רמבם מוקשה שגרם לאור החיים [במדבר יח,ג.]- שינויי גירסאות והעדפת נוסחאות .
1. שינוי גירסה ב'גמרא' שלא התקבלה,
2. העדפת נוסח אחד על השני- 'בספרי' .
3.ושינוי גירסה 'ברמבם' שכן התקבלה.
א.
שינוי גירסה בגמרא שלא התקבלה,
הגירסאות [והפיסוק]השונות: א' בגמרא , ב' לאור החיים .
א. תניא 'גם הם גם אתם' אתם בשלהם והם בשלכם - במיתה, "הם" בשלהם - אינם במיתה אלא באזהרה,
ב. תניא גם הם גם אתם - אתם בשלהם והם בשלכם, הם בשלכם - במיתה, אתם בשלהם - אינם במיתה אלא באזהרה.
הנידון הוא איסורים \ עונשים של כוהנים ולוויים שעבדו האחד בעבודה השייכת לשני.
הרמב"ם המוקשה :
* "לוים שעבדו עבודת הכהנים או שסייע לוי במלאכה שאינה מלאכתו חייבין מיתה בידי שמים שנאמר ולא ימותו,
* אבל כהן שעבד עבודת לוי אינו במיתה אלא בלא תעשה" (הלכות כלי המקדש ג', י"א).
היינו - לוי שעבד עבודת כהן או עבודת לוי אחר חייב מיתה,
ואילו כהן שעבד עבודת לוי עבר על לא תעשה בלבד.
ב.
אך בגמרא בערכין (יא:) אין דעה כזאת -
בפסוק : ולא ימותו גם הם גם אתם.
"רבי יונתן אמר מהכא: 'ולא ימותו גם הם גם אתם' (י"ח, ג'), מה אתם בעבודת מזבח, אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי: ולא ימותו גם הם גם אתם, אתם בשלהם והם בשלכם – במיתה, הם בשלהם – אינן במיתה אלא באזהרה" (ערכין יא:).
1. לשיטת רבי יוחנן -
איסור עבודת הכהן בעבודת הלוי ולהיפך חיובו מיתה, לעומת זאת שינוי העבודה בתוך שבט הלוי איסורו "בלאו "בלבד.
2. לאביי - אין הבדל
וגם בתוך שבט לוי, כאשר לוי אחד עובד את עבודת חבירו, חיובו "מיתה."
ושם ברייתא .. תניא גם הם גם אתם אתם בשלהם והם בשלכם במיתה, "הם" בשלהם אינם במיתה אלא באזהרה,
היינו- לברייתא:
אתם בשלהם והם בשלכם במיתה = לויים שעובדים עבודת כוהנים, וכן כוהן שעבד עבודת לוי - חייבים מיתה.
הם" בשלהם אינם במיתה אלא באזהרה = אך לוי שעבד בשל לוי אחר- הוא רק באזהרה.
אז כמו מי פסק הרמבם ?
ג.
כדי ליישב את הרמבם אומר האור החיים:
.. אלא ודאי שזה יכריח לומר כי תיבת הם טעות הוא וגרסינן במקומה אתם,
וזה פירושו [תניא גם הם גם אתם: אתם בשלהם] הם בשלכם במיתה "ואתם" בשלהם אינם במיתה אלא באזהרה.
[היינו-
הם בשלכם במיתה = לוי בעבודת כהן.
ואתם בשלהם אינם במיתה אלא באזהרה = כהן בעבודת לוי.]
גם חסר מהברייתא הם בשלכם, כי להיות שהמדפיס ראה ב׳ תיבות כפולות הם בשלכם והם בשלכם סבר שהוא כפל לזה השמיט אחת מהם,
וזה הוא נוסח הברייתא על נכון: גם הם גם אתם - אתם בשלהם והם בשלכם, הם בשלכם - במיתה, אתם בשלהם - אינם במיתה אלא באזהרה,
.... ומעתה עלה פסק רמב״ם וספרי וברייתא (דכריתות) [דערכין] בקנה אחד". ע"כ.
ומה עם לוי שעשה עבודת לוי אחר ?
לרמבם הברייתא אינה דנה בכך.
--------------------------------------
2.
העדפת נוסח אחד על השני.
שם בערכין מעשה -
דְּתַנְיָא מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָה שֶׁהָלַךְ לְסַיֵּיעַ בְּהַגָּפַת דְּלָתוֹת אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא אָמַר לוֹ בְּנִי חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁאַתָּה מִן הַמְשׁוֹרְרִים וְלֹא מִן הַמְשׁוֹעֲרִים. [אין המשך].
ופסק הרמב"ם:
"לוים שעבדו עבודת הכהנים או שסייע לוי במלאכה שאינה מלאכתו חייבין מיתה בידי שמים שנאמר ולא ימותו,
אבל כהן שעבד עבודת לוי אינו במיתה אלא בלא תעשה" (הלכות כלי המקדש ג', י"א).
היינו - לוי שעבד עבודת כהן או עבודת לוי אחר חייב מיתה בידי שמיים.
ואילו כהן שעבד עבודת לוי עבר על לא תעשה בלבד.
אבל-
אותו מעשה בנוסח הספרי:
"נראה כי רמב״ם ז״ל תלא זייניה בברייתא הובאה בספרי (ספרי זוטא) וזה לשונם וכבר בקש רבי יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גדגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור לאחוריך שכבר אתה מתחייב בנפשך שאני מן השוערים ואתה מן המשוררים עד כאן, הרי שבן לוי חייב על עבודת בן לוי אחר, ואנו שומעין גם כן שאפילו אינו אלא מסייע חייב מיתה והוא פסק רמב״ם עצמו.
ד. עדיפות-
ומדוע נוסח זה עדיף :
..והגם שמהתלמוד משמע בהפך הכריע הרמב״ם כגירסת ספרי ...
...והגם שבכל כיוצא בזה אין אנו הולכים אלא אחר גירסת הברייתות המובאים בגמרא ואין אנו חוששין לנוסח הברייתות זולתם ומכל שכן לדבר שבא מבואר בגמרא כמו מה שלפנינו שאומר הש״ס בפירוש מסייע גזרה, כאן יש טעם נכון בדבר...
.... ומעתה בכיוצא בזה מצינו לומר שהאמוראים לא היו בקיאים בברייתות,
ולזה התלמוד לא ידע גירסת הברייתא כמו שהובאה בספרי שאלו ידעה לא היה דוחה דברי אביי, גם לא היה אומר מסייע משום גזירה,
ותמצא שכתבו התוספות שאפילו במשניות נוכל לומר שלא היו בקיאים, וזה כפי הטיית העיון לצד ההכרחות ואחר משקולת צדדי ההטייה והענין זה שאנו דנין עליו, ודע כי ברייתות הסדורות במכילתא ספרא וספרי הם מזוקקות ואינם כשאר התוספתות ולזה פסקה רמב״ם.
-----------
3.
ושינוי גירסה ברמבם שכן התקבלה.
הגהה גם ברמבם.
הלכה י
וכשם שהלוים מוזהרין שלא לעבוד עבודת הכהנים כך הכהנים מוזהרין שלא לעבוד עבודת הלוים שנאמר גם הם גם אתם וכן הלוים עצמם מוזהרים שלא יעשה אחד מלאכת חבירו שלא יסייע המשורר לשוער ולא השוער למשורר שנאמר:
" איש איש על עבודתו ואל משאו":
... כי שם נאמרו ב׳ מאמרים שהביא הרמב״ם בפרט דין זה, הא׳ איש איש על עבודתו וגו׳, וב׳ ולא ימותו, והגם שכתב:
"ועל משאו " ובפסוק אל תכריתו נאמר"ואל משאו", בודאי שטעות סופר הוא.
כי למה יניח מה שנאמר בפסוק שבו אמר ולא ימותו וילך לחפש אחר פסוק שבפרשת נשא כי שם נאמר ועל משאו ושם לא נאמר וימותו, אלא ודאי צריך להגיה בהרמב״ם ואל משאו, ויהי מה קשה למה נטה מדברי תנאים ואמוראים....
כאן אין השינוי בשל פסק דין שונה אלא בשל דיוקי הפסוקים השונים בתורה.
ואכן בדפוסים ישנים נכתב "ועל משאו" , אולם בדפוסים שלפנינו כבר כתבו "ואל משאו".
נ.ב.
בפועל האור החיים דן ומפלפל בארוכה ויורד לפרטי הדברים , קיצרתי ותימצתתי רק את הנוגע לעניינינו
ובתקווה שהדברים יובנו.
וכתמיד עדיין הלימוד במקור עדיף יותר.
.