523 (כלומר, הוא בן 473 שנה לפחות),וזהו
אחד העצים הזקנים שיש להם תיעוד. אולם אפילו במקרה זה אין אנו בטוחים שהאלון הגדל כיום באותו אתר הוא בדיוק אותו עץ שראה רבי באסולה. שכן ידוע המנהג לשתול ליד אתר קדוש עץ חדש במקום עץ שמת, בדיוק מאותו המין.
- קברר חלפתא ויקי.jpg (149.67 KiB) נצפה 534 פעמים
צילום:ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי
קישור למידע נוסף: אלון התבור.
ב. אלה אטלנטית - וסימן יהודי.
קבר רבי חנינה בן דוסא, עראבהבמרכז הכפר עראבֶּה אשר בבקעת סכנין נטועה אלה אטלנטית רבת שנים החולשת על קברו של התנא רבי חנינא בן דוסא. הקבר נזכר בכתבי נוסעים כבר במאה העשירית בציוּן המנהג לעלות אליו לשטוח בקשות.
עד 1961 היתה סביבת העץ קדושה ביותר לתושבי האזור. אנשי עראבה נהגו לפקוד את העץ ולתלות עליו סמרטוטים לנדרים ולבקשות ולהדליק נרות. ילדים ומבוגרים יראו מפני כוחו ועוצמתו ופחדו לעבור בקרבתו בשעות היום, ובייחוד בשעות הלילה. אחדים סיפרו שראו אורות זוהרים בוקעים מן העץ. לא מעט סיפורים
מתארים מיתות שונות ומשונות של אנשים שהעזו לחלל את העץ, והעונש המיידי לפוגעים בעץ הוא שיתוק של יד ימין.
בשנת 1961 החליט משרד הדתות
לשפץ את קבר חנינא בן דוסא שנמצא תחת העץ. אנשי הכפר זעמו על חילול המקום הקדוש ופנו לאימאם הכפר, וזה אמר: "בואו נחפור ונקבל את שכרנו על העבודה. אם הקבר של מוסלמי, נוכל לשפץ אותו, וגם הרווחנו כסף; ואם הוא של יהודי, ממילא לא נקבל את קדושתו".
לאחר שחפרו כמה מטרים התברר
שכיוון הקבורה הוא צפון־דרום, מה שמלמד על קבר יהודי (מוסלמים קוברים בכיוון מזרח־מערב). מאז, על פי החלטת האימאם, אין מתייחסים עוד אל העץ כקדוש, לא תולים עליו בדים ודינו כשאר העצים.
ג. אלה אטלנטיתקבר רבי יונתן בן עוזיאל, עמוקה. .בעמוקא קבור התנא רבי יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן, . במאה ה־14 שיפץ את הקבר רבי שם טוב גאון, שבא מספרד והיה לאחד ממקובלי צפת. בשנות התשעים של המאה העשרים נבנה במקום ציון קבר מפואר ובו מקום תפילה והתייחדות, תוך כדי הקפדה על היכל לגברים ועזרת נשים.
. .על פי ספרו של רבי יוסף בן שבתי משנת 1836, "קבר זה מוקף חומה עתיקה בצורת מרובע. מאמצע הקבר צומח עץ אלה אטלנטית גדול ורב ענפים. בצלו יכולים לשבת אלף איש, והוא סוכך על הקבר כחומה. אומרים שעליו הירוקים טובים לרפואה ולכל מיני מחלות. סמוך לקבר מפכה מעיין מים זכים. כיום הקבר מצוי כעשרה מטרים דרומית לעץ ואין סביבו שרידי חומה. , היום קוטר חופת הנוף הוא כשמונה מטרים.
מת - ולא על קבר.העץ הקדוש העתיק ביותר והחשוב ביותר בארצנו והמפורסם מאוד מת לפני שנים מספר . זהו
אלון אברהם שבחברון, - אלון מצוי.
על אתר
אלוני מימרא שמסופר שבו נפגש אברהם אבינו עם המלאכים ישנן עדויות רבות, החל מהמאה הראשונה לספירה. העץ והאתר מצויירים במפת מידבא ונוסעים רבים ביקרו בו במשך מאות שנים.והוא היה מוכר וידוע.
עם זאת, לא ברור האם האלון המצוי המקודש שהיה בחצר המוסקוביה בחברון הוא האלון המקודש מאז ימי קדם, שכן האתר ממוקם רחוק מאתר אלוני מימרא. ופרסומו כאלון אברהם המקודש, החל לאחר ביקורו של החוקר רובינזון בשנת 1838 כשצ'ארלס ווילסון (תייר וחוקר בריטי) צייר ופירסם את העץ. ואז היה קוטר צמרתו כ -
33 מטר. !
- ר טרפון 3.jpg (218.61 KiB) נצפה 536 פעמים
צילום קקל ,יעקב שקולניק.