מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ויגש -מספרים מורכבים ! ואיזה נס גדול יותר ?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 682
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

ויגש -מספרים מורכבים ! ואיזה נס גדול יותר ?

הודעהעל ידי יהודהא » ד' דצמבר 28, 2022 2:50 pm

ויגש - מה הקשר בין: ספירת העומר,מלקות, וירידת בני למצרים ? המספר !
ואיזה פירוש -התבקש שהרמבן יאמרו ?

א,
כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה, שִׁבְעִים,,,מו, כז,
אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף,,,דברים כה, ג,
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם,,,ויקרא כג,טז,

1.
בכולם המספר -לא בדווקא ! ורבו התירוצים עכ,
. .אבל את התירוץ הפשוט של הראש בסוף ערבי פסחים שראיתי בבן מלך (הגריל מינצברג זל) , לא מצאתי במפרשי השבוע, ואחכ ראיתי גם בדף של עוז והדר על ספירת העומר.

. .ומה ההסבר, "עוד תירוץ, על פי פשוטו של מקרא, כתב הרא"ש (פסחים פ"י סי' מ):יש מקשין כיון דקרא קאמר תספרו חמישים יום ,למה אין מונין אלא תשע וארבעים יום, ודוחקין לפרש הפסוק וכו , ולי נראה שאין אנו צריכין לדחוקות הללו. כיון דכתב ביה בהדיא (דברים שם) 'שבעה שבועות תספר לך', אין לספור יותר משבעה שבועות, ומ'תספרו חמשים יום' לא קשיא מידי, שכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית, ואינו משגיח על חסרון האחד. כיוצא בו 'כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים' (בראשית מו) וכן 'ארבעים יכנו' (דברים כה).

נפלא, דברי המדרש ברור מללו,כי זה כלל גדול בתורה,אשר כל מספר עשרוני עגול, מספח אליו את המספרים הקרובים לו, להיותם נטפלים לו ונכללים אף הם בגדרו ועניינו, ואין משגיחים על חיסרון האחד והבודד, ואשר לכן - ארבעים ותשע נחשב לחמישים, ושישים ותשע נפש נחשב לשבעים, ושלושים ותשע מלקות נחשבים לארבעים ,ובלשון הגמרא במכות כב : מניין שהוא סמוך לארבעים", דהיינו שהוא סוכם את הארבעים..וכו

2.
והרב י, זייבלד שם בדף הנל , יפה הוסיף והסמיך כדלהלן : מן הענין להעיר, שדורשי גימטריאות הסמיכו לדברי הרא"ש הללו גם את הכלל שכלל בעל שבלי הלקט (סי' ריב בביאור ההגדה, ד"ה ר"י היה נותן): 'ובגמיטריה לא קפדינן על אחת חסר או יתר'. כלל אחד הוא בשניהם, שניתן לעגל מנין באחד חסר או יותר כשהוא מגיע לשלמותו.
גם בנוגע למעשה הנזכר במגילת רות, הנקראת בחג השבועות, יש שפירשו שלא דקדק הכתוב ומנה תשעה כאילו הם עשרה: נאמר במגילה (רות ד, ב) 'וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ', ודרשו חז"ל (כתובות ז:), ולמה עשרה, רב נחמן אמר, מכאן לברכת חתנים בעשרה. והקשה בעיון יעקב על העין יעקב, שהרי בועז היה שם, ולא היה צריך לקחת עוד עשרה אנשים מזקני העיר מלבדו, שהרי אמרו (כתובות שם) שאף חתן עולה מן המנין. ותירץ שאכן לא לקח בועז אלא תשעה זקנים, ונקט הכתוב מספר שלם, כמו 'תספרו חמשים יום' והוא רק מ"ט.

3.
ועוד חידוש מהבן מלך :
. . .שהרי נשאלת השאלה הקשה ,איך ייתכן שדוקא בנימין, אשר מוצאו מבית רחל, הוא השבט היחיד המצטרף לאחר התפלגות המלוכה בימי רחבעם למלכות יהודה ולא לבני אפרים-בני משפחתו, צאצאי האימא רחל ?
ואפשר ששורש הדבר טמון בפרשתינו במאורע : כאשר יהודה מסר נפשו עליו,והנה בכך נמלט בנימין מגורלם, של עשרת השבטים אשר הוגלו ונשתכח זכרם עד לעת קץ, ואילו הם ניצלו ונותרו, ובכך המשכיותו ונצחיותו של עם ישראל הם מגזע שתי האימהות -רחל ולאה יחד, !

ונראה לומר שכל המערכה באותה שעה היתה נטושה על עניין זה , מי יזכה בבנימין ! שיוסף ביקש לפרוש את חסותו עליו, וכנגדו ניגש יהודה למלחמה - והדגיש את חלקו ואת התמסרותו וערבותו לאביו על בנימין,
ואכן יהודה הצילו מהיות עבד ליוסף, והיה זה סימן לבנים שלא התחבר שבט בנימין עם מלכות יוסף, אלא נמשך אחרי מלכות יהודה .עכ,
מקריאה בלי לדעת את המקור . הייתי אומר שאלה דברי הרמבן , שבכל פירושיו על מעשי וקורות האבות --פירש כמעשי אבות סימן לבנים.

4.
ואולי יש רמז חלקי - לכך במדרש הבא:
כאשר רחל יולדת את יוסף, קוראת לו "לאמור יוסף ד' לי בן אחר". . ואומר המדרש: "בן אחר - למחלוקת.
" אמר ר' פנחס: מתפילתה של רחל לא חלק שבט יהודה ובנימין עם עשרת השבטים".
דהיינו מבקשת היא בן שיהיה לגמרי מעל לפילוגים ולמחלוקות. בן כזה שיהיה ראוי לאחד את השבטים.

ואולי יש גם רמז חלקי במהרל הבא - אם כי מזווית שונה --
המהר"ל מבאר: כי ישנו קשר בין עובדת היותו אחרון השבטים וכוללם, לעובדה שבית המקדש נבנה בחלקו: "ראוי שיהיה בית המקדש בתחתונים... במה שהארץ היא השלמת הכל משלמת המציאות... ומפני זה תבין למה השכינה בחלקו של בנימין דוקא (יומא יב, א) ולמה בשבט אחרון,?
. .שכל אחרון יש בו השלמה, ולפיכך ראוי שבחלקו של שבט שהוא השלמת השבטים תהא שכינה... כי השכינה בתחתונים מצד שהתחתונים הם השלמה, וכל השלמה היא האחרונה, ולכך כל אחרון שם שכינה, ודבר זה ברור". השכינה מופיעה בדבר שלם, ובנימין הוא אשר משלים ומחבר ביחד את העם.

5.
ובהמשך מצאתי עוד מקור לדברים - מתוך פורטל דף היומי כתב הרב י, בן דוד:

. . .שבט בנימין מתאפיין בתכונותיו של הזאב. רש"י (בראשית מט, כז) על הברכה 'בנימין זאב יטרף' אומר שהכוונה שהם יהיו חטפנים, והדבר בא לידי ביטוי בסיפור פילגש בגבעה. מכיון שהזאב מפחד מחיות אחרות, הוא חוטף את האוכל שלו. כך גם בנימין רץ לים לפני שהוא יתחיל לדון עם אחיו בשאלה מי צריך לקפוץ ראשון לים.
יהודה, לעומת זאת, הוא המלך. הוא אינו צריך לחטוף ולטרוף, אלא יכול לבוא מתי שהוא רוצה, לדרוס ולאכול. הוא אינו מפחד מאף אחד.
, במדרש אחר אומרים חז"ל.

ועוד משם : הקשר בין יהודה ובנימין אינו רק בנחלת המקדש. אלו הם גם שני השבטים היחידים ששרדו ולא גלו ע"י אשור עם עשרת השבטים (זה קשור, כמובן, גם לקרבה הגיאוגרפית שלהם).

6.
אבל ההסטוריה שבין השבטים הללו מתחילה עוד הרבה לפני כן:
* עוד בימי יעקב אבינו יהודה ערב את בנימין,
* ובראשית ימי המלוכה, ניתנה המלכות לשאול - שהוא משבט בנימין - ואחריה לדוד - שהוא משבט יהודה.
* ומי שנקרא להעביר את המלכות מבנימין ליהודה הוא שמואל - משבט לוי - אשר נמצא בין שני השבטים האלה.
* וחז"ל אומרים שגם לפני קריעת ים סוף היה מאבק בין שני השבטים הללו, ובעקבותיו נתן הקב"ה לכל אחד מהשבטים פרס:

וז"ל המדרש: "דתניא היה ר"מ אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר אני יורד תחילה לים וזה אומר אני יורד תחילה לים. קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר: שם בנימין צעיר רודם, אל תקרי רודם, אלא רד ים. והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר, שרי יהודה רגמתם. לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אופיזכן לגבורה שנאמר: ובין כתפיו שכן.

אמר לו רבי יהודה, לא כן היה מעשה. אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה…לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל שנאמר: הייתה יהודה לקודשו ישראל ממשלותיו. מה טעם היה יהודה לקודשו וישראל ממשלותיו? משום דהים ראה וינוס".
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' דצמבר 28, 2022 3:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אור עולם
הודעות: 924
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ויגש -המספר המקשר בין: ספירת העומר,מלקות, וירידת בני למצרים ?

הודעהעל ידי אור עולם » ד' דצמבר 28, 2022 2:56 pm

בעניין התפלגות השבטים:
גם שמעון ולוי ש'חטפו' מיוסף (במאסרו של שמעון, והפרדתם זמ"ז)
יש להם נציגות חשובה מאד אצל ממלכת יהודה,
ולא הלכו אחרי ממלכת יוסף.

בנוסף ראוי לציין כי דווקא במעשה פילגש בגבעה, היה זה יהודה שעלה תחילה בראש כל ישראל - על בנימין.
ובזמן מלכות שאול עיקר המאבק על המלוכה הוא בין שאול-בנימין לדוד-יהודה,
וכשמת שאול וזקני יהודה ממליכים את דוד, עדיין בנימין מסרבים להצטרף.

יהודהא
הודעות: 682
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: ויגש -המספר המקשר בין: ספירת העומר,מלקות, וירידת בני למצרים ?

הודעהעל ידי יהודהא » ד' דצמבר 28, 2022 3:37 pm

חלק ב.
ועדיין עם מספרים - שסיפורם מורכב !
א.
בפרק מו ,יח, ותתום השנה ההיא ,ויבואו אליו בשנה השנית,,,
1- לרשי שנה שנייה משנות הרעב,
2, לרשי , לפי התפא"צ, וכךברשי דפוס אלקבץ= "שנה ג' = שלישית לשנות הרעב, וכך מפורש ברשי ביחזקאל כט, יא, " שהרי בשלישית זרעו,,,
3, - לאבע זו שנה שנייה מבוא יעקב למצרים, דהיינו זו שנה רביעית לרעב,
4, - לרמבן ולספורנו שנה שנייה מאז שתם הכסף, והיא שנה שביעית לרעב,
וכל זה כדי ליישב את הפסוקים עם סדר המאורעות - עיינו שם,

ב.
גודל הנס ? תלוי במחלוקת של ר שמעון ור יוסה בספרי,
איזה נס גדול יותר ? קיום הנבואה . או קיום ברכת הצדיק ? וזה מה שמביא הרמבן:

. . .בבראשית רבה (פט יא) אמר רבי יוסי ברבי חנינא שתי שנים עשה רעב כיון שירד יעקב אבינו למצרים כלה הרעב ואימתי חזרו בימי יחזקאל וכו' ואם כן לא נתקיימו דברי יוסף כפתרונו ויבא הענין לחשוד אותו בחכמתו ! ואולי נאמר .. ועם כל זה אני תמה שאם כן לא היה החלום אמת !
כי הראו לו את הגזרה ולא הענין הנהיה והנעשה בהם .

וראיתי שם בתוספתא דסוטה: אמר רבי יוסי כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב לישנו וכו' ועוד שנינו בספרי (עקב לח) ויברך יעקב את פרעה במה ברכו שנמנע שני הרעב אף על פי כן שלמו אחר מיתתו שנאמר ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם מה כלכול האמור להלן (פרק מה יא) בשני רעבון הכתוב מדבר אף כלכול האמור כאן בשני רעבון הכתוב מדבר.

רבי שמעון אומר אין זה קידוש השם שדברי צדיקים קיימין בחייהם וניטלין לאחר מיתתן ,
- אמר רבי אלעזר ברבי שמעון : רואה אני את דברי רבי יוסי מדברי אבא:
שזה קידוש השם שכל זמן שהצדיקים בעולם ברכה בעולם. נסתלקו מן העולם נסתלקה ברכה מן העולם. עד כאן והנה השלים הרעב חמש השנים הנותרות ,

ג.
ולבסוף חידה מהראבע על מישהוא שמוזכר בפרשה,

ידידי מה תבקשני\ ואנוכי שמי אפרש,
תנה ידך עלי ראשי \ עיניך על חצי הראש,
ושאני אלי ביתך \ ושם תמצא אשר תדרוש,

הפתרון אינו קשה - אך החלק המעניין הם הרמזים הנאים ששתל בחידה .

* ידידי מה תבקשני\ ואנוכי שמי אפרש, = לפניך חידון בו מרומז שמי
* תנה ידך עלי ראשי \ - שים את האות יוד בתחילה
* עיניך על חצי הראש, = עיניך =, שים אות עיי"ן ,
* על חצי הראש= חצי מהריש = ( 100 /200 / 2 = 100) , דהיינו את האות קוף,
* ושאני אלי ביתך \ = וקח את האות בי"ת
* ושם תמצא אשר תדרוש = את השם יעקב

זיז שדי
הודעות: 111
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ויגש -המספר המקשר בין: ספירת העומר,מלקות, וירידת בני למצרים ?

הודעהעל ידי זיז שדי » ג' ינואר 24, 2023 10:08 pm

אור עולם כתב:בעניין התפלגות השבטים:
גם שמעון ולוי ש'חטפו' מיוסף (במאסרו של שמעון, והפרדתם זמ"ז)
יש להם נציגות חשובה מאד אצל ממלכת יהודה,
ולא הלכו אחרי ממלכת יוסף.

בנוסף ראוי לציין כי דווקא במעשה פילגש בגבעה, היה זה יהודה שעלה תחילה בראש כל ישראל - על בנימין.
ובזמן מלכות שאול עיקר המאבק על המלוכה הוא בין שאול-בנימין לדוד-יהודה,
וכשמת שאול וזקני יהודה ממליכים את דוד, עדיין בנימין מסרבים להצטרף.

נוסיף לכך גדולי מתנגדי מלכות דוד שמעי בן גרא (בן בנימין?) ושבע בן בכרי (אולי בכר בן בנימין) ולא נכונה הממלכה ביד שלמה עד שהרג לשמעי בן גרא רבו, ונראה דתכונת המלכות של בנימין(ומלכים מחלציך יצאו) לא איפשרה לו להיות תחת ממשלת בני יוסף וכל עוד נותרה לו תקוות מלוכה לא קיבל את עול יהודה אך כשנגמרה תקוותו כבר עדיף לו להיות תחת יהודה ולא תחת בני יוסף אחיו.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים